כותרות TheMarker >
    ';

    תכנים אחרונים

    15 תגובות   יום חמישי, 23/1/14, 17:09

      

    פרחים של אש

    - - - כל הזכויות שמורות לשולה ניסים - - -

     

     

     

     

    שום דבר לא הכין אותי לזה.

     

    לא ילדותי רחוקה

     

    ולא שירת עצי צפצפה

     

    ולא כוס משקה חם בכל בוקר קר

     

    ולא חגיגות עצמאות

     

    ולא פרחים של אש די-נור

     

    כהרף עין כבו,

     

    שום דבר לא הכין אותי לזה

     

    שבמעבר חד אל שיני הזמן

     

    ארצה לעשות בהם שימוש, דימוי,

     

    פרחים של אש כמו מעדן מתקתק דל שומן

     

    תיק תק נגמר

     

    מאה חמישים מיליליטר טבין תקילין מחירם

     

    ומסתבר שגם שירת הצפצפה הינה בת חלוף,

     

    שום דבר לא הכין אותן לזה

     

    שיגידו וירג'ינייה וולף

     

    איך ידעה חמש מאות לירות לשנה זה מספיק

     

    מעניינים החישובים שלה,

     

    שום דבר לא הכין אותן לזה

     

    שתו בילדותן בכל בוקר קר

     

    כוס חלב מורתח

     

    אמרו "איכס" על קרום דק של שומן.

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    מחאה שירת נשים, מחאה שיר, שירי מחאה, מחאה חברתית שירה,

    שירי מחאה ישראלים, שירי מחאה חברתית

    דרג את התוכן:
    30 תגובות   יום ראשון, 12/1/14, 16:30

    ארץ להד"ם

    - - - כל הזכויות שמורות לשולה ניסים - - -

     

     

     

    אלמלא היכרתיו

     

    לא היה צובע את חיי בגוונים של

     

    קיר מתקמט לשרשרת הרים,

     

    וטיפסתי הלוך וטפוס

     

    ונפלתי הלוך ונפול,

     

    וחזרתי וטיפסתי

     

    וחזרתי ונפלתי,

     

    אלמלא היכרתיו

     

    כרת נתח מלבבי

     

    כמו יבשת גדולה שלם נוטף עסיסי,

     

    לא הייתי הולכת כל

     

    ימי לארץ להד"ם

     

    הלוך וטפוס

     

    הלוך ונפול

     

     

     

     

     

     

     

    מוקדש לג.

     

     

    דרג את התוכן:
    15 תגובות   יום ראשון, 5/1/14, 17:10
    כמו
    - - - כל הזכויות שמורות לשולה ניסים - - -
     
     
     
     
     
     
    כמו יד נעלמה מסדרת
     
    דפים הפוכים כדי שאפשר יהיה
     
    לקרוא את הכתוב בצד השני לא זה
     
    הלבן,
     
    כמו נוצה מחזיקה מעמד על חוט כביסה, מתחלפות
     
    כביסות כביסה באה כביסה הולכת והנוצה
     
    נודניקית אחת,
     
    כמו מטוס במגדל פיקוח מתלוננים עליו זה
     
    יפול יום אחד, שולחים אותו
     
    לסיבוב נוסף מעל לים,
     
    כמו שלפוחיות ריקות
     
    נשארות עם טעם של עוד
     
    דרג את התוכן:
      19 תגובות   יום שלישי, 24/12/13, 18:03

      מבחן פסיכומטרי

      - - - כל הזכויות שמורות לשולה ניסים - - -

       

       

       

       

      מזה שורות אחדות לא עולה בידי לאתר

      את השורה שבתוכה

      התחבאה שירה,

      אולי היה זה בחדר האוכל בפנימייה לילדים מחוננים כשהמדריכה

      שאלה

      האם האת יודעת לאכול במזלג ובסכין

      ( יה מזרחית )

      והסכין פילחה את אצבעות כף ידי.

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

      ערספואטיקה, שירים של שולה ניסים, משוררת שולה ניסים, שולה ניסים משוררת,

      שיר ארס פואטי

      דרג את התוכן:
        8 תגובות   יום ראשון, 22/12/13, 12:03

        אל תכבי את העבר
        נרו יחיד כה ורפה
        אם לא היתה זו אהבה
        היה זה ערב סתיו יפה. ( נתן אלתרמן )

         

                      *

         

         

         

         

         

        משאלה

        - - -  כל הזכויות שמורות לשולה ניסים - - -

         

        עוד לא כיביתי את העבר, אך

        אני מבקשת לכבד את רצוני. כוכב שביט

        חולף מעל ראשי בעודי

        נושמת פחמן דו חמצני, נוצר לאחר

        שהשפרצתי נוזל דליק לתוך

        חבית, כתב ידו ניפרד מכתב ידי.

         

         

         



        דרג את התוכן:
        8 תגובות   יום רביעי, 18/12/13, 10:46

        מרפסת

        - - - כל הזכויות שמורות לשולה ניסים - - -


         

         

         

        איך אביט בכוכבי שחלף, מן המרפסת אציץ אנחש מהלכיו

         

        באלכסוני אור במראת זכרונות אביט והנה ילדה במרוצת

         

        רגליה לאורך כביש לא כל-כך רחב

         

        מהירות נשימותיה בגופה שביר בלב

         

        שכונה דרומית פשוטה

         

        רדף אחריה מבקש רעתה ולא נילכדה, אך


        אם נילכדה ולא היה דבר בידה להושיע לעצמה


        אולי רק אלוהים היה מצילה, איך

         

        מתפתחת עלילה, וללא קהל אני, ובלב

         

        מבוהל גופי, כך אני במרפסת על המיטה

         

        ולמרפסות של אז היו תווים של שיר נחמה,


        אלא שבמהלך שנים אבי שבר קיר עקשן שהפריד


        בין המרפסת המנחמת לבין ה "הול" המיושן, וחלל


        שעד אותו זמן קיומו לא נודע התמלא

         

        והתרוקן בסלון חדש חדיש ומחודש, ואימי החליפה צבעים וצורות

         

        ואמת, אפשר לחשוב שהצדק עם סבי שאמר

         

        לעשות כך כדאי, ומצד שונה תהום רבה, תריסים

         

        הושלכו לעד ולאן השיר לאן


        איך יתגלה במראת זכרונות כאלכסוני אור ישתבר והצבעים

         

        במעלה ההר.

        דרג את התוכן:
          26 תגובות   יום רביעי, 11/12/13, 10:12

          שיר לחבר נעורים
          - - - כל הזכויות שמורות לשולה ניסים - - -
           
           
           
           
          התישמע קולי
           
          רחוקי שלי
           
          הצריכה אני להרעיש כלהקת חלילים
           
          או שדי באיוושת כנף
           
          מסתרבלת בין שירי עבר
           
          היה או לא היה
           
          לא זאת השאלה,
           
          התישמע נקישת עצבויות
           
          זו בזו נוקשות
           
          שן על יד שן רטוב לבן הטור
           
          רצות שנים רצים ימים עד סוף דצמבר
           
          יש קיר אין דלת,
           
          תרועת הגאווה שלך
           
          מעולם לא היה לי סיכוי מולה
           
          לא אהיה ציפור חוזרת אל מולדת
           
          לא אני לא צריכה.
           
           
           
           
           
           
          מוקדש לג.
          דרג את התוכן:
          10 תגובות   יום ראשון, 8/12/13, 11:26

           

          תישכח מזה

          - - - כל הזכויות שמורות לשולה ניסים - - -

           

           

           

           

           

           

          תישכח מזה שהיכרת אחת כמוה


          יש לה מן עצב שכזה

           

          שלא נדע כמה סוגים של עצב

           

          עולים לה על הגדות,


          מיליון מלאנת'לאפים סלעים בנחל

           

          יותר מחלוקי נחל רבים,


          ויש לה אבני חן נוצצות

           

          כמו ירח טבול במים נוצצות

           

          אלוהים ישמור איזה דמעות

           

          עולות לך על העצבים,

           

          היא לא בשבילך

           

          תישכח מהיונים מהתותים


          משלולית באמצע הכביש


          משירים צונחים אל הוואדי של החיים


          אתה מן טיפוס שכזה

           

          ליצן החצר.

           

           

           

           

           

           

           

           

          דרג את התוכן:
            10 תגובות   יום רביעי, 4/12/13, 14:57

            (העלאה מחודשת של השיר )

            עדות

            - - - כל הזכויות שמורות לשולה ניסים - - -

             

             

             

             

            הביאה לידי ביטוי את המשאלה ובקולה נשמעה העדות

            וכשמש ממזרח ובחדות לשונה הניעה את כף הסבל

            (ולא היתה זו כף ראוייה למאכל אדם או

            למשהו דומה לזה ואף לא למשהו ניבדל מזה)

            וראוי לפרסום שהחבל מתוח וכסבון ללא כפפות הידיים

            גלגל ההצלה, ובזכות חריפות שיכלו של חומר חיטוי

            פיתולי רגליה הביאה עד עושר ביטוי, ובדימוי ובמטאפורה

            העלבון והקולות מתחת למים ושירי התקווה שבאו ונתקבצו

            מארצות גלותם, אל ארץ מולדתם כשמש ממזרח באו

            להרפות שרירי פניה לפצות מדמי שתיקה או

            מעודף מאמץ, וחסרו לי אמצעים לדלל מעצמי דימוי או

            מטאפורה וכבועות סבון במצולות החיים גלגל המזל או

            משהו ניבדל מזה, ובמטבעות לשון ובכושר ביטוי כמו

            חומר חיטוי אסיר שכבות נמוכות אביא אל במה.

             

             

             

             

             

             

             

             

             

             

             

            לא מוכרחים לככב או להגיב על השיר.

            מה שחשוב הוא לקרוא אותו היטב-היטב.

            תודה על הקריאה.

            דרג את התוכן:
              12 תגובות   יום שלישי, 3/12/13, 16:06

              חוב

               - - - כל הזכויות שמורות לשולה ניסים - - -

               

               

               

               

               

               

              ומיום שדצמבר החל לכלות ימיו

              וגופי ניסה כוחו באכילת תפוזי עונה

              ידעתי שאין בי שיר

              שלא שולם.

               

               

               

               

               

               

              דרג את התוכן:
                12 תגובות   יום חמישי, 28/11/13, 17:40

                צנטריפוגה

                - - - כל הזכויות שמורות לשולה ניסים - - -

                 

                 

                תתפלאי שבשבת

                אצבעי הקטנה היא שמסובבת

                מטשטשת לך את הדוגמא

                מראה פנייך הוא כה ססגוני, נמרח לכל הרוחות

                לטובתך ולטובת עתיד בתי הדפוס והוצאות הספרים

                עדיף שאמשיך,

                לכי תדעי מה יקרה לצבעי הבסיס אם אפסיק

                לכן אמשיך ואמשיך, אמשיך עד

                שתתפלא ירח

                שמתי לב לזה שהשירה שלי מרגישה לך בצלקות

                ותתפלא עוד, יש גם לי

                לך תדע אם זו התרחשות

                קוסמית כמו שראיתי בטלויזיה בערוץ מדע

                או שמדובר בצער גדול לאדם,  צעד קטן לאנושות

                ותתפלאי גם את אנושות

                הירח הגדול שלי הוא שמטשטש

                מסובב לך ראשים,

                עלבוני  הוא כה ססגוני,

                כמו שבשבת שרק אם לסחרר אפסיק

                לכי תדעי על איזה ראש כל שחור כל רסיס.

                דרג את התוכן:
                  14 תגובות   יום ראשון, 24/11/13, 17:35

                  מאמץ

                  - -  - כל הזכויות שמורות לשולה ניסים - - -

                   

                   

                   

                   

                   

                   

                  אם ייתלשו במכה אחת

                   

                  עשר משערות ראשו

                   

                  ( עשר מכות )

                   

                  אולי אעשה מאמץ

                   

                  להשיבן בשלמות,

                   

                  שלא ימות,

                   

                  או אולי

                   

                  חדלתי לאהוב?

                   

                   

                   

                  דרג את התוכן: