כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    ארכיון : 7/2011

    70 תגובות   יום שישי , 1/7/11, 22:18

     למשתו - הבת של אנו

     

    האם העולם המודרני, בימינו אלה השתנה משהו בצורך האנושי להשיג לחשים וקמעות כנגד שדים ורוחות שיגנו על האדם מכל רוע?

     נדמה לנו שרק העולם היהודי והנוצרי נזקק במשך הדורות לקמעות ולחשים (התערוכה שהייתה במוזיאון ישראל) ולא כך הוא.

     בקריאת טקסטים אכדיים מהאלף השני לפנה"ס (בערך לפני 3500 שנה) נתקלתי בשדה למשתו שהסעירה את דמיוני בפועלה.

     אני מביאה פה את סיפורה של למשתו והשוואתה ללילית היהודייה.

     מבין כל הרעות החולות המוגדרות של מסופוטמיה הקדומה,  נמצאת גם (שד  evil)  השדה  האכדית "למשתו".

    דמותה היא דמות מעורפלת .

    למשתו הפכה להיות אישיות עם מיתולוגיה ודפוס מוכר של פעילות הרסנית

    במשך הזמן בהשראתה נולדה  מערכת מגוונת של אמצעים נגדה שכוללים: לחשים, טכסים ורקיחות של צמחים, קמעות, ותמיכה של רוחות האלים הנדיבים.

    העדויות הראשונות נגד השדה למשתו הן ממחצית השנייה של האלף השני לפנה"ס (תקופת הברונזה התיכונה). כאשר אנחנו מוצאים תיאור שלה או לחשים  הכתובים  נגדה שהם מהתקופות השומרית, הבבלית הקדומה והאשורית הקדומה.

    הטקסטים הקדומים ביותר הם טקסטים קנונים. הראשון שהוא בן 600 שורות שמתכם חסרות רק 30 שורות שלא השתמרו ונמצא בנינווה (בספריתו של המלך אשורבניפל) ועוד שני טקסטים שנמצאו בסולטניפה (חצרינה הקדומה), ואשור, דרום מסופוטמיה.

    טופס נוסף  נמצא באוגרית מתקופת הברונזה המאוחרת , בעיקרו איננו שונה מהלחשים שנמצאו מתקופת הברונזה התיכונה.

       

    השדה למשתו היא השדה היחידה שיש לה גם ביטוי ציורי.

     

     

    ''

      

    למשתו: בעלת ראש אריה. שיניים שיניי כלב. גוף של אישה מעורטלת המניקה שני חזירים.  בידיה מחזיקה שני נחשים משורגים בכל יד. הרגלים כטרפים של ציפור או נץ. בין רגלה עקרב. היא עומדת על חמור שעומד על אוניה ששטה באוקיאנוס ובתוכו דגים. האטריבוטים שנמצאים סביבה ומשמשים ככלים במלאכת, הם כולם כלי בית. מעל ראשה כלי אריגה , כישור, מסרקות, נעל, ראשו של האל פוזוזו המגן מפני השד. מצד שני של כלי האריגה כד שמן, תכשיט לצוואר וכן עליו עומדת מנורת שמן.

      

    למשתו היא בעיקר הורגת תינוקות.

     כדי להבין את הטבע ואת מקומו של האדם בסדר הקוסמי צריך קודם כל להבין את האופי הדמוני  שלא לומר השטני של למשתו.

    לפי המיתולוגיה המסופוטמית האדם נולד כדי לשרת את האלים, לבנות להם מקדשים להאכיל ולהלביש אותם.

    השדים נוטים לפעול בכוחות עצמם, אבל הם יכלו להיקרא כדי לעזור לחפים מפשע בשם אל.

    תינוקות עדין לא מועסקים ומשרתים את האלים ועדין לא נכשלו .
    בהיעדרו של החטא הקדמון, התמימות שלהם היא למופת.

    לכן המומחיות של למשתו היא   נגד הסדר המקודש על ידי הרג של  שלטון החפים מפשע, על ידי מניעת בני אדם פוטנציאליים להיוולד ולהגיע לבגרות. בכך היא מקבלת את הסדר הקוסמי שבו האלים צריכים את  האדם בדיוק כמו שהאדם צריך את האלים.

     למשתו חייבת להיות רעה ביסודיות, שהיא האנטי-תזה המקבילה  של תמימות למופת.

     במיתולוגיה היהודית האזוטרית לילית היא שדה שהייתה אשתו הראשונה של אדם (ולאחר מכן, של המלאך סמאל), המסמלת מרדנות, רוע לב וחוסר צניעות.

    לילית מסכנת את היולדות והיילודים, ולהרחקתה משמשים קמיעות שנועדו לכך.

    לילית מוזכרת פעם אחת בתנ"ך "וּפָגְשׁוּ צִיִּים אֶת-אִיִּים, וְשָׂעִיר עַל-רֵעֵהוּ יִקְרָא; אַךְ-שָׁם הִרְגִּיעָה לִּילִית, וּמָצְאָה לָהּ מָנוֹחַ. שָׁמָּה קִנְּנָה קִפּוֹז וַתְּמַלֵּט, וּבָקְעָה וְדָגְרָה בְצִלָּהּ; אַךְ-שָׁם נִקְבְּצוּ דַיּוֹת, אִשָּׁה רְעוּתָהּ" (ספר ישעיהו לד, יד), ולפי הפשט מדובר במין ציפור, אך יש שהבינו שהמדובר בשדה מכונפת (‏רש"י), והיו כאלו שסברו שמדובר באם השדים (מצודת ציון).

     

    לילית פעפעה ליהדות כשדה בעלת אופי הדומה לזה של למשתו ואישתר - אלת האהבה הפריון והמלחמה, של אשור-אכד. דמות שתיהן מתלכדת לישות אחת ממנה בוקעת לילית היהודית, דמות בעלת מהות שדית העסוקה בשיטוט אין סופי ובחיפוש נצחי אחרי תינוקות אותם היא חונקת, ואחרי גברים בהם היא פוגעת ונוטשת או מתעללת והורגת.

     בניגוד ללילית היהודית שהורגת את התינוקות אחרי לידתם למשתו הורגת את התינוקות עוד ברחם אימם.

     כדי שנבין את פעולותיה והעיקר את הלחשים נגדה אביא שני לחשים נגד למשתו בתרגום חופשי לעברית מאכדית.

    הלחשים עצמם נכתבו על לוחות חרס קטנים שהקוסם magician היה נותן לבקש הלחש. הלוחות נכתבו בכתב יתדות. ובעל הלחש יכול היה להניח את הלוח מתחת לכרית של היולדת או מתחת למזרון. חלק מהלוחות היו בעלי נקב שאפשר היה לתלות אותם על הצוואר שיגנו על היולדת במשך כל היום והלילה.

     

    הלחש

    אין-איו-נו-רו (זאת מילת הלחש כמו: אברא כדברה)

    אתה הוא הענק, מות לבת של אנוס, תינוקות מתים  מבולבלים

    ידיה כמו רשת עליהן חקוק, המוות היא בחיבוק, חונקת למות

    היא אכזרית, היא מאיימת, היא מענישה חזק ובאגרסיביות.

    בתו של אנום היא נובחת כמו קלפטומנית.

    היא תוקפת את היולדת ההרה בבטן.

    היא חוטפת את התינוק מידיה של המטפלת.

    כאשר התינוק יונק היא מנשקת אותו כדי להשקיט אותו.

    האלים הם האחים שלה, היא בתו של אנום.

    שריר, גיד ומיתר הם מקל הנשק שלה.

    ראשה הוא ראש אריה ושיניה שיני חמור הן.

    השיניים שלה הם סערה היא שופכת מוות.

    מכל ההרים הגדולים והגבוהים היא רצה לכאן

    היא צועקת שוב ושוב כמו כלבה, כמו כלבה היא מייללת

    צועקת היא ומייללת ללא הרף כמו אריה

    פניה הם אנזו, תמיד בכל מקום מופיעה

    בשעות אחרי הצהרים , בשקט של היום

    (במסופוטמיה נהוגה מנוחת אחרי הצהרים- השקט של היום)

    היא עוברת מפינה לפינה  בכל חלקי הבניין

    היא נמצאת על עדן החלון (מזדחלת פנימה מתחת לסף הדלת)

    היא עוברת מפינה לפינה שוב ושוב.

    כל הזמן היא מסתובבת סביבם

    היא נוגעת בתינוק הצעיר והנאה

    אבל שראתה את השלוחי, בנו של אאה החכם

    הוא אהה אמר לאבא שלו בתוך החומר (כנראה טין רך)

    אני ראיתי את טבעת הבת של אנוס, שהיא אוספת את התינוק

    אאה ענה. לכי, הבן שלי אשלוחי הוא מעולה.

    בתהליך הפולחן אתה מכשף אותם.

    תן לה זמן להירגע

    הפוך את הבשר שלה לגוף מת כדי שהשרירים לא יעבדו והיא לא תוכל לזוז.

    אתה מתערב. היא קושרת צרורות.

    תן לה מסרק, כישור, סיכת ראש.

    תן לה נעלים ומגפיים.

     

    הצד השני של הלחש

     

    יש לה תכנית מסובכת ומיוחדת רק לה.

    שבע ושבע ערוצי הנהרות. חפירת תעלות אתה חופר נגדה.

    שבעה ושבעה הרים חוצים אותה

    כך או כך הבן של ננה אל תתקרב .

    ריטואל של נבו הוא להוביל אותך לכבוש אותך ולשפוך אותך אל הנהר

    (ריטואל של נבו- שלושה דורות של אלים הפועלים בו זמנית: אאה, מרדוך ונבו)

    אתה השבעת את הבת של אנו ההולך בראש, הוא השלוחי.

    מתנגדים לך, נתנגד לך אאה מלך הגורלות

    נינורתה המעולה.

    התנגדות תהייה לך נינורתה המעולה

    מתנגדים לך התנגדות תהייה לך מרדוך ולך שרפניתום (שרפניתום אשתו של מרדוך)

    מתנגדים לך, התנגדות תהייה לך מלך השמש.

    מהבית שאתה בא, אתה לא תוכל חזור

    אל הדרך יצאת, הדיבור שלך לא יחזור שוב

    כמו שאתה עוצר את הצמח והסמים מלגדול שוב ושוב

    השמיים עשויים להזיק לך , לעשות אותך נכה

    ישובו ההרים להיות אבנים

    (אבני ההרים הם חלק מהריטואל)

    אבני ההרים יחזיקו אותך בשבי

    שיפודי החלש ידקרו ויחוררו אותך

    ריח טוב עולה מההר

    עלי על ההר של הריח הטוב

    תפסי את חמור הבר, איל ויעלים

    ילדי את הבהמות של שקן, וחיות השדה.

      

    לחש נוסף נגד למשתו (נמצא בעיר ניפור)

     

    (הערה: הלחש עצמו פגום וחלק מהשורות חסרות. במקום שיש המשך בלתי קריא יתווספו נקודות)

     

    שדיה מעורטלות....

    זה העז.....

    גופה עשוי כמו דג...

    כמו משהו אדום סנטרה .... הוא חיוור

    ראשה הוא ראש אריה

    שיניה שיני חמור

    ..... של כלב.....

    בתוך החור.....

     

    הצד האחורי של הלחש

     

    ליבה.....

    לא חוזר.....

    חמור....

    היא זאת שתפסה....

    לתפוס....

    .......

    ........ 

    דרג את התוכן:

      פרופיל

      babta Bat-Simon
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון

      פיד RSS