כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    תכנים אחרונים

    0 תגובות   יום שבת, 23/7/11, 19:26

    בליתי יומיים שלמים בבית מול הים , ממש ליד חדרה . כלום לא הפריד בין המרפסת לנוף הכחול . רצועת חוף נקיה , סירות דייגים מונחות על החוף , אנשים בצעידת בוקר , כלב רץ לגלים . נוף ישראלי . 

    לא היה קשה להשתכנע  לקחת את עצמי מהנוחות הממוזגת , רווית המוחיטו והקאווה , ולרדת לחוף לבלות עם עצמי . 

    תודו , שאין כמו לתבוע כף רגל עמוקה ולראות את הגלים מטשטשים אותה עד העלמות .מתעלמת מהצמרמורת שמעביר בי חיכוך החול בסנדלים , ומתחילה ללכת לאורך החוף צפונה . הים גלי , עד גבה גלי כשפת החזאים , ופה ממרחק אפס, זה לא עוד סקופ  חדשותי אלא מציאות , גל אחר גל אחר גל אחר גל . אותי זה מרגיע ומסעיר בעת ובעונה אחת . נזכרתי במנהג משפחתי משכבר הימים . תמיד אהבנו לשוטט על שפת המים ולחפש מציאות , מציאות שהגלים שטפו מארצות רחוקות , מאוניות חולפות , או סתם כאלו שנפלו מכיסים של אנשים . המציאות הן לא ממש מציאות , רק כאלו שמציתות את הדמיון - חתיכת החבל הזו שעוביה כעובי היד בוודאי נחתכה בגרזן עי מלח כלשהו לאחר שהעוגן הסתבך במשהו , והקרש הזה שמוטבע עליו כתובת בשפה קירילית בוודאי היה מארגז שהכיל בקבוקי וודקה ביצוא מרוסיה למדינות אחרות , והשרשרת הזו ,אני מניחה בהרהור אולי נתלשה מצווארה של נערה כשהניחה את ראשה על כתף אהובה , ממש אתמול . וככה זה הולך, הולכים לאורך הים, מסתכלים היטב , מזיזים בכף הרגל כל ערימת חול שחשודה בהסרת פריט כזה או אחר ובעיקר מקווים , אולי היום היוא יום המזל , אולי אמצא כאן מטמון אמיתי , שטר של כסף , שעון, קונכיה , משהו .

    הרחקתי כמה מאות מטרים , כבר ממש לא חוף מוסדר , כבר אין סמנים לנופשים , ולפתע מבצבץ מהחול , משהו מתכתי דמוי פרסה . מתכופפת , מנקה ובידי מנעול חלוד . מה למנעול ולחוף הים ? מי נעל פה משהו ולמה .? ואז נזכרתי בכתבה שקראתי לפני שנים שמתארת מנהג של השלכת מנעולים לים כתרופה לאהבות , כהבטחה לחיים משותפים . כמה רומנטי ,חשבתי , ללכת לקנות מנעול , לשים אותו בתיק , לסוע עד הים , לצעוד בחול  , להוציא מהתיק , להתבונן בו ולרכז את כל הכוונה וכל התקווה לעתיד והווה טוב יותר ובטכס סמלי לקבע את המחשבה הזו בנצח עי השלכת המנעול לגלים . מי היה זה שהחזיק במנעול לפני ? מי היתה אהובתו , מה שם קרה ?  סימני שאלה שלא יענו כנראה חשבתי .

    נעמדתי מול הים , ובכל הכוונה והרצון השלכתי את המנעול למים .

    והים

    גלי עד גבה גלי לפחות עד הודעה חדשה . כף לגולשים .

    שלכם

    רחלי .  

     

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      פרופיל

      רחלי ניקלס
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון

      תגובות אחרונות

      פיד RSS