שיא הרגש
"הזכרון שלי רעוע, אני חלש במתמטיקה. אין לי לא מחשבה מהירה ולא שנינות והיכולת שלי לעקוב אחר רצף של מחשבה מופשטת היא מוגבלת. מה שכן, אולי יש לי מקוריות, שכל ישר וכושר שיפוט ולפעמים אני שם לב לדברים החומקים מעיני אחרים".
(צרל'ס רוברט דרווין)
פוסטים פופולאריים
-
הרכבת שאני חוזר בה
18/6/11 | 480 צפיות
-
זכרון
29/9/11 | 342 צפיות
-
ניקוי הבית
29/10/11 | 424 צפיות
-
היום מלאו לך
17/12/11 | 415 צפיות
-
בעצם באתי רק לדבר
24/1/12 | 402 צפיות
-
אזכרה
13/1/12 | 451 צפיות
תכנים אחרונים
ריצה
1
יום שישי , 3/2/12, 10:09
| לא כתבת מספיק. הנשימה בריאותיך מספיקה בקושי לריצה אחת. כן. רוץ, רוץ, אל תעצור. אם תעצור, מה תראה? תראה מדרון מסולע, תראה קנוקנות-גפנים סרוחות על ההר. בין מראה למראה תן דעתך עלי, רדוף חלומות, רדוף זרמים ותתי-זרמים. עושה ק... |
הקור במרפסת
0
יום רביעי, 1/2/12, 06:43
| הקור במרפסת מביאני עכשיו לדמעות ואני רוקע ברגלי כדי להתחמם. כל חבורי-החשמל נותקו מן הזרם, כל התנורים החמים חדלו משכבר לפעול. אני לא נותן לעצמי שהות מספקת כדי לחשוב כמה מעט צריך אדם כדי קיום; לחם צר, מים לחץ, מעט זמן פנוי... |
התפרעות
1
יום שישי , 27/1/12, 08:58
| בשבת הנחתי לזיפי-הזקן לגדול פרע. מילאה אותי מין תחושה של לאות שלא התירה לשלוח יד אליהם. אני מביט בראי: בריה סמוקת-פנים, מגלגלת בצדקנות עינים למרומים. כמעט אפשר לראות במוחש איך מחשבות הזימה מתפרעות מאחורי המצח. |
בעצם באתי רק לדבר
2
יום שלישי, 24/1/12, 19:37
| בעצם באתי רק לדבר. שאר הדברים: הכיבוד הקל, השתייה הקרה, חשובים ואולי לא חשובים בכלל. לאחרונה, מאד מצער, בכל-פעם שאני מנסה לחבקך אני מרגיש איך זרותך מפעפעת כלפי דרך העור. |
ריחוף
2
יום שישי , 20/1/12, 13:53
| מרחף מעדנות בין חלונות השכנים, אני שואב הנאה פרוורטית מן ההצצה ברגעיהם הכי אישיים; מסתכלים בטלוויזיה, או סועדים לבם. משתעים בשיחה קלילה, או מתנים אהבים. לא חושבים בכלל עלי, שלוש קומות מתחתם. מתגושש במקומם עם המלאך, עולה... |
אזכרה
2
יום שישי , 13/1/12, 10:05
| אזכרה לאבא ואני מרים אבן ועוד אבן ושם על אבני מצבתו. הרבה המתנתי לשעה הזו. אני כמו שתי רכבות שדוהרות זו מול זו, רק את שריקתן החדה אני שומע. שלום, שלום אבא. אני מהנהן לך שלום בראשי הפנימי. בחוץ אי אפשר לראות עלי כלום, לא ... |
נעליים
2
יום שישי , 6/1/12, 08:14
| הלילה מצאתיך לרגלי מיטתי, בוחן נעלי ורואה איך פשה בהן הרקב, שורט בציפורניך את חודי-המסמרים לראות כמה הבקיעו בעד העור הרך. כן, אבא, נעליים, מלות-אהבה שלך, החליפו כמו תמיד, את המלים שאף-פעם לא נמצאו לך בקלות. זה משליכני אח... |
במבט מלא הודיה (חלק ב)
0
יום שבת, 31/12/11, 10:00
| מה יש לומר, רגעי-הנחת המעטים שלי שצורפו באש הקיום היומיומי שואבים כוח להמשיך בזכות הנחרה הקלה הבוקעת מחדר הילדים. לבי שהתבהם יוצא עכשיו מחדרו במרוצה בשומעו את גופם המתבגר מצמיח שער ראשון תחת בתי-שחיים, על חזם, גבם ובשאר ... |
פיוס
1
יום חמישי, 29/12/11, 06:20
| בואי, שכבי לצידי, הסטתי לעברך את כרית-הפוך כדי שתוכלי לשבת בשכיבה. הצעקות שככו. רגועים מאד, צלולים מאד, אנו עוסקים כעת בליקוק הפצעים או נכון יותר, שוקדים על מזעור נזקי מריבתנו האחרונה. עכשיו, משפרקנו את מררתנו, נוכל בשקט... |
יפי הגיע מכל פינה
1
יום שישי , 23/12/11, 20:03
| יפי הגיע מכל פינה אל המרפסת בה עמדנו. חווקי-המעקה יצקו על פניך מארג קסום של אורות וצללים. מתעלמים מן השעה המאוחרת אנו רוכנים חסרי-פחד מעבר למעקה, אל התהום הלילית. כמו רוצים לעצור בגופנו את מהלך-הזמן. |
היום מלאו לך
2
יום שבת, 17/12/11, 18:24
| היום מלאו לך ארבעים, יום חורפי נאה חגג בחוץ. הנה עכשיו אני מציץ החוצה מבעד לחלון; שתי יונים, זכר ונקבה מרפרפים על אדן-החלון. מראה יפה. רוצה לומר, לא בטוח שביונים עסקינן, אולי צפרים אחרות. |
במבט מלא הודיה (חלק א)
2
יום רביעי, 14/12/11, 21:13
| במבט מלא-הודיה אני חוצה במהירות את החדרים, חורץ על נעלי כעל קת-האקדח את מספר השנים שחלפו עלי ביניהם. אופנות עלו וירדו, שינויי סגנון הכתיבו החלפת ריהוט, ביגוד ומוצרי חשמל. הילדים בינתיים גדלו, בגרו, צימחו שיער באותם מקומו... |
