מתוך הגלריה: תנור המחשבות. |
כשהפרדוקס נמצא בגילופין. *מתוך הגלריה החדשה - תנור המחשבות.
תרנגול מוזר ובגופו התחתון תלויה דמות אדם. מכיוון שנרדמתי בשמירה (בדרך כלל אני בשליטה),מצפוני לא הניח לי לעבור לציור אחר. החלטתי ללגום כמה שוטים של וודקה כדי להבין מה פשר הקווים ההזויים שעפרוני שרבט.והנה, ראיתי ברישום צורות הנדסיות שמתחברות יחדיו בחוט דקיק לעיני הדמות שברישום. נשאבתי אל עולם הדמיון, חלפתי בערפול מעל סיפורי הבריאה, תורת האבולוציה ועוד פרדוקסים ידועים. חשתי רצון לכתוב על כולם, שפרשנותי תיתן הסבר מניח את הדעת. אך רמת האלכוהול בדמי עלתה ואפשרה לספר רק על פרדוקס אחד. מה קדם למה, הביצה או האדם? לאחר התייעצות עם העץ הנדיב, הבין האדם שאינו יכול להטיל ביצים מגרונו על פי התקנון שנקבע. מסתבר, שלאחר ההטלה, חיידק הסלמונלה נכנס לגרונו ומשם גלש למערכת העיכול'. לכן ביקש מ... לסלק ממנו את החיידק ולהוריד את מערכת הרבייה. בתמורה, האדם מוכן לתת משהו מגופו. לאחר שנבדקה טענתו לעומק, נמצא שהיא מוצדקת. בתרדמתו, מולאו בקשותיו וליתר ביטחון,נלקחה ממנו צלע המחלוקת. ואני מתוך החמרמורת, עשיתי מכל הרישום חביתה מקושקשת. הצלחתי לכתוב מטעמים לסיום הסיפור למרות שאינני בגילופין. התרנגול שבקע מהאדם, זכה ליהנות מן ההפקר. עם השנים...עבר שינוי מין. מאז, היא תרנגולת עצמאית המטילה את ביציה על כרעי תרנגולת. והאדם... הפך להיות – גבר, גבר! בתמורה לשתיקתו, קיבל האדם עזר כנגדו -"הנחש". אני שואל:" מי אמר שתרנגול לא מטיל ביצים?" כל הזכויות שמורות לדודי רצם. |
כד-קד לחופש בעולמנו המודרני לא מעטות התופעות של חנק חירותו של האדם ע"י הממסד כול הזכויות שמורות לדודי רצם.
|
חווה אם הרובוטים. האדם מאס בעצמאות של האישה המודרנית. לראשונה הצליח ליצר כנגדה מכונה חכמה היודעת להוליד דמות אישה רובוטית הניתנת לשליטה ובקרה. בהמצאה הושקעו משאבים רבים בטכנולוגיה מתקדמת. תוצאות הניסוי הניבו הצלחה מופלאה ומסחררת, נפתח צוהר דרכו הקיש לעבר העתיד בו הרובוטית אף תלד עבורו ילדים. במחשבותיו, קרא תיגר על בורא עולם! אך דמעה בודדת על לחייה זלגה; הדמעה יצרה קצרים חשמליים והמערכת קרסה ושבקה חיים. ההמצאה שפיתח, לא ידעה לתת מענה לחוקי הפיזיקה הפשוטים. הייתכן כי הייתה זאת יד המקרה?! כל הזכויות שמורות לדודי רצם.
|
להקשיב לדממה ראיתי קליע מדמם ואם בוכיה,עומדת מול המצבה. בשעה שמונה שמעתי צפירה כקולה של מקוננת שכולה. ראיתי דמעות אדומות ניגרות מדגל המבקש סליחה. ראיתי ילדה קטנה עם תמונה של אח שלא ישוב ולב אומה מצטמרר מכאב ותר אחר פעימותיו. פרח שקמל - אבד ריחו עודו באיבו. אותיות כתובות על אבן חרוטות לנצח מנציחות פרחים שקומתם נשברה. מעל הקבר ניצבת אם מחבקת ילדיה:שחוחה, דוממת וגרונה ניחר, צופה ובוהה... ובין לבין הזדקפה קומתה בזוכרה את יתר ילדיה, מבקשת עבורם תקווה: לא עוד מלחמה.יהי זכרם ברוך. זכויות הציור שמורות לדודי רצם. |
להפנט את עצמך
|
האמת שאינה שקולה. |
|
daniol
בתגובה על מתכונים שלי מהירקות בדוכני