כותרות TheMarker >
    ';

    תכנים אחרונים

    7 תגובות   יום חמישי, 17/7/14, 09:38
    חופש
    - - - כל הזכויות שמורות לשולה ניסים - - -
     
     
     
     
     
     
    לרוזה היתה חצר לנו היתה חצר
    לרוזה היו תרנגולות מיוחדות צבעוניות לנו היו
    תרנגולות רגילות לבנות
    הילדה שהייתי מוכנה להישבע שהערביות הצבעוניות
    היו יותר יפות מהרגילות הלבנות אפילו יותר 
    פתוחות יותר חופשיות יותר משוחררות מאלה 
    מדברים גבוהה גבוהה על אהבה אחווה שלום,
    לרוזה היו תרנגולות צבעוניות
    שוטטו טיילו מחצר לחצר 
    ניכשו עשבים שוטים הילדה שאני זוכרת את זה,
    לרוזה היתה חצר לנו היתה חצר
    הילדה שהייתי מוכנה להישבע
    לא היה תייל
    לא היתה גדר
    דרג את התוכן:
    10 תגובות   יום ראשון, 6/7/14, 17:19

     

     

     

    בחדר השינה

    - - - כל הזכויות שמורות לשולה ניסים - - -

     

     

     

     

     

     

    ונעצתי עיניים בראי

    וסדין מבולגן השתקף בראי

    ולא היה לי תוחם שפתיים

    ואודם נזל מן הטפחות עד כפות הרגליים

    מה לא ראיתי

    ראיתי הכל

    ולא היה לי עיפרון תוחם עיניים 

    דרג את התוכן:
      13 תגובות   יום רביעי, 2/7/14, 16:13

      הנה אני במיטבי

      - - - כל הזכויות שמורות לשולה ניסים - - -

        

        

        

        

        

        

        

        

        

      הנה אני במיטבי,

      כמו אישה אין לה מה להפסיד

      קירעי שירתי מוטלים סביבי

      בחוט מאדים במחט קודחת בלשון רותחת

      אלקק אתפור פצעים,

      הנה שיר במיטבו, כמו אימו,

      כמו

      כף יד נינגסה על ידי כלבי השמירה של

      שירה יש לה מה להגיד,

      עיניים קוראות מרחרחות סביבו

      פרפרים בבטן

      קוצים בתחת

      מניפת פרגים אדמומית נפתחת

      מגרשת זבובים

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

      דרג את התוכן:
        8 תגובות   יום ראשון, 29/6/14, 11:57

        קונצ'רטו לילדה מחוננת

        - - - כל הזכויות שמורות לשולה ניסים - - -

         

         

         

         

         

         

         

         

         

        נגיד לא היו חושבים זו ילדה מחוננת

         

        יתאים לה להתיישב על סימפונייה ירושליים עיר קודש

         

        מסתכסכות זו בזו מזוודות רגלייים גוררות עד פנימייה

         

        פנימיית מחוננים,

         

        נגיד היו חושבים זו ילדה יתאים לה תהייה פועלת

          

        מושיבים אותה על מכונה תופרת אוברלוק זיגזג

           

        הלבשה תחתונה

          

        איך היתה קורעת את מוצרט

         

        מאיפה מתחילה

         

        מבפנים

         

        מתאים לה זה בא מבפנים

         

        זה הקול הזה

         

        פורם אוברלוק תולש רוכסן מוציא לשון במלוכסן

         

        עד ריצפה אולם גדול ויניל שחור עגול

         

        הו ברצלונה ברצלונה על כלי מיתר

          

        הו מחט מחט עד ונצייה ויוואלדי עד וינה

         

        קייסר ואלצר, לא מפתיע, דנובה הכי כחולה

         

        מתפעם פעמון חצאית קלוש חצופה מסתובבת מתעופפת מתרוממת

         

        רציתם תופרת קיבלתם תופרת, הלבשה תחתונה,

         

        תפנית חדה אריס סאן ג'ו עמר

         

        אדית פיאף מדונה חנה לא התבלבלה

         

        אפ'חד לא יגיד אסור מותר אסור מותר

         

         

         

         

         

         

        דרג את התוכן:
        5 תגובות   יום ראשון, 22/6/14, 14:17

          

        ( העלאה מחודשת של השיר)

        קיץ

        - - - כל הזכויות שמורות לשולה ניסים - - -

         

         

         

         

         

         

         

         

          

        היה היתה ילדה.

        הלכה לאט. זה השביל שהלכה

         

         

        בו, הלכה והלכה. וזה

        העולם. היה שביר וקר כמו שתיים שתי

         

         

        עיני זכוכית והיה לח ובעיקר

        הביל כמו בעונה של שזיף והיה

         
           

        עוקץ היה דבש, היו צפופים זה לזה

        כמו שתי כמו ערב כמו

         
           

        שניים שני חוטים בצבע שיר

        בשל כמו פרי. זו מערכת חינוך. זו

         

         

        ילדה ברחה משיעור. זה מנהל עריץ כושל.

        כמו חלש על חכם כמו קר על חם תפס

         

         

        דחף כמו פיל. זה גופי שלי. מתחתית בטן

        בצבע שתן טיף טף, טיף טיף טף. ושביר

         

         

        וקר היה עולם וגדול ולח היה

        חופש ובעיקר הביל. והיתה חצר היו

         

         

        הורים. היה שביל. היו שניים שני עצים. זו

        כף רגלי. כאן דבורה נשכה בשעת

         

         

        קטיף. בשל פרי שזיף ובצבע דם

        אדום מבחוץ בעיקר מבפנים. טיף טף, טיף טיף טף.

         

         

         

         

         

         

         

         

         

         

        השיר פורסם לראשונה ביולי 2012

        את הטכניקה של חלוקת השיר לבתים בני שתי שורות כל אחד

        למדתי מן המשוררת סילבייה פלאת'

        החלטתי להשתמש בטכניקה זו אם וכאשר יתאים לי

        דרג את התוכן:
        18 תגובות   יום רביעי, 18/6/14, 16:10

        את חזקה

        - - - כל הזכויות שמורות לשולה ניסים - - -

        ******

        ******

        ******

        לא מבינה את אלו אומרים לי

         

        את חזקה,

         

        מה זה הבילבול מוח הזה

         

        חזקה,

         

        לא רואים עלי לפעמים בוכה

         

        כאילו מוצץ נפל הלכה לאיבוד בובה?

         

         

         

         

        דרג את התוכן:
        4 תגובות   יום רביעי, 11/6/14, 14:38

        קרוב לקצה

        כל הזכויות שמורות לשולה ניסים

         

           

         

        עמד קרוב לקצה כמו שהלא מקובלים עומדים

         

        כמעט יצא לרחוב

         

        כמעט קפץ לתהום

         

        לא הייתי חייבת להיכנס לחצר כדי לראותו

         

        הרחתי עץ גויאבה

         

        ראיתי עץ גויאבה

         

        כשהתהלכתי ברחוב

         

         

         

         

         

         

        אתמול בשעות אחר הצהריים המאוחרות והערב נערכה אזכרה לאבא שלי 

        (נפטר מסרטן ריאות ביוני 1992)

        נסענו קודם לבית העלמין, ואחר כך לבית הכנסת שנמצא בשכונת ילדותי.

        שוטטתי בשכונה  והלכתי לראות את הבית שגדלתי בו .

        הבית משמש כיום כ"משפחתון" והחצר נראתה לי כמו טירה מכושפת.

        גם החצר של רוזה השתנתה לבלי הכר ועץ הגויאבה נעלם ואיננו.

         

         

         

        דרג את התוכן:
        4 תגובות   יום חמישי, 5/6/14, 12:43

        לא-טעות

        - - - כל הזכויות שמורות לשולה ניסים - - -

         

         

         

         

         "בשירים שלך יש עצבות"

        הטיחה בי אחותי.

        בשירים שלי יש עצבות

        שתקתי, הודיתי בלא-טעות

         

        דרג את התוכן:
        4 תגובות   יום ראשון, 1/6/14, 17:04

        וידוי 

        - - - כל הזכויות שמורות לשולה ניסים - - -

         

         

         

         

         

         

        לא צריך להיות בדיכאון

         

        כדי לכתוב עליו על הדיכאון

         

        לא צריך לשמר אותו את הדיכאון

         

        השלכתי פורמלין

         

        אולם צינצנות עודן מונחות שם על מדפים

         

        שאריות דבוקות לתחתית,

         

        לא צריך להיות בדיכאון

         

        כדי לכתוב אותו את הדיכאון

         

        אפשר להתבונן בו ממרחקים

         

        לומר בחרתי בחיים

         

        חציתי נהר

         

        רציתי את המחר,

         

        לא צריך לבחור בו בדיכאון

         

        כדי להרגיש אותו את הדיכאון

         

        בא מעצמו

         

        יש לו סיבות

         

        אובדן, זמנים קשים, חוויות רעות

         

        זיכרונות מרים, השפלה, אכזבה ( אשלייה התפוצצה)

         

        כשלון

         

        כאב גדול

         

         

        דרג את התוכן:
        4 תגובות   יום רביעי, 28/5/14, 18:08

        בזמנך החופשי שולמית

        - - - כל הזכויות שמורות לשולה ניסים - - -

         

         

         

         

         

         

        בזמנך החופשי שולמית

        הרשי לסבל להראות את פרצופו האמיתי

        זו על זו המילים, שורות ושורה ושורות בתפוצה עולמית

        דקות כמו דנידין שקופות כמו פעמון צלולות כמו

        זכוכית, עבות כמו כנפיו של זה שהיה תולעת שהפכה

        לגולם שהפך והפך והפך והפך

        בזמנך החופשי שולמית, זה שנשאר ממה שעלול היה להמית

        זו על זו יפלו מסיכות הפנים

        נשים כמוך לא יצליחו לקפל מגבות כל החיים

        קולן נמוך ולא מרשים ודק וצלול בו זמנית

        דמן הוא הדם שמכתים, שורות דקות כמו מחטים

        אל הנבל חוטים וחוט וחוטים

        ארבע מאות ושבעים מיתרים ואגדיל ואוסיף אפסים ואפס

        ואפסים, אגדות ואגדה ואגדות ולילה ואלף לילות ועוד

        לילה ויגדל המספר, שיר ושירים ושיר ינוגן ויסופר

        בזמנך החופשי שולמית, את ואני

        נראה לסבל את פרצופנו האמיתי

        שורות ושורה ושורות בתפוצה עולמית

        צלולות כמו פעמון זכוכית

        עבות כמו כנפיו של פרפר.

        דרג את התוכן:
        6 תגובות   יום ראשון, 25/5/14, 13:51

        ברווזה

        - - - כל הזכויות שמורות לשולה ניסים - - -

         

         

         

        וכשתמות

        היא כשהיתה בת שלוש עשרה או פחות

        חטפה שריטות, איך מאיין צצה צלקת יפה

        מונחת על ירכה, היא שכמו כרית נוצות מוטחת

        לתוך גדר תייל רצה

        היא שצחקו עליה-עלייך על היא-את,

        מלאך אחד לפחות, כמו פרחים על מים

        ישוט יצוף ידבר בעדה, שלמרות צלקת בירך שמאל

        היא לא כל כך גרועה,

        לפחות ברבור אחד אם לא כולם

        ישיר על הא ועל דא

        בין דא לבין הא ישאל

        ממתי צלקת שם בחלק העליון של ירך שמאל

        את מוכרת לי, ולא מאתמול,

        יש לך לבן בנוצות

        וצלקת כמו שלי-שלנו

        לא נפגשנו פעם מול חדר האחות?

        היצטרפי אלי-אלינו אל הלהקה

        בינינו, את לא כל כך ברווזה

         

        דרג את התוכן:
          4 תגובות   יום שישי , 16/5/14, 10:51

           

           

          (פורסם כבר בעבר - העלאה מחודשת של השיר)

          עונת הדובדבנים 

           - - - כל הזכויות שמורות לשולה ניסים - - -

           

           

           

           

           

          הפעם לשם שינוי לא אכתוב על

          כאב או על צער או על זכרונות רעים,

          אכתוב על עונת הדובדבנים

          תענוג בפה חגיגה לעיניים

          פרי יקר אדמוני,

          ואתאפק מעט

          אף מילה על דמעת העשוקים,

          הפעם לשם שינוי לא תקראו על

          כאב או על צער או על זכרונות רעים

          תקראו על עונת הדובדבנים

          ותתאפקו מעט,

          אף מילה על דמעת העשוקים.

           

          דרג את התוכן: