יום שלישי, 13/3/12, 09:42
| והלילה התעוררתי. גל עצום שטף אותי, ונמחקתי, כמו טביעות רגליים בחול. חיפשתי את הגוף החסר, ניסיתי לשחזר את הרגליים, ניסיתי להבין. ואז הקשבתי. שמעתי נביחה, אזעקה, דיבור, צעקה. העולם עדיין קיים. "פחד", חשבתי. זה מה שנעלם. הי... |
יום שני, 27/2/12, 06:27
| במקום שהכל נסגר. ברגע המוות - בחרתי בחיים ואז פתחתי הכל. בלי גבולות, בלי הגנות בלי מרווחים של זמן וחלל. והסבל הקיומי נדחס אליי, כמו זפת רותחת. הקשבתי לו. נספגתי בו. הייתי הסבל עצמו. והזפת הרותחת הפכה למשק כנפיים לבנות. ה... |
יום ראשון, 1/1/12, 08:48
| מתמטיקה זו אהבה. כשכולם התעניינו בבנים, אני חקרתי אינסופים. אהבה זה אלוהים, כי אלוהים נמצא בתמונה השלמה ובפרטים. אלוהים זה אור, כי במקום שבו נפגשים חלקיקים וגלים כל הצבעים מתמזגים. אור זה חוכמה, כי במקום שהכל הוא אחד נוצ... |
יום שבת, 24/12/11, 07:20
| אלוהים זו אהבה. שטן זו שינאה. יש גרעין של שינאה באהבה - קר ויפה כמו גביש מלוטש. יש קורטוב של אהבה בשינאה - חם ומאיר כמו נר באפילה. ובאינסוף הכל הוא אחד. חושך על פני תהום - קול דממה דקה. סדר באי סדר- תודעה שלמה. ודרך מתפת... |
יום שבת, 17/12/11, 07:32
| שאלתי. וחיכיתי לתשובה. יש. ענו השמיים. במקום אחר. יש. ענו לי המים. בזמן אחר. יש. ענו אנשים. באדם אחר. עד שהמציאות כולה רטטה, והגוף שתק. והקשבתי. בלי מחשבה. בלי נשימה. בלי זמן קצוב בפעימות הלב. בלי כאב. ושמעתי. קול דממה ד... |
יום רביעי, 7/12/11, 07:22
| מצאתי אהבה. נשיקה ראשונה. כמו רעל. זוחל, מחלחל, מתנקז באפלה. ושוב קריסה. מערכת החיסון יצאה לחופשה. ושוב אישפוז. מיטה צרה. קולות מהוסים. ריחות של פחד וחוסר אונים. ובלילות המוות משוטט במסדרונות. אוסף אליו בחמלה את הסובלים.... |
יום רביעי, 30/11/11, 07:16
| מברג בשמשה - סכין בלב זכוכית מתנפצת - זהות מתרסקת חומת הגנה קורסת. הצער שוטף, באדוות, בגלים, בצונמי של דמעות כלואות במרתפים אפלים. ובוקר.... חול לבן, מים כחולים, אי בודד. דממה. להתחיל מהתחלה..... |
יום שלישי, 22/11/11, 08:43
| תסתכל לי בעיניים ותראה אותי. תסתכל לי בעיניים ותראה אותך. תסתכל לי בעיניים ונצלול ביחד לבריכה עמוקה של סבל ואימה. והלילה התכנסו בי העיניים וצללתי עד לקרקעית. בתוך עיסה של זפת רותחת, של שנאה מבעבעת, מצאתי את הטיגריס שלי. ... |
יום חמישי, 17/11/11, 08:50
| המוות שכן בבית שגדלתי בו. הוא חלחל דרך תריסים סגורים. התחבא בין הצללים. לחש בין הקירות שאלות לא פתורות. הייתי בת 4 כשלמדתי לצעוק בלי קול, וצעקתי. ביקשתי אש. ביקשתי מוות. ביקשתי הסברים, עד שהוא ענה לי. בהתחלה רק אור ורדרד... |
יום שני, 7/11/11, 09:12
| האינדיאנים האמינו שלכל אדם יש חיית טוטם שיכולה לענות על השאלה הזו. פגשתי אותה כשהייתי קטנה. אימא שלי סיפרה ששיחקתי עם נחש. פגשתי אותה שוב בגיל ההתבגרות. בשדה, בלילה חשוך. ג'יפ הגיע פתאום והאיר את השביל ואת הנחש שחצה אות... |
יום חמישי, 3/11/11, 08:19
| אדם קדמון במקום שבו הסוף נפגש בהתחלה, נפרשת דרך חדשה. במקום שהיה רק מדבר, מסתמנת, רועדת, מהבהבת, דרך שיש בה הבטחה. הזיכרון הראשון שלי היה חלום. חלמתי שאני ואימא שלי נמצאות בחדר קטן, ריק וסגור, וטוב לנו ביחד, עד שנפתח פתח... |
נהר גועש
בתגובה על התמרה