כותרות TheMarker >
    ';

    תכנים אחרונים

    10 תגובות   יום שלישי, 5/4/16, 15:32
     
     
    חמוצים
      
    פעם, מזמן, בחופשת הקיץ הגדולה,
    מי כמוני יושבת לה בראש כזאת חוויה?
    בית חרושת למזון משומר
    מלפפונים טריים נדחפים
    לתוך קופסא של פח עגולה
    והסרט נע
    וריח החומץ נדבק
    לבגדים לעור הגוף לשיער,
    מילא, לעבוד בזה בחופשת הקיץ הגדולה
    בין כיתה אחת
    לכיתה אחרת יותר גבוהה
    אקנה לי מה אני צריכה
    אפשר אפילו להתפנק בשמלת חנהל'ה לכבוד שבת,
    אבל אשה ערבייה
    יושבת מולי בארוחת עשר על הדשא בחצר המפעל
    לעולם לא תעלה כתה
     
     
     
     
     
     
     
     
     
     
     
    © כל הזכויות שמורות לשולה ניסים
     
     
    קישור לשיר "שולה תעשיות"
    
     
     
     
     
     
     
     
     
     
    שירה חברתית שולה ניסים, שיר חברתי, צדק חברתי, משוררת מזרחית, שירה מזרחית
    משוררות מזרחיות, משוררים מזרחייים, קציעה עלון שושנת המרי השחורה
    דרג את התוכן:
      11 תגובות   יום שני, 14/3/16, 11:16
       
      לעיתים
      כל רצוני הוא
      להירדם לשעות רבות.
      ובתום שעות רבות
      אתעורר ואקום
      כמו אני חדשה.
       
         
       
      לא אכתוב יותר שירים עצבויות טובלות בהם
      כטבול ברווז גומי צפצפן
      במי אמבט.
       
       
         
      על שולחני יונחו
      מסיכת קרטון פשוטה
      פתיתי קונפטי צבעוניים
      בתוך שקית צלופן שקופה
      קופסא קטנטנה עגלגלה
      מכילה אבקה זהבהבה
      ולבן, בקבוקון דבק פלסטי לבן
      מעולה כמובן.
      אשיב לי את ילדותי.
       
       
       
       
       
       
       
       
       
       
      © כל הזכויות שמורות לשולה ניסים
      דרג את התוכן:
        4 תגובות   יום ראשון, 6/3/16, 09:59

        שבר עשרוני

          

         

         

         

        מה אתה מתלונן?

        תגיד תודה.

        על הזדמנות להבחין בקו מפריד

        בין שני ציצים של מורה לחשבון

        להציץ לה לתוך צווארון

        כשהתכופפה לימדה הסבירה

        שבר עשרוני.

        חדל מקינות נהי בכייה לדורות

        אמור הרבה רוב תודות

        על אפשרות להחליף

         

         

         

        סדינים ולילות

        בפנימייה ההיא למצטיינים.

        שחר של יום חדש עמד לעלות

        כה רבה היתה הפתעה לגלות

        יש בעולם משוואות!

        ילדים אחרים כבר יודעים

        אני לא.

        הייתכן דבר כזה יכול להיות?

        אשלים פער פן ייסגר שער

        כמו כדור בדולח יתנפץ

         

         

         

        חלון הזדמנויות.

        אשנן חסרים נעלמים שלם

        שכונת ילדותי היטב אזכור

        צווארון של מורה לחשבון

        קו שבר עליון,

         

         

         

        שבר עשרוני הישג משמעותי

        בזכותו אני מבין על מה מדברים כשאומרים

        עשירון תחתון

         

         

           

         

         

         

         

         

        © כל הזכויות שמורות לשולה ניסים

        דרג את התוכן:
          5 תגובות   יום חמישי, 4/2/16, 13:24
          פרופסורית
           
           
           
           
          לא בכדי השפילה זוג אישונים אל ריצפת בטון
              
          זו שאביה יצק בחצר אחורית גדולה.
               
          חתול משוטט הטביע בה חותם כפותיו.
              
          לא בכדי אביה ואימה נטשו רמת גן.
            
          נטשו שער כניסה לתל אביב לטובת
             
          קריאות תרנגול ריחות הדר אדמת שרון.
            
          מי נולדה כאן יצאה לאוויר עולם?
            
          זו אני.
            
          לא בכדי.
            
          פה נתקלה באיש לא קל. מעברו מהדהדת שואה.
            
          מנהל בית ספר יסודי.
            
          present simple, present progressive
             
          ותו לא
           
          אנגלית קשה שפה.
             
          בית ספר לא מי יודע מה.
           
          הבת שלך תהיה פרופסורית
                
          מנהל החמיא לאימי.
             
          פרופסורית,
               
          צוחקת לעצמה אני.
           
          לא בכדי עקבה אחר תנועת נמלים
           
          נושאות בפיהן דבר מה.
            
          יוצאות ונכנסות
            
          נכנסות ויוצאות
               
          מאותו סדק בשכבת הבטון הדקה
           
           
           
           
           
           
           
           
           
           
           
           
          © כל הזכויות שמורות לשולה ניסים
          דרג את התוכן:
            3 תגובות   יום שלישי, 5/1/16, 14:59
             
             
            שיח שושנים
              
             
             
            מעולם לא הובטח לי גן של וורדים
             
            וורודים וורדים,
             
            עמדתי על יד שיח שושנים
             
            אדומות שושנים,
             
            אצל רוזה באדמה שיח שושנים
             
            זה יופי לו יכולתי לבקשו לעצמי
             
            רק להביט בו לראות,
             
            ובאו ימים אחרים
             
            הלכתי לרעות בשדות זרים
             
            צפון תל אביב
             
            ראיתי בנות לבנים
             
            הפסדתי בתחרות על ליבו של אהובי הלבן,
             
            אף פעם לא הבטחתי לה גן של וורדים
             
            יש לנו נושאי שיחה משותפים
             
            אבל אבוי, היא לא מבנות הלבנים
             
            כה לבנה לחיי נחבאת אל כף יד
             
            בוש ונכלם
             
            והיא - עורה ממהר להשחים
             
            קצת זמן תחת שמש
             
            וכבר פס של סנדל בכף רגלה
             
            שחורה היא ונאווה כשושנה בין החוחים,
             
            אין לי שיג ושיח עם שושנים
             
            שחורות שושנים, רוזה רוזלין
             
            על מה מדברת שולה שולמית
             
             
             
             
             
             
             
             
             
             
            © כל הזכויות שמורות לשולה ניסים
             
             
             
             
            שירה חברתית שירים, שירה חברתית שולה ניסים, שושנת מרי השחורה, שירה מזרחית
            דרג את התוכן:
              6 תגובות   יום שלישי, 22/12/15, 15:16
              היה זה אך טבעי
               
                     
              היה זה אך טבעי
               
              שבמהלך חודשי החורף
               
              נאכל ארוחות בוקר שבת שלנו
               
              בחצר אחורית
               
              אם לא יורד גשם
               
              בשמים מתפנק גוש תכלת
               
              אין שום ענן הכל תכלת.
               
              אבא קורא לרוזה שתצטרף רוזה מצטרפת.
               
              אבא אוהב רוזה. אכפת לו ממנה.
                
              רוזה לא שכנה כמו אלה רבים איתם על
               
              איפה לשים גדר.
               
              רוזה דודה של אבא. אחות של סבא מנשה.
               
              וכשהיא לא מרגישה טוב
               
              אבא עושה לה עיסוי בכפות.
               
              כפות רגליה עייפות מן השושנים הקוצים העשב.
               
              מכין תה ומהביל התה
               
              אך שפתו כלל וכלל אינה מתערפלת.
                 
              בשפתו שלו שפתה שלה
               
              שואל מדבר שואל
               
              התזכרי רוזה התזכרי?
               
              כמו כוכב שביט נעלמה
               
              ארץ מולדתו מולדתה
               
              חצר פנימית
                   
              לילות קיץ על הגג, כפות תמר, בבל
               
               
               
               
               
               
               
               
               
               
               
               
               
               
               
               
               
              © כל הזכויות שמורות לשולה ניסים
              דרג את התוכן:
                2 תגובות   יום שלישי, 8/12/15, 16:52
                קקטוסים
                 
                ובשבת ובחג ובמועד
                 
                אורחים נכנסים אצלנו באים דרך שער ברזל
                 
                סילסוליו ביד אבי יד אמן
                 
                סוליות נעליהם טופפות בחצר
                 
                רואים צאלון לפני זה לימון,
                 
                ורצועת אדמה מתחת חלון
                 
                קקטוסים בה שתולים
                 
                שתולים ביד אמא יד אמי
                 
                שתלתם ניגונים בי, אמי ואבי
                 
                ניגונים מיזמורים שכוחים,
                 
                נַנָּה נַנָּה אָשְּׁ  אָחְקִּי לָּק נַנָּה
                 
                אמא אמא מה אומר לך אמא
                 
                מִן בִּירְדָּד גִּ'יטִּי לִילְאִישְׂרָאִיל
                 
                מבגדד באת לישראל,
                 
                ובישראל
                 
                אם אין קוצים בלשון ובפה
                 
                שיהיו ברצועת חוף
                 
                מול ים שיבולת שועל
                 
                מפריד ביננו לבין אֻמְּ-שָׁאוּל
                 
                נחש בא אצלה נכנס לא רוצה לצאת
                 
                זה קרה ביום מן הימים
                 
                אני קטנה
                 
                אַנָּה זְרֵיְּרִי
                 
                 
                     
                 

                © כל הזכויות שמורות לשולה ניסים

                 

                 

                 

                  
                  
                  
                   

                ניגונים
                מילים: פניה ברגשטיין
                לחן: דוד זהבי

                שתלתם ניגונים בי אימי ואבי
                ניגונים מזמורים שכוחים
                גרעינים גרעינים נשאם לבבי
                עתה הם עולים וצומחים
                עתה הם שולחים פאורות בדמי
                שורשיהם בעורקי שלובים
                ניגוניך אבי ושירייך אימי
                בדופקי נעורים ושבים

                הנה אאזין שיר ערשי הרחוק
                הביע פי אם אלי בת
                הנה לי תזהרנה בדמע ושחוק
                איכה וזמירות של שבת
                כל הגה יתם וכל צליל יאלם
                בי קולכם הרחוק כי יהום
                עיני אעצום והריני איתכם
                מעל לחשכת התהום

                דרג את התוכן:
                  2 תגובות   יום רביעי, 2/12/15, 12:45

                  בורגנים

                     

                  יסעו נא נשות בתי רכבת לבתי בורגנים

                   

                  יקרצפו מרצפות בקצף ריחני,

                   

                  ישובו אל חצרותיהן בחצרותיהן שלולית

                   

                  צנרת מתפוצצת מתפוצצות נשים,

                   

                  יתווכחו ביניהן אחריות של מי והמים זורמים

                   

                  יתקרקשו מפתחות ייפתחו דלתות והמים זורמים

                   

                  יסתגרו נשים בדל"ת אמות והמים זורמים,

                   

                  יבשלו נא בתנור חדשני שנים עשר תשלומים שווים

                   

                  יעמידו פני בורגנית

                   

                   

                   

                   

                   

                   

                   

                   

                   

                   

                  © כל הזכויות שמורות לשולה ניסים

                  דרג את התוכן:
                    9 תגובות   יום שישי , 27/11/15, 10:06

                    יערה איטלקית

                      

                    כמעט מידי ערב אני עוברת על יד

                    מגרשי הטניס והכדורסל

                    שמים מעוננים או מעוננים חלקית או להקת כוכבים

                    שערים פתוחים משני הצדדים

                    יכולה אני להיכנס מצד אחד לצאת מצד שני

                    ויש אשר יקרה משננת אני מילים,

                    ויש אשר יקרה עוברת אני על יד

                    גינות בתים

                    צומחים שם שיחים

                    ועצב גדול מהלך לקראתם כשורות שירים,

                    אבל השיחים

                    יש אשר יקרה

                    ריח של סוכריות דבש מתנדף כהדף כדורים

                     

                     

                     

                     

                     

                    © כל הזכויות שמורות לשולה ניסים

                    דרג את התוכן:
                      4 תגובות   יום שישי , 6/11/15, 10:25

                      פרחחית

                       

                      בא לי לעשות עליו סרט
                      לא סתם אומרת.

                      אקח שחקן שלא בטוח שהוא אוהב
                      ישחק אותו היטב-היטב.
                      מול דובר צרפתית
                      במאית כשרונית אהיה
                      שערי מתוח אסוף הדוק, חולצתי חולצה מנומרת.
                      ובתל אביב ילעיזו כל המי ומי
                      מי זאת הפרחחית
                      משחקת אותה היטב-היטב
                      לצידו של הז'ראר הדיפארדייה הזה
                      צועדת לסרט.

                       

                      © כל הזכויות שמורות לשולה ניסים

                      דרג את התוכן:
                        3 תגובות   יום שלישי, 20/10/15, 15:14

                        בית קטון גג אדום

                          

                        מדוע דוד יחזקאל

                        רצה לקנות בית קטון גג אדום?

                        וחצר,

                        ובחצר לול מטיילים בתוכו אפרוחים צהבהבות נוצות

                        ולול יותר גדול כדי שלאפרוחים יהיה

                        לאן לעבור דירה כשהצהבהבות כבר לא צהבהבות,

                        אולי קסם לו רעיון להתבשם בריח זבל עופות

                        ואולי אהב פרדסי שרון

                        חלם להיות קרוב לעצים המטילים תפוחי זהב

                        ואולי חפר לעצמו בראש

                        בשביל מה באתי לארץ ישראל? ואולי ואולי ואולי

                        יכולות להיות כל מיני סיבות לזה שדוד יחזקאל

                        רצה לקנות בית קטון גג אדום

                        אבל אשתו התמרמרה

                        רק מלחשוב על זה חורי עיניה מלאו עפר

                        מקום רחוק אמרה

                        לעזוב עיר בשביל כפר?

                        ודוד יחזקאל נמלך בדעתו

                        ויתר על הדיל והשתלשלו עיניינים

                        כך שאבא שלי אח שלו הוא זה שקנה

                        בית קטון גג אדום צהבהבות נוצות

                        והוא ואשתו המשיכו לגור ברמת גן

                        יותר קרוב לרחוב ביאליק

                        יותר קרוב לבורסת יהלומים

                        יותר קרוב לשורת מלונות מול ים תיכון

                        יותר קרוב לשם

                        שם גנרלים ממתיקים סודם

                        מתי עוד מלחמה

                        הו קריה נאמנה

                        יותר רחוק מבגדד,

                        ורק אבא נשאר תקוע בין

                        גרגרי חמרה לחים התעופפו באוויר

                        כשחפרנו בור באדמה

                         

                         

                         

                         

                         

                         

                         

                         

                         

                         

                        © כל הזכויות שמורות לשולה ניסים

                        דרג את התוכן:
                        5 תגובות   יום שלישי, 18/8/15, 15:55

                        אקלקטיקה

                         

                         

                         

                        שיראה אותי
                        אותו מראה פנים כמו אז
                        הסגנון סגנון מזרח
                        ראי ראי מי הכי יפה?

                         

                         


                        אשה כזאת, כזאת אשה
                        מידי פעם חצאית ארוכה
                        שוליים נוגעים לא נוגעים
                        במרבד

                          

                          


                        שתראה אותי
                        אמא של זה
                        זה זה זה זה זה
                        מצא חן לי אז

                         

                         

                         

                        נהדר בעיניה כזה מרבד
                        מוצא חן לה סגנון אשכנז
                        לא מוצא חן לה
                        מזרחית כזאת, כזאת מזרחית, כזה מראה פנים

                         

                          

                          

                        כזאת חצאית
                        אצלי בסלון? בסלון שלי?
                        על המרבד?
                        הלך לאיבוד הטוטאל לוק

                         

                          

                         

                        שיראה אותי
                        המראה מראה מזרח, המרבד מרבד אשכנז
                        אקלקטית
                        האם יתבייש בי?

                         

                         


                        שיראה אותי
                        שנים לא קצרות לא קלות מאז
                        לא רק פרפרים ושאר סוגי
                        ססגונים מלא הקודקוד

                         

                         

                         

                        לבנות שערותי
                        האם יתבייש בי?
                        וכואבת לי האוזן, ציפור רבת יופי על המוקד
                        וילונות מיטלטלים ברוח השמועה

                         

                         

                         

                        ציפור רבת יופי וקטלוג צבעים של שיער
                        בלונד או אדום ערמון
                        חום אגוז או פחם שחור
                        למי אכפת?

                         

                          


                        כזאת אני, אני כזאת
                        לפעמים מתלבשת חצאית
                        ארוכת שוליים שחורת גוון חצאית
                        בד נופל נשפך נוזל

                         

                         

                         

                        כתמים שחורים מלא המרבד
                        נוצות לבנות עקבותי
                        האם יתבייש בי?
                        שיראה אותי

                         

                          

                         

                        אותו מראה פנים כמו אז
                        סגנון מזרחי מזמרת אגדה
                        עד גדות סלסלה
                        האם גאה בי?

                         

                         

                         

                         

                         

                         

                         

                         

                         

                         

                         

                         

                         

                         


                        © כל הזכויות שמורות לשולה ניסים

                        דרג את התוכן: