עם תום החגיגה
עם תום החגיגה
לפתע ראיתי בערב האטום את האור מצאתי מקלט באהבה אך עם תום החגיגה, בשקט של גנב, זחלה הבדידות עָגְנָה בתוכי שלווה, ממארת, מוצצת, מחייכת את חיוכה האירוני: אַת שלי.
מכובד הפרידה הפך לבי לבן כאֵד-ענן. מצער שנחת עלי כמלאך רע אני משקיפה אל תוך ממדיו הממוטטים של הרגע. מתוך תהליך נבילה דוהר אני שולחת מבט דהוי אל עָבָר-הפריון
נגזר עלי (לעולם) להיות שפחה לאהבה. |
IlanaHaley
בתגובה על ֿערב ראש השנה