כמה אירוני היה לקרוא ב"הארץ" שזוכה פרס הנובל, הישראלי לשעבר, פרופ' אריה ורשל עזב את הארץ משום שלא קיבל קביעות במכון ויצמן, ימים ספורים אחרי ההתטאויות האומללות של השר יאיר לפיד והאלוף (במיל.) עוזי דיין. אפשר אפילו להגיד: צדק פואטי.

גילוי נאות: בן זוגי ואני הגרנו מישראל לקנדה משום שראינו בצפון אמריקה סיכוי טוב יותר להביא ילדים לעולם (כזוג חד מיני אנו תלויים לגמרי בגישה לטכנולוגיה וברגולציות משפטיות שאין לנו בארץ). שנינו בעלי השכלה אקדמאית, ולא רואים כיום מצב בו אנחנו יכולים לחיות ברווחה אם אנחנו חוזרים לארץ.

כשקראתי שעוזי דיין מכנה את ההגירה מישראל כבגידה ברעיון הציוני, הדבר הראשון שעלה לי לראש, זו תגובה בסגנון דייני חצוף: "אתה יכול לקפוץ לי מר דיין, אני לא עובד אצלך, לא אצל לפיד, ובטח לא אצל החבר שלך נתניהו". אך מעבר לתגובה האינסטינקטיבית, עוזי דיין גרם לי להרהר במשמעותה של המילה בגידה. אם נדייק, בגידה ברעיון הציוני.

בגידה בויקיפדיה מוגדרת כ"הפרת חובת האמונים של אדם לעמו, למולדתו ולמדינתו וסיועו לאויב במאבקו כנגד מדינת האם של הבוגד, בימי מלחמה או בעת עימות קשה בימי שלום (כדוגמת המלחמה הקרה), או בעת סכסוך מזוין ופעולות איבה שאינם בגדר מלחמה מלאה." זאת אומרת, ההגירה מישראל, ע"פ דיין, היא מעשה של הפרת אמונים כלפי עם ישראל, ומדינת ישראל (אני בכוונה לא נכנס פה לאלמנט הסיוע לאוייב, משום שהאמירה של דיין כשלעצמה מטופשת).

בכל חברה בריאה יש אליטה. תפקידה של האליטה הוא לספק להמונים לחם, שעשועים, אבל לא רק. אליטה בריאה גם פועלת ומייצגת את הערכים ה"נכונים" לאותה תקופה. במילים אחרות, היא יוצרת תקווה אצל ההמונים, ובגלל זה ההמונים שואפים להגיע ולהיות חלק מהאליטה. נציגי האליטה יושבים בצמתים החשובים ביותר של המדינה: במנגנון הממשלתי, במערכת המשפטית, במערכת הביטחון, ובמערכת הכלכלית. האליטה משפיעה על ההמונים, ולא ההפך. את האליטה הישראלית, את החלק הארי שבה, אפשר למצוא בקבוצה של כמה אלפים, משפחות שהן מלח הארץ, על הקשת שבין ההתיישבות העובדת לאצולת בית"ר. האם האליטה הישראלית מילאה את תפקידה בשני העשורים האחרונים?

אני טוען שלא. אני טוען שהאליטה הישראלית מזמן ויתרה על הרעיון הציוני. אני טוען שאלו הכישלונות של האליטה שהובילו מהגרים רבים לעזוב את הארץ:

-האליטה נכשלה כשהפריטה את המשק הישראלי, והשאירה את האזרח הפשוט לחסדי התאגידים. תחסכו ממני תיאוריות כלכליות שהצליחו או נכשלו, בשורה התחתונה, האליטה הפסיקה לספק ביטחון כלכלי מינימלי לרוב אזרחי המדינה.

-האליטה נכשלה שהיא מקיימת את הכיבוש גם במחיר התפרקות החברה הישראלית מערכיה. כי בשורה התחתונה, ישראל יותר ויותר דומה לשכנותיה, וזו חברה יותר ויותר דורסנית ואלימה.

-האליטה נכשלה בכך שהשביחה את מנגנוני הביטחון על חשבון פגיעה מתמדת בחינוך וברווחה, מתוך עיורון שאלו הם-הם מנגנוני הביטחון של העתיד.

-האליטה נכשלה משום שבזמן ששיחקה פינג-פונג פוליטי בין מפלגת העבודה לליכוד, היא תיגמלה ופיתחה מגזר לא ציוני ולא יצרני עד כדי חשש ממשי למדינת הלכה שבדרך.

"אליטה" היא לא אותו גוף מאורגן כפי שנתניהו היה מתאר כששיסע את האספסוף ביריביו הפוליטיים. הרי אין יותר אלטיסטי מנתניהו עצמו. אליטה הינה קבוצת מיעוט עם עוצמה חברתית השולטת ומשפיעה על החברה. לפיכך, אלמנט ההמשכיות טיבעי לה. מקבלי ההחלטות בה חייבים לחשוב על המשכיות לטווח של דורות. אליטה שכושלת באלמנט הזה, תשאר ללא המון להשפיע עליו.

 
יאיר לפיד, בנימין נתניהו, ועוזי דיין, ועוד רבים מהדור השני של אדוני הארץ מספקים לנו שעשועים בלי סוף. אבל לא לחם, ובטח ובטח לא תקווה. אז מי כאן בדיוק בוגד ברעיון הציוני? מי הפר אמונים בהסכם הלא כתוב שבין האזרח למדינה? זה שעוזב את מולדתו בשביל לחפש פרנסה או זה שנשאר בה ומנצל את כל משאביה בצורה אנוכית וצינית כאילו אחרינו המבול?

כעת יתחיל הקרקס שבו כולם ינסו לקחת קרדיט על זכייתו של פרופ' אריה ורשבל בפרס הנובל. פוליטיקאים רבים וודאי יזכירו שוב ושוב איפה הוא התחיל את דרכו האקדמאית, אולי יגידו שגם אם עזב את הארץ, ישראלי הוא בכל רמ"ח איבריו. להם הייתי מזכיר שביום ההכרזה על הזכייה, קיצצו כמאה מליון שקלים מתקציב החינוך הגבוה, והזריקו תקציב נוסף לחטיבת ההתיישבות (שוב, בנוסחה של כיבוש בכל מחיר).
 

ולסיכום נימה אישית: מישהו צריך להגיד לדיין וללפיד ולשאר מטיפי המוסר למהגרים, שנסתיימו הימים שכל אזרח היה קודם כל חייל. אי אפשר להטיף לנו על ערבות הדדית בזמן שאתם עושים בדיוק ההפך. זה השינוי התפישתי שכשלתם להבין. ההוויה של ישראלי ממעמד הביניים ומטה, שונה לאין ערוך מהמציאות היומיומית שלכם. אנחנו עסוקים בהישרדות יומיומית בעוד אתם...
אותי האספסוף, הרקורד שלכם לא מרשים, משום שלאנשים כמו דיין ולפיד, הדלתות במדינת ישראל נפתחות כמעט מעצמן.