יום שני, 29/8/11, 11:52
1. איך כל זה התחיל? בעידן בו כותרת אינטרנט מתחלפת בעוד כותרת אינטרנט, שיכחה היא לא רק הכרח אלא מצב קיומי. בהקשר לעניינה של מרגלית צנעני אנו מוכרחים לזכור איך שמה עלה לכותרות ולשאול האם זה קשור לדרך בה היא מוצגת בתקשורת ה... |
יום חמישי, 25/8/11, 08:06
סביב השולחן המלבני ישבו נציגי המהפכה. חלקם הקריאו את דרישותיהם מן הדף. אחרים דקלמו את דבריהם היטב. הכול התקדם יפה ומסודר למראית עין. כל כך יפה ונעים עד שזה היה נראה כמו עוד ישיבת ממשלה עמוסה באיומים וחידודים כאלו ואחרים.... |
יום שלישי, 23/8/11, 08:26
מצאנו בית. לפנות בוקר המשטרה פינתה את המפגינים מהבית הנטוש בדב הוז. המשטרה שוב עשתה את שלה. מפגין אחד נעצר ולבניין שלום. אבל מה שלום המחאה? ניתן לראות את ההשתלטות על המבנה הנטוש בדב הוז כביקורת כלפי עיריית תל אביב. אך אפ... |
יום ראשון, 21/8/11, 07:06
"את מי מעניינות המחאות כשטילים יורדים מסביב?!" גם כשבית בקפה בו היא עובדת נותר מיותם למשך שעות ארוכות וויקטוריה (שם בדוי) אינה מעוניינת במחאה. היא גם לא רוצה לדעת על מה שקורה בלונדון, בסוריה, או בלוב. היא מספרת לי שכל מה... |
יום שישי , 19/8/11, 09:14
הנה הם מגיעים, הציניקנים. זאת היא שעתם, ותמיהתם בלתי פוסקת: איך העזתם עם המחאה וכל הצדק החברתי? איך העזתם לחשוב על עצמנו כחברה ועל מחירי הדיור ועל מחיר החיים בשעה שיש פה מלחמה? ואיך, אמרו לי איך נאיבים שכמותכם, העזתם לחל... |
יום ראשון, 14/8/11, 08:03
איך העזה מרגלית צנעני לעלות על הבמה בבאר שבע לצד המחאה החברתית? מה כבר יכול להשתנות בשבוע? האם פתאום המחאה כבר פחות "אשכנזית" ויותר מייצגת ועממית לדעתה?מה הבעיה לומר "אני מתנגדת למהפכה"? א. חופש הביטוי. מחאה היא אינה צנז... |
יום חמישי, 11/8/11, 06:29
הספורט הישראלי לא באמת מתקיים בישראל. שלא תבינו לא נכון, יש ספורט בישראל אבל הקשר שלו לחברה הישראלית ולמתרחש בתוכה פשוט לא קיים. במובנים רבים הספורט הישראלי מתעקש להתרחש במציאות אחרת ,דמיונית, ומרוחקת מכל עניין פוליטי וח... |
יום רביעי, 10/8/11, 07:02
איך מרגלית העזה? לא באמת, מה לא נתנו לה מספיק? הפכנו אותה לליצן הקומי שלנו מידי כוכב נולד, הושבנו אותה לצד אנשי תרבות, גילינו סבלנות וגיחכנו אחרי כל "שענטוז" מטופש שלה, ובכל זאת היא העזה להשמיע קול? להתבטא? וייתרה מזאת,... |
יום שלישי, 9/8/11, 04:16
אחרי כמה שעות של ישיבה מול המהפכה לא היה בא לי לזוז משם. עוד צלחת פיצוחים ועוד גרעינים ואז הגיעה ריטה עם הכל ההתרגשות הבלתי נגמרת שלה (על סף אורגזמה תמידית). בכל מקרה, בין פיצוח לפיצוח, ה"המהפכה" קיבלה צורה ופנים של תוכנ... |