כותרות TheMarker >
    ';

    תכנים אחרונים

    12 תגובות   יום חמישי, 19/2/15, 10:08

     

    תאר לך

    - - - כל הזכויות שמורות לשולה ניסים - - -

     

     

     

     

     

    תאר לך פרחים פורחים הפוך לתוך אדמה

    האם תחפור מחילה ביד אחת ובשניה מצלמה, האם

     

     

     

    תסתכן בליכלוך עדשה, האם עולה בדעתך שתגלה שם

    את האישה, תאר לך שבאמצע ינואר היא מטיילת בנעלי

     

     

     

    אצבע ובלי מטרייה, האם תתלבט עד סופברואר או

    שתהמר על כל הקופה. תאר לך להקת

     

     

     

    עגורים ועגור סורר ותועה יעוף בטעות לתוך

    שיר שכתבה, האם תעז לרדוף אחריו, אצבעות של

     

     

     

    משורר ביד אחת ובשניה אותה מצלמה. תאר לך

    שתמות לפניך תמות זו המילה, לא תספיק לכתוב את

     

     

     

    היפה בשירים להיות ברוכה, האם תכתוב אותו בעצמך

    ושירת הברבור שלה - שירת הברבור שלך. אך

     

     

     

    אין הכרח לחפור מחילה, להסתכן בליכלוך עדשה

    להתלבט מאמצע ינואר עד סופברואר, להמר להעז להתחיל

     

     

     

    במירדף, היא תסתדר עם הבוהן הקפואה.

    רק תאר לך שעגור סורר ותועה זה כמו

     

     

     

    משל, כמו שושנה בגינה של סנט אקזופרי הנסיך

    הקטן. ותאר לך מה זאת

     

     

     

    אהבה שהולכת אל מותה

    פרחים שפורחים הפוך לתוך אדמה.

     

     

    דרג את התוכן:
      4 תגובות   יום רביעי, 11/2/15, 16:19

       

       

      חתול דרוס

      - - - כל הזכויות שמורות לשולה ניסים - - -

       

       

      עד שסוף-סוף

      אספתי כוחות להדוף גלגלי שיניים, דהרו לעברי,

      נלעגתי

      נלעסתי

      נמצצתי

      נבחו עלי כלבים,

      ובמוקד העירוני

      חגגו נשף מסיכות

      דרג את התוכן:
      9 תגובות   יום שני, 2/2/15, 11:56

      אמצע הדרך

      - - - כל הזכויות שמורות לשולה ניסים - - -

        

        

        

        

      שם במקום ההוא

       

      באמצע הדרך בין המדרגות העולות אל חדר האוכל

       

      לדלת הכניסה לפנימייה

       

      קטנטונת אני

       

      עמד מולי, חשב עצמו חכם גדול

       

      שאול שאל נזוף נזף היה לו מבט מאשים

       

      "עוד פעם הציקו לך?" ( הלכת כצאן לטבח )

       

      והרגשתי רע, והרגשתי רע, והרגשתי רע

       

      בת חמש עשרה וחצי אמצע הדרך לשש עשרה

       

      ניתן היה בקלות רבה

       

      לגנוב לי דעת

       

      להאכיל אותי שקר,

       

      כאן במקום הזה בת חמישים ואחת וחצי

        

      אמצע הדרך לאן, לאן הולכים חיי

       

      שלושים ושש שנים חלפו מאז, פעמיים ח"י

       

      בתוך הבטן שלי בטן מתהפכת מסתובב שקר

       

      האכיל אותי

        

      העמיד פנים מבין חינוך חשב עצמו חכם גדול

          

      שלושים ושש שנים שקר בבטן לא מתעכל

       

      גרורותיו אל שאר חלקי גופי שארית חיי

       

      אלא אם תיאמר אמת:

       

      קורבן לא אשמה!

       

      קורבן זקוקה לכך שילמדו אותה איך לא להיות

       

      כבשה פתייה!

       

      קטנטונת ביטני

       

      אך בת חמישים ואחת וחצי הינני

         

      אמצע הדרך לאן, לאן הולכים חיי

       

      ביטני לא יכולה להכיל עוד את

       

      השקר והזבל והשיט והג'אנק

       

      האכיל אותי חשב עצמו חכם גאון,

       

      שירתי מרבבת לו חליפתו

       

      וודאי שילם תמורתה מחיר טוב, מכובדת מישרתו

       

      אני מקיאה, אני מקיאה, אני מקיאה

        

      כאן בנקודה הזו

       

      אמצע הדרך בין המדרגות היורדות מחדר האוכל

       

      לדלת היציאה מהפנימייה

        

       

       

       

       

       שירה חברתית, שירים חברתיים

      דרג את התוכן:
      8 תגובות   יום ראשון, 25/1/15, 14:11

       

      רוזה

      - - - כל הזכויות שמורות לשולה ניסים - - -

       

      כשכאב לה הראש

      הידקה מטפחת חזק-חזק,

      מטפחת לחצה במצח, בקרקפת, ברקות

      ורווח לה

      ורפא לה

      מהידהודי צרות

      מאדי אלכוהול

      שתה בעלה השיכור

      לא קל היה להיות אשה נולדת גודלת בפרוורי בגדד

      משדכים אותה למי שזה לא יהיה

      חשוב שתתחתן,

      כשכאב לי הזכרון

      פתחתי מטפחת

      נשתמרו בתוכה מטבעות

      כפי שרוזה נהגה לעשות,

      נגעתי במטבעות החסד שהותירה לי רוזה

      מיששתי אותם, הרחתי אותם

      נגעתי מיששתי הרחתי

      ורפא לי

      ורווח לי

      מאדי רעל

      מהידהודי עלבונות

      לא קל להיות אשה נולדת גודלת בארץ ישראל

      ישראלית

      השורשים שורשי מזרח, מזרחית

      המטבעות מטבעות מהחצר של רוזה, מים מטפטפים

      הקלפים קלפי שירה, שירתי

       

       

       

       

       

       

       

       

      שירה חברתית, שירה חברתית שולה ניסים, שיר ארספואטי, שירה ארספואטית, שירים ארס פואטיים

      משוררת מזרחית, שירה מזרחית,שירה ישראלית, קציעה אלון,  חביבה פדייה, יוחאי אופנהיימר

      דרג את התוכן:
      6 תגובות   יום ראשון, 18/1/15, 17:15

       

      סרגתי צעיף

      - - - כל הזכויות שמורות לשולה ניסים - - -

       

       

       

       

      מה לי ולשירה חברתית?

      לא יותר טוב אסרוג צעיף?

      אשגיח לבל תיברח עין תיראה הכל

      נפרמת דרך איך הלכתי עד הלום

      רכבת דוהרת גיהנום,

      לא יותר טוב להעלות עיניים על מסרגה? כך

      קרה שנה אלף תשע מאות תשעים, פברואר קר

      מתנת פרידה לשותף לדירה

      You make it happen

      הבטיח עזב,

      אמריקה טס, ניו יורק גדולה קפואה, יחפש מזל

      יותר מעשר שנים לפני שכולנו למדנו לומר Nine Eleven 

      תל אביב  קטנה עליו,

      יושבים במטבח של בעל בית חמדן

      לא מסכים להחליף דלת כניסה עלובה,

      מפטפטים שותים תה חם

      You make it happen

      מבטיח סטודנט למד קולנוע מצטערת נעלם

      מבטיח באנגלית יותר מפעם אחת

      מפטפטים מפטפטים

      בלי להשגיח שרכבת שעות חוצה חצות

      שאלוהים אהב אותנו רק אם היינו

      יפים, מצליחים, יפות, מצליחות,  עברית יפה שפה

      באנגלית זה נשמע יותר טוב

      You make it happen

      Nine Eleven

      מאוחר, מגחכים בבהלת-מה

      עיניים נעצמות



       

      דרג את התוכן:
        12 תגובות   יום חמישי, 8/1/15, 14:14

        בדידות

        - - - כל הזכויות שמורות לשולה ניסים - - -

        היה שלב בו נוצרה בי הכרה בכך שאני

        הבת הכי שונה בין כל הבנות.

        נידברו ביניהן בנות המתיקו סוד אמרו זו לזו

        מחר כולן לובשות שמלות.

        לי אף אחת לא אמרה.

        היה יום בו נגזר גורלי להיות

        זוג מכנסיים אחד

        בין הרבה שמלות

        דרג את התוכן:
          6 תגובות   יום שלישי, 30/12/14, 16:16

          גרעין

          - - - כל הזכויות שמורות לשולה ניסים - - -

           

           

           

           

           

           

          זה שלי.

          ואתה לא יכול לקחת לי את זה.

          ואתה יכול לזרוק אותי מהפנימייה

          אלף פעמים

          באלף גילגולים

          ומפעם לפעם עיפרון מרוב חידודים פיצפון

          הוא שמוציא ממני את מיטבי

          ואני אכתוב

          וזה ינצוץ כמו עלים רטובים

          ואתה יכול לקרוא אותי לשיחה שלא לומר נזיפה

          ילדים לך מציקים לכן התקפלי

          מהפנימייה הסתלקי

          ואתה יכול כן אתה יכול

          להעציב אותי, להעזיב אותי, להשפיל אותי

          ואתה איש חינוך מנהל קר מנוכר

          לא חיפשת תשובות לשאלות כדלקמן

          איך להגיש עזרה לחניכה מבחינים בה שהיא חריגה?

          איך ללטש מינרל יקר?

          ואתה יכול לקלף את הקליפה של זה

          לוותר על זה

          כאילו מה זה

          זה קליפה של תפוח אדמה

          ועדיין

          הבפנוכו שלו, הגרעין שלו, גרעין כדור הארץ שלו

          זה שלי.

          הר געש אפילו כבוי

          למראית עין כבוי

          יכול בגילגול אחד מאלף גילגולים אם לא יותר

          להפתיע

          להתחצף

           

           

           

           

           

           

           

           

           

           

           

          דרג את התוכן:
          2 תגובות   יום רביעי, 24/12/14, 14:02

          להלן  קישורים לעשרה משירי שפורסמו עד כה

           

           

           

           

           

           

           

           

           

          שיר אחרון

          http://cafe.themarker.com/post/2946950/

           

           

           

          שקר

          http://cafe.themarker.com/post/2654927/

           

           

           

          גדר הפרדה

          http://cafe.themarker.com/post/2954284/

           

           

           

          קופסא

          http://cafe.themarker.com/post/2971078/

           

           

            

          צימחונית

          http://cafe.themarker.com/post/3000911/

           

           

           

          חולצה סגולה

          http://cafe.themarker.com/post/2648917/

           

           

           

          רשת

          http://cafe.themarker.com/post/2690357/

           

           

           

          מאמץ

          http://cafe.themarker.com/post/3020104/

           

            

             

          שיר לחבר נעורים

          http://cafe.themarker.com/post/3028595/

            

            

            

            

          ארץ להד"ם

          http://cafe.themarker.com/post/3043293/

           

           

           

           

           

          דרג את התוכן:
          3 תגובות   יום חמישי, 27/11/14, 15:53

          עצבים

          - - - כל הזכויות שמורות לשולה ניסים - - -

           

           

           

           

           

           

          אם תרצי לזכות בהכרה

          מוטב תתאהבי בטד יוז של המאה העשרים ואחת

          תתנדנדי לחצר אחורית של אחד מבינייני

          שכבה סוציואקונומיקה נמוכה,

          תוציאי את העצבים על בלוני גז,

          מלאי אותם בפירורי אשה שבורה,

          ושבריר שנייה לאחר שדימוי חשוב בשירתך

          יילכד לך בחך

          נמלה במטבח שלך מוטב תכתבי במטבחך

          תהפוך לסוסה רתומה לכרכרה

           

           

           

           

           

          עצבים שיר מאת שולה ניסים,שיר עצבים

           

          דרג את התוכן:
          5 תגובות   יום רביעי, 19/11/14, 15:13

          פינת זולה

          - - - כל הזכויות שמורות לשולה ניסים - - -

           

           

          הפסקתי לספור כמה שנים לא ראיתי את שולה

           

          וברגעי האמת

           

          אני נזכר בה זת'ומרת זו היא שנזכרת בי

           

          מכניסה לי מילים לפה

           

          לפי איך שמתאים לה לארגן לעצמה

           

          את הפינה והלב,

           

          זו הפינה של שולה פינת זולה

           

          להתפנק אחרי שנסיים לשרת

           

          את האינטרסים של קפיטליסט נצלן

           

          לנסות לקרוא כרך ראשון

           

          מלחמה ושלום

           

          אחרי כמה עמודים שולה מתייאשת

           

          גם מהמלחמה וגם מהשלום

           

          חושבת עלי אני אלכסנדר

           

          היו זמנים אמרתי את כמו כיפה אדומה

           

          כי טיילה בשדרות רוטשילד על זרועה תלוייה סלסילה

           

          קנתה מאיש היתה לו בחנות כורסת נצרים

           

          מלאכת מחשבת עבודת יד,

           

          הרגישה משועשעת לא כעסה על זה שהשתמשתי

           

          בדימוי של כיפה אדומה

           

          זה שונה לא דומה לאלה צחקו עליה על

           

          שוליק, וזה שאני אלכסנדר הדביק לה כינוי שוליק

           

          בסתר ליבה ידעה מאיפה זה בא

           

          מי שמזלזל בה אין סיכוי שימציא שם שוליק,

           

          תנוח טולסטוי נוח על משכבך בשלום

           

          אולי אני לא כל כך אינטלגנטית לא ממש חכמה

           

          אבל זו פינה

           

          מלאכת מחשבת עבודת לב

           

          פינה בשביל אלכסנדר

           

          כולה שלו

          דרג את התוכן:
            5 תגובות   יום ראשון, 16/11/14, 16:10

            על שפת מילים

            - - - כל הזכויות שמורות לשולה ניסים - - -

             

             

            על שפת מילים

              

            רגליים עומדות ידיים אל תהום

              

            יש מה מונח שם

              

            מחכה לעצמו.

              

            כמו תפוז בשיא עונתו

              

            מיץ ישטוף לשונות

              

            בהתפעלות אצבעות יגעו זו בזו

              

            כך יהיה כאשר אכתוב.

              

            על שפת מילים

              

            אבנים עוד לא מתגלגלות

              

            עוד לא הגיע זמן

             

            להפיל חומות

             

            תפוז עודו בקליפתו

             

            מה יש בו

             

            הופך את שפת המילים

             

            לשפת התהום

             

             

             

             

             

             

             

             

             

            נכתב בשנת 1997

            דרג את התוכן:
              13 תגובות   יום ראשון, 9/11/14, 16:58



               

              סילואטה

              - - -  כל הזכויות שמורות לשולה ניסים - - -

               



              הולכת בחוץ רואה מרחוק

              צללית של אשה עם הליכון

              לרגע קט מרשה לעצמי להפליג בשבחי אשליות

              זו סבתא אשה עם הליכון

              ואפילו יש אנשים חושבים אותי רגשנית

              מי כמוני משוכנעת בשכל ובהגיון

              סבתא מן הקבר בחיים לא תקום ולא תחזור

              ולא יהיה יותר ללכת לים כמו שהלכנו

              פעם ביום שבת, הולכים לאורך רחוב אלנבי

              הולכים והולכים

              עד שמגיעים לחוף, נוגעים בחול, ואין יותר
              ארון בציפוי פורמייקה צבע מעצבן צהוב, ואין יותר
              מרפסת של סבתא להסתקרן איך תל אביב נראית מבפנים

              ואני חוצה את הים ים החיים

              בלי הרפסודה של הלשבת או לשכב על הספה

              אצל סבתא בסלון

              עד שאגיע לחוף, אגע בחול

              אלה החיים

              סילואטה

              מרחוק

               

               

               

               

              דרג את התוכן: