הודות להשראה שנוחתת עלי על פי חוקיות לה אינני מודע, מגיעים שירים אל אצבעותי. ואם האגו לא מתערב ומקלקל יוצא משהו שאין ממש צורך לקור במגירה. אז הנה דוגמית ראשונה - השיר האחרון שהגיע.

ניצוץ מאכל

כל חיי מחולל
אני ומתהולל
עם זה חלילי הגלילי
שיר-אני מחלל;
למחייתי
מילים אני מתמלל
עד אשר עמק מהותן
נקי בעיני מצלצל,
מדוד אני פוסע דרכן
ברווח הצר בין אור וצל.

והנה היום
עטופה בחלום
באת את הלום

עכשיו אל אלוהי
אני מתפלל:
אש אהבתי
את אבן באר נשמתך
תגול, תגלגל
אל תוך מי תוכך
אחלחל
אל מזבח
מוקד ישותך
שם אש ניצוץ התמיד
אותי-סנה
תאכל

נכתב 25.2.11



© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לחיים ניסים חביב