תכנים אישיים
פוסטים פופולאריים
-
סיפור לשנה חדשה
7/9/13 | 2229 צפיות
-
זיקנה
20/6/15 | 1559 צפיות
-
סיפור אמיתי
25/5/13 | 1416 צפיות
-
בדידות
5/11/16 | 1160 צפיות
-
חיות ושאר יצורים ובעיקר חתולים
7/6/11 | 921 צפיות
-
ערב יום השואה 2014
26/4/14 | 2635 צפיות
תכנים אחרונים
ילדה שואלת שאלות
אבי ז"ל שכב במחלקה הכירורגית כבר מספר שבועות . היתה זו שבת חורפית נעימה . השמש חיממה בחוץ ,ובתוך המחלקה שקט של שבת בבוקר .רק רופא תורן עייף ,מחלקה ללא פעילות .גם האורחים טרם הופיעו . אבא שכב במיטה .ברזלי המיטה היו סגורים משני צידיה .הגנה שלא יפול . בקול מבויש הזמין אותי להכנס למטתו . שמעתי בקולו פיתוי ובעיניו חיוך מזמין ספק הוזה ספק בוהה . הפיתוי והלחש המזמין עוררו בי מבוכה . באתי לסעוד את אבי והוא ...............זה מה שיש לו בראש .................... הייתי באותה תקופה אשה ואם צעירה . כבר ידענו עם אבא חודשי מחלה ארוכים .המחלות הגיעו אליו ברצף מצמרר . מחלה אחת שהתפרצה משם (שם זה מחנות ההשמדה והעבודה )ואחריה התדרדרות . אבא היה תחת השפעה נרקוטית והרופאים הסבירו שאצל קשישים השפעת ההרדמה אינה פגה מיד אחרי הניתוח .נותנת אותותיה זמן רב אחרי . כבר ידעתי שימיו נחרצו .... כשישבנו אמא ואני בחדר ההמתנה בקומת המרתף ,קרא לי הכרורג היפיוף חובש הכיפה פנימה למעבר בין חדר ההתאוששות לחדר הניתוח , כשהדלת החשמלית נסגרה אמר :"פתחנו את הבטן ........ עכשו אנחנו סוגרים "............ עוד אני המומה מהלבנה שהיכתה על ראשי ,נפתחה שוב הדלת ,ואני צעדתי לעבר אימי ,מבשרת לה בקול שקרני : "הם סיימו את הניתוח .עוד מעט אבא עובר לחדר ההתאוששות ,ואח"כ יעלה למחלקה " לא ידעתי עד אז אודות הכשרון הטמון בי .זה המשחק ,הלובש פנים של חייכן . זה המפנים וממשיך את חייו כאילו כלום ... את הסוד שהגידול הממאיר נשאר בגופו השארתי לעצמי ,ולא תארתי כמה שקרים וחיוכים ומשאבים נפשיים אצטרך להמציא כדי לתת להם כוח להלחם בהמשך . ותמונות עולות בערבוביה כמו בסרט ולא מצליחה להכניס בהן סדר ........ אני בת 5 לערך ,ואבא יושב ליד השולחן אחרי יום עבודה ומנסה להוריד מעליו את שאריות הצבע שחדרו תחת העור ,נדבקו לצפרניו ,אחרי שבמשך היום ,כל יום הסתובב במגפיים וסינר גומי בתוך אמבטית צבע בדפוס האופסט . והמשפט שאמר כשכבר היה על ערש דווי "מה אני עשיתי רע הייתי באושוויץ למה מגיע לי עוד ככה לסבול "............ הזכרון הבא מהבית בתקופת "ההחלמה "אבא ואני הולכים כל יום לטייל מנסים להגדיל צעדים .מנסה לעניין אותו בסובב ,מתאמצת לגרום לו לחייך . עוד מעט יחזור למיטה עד היום הבא ........או ישב בקצה המזרון כשראשו מוטה גבו כפוף מהרהר בינו לבינו ............ כל יום הייתי נוסעת מרחק שתי ערים שביניהן כבישים בינעירוניים כדי לעזור לו לאבא להיות מטופל . אט אט הגדלנו את ההליכה והנה הגענו לחנות .אותה חנות קטנה שהיתה כל עולמו .והנה כבר הוא יושב בה שעה ושעתיים ונכנסות לקוחות והוא מדבר ושוכח ומשכיח ................ השהיה שם לא נעמה לי .לא סבלתי את הריחות ואוירת הסמרטוטיה .אבל אם זה עושה לו טוב ........... וכך נהגנו תקופה קצרה עד ההתדרדרות הבאה ,האחרונה . ושאלה מנקרת ,מבקרת ,שואלת מה משמעותו של אבא בחיי ילד או בחייו הבוגרים ?האם צריך הוא להעניק אהבה ,ורגש בטחון מפני העולם הסובב ?ואם אינו מסוגל ? האם אבא צריך להיות תמיד ורצוי אוזן קשבת ,מחייכת ,תומכת או אפשר לגדול ללא ,ועדיין לגבש זהות ואופי ............? שהרי מאמר בשיר ההוא הידוע אומר כי האדם תבנית נוף ילדותו ,אם נרצה ואם לאו אפשר גם אפשר לגדול בצל אבא מסוגר ושתקן ולצאת קשקשנית . וההוכחה היא כאן ! כל הזכויות שמורות לשושנה נשמה טובה – יולי 2011 © |
פרופיל
תגיות
ארכיון
תגובות אחרונות
-
יצחק. ב
בתגובה על מי אני בכלל
-
חדוה ברנר
בתגובה על בריאות
-
n1free
בתגובה על בדידות
-
n1free
בתגובה על חיבוטים
-
ron-coaching
בתגובה על רכס נס הרים /שביל נחל שורק
-
סיגל ש.
בתגובה על עצבות
