צטט: נורית-ארט 2012-09-28 18:16:33
פייסטוק 6 (Facetalk) – דיוקן זו דייקנות?
מסדרת דיוקנים - דיוקן עצמי - 'דו קיום' - תחריט - נורית צדרבוים 2011
"במילה 'דיוקן' שומעים גם את המילה דיוק.
האם זה אומר שצריך לצייר את הדיוקן בדייקנות, בעמלנות, ובדיוק כמו שהוא נראה לעין? האם הכוונה במילה דייקנות, היא להעתקת המציאות?
אני אומרת לא.
במילה 'דיוקן' שומעים גם את שמו של האל היווני 'דיו אייקון' כשהמשמעות שלו היא 'כפל דימוי' או 'כפל דמות'.
אם כך, זה בדיוק כמו המשמעות של המילה 'פנים' בעברית. שמדברת על ריבוי (פן, צד, צדדים).
מכאן נובע שהמילה דיוקן מבקשת מאתנו לדייק בהבנה ולדעת שלפנים הנראות יש הרבה צדדים. פָּנים וגם פְּנים.
דווקא הציור הוא זה שיכול לעזור לנו לחשוף את זה.
צייר שעוסק באופן אינטנסיבי ועיקבי בציור דיוקן עצמי, מציג בכל פעם עוד ציור, ובכל פעם ציור אחר. מהפנים של עצמו הוא מפיק בכל פעם עוד ציור, ובכך הוא למעשה ממחיש את המשמעות של הריבוי במילה פנים".
העניין הזה של ה'דיו' - 'דו' - 'כפל הדמות' הוביל אותי כמובן לתובנות של ריבוי ה'אניים' שקיימים תמיד באחד שאנחנו, כפי שכבר העליתי זאת ברשימתי הקודמת ' פייסטוק 5 - למה את מציירת כל כך הרבה פנים?. כאן אני רוצה להוסיף עוד מימד לאותו ריבוי.
יש לי סדרת עבודות, בתחריט והדפס ( שגם הוצגו לאחרונה בתערוכה - 4X4 הדפס +), שלהן 'דו קיום'. בעבודות אלה אני מציגה, שוב, ציורי דיוקן עצמי כשבהם דמות הדיוקן מופיעה פעמיים ויותר באותו ציור. לפעמים בהיפוך ובכך היא מרמזת על השתקפות. הקיום של הדיוקן בריבוי על אותו דף, על אותו פורמט, באותו מרחב, מרמז גם הוא על אותו עניין, שמדבר על ריבוי החלקים של ה'אני' שקיימים בנפשו של האחד. יונג מלמד אותנו שהשלמות הנפשית, הרווחה הנפשית, הרגשת המימוש וההגשמה העצמית יכולים להתממש כאשר כל אותם חלקים פנימיים יכולים לחיות יחד בשלום. ואני מוסיפה על כך ואומרת בדו - קיום.
הנה מספר דוגמאות משל אותם תחריטים
מתוך סדרת עבודות דיוקן עצמי - דו קיום - תחריט והדפס - נורית צדרבוים 2011
מתוך סדרת דיוקן עצמי - 'דו קיום' - תחריט והדפס - נורית צדרבוים 2011
את הדברים שציטטתי בראש רשומה זו, כתבתי בסטטוס קצר בפייסבוק – בדף האוהדים שלי. אחת הקוראות /חברות הגיבה עליו כך בזו הלשון:
"אני בעד הדייקנות. אחרת זה כבר פירוש של הצייר למה שהוא רואה"
אישית אני אוהבת את זו שהגיבה. אך בדבריה כאן, אודה ואומר, היא נפלה לי כפרי בשל לרשת. אלה הם בדיוק מסוג הדיונים שלהם אני מצפה. זו ההזדמנות "להרביץ את תורתי". ולכן הסתערתי על תגובתה ועניתי:
"הרי כל העניין בציור הוא הפרשנות. מה תפקידו של צייר שמתבונן במציאות אם לא הפרשנות שלו? אפשר להיות דייקן ביחס לעבודה שלך עצמך, אבל הפרשנות והראייה האישית של הצייר היא כל העניין? אם את מתכוונת לדייקנות בבחינת העתקת המציאות, אז בשביל זה אין צורך בציירים יותר, יש מצלמות. ציור זו חקירה, וחקירה מניבה פרשנות. דייקנות (במובן של העתקה ) זה הפשט, פרשנות זה הדרש"
היא חושבת שהדייקנות משמעה להעתיק את המציאות ונדמה לי ששמעתי מתוך דבריה, הסתייגות מעניין הפרשנות. כמובן שאני אינני חושבת כך. פרשנות זה לב ליבו של כל עניין היצירה. עיניו של האדם היוצר, באשר הוא, רואים את העולם בעוד צורות, רואים גם את הנסתר שבגלוי ומפרשים לנו את הגלוי. זוהי מתנתו של האמן לעולם. פרשנות.
והדיון שם לא הסתיים והיא המשיכה:
"אני מבינה מה שאת אומרת אבל תארי לך בתקופה שלא היו מצלמות והוזמן צייר לצייר דיוקן, מה היה קורה לו נתן פרשנות משלו? הרי היו עורפים את ראשו".
וטוב שהיא המשיכה, כי גם אמירה זו שלה, גרמה לי להרחיב את הדיון ועל כך עניתי לה:
"אז זה היה ברור. אז תפקיד הציור היה לייצג את המציאות. מאז חלפו בערך 500 שנה ואני מדברת על היום, על עבודת הציור כפי שאני רואה אותה וכפי שעוד רבים אחרים רואים אותה מזה כמאה שנה. מה עשה ואן גוך? הוא העתיק את המציאות ? או שהוא נתן לה פרשנות משל עצמו? התשובה ברורה. וזה כל היופי. משום שבדרך זו הוא הרחיב את המציאות והעשיר אותה. את ראשו של ואן גוך אמנם לא ערפו (הוא ערף לעצמו את אזנו) אבל לא קיבלו אותו אז באמת. כי זה היה חידוש נועז. מאז עבר זמן רב, והיום עבודותיו שבהם הוא מדייק, אבל הוא מדייק אך ורק לצו ליבו ומוחו, שוות מיליונים".

דיוקן עצמי - ואן גוך - 1887
האם ואן גוך העתיק כאן את המציאות? האם הדיוקן שלו הוא מדוייק בהתייחס לאיך שפנים נראות במציאות? ברור שלא. כי ואן גוך התבונן במראה, ראה את פניו שלו, ומתוך ההתבוננות שלו בפניו הוא צייר ציור. הדיוקן שמובא כאן הוא ציור. קודם כל לפני הכל זה ציור. ציור של דיוקן. והוא אכן דייק. הוא דייק על פי צו רוחו המציירת. הוא דייק בהכנת הציור, הוא דייק לסגנון הייחודי לו, לקו השלו, למקצב שלו, לצבעוניות שלו. הוא הקפיד ודייק בהכנת הציור. אך הוא לא עסק בהעתקת המציאות. הוא שקד על ההתבוננות. ואן גוך צייר מתוך המציאות, אך התייחס אליה כאל מקור השראה.
לפעמים קורים גם בפייסבוק דברים טובים. אלה הם הרגעים שבשבילם שווה לבזבז 'לייקים". רגעים אלה הם המקומות שבהם החבר שלך לא מסתפק ב"לייק" או ב"מקסים" או ב"נפלא", אלא מפעיל חשיבה. קורא, מתבונן, שואל, מתווכח. אלה הרגעים שאתה מבין שהיה שווה לשלוח סטטוס לחלל הרשת, ומתפתח דיון, שבעיני הוא אפילו שווה ציטוט, כפי שאכן אני עושה כאן.
ואכן הדיון שלנו נמשך. וחברתי עונה לי:
"הכל אמת (והיא מתייחסת לתשובתי שמצוטטת כאן למעלה), אך התחלנו במה הפרוש של דיוקן? ולדעתי צדקת. התכוונו לדיוק בציור, כי הצייר היה הצלם של פעם. ברור שאני מקבלת פרשנויות אך תסכימי אתי שאף אחד לא יסכים שיפרשו את פרצופו אם רצה לראות את עצמו בתמונה כפי שהיא במציאות שהוא רואה במראה".
אחד המשפטים שהפריעו לי היה "אך תסכימי אתי ... וכו'"
למה? אני חייבת? לא ממש מסכימה על אף בקשתה המנומסת של חברתי, שלמרבה הפלא, היא דווקא כציירת כלל וכלל לא מעתיקה את המציאות.
והנה תשובתי:
"אני מסכימה אתך שאדם שרוצה שציירו את דיוקנו וינציחו אותו יפנה לצייר שהוא סוג של אומן שמטרתו ותפקידו להעתיק, לחקות, ולייצג את המציאות. אבל בעידן שלנו כבר כמעט אין צורך כזה, כאשר לכל אחד יש מצלמה ואינסטגרם וכו'. שימי לב שגם בתכניות הטלוויזיה של אלדד זיו, ציורי הדיוקן הם לא ממש דיוק של אחד לאחד (על אף שיש גם כאלה). לסיכום, אני מסכימה אתך שבמילה דיוקן מסתתרת גם המילה דיוק. אני רציתי להראות פן אחר ונוסף."
ועוד אני רוצה לומר. שהמילה דיוק, שאותה נדמה היה שהיא נשמעת מתוך המילה 'דיוקן' בכלל לא נמצאת במילה האנגלית Portrait - והרי גם כשמציירים ב"אנגלית" זה דיוקן- פנים - דמות של אדם.
במילון המילה דיוק מוגדרת כך: דייקנות, הקפדה, קפדנות, התאמה, נכונות, היצמדות למקור.
והגדרת המילה דיוקן היא: קלסתר, פורטרט, מראה פנים, דמות, צורה, תבנית, בבואה, סמל.
נראה שהמילון לא מנסה אפילו לקשור בין שתי המילים, בשורש או בצליל הזהה.
ספרים שעוסקים בנושא זה כותבים ומסבירים ש" דיוקן או פורטרט הוא ציור, צילום או כל ייצוג אמנותי אחר של אדם. דיוקנאות מציגים לרוב את פלג הגוף העליון ובדרך כלל אינם מקושטים מאוד. מטרתם היא להציג את החזות הכללית של האדם, ולעתים להוסיף לו תובנה אמנותית לגבי אישיותו". המשפט החשוב בעיני כאן הוא "לנוסיף לו תובנה אמנותית לגבי אישיותו" - זו הפרשנות, וזה גם המימד הפסיכולוגי המתלווה לציור דיוקן.
ואני בכלל לתומי רציתי לשגר לפייסבוק סטטוס אחד קצר ושנון, והנה קיבלתי דיון. דיון שבסופו של דבר נכנס כבר מבחינתי לקטגוריית 'הפייסטוק' – כלומר, עוד שיח בענייני דיוקן, כפי שהבטחתי שיהיה ב 'פייסטוק'.
וזה לא הכול.
ואני בכלל שמעתי עוד משהו במילה 'בדיוקן' . שמעתי - 'בדיוק כאן'.
כך טבעתי את השם של דף האוהדים שלי בפייסבוק – ולו קראתי 'נורית צדרבוים – דיוקן בדיוק כאן' (מוזמנים להכנס אליו)
ובמה הוא עוסק? מה המטרה שלו?
בדף זה, אני מעלה תכנים שעוסקים ונוגעים בענייני דיוקן.
- אני מציגה שם סדרות של סרטונים שבהם אני עונה על שאלות ישירות ששואלים אותי ביחס לסדנאות שאני מקיימת בנושא של התפתחות אישית, העצמה, חקירה וגילוי עצמי באמצעות ציור דיוקן עצמי (סדנאות דיוקן עצמי באתר 'נורית ארט).
סרטון כדוגמת זה -לחץ ">כאן
- אני מציגה סרטונים ואלבומי תמונות מתוך עבודות שלי עם קבוצות, יחידים, סטודנטים, ועוד.
- אני מעלה במסגרת 'דיוקן ליום' ציורי דיוקן של המשתתפים השונים ומאפשרת לחברים שצופים בדפים אלה להגיב, לנתח, לשאול, לספר, לאהוב וגם לא.
לדוגמא :

עבודה של אחת המשתתפות בסדנאות
כשפרסמתי את הציור כתבתי סטטוס קצר וזה לשונו:
"כשמסתכלים על הפנים ועל אברי הפנים כמערכת של צורות וצבעים - אפשר ליצור מפה חדשה של הפנים שמגלה גם את הפנים (תוך). אפשר לטייל על המפה הזאת בין שביליה ולגלות מחוזות חדשים".
וקיבלתי שלל תגובות.
א' כותבת כך:
"וואו, אכן שדות .. אולי זכר מ"אמא-חיטה"
ברור שעשיתי לה 'אהבתי'.
חברתי שאותה אני מכנה נ' - שעוקבת בדריכות אחר כל פירסום שלי ומגיבה כתבה כך:
"בחורה "טכני קולור".....עין אחת צוחה ....ועין שניה - בוכקת.....באמת מחולקת לחלקות "גידול " של גידולים שונים. הזורעים בדמעה, ברינה יקצורו...כרגע עוד אין רינה. סנטר ייצרי אבל הפה מנוע מלהגיב. בציפיה."
ולמה היא כתבה לי 'בצפייה'? כי זו חברה שטורחת להגיב ולכתוב, ואף פעם לא מוותרת. היא תמיד מצפה לתגובה.
ולכן כמובן הגבתי לה:
"אהבתי את הרעיון של 'חלקות גידול'. הרעיון הזה של לחלק את הפנים מבלי להתייחס למציאות, אלא להפוך את הפנים לציור, הוא מאד מעניין בעיני. אני רואה בזה הרבה חופש והעזה - וזה משיק לרעיון שלך על 'טכני קולור'. כלומר חופש, עושר וצבעוניות. ובעניין הרינה, אני מוצאת שהרינה באה מכיוון הצבע ולאו דווקא מההבעה, מאחר והציור הוא לא העתק מן המציאות, הוא רק מתבונן ומסתמך על המציאות, אז ההבעה הופכת להיות חלק מהיבטוי הציורי. ותודה לך שאת מרימה כל בוקר, בזמן 'דיוקן עצמי' - את הכפפה. אין עלייך"
והשיח המשיך, אך כאן הבאתי רק טעימה. הסקרנים מוזמנים, כאמור, להכנס לדף האוהדים ולגלגל בו ובציר הזמן שלו לפנים ולאחור.
מדי פעם, אני מעלה שם גם ציורי דיוקן עצמי משלי, ולרוב קושרת זאת עם שאלה כזו או אחרת שנשאלתי.
וכאן זו ההזדמנות לגלות את אוזניכם ולספר, שלא תמיד השאלות הן אמיתיות. רבות מתוכן כן. אחרות הן שאלות יזומות, שידוע לי שהן קיימות ונשאלות, ואותן אני מעלה כתרוץ וכטריגר להתחלה של דיון.
בנוסף אני מעלה שם גם שירים וציורים משלי שעוסקים בנושא דיוקן.
ובהמשך אף אצטט ואעלה שם ציטוטים קצרים מתוך עבודת הדוקטורט שלי – כאלה שאני חושבת שיש בהם עניין לציבור ( ציבור שמתעניין בתחום זה).
זה מה שהתכוונתי כשקראתי לדף שלי 'דיוקן בדיוק כאן'. הדיוק הוא בזה שהדיוקן הוא כאן (שם).
ואם מישהו מביניכם נמנה על אותם סקרנים אתם מוזמנים להצטרף לדף אוהדים זה – פשוט להיכנס לעשות 'לייק' – ואני מבטיחה שיהיה שם (וכבר) מעניין.
בהקשר לדיון זה, מעניין להציג עבודת דיוקן של אחד הציירים האקספרסיוניסטים הידועים. ציירים אלה עסקו בציורי דיוקן, מה שעניין אותם היה האדם ועולמו הפנימי. ציירים אלה התבוננו במציאות החיצונית והיא שימשה בעבורם מודל לציור, אך תוך שהם התבוננו במציאות החיצונית הם למעשה שיקפו וציירו את המציאות הפנימית שלהם. ההתבוננות במציאות החיצונית הייתה רק סוג של טריגר שאיפשרה להם וסייעה להם לצייר דווקא מציאות פנימית. הם היו קשובים למציאות הפנימית שלהם, וכשהם התבוננו בדיוקן שאותו הם התכוונו לצייר, הם בעצם השתמשו בנפשם שלהם כדי לראות ולהראות את נפשו של האובייקט שאותו הם ציירו. גם זה סוג של דייקנות. דייקנות לקשב, ודייקנות בפרשנות.
אוסר קוקושקה - דיוקן עצמי

בתמונות - פיסול וציור של דיוקן עצמי של הצייר האקספרסיוניסט אוסקר קוקושקה - 1937
ואני מזכירה, הבטחתי 'פייסטוק' - ולכן אני ממשיכה ומביאה ציטוטים, שיחות, תובנות, דימויים שכל עניינים הם פנים - מהם מגלים וגם מה שהם מסתירים.
והנה הפנייה לבלוגים נוספים מסדרת 'פייסטוק' (Facetalk)
© כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים