באתר קטן עליו איש לא שמע, יש כתבה על קמפיין עליו איש לא ידע. ומה יש למנהל הקמפיין להגיד?

"הסערה הציבורית המיותרת, השחתת אוטובוסים וכן הסרת המודעות – מיותרות, מוגזמות ולא לגיטימיות"

אני מתנצל בפני החברה ומלי לוי על שחשבנו שמדובר במלי לוי נדפקת על ארבע על ידי שני פועלים זרים. ברור לגמרי ש:

"אין מדובר בקמפיין בעל אופי פרובוקטיבי, מובן מאליו כי חברת מומה פרסומאים אינה מפרסמת חילופי זוגות בהקשרם המיני. הקמפיין הוא פרסומי גרידא, כפי שכל אדם סביר עשוי להבין מייד, כפי שיתברר בימים הקרובים".

מלי לוי בכלל לא הסכימה למכור את השם שלה ולגלם תפקיד של שרמוטה , איך לעזאזל אדם סביר יבין מכותרת כמו "מלי לוי נתפסה בחילופי זוגות" כאילו יש בכך משהו מיני? נעליים אמרנו לכם! סוטים! רק סקס יש לדגדנראטים האלה בראש!

ההמון התנצל ונסוג מהמתרסים המאולתרים, גופות עובדי החברה שניתלו על עמודי חשמל יוחזרו למשפחות , נציג הפורעים דוסון מק'דוס אמר לכתבנו בהתנצלות "נעליים? אני כל כך מצטער.. היה מוגזם מצידנו להגיב בצורה שכזו על פירסומת תמימה. אני שולח את התנצלותי למר ארי כהן מנכ"ל "מומה" על חילול גופת סבתו,אך אני חייב לציין שהיא הייתה חתיכת גופה סקסית ושהנחתי פרחים בתור התנצלות"

 התמה החוזרת בקרב ההמון המוסת לשעבר הייתה ."לא נעים" ו"פדיחה".

מוזר רק שבחדשות לא היה שום דבר על זה.

אתם רואים חברים? לא רק אתר הריכולים  ONE (לכאורה)  משתף פעולה עם שקרנים (או לחילופין, מחזיק בסטנדרנטים עיתונאיים של "פראבדה" ), שיווק הגרילה הוא כאן , ולא מתכוון ללכת לשום מקום.

שיווק ויראלי, או בעברית, שקרים, הינה דרך עתיקה מני זמן להשיג כסף מאנשים. 

ניסויים שערכו כלכלנים ופסיכולוגים על מנת לבדוק אם אנשים אכן פועלים בדרך רציונלית עדיין מעלים תוצאות סותרות , אך לדעתי האישית האמת היא אי שם באמצע.

אנשים שיקמבנו לעצמם קופונים ויריבו איתך על שני שקלים יידפקו בתחת בצורה מלכותית כשייגשו לקנות מכשיר סלולרי מאחת החברות הגדולות במקום מיבואן פרטי (באורנג' חסכתי פעם יותר מאלפיים שקלים כשיצאתי מהחנות שלהם, ירדתי קומה וקניתי אותו מכשיר בדיוק עם אחריות משופרת, ובלי התחייבות לשלוש שנים ונשמתי בת האלמוות).

אנשים הם רציונלים כשלא בונים סביבם מסכי עשן ומראות שמונעים מהם לראות כמה הם באמת משלמים ומה באמת קורה כאן. השיווק הויראלי הוא עוד דרך להדביק ערך מזוייף למוצרים בינוניים. 

אורן זריף , אג'ל או מומה פירסומאים הם רק  סימפטומים של פגם קטן בעיצוב של המין האנושי,ממש כמו ש"ס או קדימה, ממש כמו הקמיעות של כדורי או הקומוניזם.

 אנחנו נישאר עם חלומות על חילופי זוגות פרועים עם מלי לוי, ונעליים שקצת לוחצות.

כשארי גלהר ויפעת ראובן ירצו (לכאורה )לשקר לנו בפעם הבאה, טוב להם אם לא יביאו וידאו שמפריך את השקרים שלהם בגוף הכתבה.

יפעת ראובן וארי גלהר כתבו בשותף כתבה בעלת כותרת חד משמעית- 

חילונים גירשו משפחה חרדית מפארק בית הכרם

גירוש! גיוואלד! אין כניסה לחרדים וכלבים! יפי הנפש המזויפים! שמאלנים נמאסתם! נאצים!

אש! העיירה בוערת!

אין ספק שהכתבה אובייקטיבית, ארי גלהר ויפעת ראובן מספרים את סיפורה הנוגה של משפחה חרדית מסכנה  שעמדה מול מתקפה אנטישמית אכזרית וגורשה לה מן הגינה הציבורית בבית הכרם (שמכונה "פארק" בכתבה על מנת ליצור אשליה כאילו מדובר במרחב ירוק רחב ידיים, מעין שילוב של יילוסטון פארק וגבעות אירלנד היפות. מזל שיש וידאו ואנשים שגרו קצת בירושלים), מכאן ניתן לטקסט הקסום של גלהר וראובן לדבר:

"הגענו לפארק עם החתנים והכלות וכל הילדים. ברגע שנכנסנו והתיישבנו על הספסלים ועל הדשא בכניסה לפארק הגיעה גברת מבוגרת ואמרה לנו שזה לא יפה שאנחנו לוקחים לילדים שלה את המתקנים בפארק", מספר מוטי (השם המלא שמור במערכת). "לא רצינו לריב איתה, אבל לאט לאט הגיעו יותר אנשים שממש צעקו עלינו"

מה עשתה המשפחה? במה חטאה? אין זאת כי אם אנטישמיות קלוקלת מרימה את ראשה הנתעב!

"אישה אחת התיישבה על יד הגיס שלי כדי שהוא יקום, אבל זה לא ממש עזר"

כמובן, למה שזה יפריע למישהו שיושבת לידו אישה?

"לאחר כשעתיים החליטה המשפחה לעזוב את המקום ונסעה לפארק ניות לשם הגיעה בסביבות השעה שמונה בערב"

הם גורשו! אחרי שעתיים! 

או שהם לא גורשו, פשוט אמרו להם שאסור להדליק מנגל, והם זרקו זין, ושתי נשים צעקו עליהם אחרי שהם אמרו שהם יכבו ולא כיבו כי זה היה על הזין שלהם.

ואיך אני יודע את כל זה? כי האדיוטים שכתבו את הכתבה לא ראו את הוידאו , לא ראו איך הבחור מתעלם מבקשות חוזרות להפסיק להסריח גינה ציבורית ,לא ראו איך שקרים של "גירוש" "התקהלות עויינת" וכיו"ב נראים שונים מאוד כשלכל אחד יש מצלמה בטלפון. 

עכשיו תדמיינו איך כל הכתבות היו נראות אם היה מצורף אליהם סרט וידאו שמראה מה באמת היה, ומה הכתב המציא מהתחת.

מעניין איך נחום ברנע היה יוצא, ואם מישהו היה מצביע למפלגה הכי מפגרת בפוליטיקה הישראלית "קדימה".

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/891328.html

 http://www.news1.co.il/ArticlePrintVersion.aspx?docId=24428&subjectID=2

http://www.news1.co.il/ArticlePrintVersion.aspx?docId=18253&subjectID=3

 מועמדת לפרס דרווין התגנבה לספארי שם דרך עליה פיל.

בהארץ עוד ירמזו לכם,במקומות אחרים לא.

יש איזה צו איסור פירסום או שסתם מתנחמדים לפואד?

אני לא חושב שאותו "שר בממשלה" הרים טלפונים וביקש שיעלימו איזכורים לשם שלו. פשוט ככה זה עובד,כמו שאיתרגו את שרון והגנו על אולמרט,ככה מגוננים על מי ששייך ל"פמילייה".

עכשיו איך לעזאזל אני הופך להיות חלק מהמקושרים? מאלה שהמשטרה תחפש את מי שעקף אותם בפראות,פרץ להם לאוטו,איים עליהם.שמי שתוקף אותו מואשם ב"תקיפת עובד ציבור".

מה איתי כוסאומו? אני הציבור!

זה מה שהחרדים דכאן אומרים,ולי אישית אין בעיה עם זה.

אבל אם מישהו שמע במקרה על דירה בת"א,מעל 2 חדרים ולא יותר מ3500 שקלים. צרו קשר.

כמה נאיבי הייתי אז.

ובאותו עניין,הצ'יקיטה הזאת כותבת די טוב,ויש לה יומולדת מחר. אז מי שמשיג לה משרה מלאה בכתיבה/תוכן/אילוף חתולים במשכורת סבירה יוזמן לבקר אותנו בדירה התל אביבית החדשה לליל פלייסטיישן,מטעמים ומרגריטות.

שכחתי לגמרי מהעניין עד שיעל הזכירה לי שצריכים ללכת,חיכינו לאוטובוס שאיחר אלגנטית וכשהגענו מגרש החניה היה מלא בגברים בבוקסר שהתכוננו לרית הקילומטר בעירום. אבל איש מהם לא היה עירום.

אנשים הם עדר,תן להם חיוך ותיראה כאילו אתה יודע מה אתה עושה.

פשטתי את החולצה,בעטתי את המכנסיים,בקיץ אני ממכחישי התחתונים.

אני יכול לקשר את זה לרקדניות מגשר המיתרים ,למצעד הגאווה, לזה שאנחנו מספיק בוגרים בשביל לקבל רובה בגיל 18 אבל לא בשביל להחליט אם מותר לנו לעשן ג'וינט או לרכב על אופניים בלי קסדה ואפוד זוהר.

בועז יונה לNRG "לאייכמן לא עשו את מה שעשו לי".

ריענון קצר בהיסטוריה מר יונה,

את אייכמן תלו.

יכולתי לכתוב כאן משהו ארוך על זילות שפה וזיכרון ומילים שמעצבות תודעה.

אבל בעצם זה לא באמת ישנה.

הרי גם אם בועז יונה היה בוחר השוואה קרובה יותר למציאות,כמו דיניץ או ברק או שרון,

אנשים בעלי עוצמה שעשו כסף בדרכים לא כשרות ועדיין יצאו מזה באלגנטיות כי הם "משלנו","מהחברה הטובים", חלק משושלות האצולה ששולחות אותנו למות במלחמות וגובות מאיתנו מיסים,גם אז לא היינו מרחמים עליו.

כי אף ארוך יש להם ליהודים,ובולשיט יכולים הם להריח.

אם רק היית אומר שזה בגלל המצב הביטחוני ושפעלת למען טובת הכלל ושאתה מתכוון לדון בהסכם שלום עם סוריה שיחזיר לנו גם את שליט וארד וישים קץ למלחמות.

או אז הכל היה נמחל.

כי לב גדול יש להם ליהודים ובגללו בולשיט הם אוכלים כל הזמן,

למרות הריח. 

אריה עמיחי כתב כאן

פוסט מרתק על הכיבוש החרדי המזדחל בירושלים. אנדוקטה קטנה מעברו כסטודנט העלתה בי זיכרון לא כה רחוק,אף אני התפלאתי שבמחלקת תשלומי הארנונה בעיריית ירושלים הנוכחות החרדית מועטה עד בלתי קיימת (בניגוד מובהק למחלקת הנחות הארנונה שנראית כמו כולל עמוס במיוחד). מוזרה אף בעיני העובדה שסטודנט שמרוויח 2,100 שקלים בחודש לא יזכה להנחה בארנונה בעוד קבוצה שתרומתה לעיר מתבטאת בשריפת פחים והפרעה לעבודות הרכבת הקלה זוכה לחיבוק חם מהפקידים האנטיפטים משהו של עיריית ירושלים. 

אריה עמיחי אומר: לא להילחם.

לתת לחילונים להגר החוצה,לעיר להאכל על ידי צבר הטפילים שיונקים מכספי המיסים של הפראיירים שנשארו עד שאיש לא ישאר.

אינני מסכים.

לא בגלל שירושלים חשובה לי,או מתוך אמונה שנוכל לשנות דבר מה.

בגלל שאחינו הם.

החרדים הם תינוקות שנשבו,מוחם שטוף בידי רבנים סניליים ועסקנים מניפולטיביים,חלק אינטגרלי מעמנו שהפך לבהמות מובלות באף.

עסקן אחד החליט לדוגמה להשבית את רשת "שפע שוק" עקב קדושתם של השלמונים שקיבל מהרשת המתחרה "אלף",לאחר מספר רב של פעמים בהם נוצלו הרבנים לחרמות כלכליים שהמרוויח היחיד מהם הוא בעל עסק חילוני מתחרה וקבוצת מעכרים,איש לא הסכים לחתום על מכתב הפרופגנדה שלו.

האם זה עצר אותו?

למה שכן?

הוא טוען שהם חתמו,והמכתב אצלו בכספת,או שהכלב אכל אותו.

אם בציבור החילוני מישהו היה טוען שעמוס עוז חתם על חרם  נגד הריבוע הכחול עקב היותם שמאלנים מדי (לדוגמה) ,אני די בטוח שעיתונאי כלשהו היה הולך למר עוז ומבקש תגובה.

העיוורון בו שרויים החרדים כה גדול,עד שהם אפילו לא חשבו על זה.

וכך גוזר לו עסקנון קופון ענק בשם הדת ובזכות טימטומן של בריות.

הם לא רוצים שהם יפסיקו להיות מטומטמים.

הורדת הקיצבאות גרמה למהפכה בתרבות החרדית וללגיטימציה שקטה ליוצאים לעבודה.

נתניהו,"המקצץ הגדול",נתגלה כמושיעם של החרדים 

מדיניות הקיצבאות היתה זו שדירדרה את ירושלים ובני ברק לעוני מחפיר.

כרגע מוחזקת האוכלוסיה החרדית בכלא. ללא השכלה (באדיבות יולי תמיר) ,ללא יכולת לעבוד ללא שירות צבאי (שהפך לטאבו בזכות הרבנים), וללא יכולת לשרוד כלכלית בלי לחיות בעוני מחפיר מהקצאת המדינה הזעומה והתוספת אותה הם מקבלים מכוללים שדורשים בתמורה מחיקת כל סממן של אינדיבידואליות.

הם אנשים כמוני וכמוכם שמוחם נשטף בדברי הבל על בסיס יומי,שנמנעה מהם כל אפשרות לחיות בכבוד,שנגזרו עליהם חיים של עוני וסבל על ידי מנהיגים פנאטים שמפחדים מכל שינוי,ובצדק. 

אל תשנאו אותם,אל תיתנו להם להתגלגל בקיא של עצמם,בסחי ובזוהמה אליהם שנים של בורות דחפו אותם,הושיטו להם יד.

תנו להם חינוך,לא קיצבאות.

בסוף שנות ה80,יבואן נמרץ של כלי רכב החליט לייבא אופנוע מגניב עם ארבעה גלגליםץ לא היה לו כל שימוש פרקטי מלבד היותו מגניב,אבל בשביל להימנע מלשלם את המיסים המופקעים על רכב דו גלגלי הוא ניצל את הדמיון הקלוש של גלגלי הרכב לטרקטור וכינה אותו בשם החביב "טרקטורון".

טעות.

טעות גדולה.

בירוקרטים ממשלתיים לא מבינים בדיחות. טרקטור צריך מסגרת בטיחות ול"טרקטורון" לא היתה כזו.  להתקין קבינה על אופנוע קוואדרוגלגלי נראה מוגזם אפילו לאנשי מכון התקנים,אז הם התפשרו על "קשת התהפכות" או "קשת ההרג" בלשון העם. חתיכת ברזל שבזמן תאונה תגרום לשבירת שילדתו של הטרקטרון,ומצער אף יותר,שבירת שילדתו של הרוכב. 

לא נעים.

היפנים,בחורים רציניים שכמותם,התעניינו בפשר הטימטום. מסמך בן 500 עמודים של מכון התקנים הבהיר להם שהמפתח אצל הג'ינג'י,ולא נלך לרב,וטרקטור צריך  קבינה. גם הוא בכלל לא טרקטור.

היפנים ניסו להמחיש באצעות מצגת:

 זהו טרקטור.

 זה לא טרקטור.

אנשי הממשל טענו שהם לא מבינים יפנית,ושקוראים לזה טרקטורון אז זה כמו טרקטור,אבל קטן.

היפנים הבינו עם מי יש להם עסק,קנו את כל הטרקטורונים בחזרה והובילו אותם בחזרה על חשבונם ליפן הפרימיטיבית שלא מבינה כלום בבטיחות.

ארבע חברות אחרות המשיכו לייבא טרקטורונים לארץ ואם הן ידעו מה טוב בשבילן הן הסירו מעצמן אחריות חוקית על פגיעות שילדה של הרכוב והרוכב גם יחד. 

והפואנטה?

הממשלה לא באמת יודעת מה טוב בשבילך. 

אין לי בעיות עם זה שגלעד ארדן יפסיק לעשן,או ישחק כדורגל עם קסדה, או סתם ירצה ללבוש אפוד זוהר אופנתי ,

אבל באמאש'ך מר ארדן,עזוב אותנו בשקט.

אתה מבין,אבא כבר יש לי,והוא באמת דואג לי נורא. כשהתחלתי לעבוד כברמן הוא חשש שאתחבר לעבריינים,כשעברתי לתל אביב הוא פחד שאשתה חשיש,הוא עדיין לא יודע שאני פאקינג מעשן סיגריות!

מצד שני. אבא שלי לא שולח שוטרים שיתנו לי קנס אם לא אעשה שיעורים. 

כולם,ואני מתכוון לכל מי שמספיק נבון להשתין ולשרוק בו זמנית ,יודעים שסמים קלים הרבה פחות מסוכנים מסיגריות,שהומואים לא גורמים לרעידות אדמה,

שחברי הכנסת של ש"ס הם חתיכת צבועים שמנסים לשמר את הציבור שלהם בעוני מנוול ושחוק צנזורת האינטרנט יגרום לזה שכולם יקבלו את אותו פורנו במחיר יותר גבוה (על מי אתם חושבים יגלגלו את עלויות ה"זיהוי הברומטרי"?).

ואנחנו נותנים לחבורת האדיוטים הזו לבזבז את המיליארדים ממיסים שאנחנו צברנו בשבילם. כדי שאיזה חרא קטן בש"ס יחליט להעלות את קיצבאות הילדים בעוד 38 ש"ח בחודש בעלות של 1000,000,000 פאקינג שקלים למדינה,רק כי יש בחירות בזמן הקרוב.

הממשלה היא לא אבא שלי ולא אמא שלי,היא לא אמורה לחנך אותי או לומר לי ללכת לישון מוקדם כי יש לימודים מחר.

אבל אנחנו נשתוק וניתן להם לומר לנו מה לאכול,ללבוש או לראות באינטרנט. ומתישהו הם ירו בנו אם לא נכסח את הדשא. 

אני באמת אוהב את המדינה הזאת,נתתי שלוש שנים מהחיים,אני משלם את המיסים בשביל לתמוך בכל הפרזיטים,אבל יש לי תחושה שאם זה ימשיך ככה אפשר למסור את המפתחות וללכת למקום אחר. 

 מצד שני,אם מישהו מקים תנועה כנענית חדשה,

Count me in. 

אני ואחי במונית שירות מלוד למטרופולין.אנחנו נראים טוב יחד,זאת אני יודע. לא נערה אחת בחיי שנינו הציעה אפשרות של מנאז' א טרואה (סירבנו,אגב). צמד עלמות חן פותחות בשיחה ממנה אני נעלם באלגנטיות,שש עשרה הוא גיל יפה אך מעט בוסרי לטעמי,אחי ידידותי ממני,מחוייך.

"מה אתם?" הן שואלות.

חוסר הבנה מצידנו.

"אתם פריקים? גותים? מטאליסטים?"

לי היה מוהוק באותו זמן ולאחי עגילים של פיראט,מקור הטעות היה ברור אך השאלה עצמה נשמעה עמוקה יותר ממה שנראתה בתחילה.

ההגדרות העצמיות של תלמידי תיכון נראו לנו מגוחכות,אנחנו אנשים בוגרים,לא משויכים לקאסטות כלשהן.

במנגל של יום העצמאות שבתי להרהר בשאלה,שכן יכלתי לתייג כל אחד מסביבי בסטריאוטיפ קל וברור.

שניים היו סוציאליסטים צעירים,סרבני שירות שהולכים לגדה השמאלית וכותבים ב"מחסום" ו"עבודה שחורה" מניפיסטים מרקסיסטיים מלאי זעם וצדק.

יעל היא סטודנטית ירושלמית מפוזרת,צעיף וחתולים,מעשנת כקטר,חיה תמיד על הקו האדום של המינוס.

אחד מתנחל,לוחם דאז ומאבטח היום,מלא בלהט נעורים וארץ ישראל השלמה.

ילדת בועה תל אביבית עם קול מתפנק.

הומו אחד,רגיש ומוזיקלי.

אח אחד,שקט וחזק,שומע מאיר אריאל ומקטר בבנובלס. למרות שמעולם לא ראה קיבוץ,הוא מגלם את ארכיטיפ  הקיבוצניק שבא לעיר הגדולה.

כולם שייכים למשהו,חלק ממשהו.

מהנאו חנונים שכותבים טורי רשת ולובשים טישרט'ס שנונות כיתוב ועד לערסים החדשים צמודי הג'ינס שנוסעים לנמל באוטו של אבא.

ואני,איפה אני כאן?

אני שתיין מדי וזיין מדי ואלים מדי מכדי להיות חנון. קראתי יותר מדי שירה מכדי להיות לערס. אני קונפורמי מדי מכדי להפוך לסטודנט לקולנוע וחופשי מדי מכדי לעבוד במשרד עו"ד. אני עני מכדי להיות קומבינטור ומקושר מכדי להיות אחד מההמון. ישר מכדי להיות פרח פוליטיקאי וציני מלהפוך לאידיאליסט לוחם.   

 ההגדרות פשוט לא תופסות.

ואז חשבתי על זה עוד קצת.

אני ואחי לעגנו בליבנו לאותן נערות,ההגדרות שלהן לא היו תקפות לגבינו בהיותן צרות מדי,מיטות סדום.

חשבנו שאנחנו יותר מהמוזיקה שאנחנו שומעים,הבגדים שאנחנו לובשים,המועדונים שאנחנו מבלים בהם.

 אולי גם  כאן יש לנו בעיה עם ההגדרות.

כי אלון לי גרין בהגדרות שלי הוא קומוניסט מסריח שרוצה לכפות מיסים ולשעבד את האוכלוסיה לקיצבאות. הוא מדבר על ניצול ו"אוכלוסיות מוחלשות" כשאני רואה פטרנליזם מתנשא שיסתיים רק כשיכריחו אותנו לשים קסדה כשאנחנו חוצים את הכביש כי אנחנו "מוחלשים" מכדי לדעת מה טוב בשבילנו. 

מנגד,הוא אחלה בחור,שותה כמו שצריך ולא מתקמצן על הסיגריות שלו.

ואולי זה מה שבאמת חשוב.

מה שאני מנסה להגיד הוא שפגשתי כמה עברייני שוליים עם לב של זהב,ופגשתי כמה שוטרים שהייתי יורה בהם כמו כלב. פגשתי כמה קפיטליסטים  נצלנים שתרמו לאלה שאין להם הרבה יותר מאותם אידאליסטים מתלהמים שנלחמים למען השכבות החלשות.  פגשתי אנשים מבריקים באמת שמתנהגים בטימטום בסיסי  בכל שעל בחיים שלהם וכמה זקנים סניליים שתיחמנו לי את הצורה. 

הקטגוריות צרות מדי,החלוקות לא נכונות. 

אולי אני פשוט סתם בנאדם,כמו כולם.

אנשים מניפים חתיכות בד,זאת לא סיבה לירות עליהם רימוני גז

אני גזען כמו כולם,עשיתי קצת מחסומים,אני לא אוהב אנשים ששונים ממני וחושב שצריך להיכנס באמאמא של כל מי שיורה על הישוב הזה בדרום ולהפגיז בחזרה כמו כל מדינה נורמלית,לא כירורגית ולא נעליים.

למה?

אני גזען כי ככה אנשים. בלולים ביראון ראיתי פעם אפרוחים קטנים וחמודים מנקרים למוות אפרוח אחר כי היו עליו כתמי צבע שחורים. בגלל שאני בנאדם ולא חיה אני מנסה להדחיק את הגזענות שלי,אבל אני לא מכחיש אותה.

להפגיז ולהיכנס ולחסל ולכסח (ועוד מן השיח הגברי-שוביניסטי-קלגסי,יש לי הרבה כאלה); כי אלימות נפתרת באלימות,זה השיעור היחיד שההסטוריה לימדה אותנו. ואם נעמיד סוללת תותחים ונחסל קילומטר רבוע מכל איזור שיגור רקטה מהר מאוד לא יהיו יותר רקטות (או שלא יהיו יותר ערבים).

האם זה צודק? בטח שלא. אבל אני יצור שבטי והדם של הקבוצה שלי יותר חשוב לי מהדם של הקבוצה השניה.

והאחריות בעיני מוטלת על מי שהתחיל.

מה,כמו ילדים קטנים?

כן.

ועם כל זה,כשאזרחי המדינה מפגינים בצורה לא אלימה,גם אם הם ערבים שאנחנו בכלל לא אוהבים,גם אם אנחנו חושבים שהם ממש חארות שרוצים לזרוק את כולנו לים,יש להם פאקינג זכות לומר מה שבא להם,ולאף שוטר אין זכות לגעת בהם. 

אבל מתישהו ביסורי הילדות הסוציאליסטים שלנו איבדו מנגנוני הביטחון שלנו את הפחד. מהשב"כ שביצע מעקב אחרי חכ"ים ,ועד ראש ממשלה שרצה לשבור ידיים ורגליים.

ואם ראש הממשלה עושה מה בזין שלו,מה אכפת לאדון שוטר. 

משרתי הציבור שכחו שהם עובדים בשבילנו,שאנחנו לא חייבים להם כלום,שאנחנו לא הפיונים הקטנים שמהם לוקחים כסף ואותם שולחים למות במלחמות או להתחנן לאישורי עסק בעיריה.

אני מדמיין ישיבות ממשלה סודיות:

"חכה חכה" אומר ח"כ מדושן "נאסור עליהם לנסוע על אופניים בלי קסדה"

"יש לי רעיון יותר טוב" עונה לו השר "נכריח אותם להירשם אם הם רוצים לראות פורנו,תחשוב כמה דבילים הם ירגישו"

מחייך הח"כ "למה לא גם וגם? ונוסיף איזה חוק שיקבע לבעלי עסק אם הם יוכלו לעשן במקום שבו הם השקיעו את חסכונות החיים שלהם"

השר מתרצן "הם יתמרמרו,אולי ניתן כוכב זהב בחוגר לפראיירים שמשתחררים מקרבי. שלא יהיה לנו פה איזה מרד".

בימים כאלה אני מלא קינאה בארה"ב על האבות המייסדים שלה שבחוכמתם כי רבה תיקנו נשיאת נשק חופשית לכל אדם. לא בשביל ציד,הגנה מפושעים או משלטון זר. בשביל להגן מהרודנים מבפנים.

אבל אנחנו מדינה קטנה,ומוקפת אויבים,והסורי בונה כורים גרעיניים,האירני זומם במחשכים,ואמ"ן מעריך וצה"ל יגיב במקום ובזמן שימצא שבמקרה ישתלב עם חקירת שחיתות. ובן של איזה ח"כ שגם מגיש חדשות יכתוב שלהתפטר בגלל שחיתות זה מגוחך,ובועידת הנשיא אנשים ידברו על המחר ופרס יחייך וחולדאי יסגור כמה פאבים במרכז העיר ושכר הדירה יעלה וכמה ערבושים יחטפו מכות באיזה הפגנה וחיילצ'יק אחד יירה באלגנטיות כדור באיזה שמאלן מניאק וימשיך ללכת. 

אם ממש נכעס יארגנו לנו איזו התנתקות,או מלחמה.

מה שבא קודם. 

מחר ננקה את הבית

-יעל,בהתלהבות של התחלה חדשה. מעכשיו הכל יהיה בסדר.

כואב לי

-אני,שרירים מכווצים ממשקולות ומעצלות.

השריפה על הגג?

-אני לכבאית,היא מהנהנת,אני זורק את הזבל. רעש טירטור מנוע ושתי ניידות למטה.

אתה מכיר אותה?

-כבאית זועקת,אני במרפסת ברחוב הלל,בקומה השלישית,לא מבין למה היא מתכוונת עד שהפניתי את מבטי שמאלה ו-

 אאאאררררררהההההההההה!!

-יו"ר ועד הבית נשענת מבחוץ על מעקה המרפסת שלה,צוחקת ובוכה,השוטרים נכנסים לפניקה.

אנחנו לא משלמים את חשבון החשמל הזה!

-

אני ויעל במדרגות,שעות לפני,האור דולק כבר שבוע.יו"ר ועד הבית שלנו לא מכבה אותו.

אולי היא מפחדת להיות לבד

-הירהור.

אח שלי,תאסוף את כולם,ניקח מונית למכון.

-גברים/נערים במועדון ברחוב סירא,ידי מלטפת כמו בלי משים את הלהב הקטן שלי.

ווי לאב יו ווי לאב יו ווי לאב יו!

-נרקומן בגמילה וערביה שמנמנה על הבר שלי בשלומציון,משאירים טיפ של 20 אחוז אבל שוכחים לשלם על הערק.

DESTROY! DESTROY! 

-טכנו? פרוגרסיב? מילים של שיר שדיג'יי מגניב מדי מקפיץ איתו את הרחבה בסירא.

לך מכאן,היא שם,מחר היא חוזרת לתל אביב.

-אני לחבר באותו מועדון,הלילה.

היינו ממש בסדר,90:10, ואז הכל התהפך ונהיינו 90:10!

-צמד שיכורים,זמן ומקום זהים.

היא רוצה אותך.

-SMS מחבר,דקות אחר כך.

מצטער מתוקה,אני עייף והולך הביתה,תיהנו לכם.

-אני,עשרים שניות אחרי.

שתיתי דלק היום,אוקטן 95.

-תרגום צולע מערבית של שיחת פועלי מטבח בשלומציון.

וואלה?

-אני,כשמתברר לי שהבנתי נכון,ג'יוסי באמת שתה דלק היום,בטעות.

אני מחבבת אותך.

- SMS מחברה מודאגת,שעות אחר הצהריים של היום.

את השמש שלי.

-SMS חוזר.

שמונה שנים על חטיפה?! אני הייתי מוציא אותו להורג.חבר או לא חבר.

-אני מספר לחבורת שיכורים על העונש שקיבל חבר ילדות שלי.מבין שעו"ד פלילי אני כבר לא אהיה.

כל שקל שאני מוציא על סמים הולך לחיזבאללה!

-סטלן מסביר לי למה הוא נגד מריחואנה,דקות מוקדם יותר.

בלי זיתים? אל תהיה מגוחך!

-דקות קודם,בעל פאב מכין לי וודקה מרטיני בינוני.

 לילה טוב אהובה.

-אני,הולך לישון עכשיו.

אמוני בטוב ליבם של האנשים בכחול נגוז מיום ליום,(עינו בפוסט הקודם),מה הופתעתי לקרוא על גילוי יוזמה מקורית מצידם לתועלת הציבור הכללי.

אך חשד התגנב ללבי כשצלחתי את הכותרת והעמקתי קרוא,

הדאדא,המנטל,הברקפסט..

קשרים רצים לי במוח.

ודאי שאין כל קשר לכך שכולם שייכים לאותו אדם?

וכשאני אומר אדם,אני מתכוון לאדם הורוביץ,סוג של מוזיקאי בדימוס.

מכיוון שודאי אין קשר לכך שהוא ממובילי המאבקים בחוק הבארים (שר"י) או חוק העישון,ולבטח אין לכך קשר למאמציו של חולדאי לסגור את הבארים במרכז העיר ולהעביר את כולם לנמל בשביל לבנות מגדלי דירות יקרים לניפוח הארנונה ולהעלאת מצב הרוח ושכר הדירה (ע"ע,המנזר,הגולדן,השסק והמישמיש,שחלקם שרדו בקושי וחלקם נסגרו).

כיוון שכך,המסקנה היחידה היא קונספירציה.

קונספירציה נגד מוזיקה מודרנית.

ככל הנראה,האנשים בכחול חובבים גדולים של ברהאמס וגריג,הנעימות הפומפוזיות של וגנר והמעברים הקלילים של פוצ'יני,והדיסק האחרון של נושאי המגבעת פשוט שרף להם את הפיוזים.

חיזוק לטענה זו אני מוצא בכך שגם לגנקי הם קפצו לביקור,ועינת שרוף אכן נחשבת לשיקוץ בקרב כל אדם המעריך מוזיקה קלאסית. 

הערות שוליים:

1) אינני מחובבי המועדונים,ואני בטוח ש450 אנשים בברקפסט הופכים את המקום לצפוף מאוד,אך חשש מסוים מתגנב ללבי שמא תקנות העיריה אינן כה הוגנות. 

לכאורה,מטר רבוע לאדם עם הארנונה שאתם גובים במרכז העיר (גזיליון שקל למ"ר) יהפכו את לב העיר לשממה. ואני חושש שחנק חיי הלילה של העיר,העמדת מסכת בירוקרטית מסואבת לבעלי העסקים ועידוד מרומז לניפוח שכר הדירה כי אוטוטו נעיף מפה את החשישניקים,יחזיר את העיר למצבה העגום בתחילת שנות ה80.

קרי,ירושלים. רק בלי כותל וחומוס.

2) גם כתומך נלהב בזכות לשאת נשק,קשה לי להבין את הדרישה ממאבטחי מעודון לשאת אקדח.

אני מציב אתגר בפני קוראי להעלות בדעתם מקרה אחד בו אקדח ינוצל בצורה חיובית בידי מאבטח במועדון,בצורה טובה יותר משוקר או מיכל גז מדמיע.

(פלישת חייזרים או מגיפת זומבים אינם תסריטים רלוונטיים).

3) בר ללא עישון הינו יוזמה ברוכה,די לאפליה נגד לא מעשנים! ובאותה הזדמנות,יסגרו המסעדות הלא כשרות שפוגעות במרקם היהודי של ארץ ישראל השלמה!