כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מעמד של בינ(ת)יים - זכר צעיר דוהר עם העדר

    בעקבות ההתרחשויות האחרונות בארץ ובעולם והתיאבון האינסופי שפתאום נפתח להכיר את החיים , החלטתי לפתוח בלוג, לשתף את המחקר שלי האישי ובעיקר ללמוד מאחרים.

    תכנים אחרונים

    3 תגובות   יום שני, 26/9/11, 18:32

    סרטון מעניין מאד שראיתי בנושא השפעת הסביבה על האדם, רגשי האמפתיה וההזדהות עם האחר ושוב פעם מעלה את הנושא הרגיש והקריטי כ"כ בימינו, הערבות הדדית.

    להלן הסרטון (ללא כתוביות לצערי, אם למישהו יש אשמח לקבל לינק) :

     

    ''

     

    נראה שלפי הטבע שלנו אנחנו מסוגלים לייצר בחברה שלנו אמפתיה, הרגשת מחויבות הדדית, הרגשה של משפחה אחת.

    אני חושב שזה לא פלא שכל יום בעיתונים רק כתוב על הניכור הגדול והעיוותים החברתיים האלה שאנחנו חיים בהם, העולם המשתנה שלנו וממש עולם חדש שמתפרק על דלתינו וכאילו אנחנו לא פותחים את הדלת.

     

    זה לא סתם שהעולם היום מחובר בצורה שמעולם לא הייתה באנושות מלבד זמן בו האנושות הייתה כפר אחד.

    זה לא לשווא שאנשים "פתאום" מגלים איך שולטים להם על המחשבות והרצונות ומוכרים להם מה טוב ואיך צריכים להראות החיים שלהם כאשר בדיעבד זו כלום אלא עבדות מודרנית.

    זה לא לשווא שאנחנו מקבלים לחצים מכל מני פינות, אסונות אקולוגים, טרור, משבר כלכלי, משבר עולמי

    העולם השתנה ובתהליך של שינוי ואנחנו עומדים כזה שלא ידע לשאול.

     

    הכל ממש לפנינו , עלינו לקחת את הצעד הנבון ולהתחיל לשנות, ללמוד בפרוטרוט את טבע האדם (כמו שאלה ששולטים עלינו יודעים טוב טוב איך להשתמש בו..), השפעת הסביבה, מה מעצב את האדם ואת החברה ולהתחיל להכניס לחברה ערך חדש, ערבות הדדית, קשר הדדי, ה-ד-ד-י-ו-ת!

     

    האם זה לשווא שכל הטבע כולל גוף האדם בעצמו עובד בצורה של הדדיות? האיברים כולם עובדים למען הגוף ומקבלים את כל צורכיהם (עובדה לכך היא שהם עובדים בתפוקה מלאה - אין להם חיסרון לדבר)

     

    האם זה נעדר מהעיניים של כל אדם שבעת שתא בגוף חורג מתפקודו למען שלמות הגוף מתפתח סרטן?

     

    וזה גם לא לשווא שכ"כ קשה לנו לקום ולעשות את השינוי הזה, זה באמת השינוי של זמננו, זו היא המהפכה האמיתית, אין עוד מהפכות בעולם מלבד המהפכה המאוחדת שלנו נגד המעצור הפנימי הזה ששוכן ממש בת-ו-כ-י-נ-ו! כן כן, זה לא נמצא בחוץ, בחוץ נמצאות תוצאות, טייקונים, ממשלות, אסונות, אלו הן רק תוצאות נלוות לטיב הקשרים בנינו בני האדם...

     

    ברוח זו של שינוי, מאחל לכולנו שנצליח לשבור את המחסומים והקליפות מעלינו , להסתכל אחד לשני בעיניים, להבין שזו עת משבר (עם יד על שכם רעהו) ולהתחיל להביא את השינוי בהתמדה, קביעות וביקורת.

     

    שלכם.

    ''

    דרג את התוכן:
      2 תגובות   יום שני, 26/9/11, 14:53
      "משימתו של הגבר פשוטה. עליו להפסיק לתת לקיומו להיות בבחינת תאונה פזיזה" - פרידריך ניטשה

       

      צדק חברתי. מה גורם לבן אדם לצעוק ולדרוש צדק חברתי? מה השורש של הדרישה הזו בתוך החברה שלנו?

      קשה לי לנסח את הנקודה אליה אני רוצה להגיע בצורה שנונה כמו שהייתי רוצה אבל ישנה שאלה אינסופית שלא עוזבת אותי, איך יכול להיות שבן אדם חיי חיים חסרי ערך? איך יכול להיות שאדם אינו משמעותי לאף אחד? בשביל מה נתנו לבני אדם חיים אם אדם יכול לחיות ולמות בעוד שאינו מהווה חלק משמעותי בחיים ואף גרוע מכך, שהוא עוזב את החיים האלה בתחושה שהם חסרי ערך ומשמעות?

       

      אני חושב שזו הדרישה לצדק חברתי.

       

      יותר ויותר מתבהר לי שהאנושות עברה תהליך ב 100- 200 שנים האחרונות, וככל שהתהליך הזה מתקרב לימינו, כך יותר ויותר בני אדם נהיים "חסרי ערך" , "לא משמעותיים" , "לא רלוונטיים", כאילו שאם הם לא השתלבו וצלחו את פס הייצור האנושי הזה ולא רכשו את המקצוע והגאווה אז הם יותר לא רלוונטיים.

       

      מי מרוויח מכך שהאדם גדל לחברה שבה הוא עומד לבד?

       

      כתב עו"ד דוד חודק בעיתון כלכליסט:

      "מאז שנות השמונים, האדם בחברות המערביות מוצא את עצמו לבד מול גורלו. הסיבות למצב הן טכנולוגיות, תרבותיות וכלכליות. התמעטות העבודה במדינות המערב, צמצום בתקציבי הרווחה וריכוז העושר בידי קבוצה קטנה רק האיצו את אי־השקט. התוצאה היא דחיקת מעמד הביניים כלפי מטה והעצמת הקשיים העומדים בפני הדור הצעיר."

       

      עכשיו יש מיש (במקום מאין..) התעוררות חובקת עולם, חלק מחפשים רוחניות, חלק מחפשים פתרונות יצירתיות לשלל של בעיות והרוב נשאר דומם. כמו שאפשר לקרוא בדבריי העו"ד מר חודק האדם מוצא את עצמו לבד מול גורלו, ישנן הרבה סיבות לכך אך זו התופעה שהחברה שלנו מגדלת.

       

       כל ישראל ערבים זה בזה."
      מסכת סנהדרין

       

      לפעמים אני חסר במילים בנוגע לאדם החדש הזה שהאנושות ייצרה, ההתקוממות הזו שמתרחשת מסביב לעולם, העולם שבו אנחנו חיים ואיזה מין אדם גדל מתוך סביבה שכזו.

      לכן להפעם אסיים בנאום חוצה זמנים ולבבות של צ'ארלי צ'אפלין מתוך סרטו "הדיקטטור":

       

      ''

      דרג את התוכן:
        3 תגובות   יום חמישי, 22/9/11, 20:08

        "זו היכולת של אנשים להאמין בעצמם וזה סיבוב של 180 מעלות בין אפתיה למה שקורה לבין להיות בשליטה.

        מדובר על יצירת מקום לאנשים להיות בשליטה על תהליך. ראינו במצרים שאם ממשלה לא מייצגת את העם, העם מייצר מקום בו הלגיטימיות עוברת אליו. משהו כזה קורה כאן (בניו יורק), זו דעתי."

         

        אמין חוסיין, ממובילי מחאת האוהלים האמריקאית, יום 4 למחאה בוול סטריט.

         

        ''

         

        לדבריו: קיבלנו הרבה השראה ממה שקרה במצריים.
        אנחנו רוצים בעיקר סולידריות.
        הדיון המשותף סביב השולחן העגול כמו שנעשה בישראל הוא רעיון מצוין.


        דרג את התוכן:
          1 תגובות   יום חמישי, 22/9/11, 19:18

          "היסטוריונים יביטו לאחור ויאמרו שאלה לא היו זמנים רגילים, אלא רגע מכריע:
          תקופה חסרת תקדים של שינוי גלובלי, עת שבה פרק אחד הסתיים ופרק אחר התחיל.
          גלובליזציה אינה בחירה, אלא עובדה. השאלה היחידה היא איך נתמודד עמה - בטוב או ברע".

          גורדון בראון, ד"ר להיסטוריה, ראש ממשלת בריטניה לשעבר

           

          ערב טוב לבלוגרים והקוראים היקרים,

          בחרתי לפתוח בדבריי פתיחה של מיסטר בראון כתיאור למה שארצה לפתוח כאן בבלוג הזה יחד עמכם.

          ארצה לפרוס על דפים אלה את חלקי במה שנקרא המשבר הגלובלי, את חלקי בתהליך שנקרא "גלובליזציה", את הבילבול האישי שלי הנוגע למונחים חברתיים מפוצצים, תהליכים חובקי עולם והחיים האלה שנראים כמציאות חדשה ולא מוכרת.

           

          בישראל כידוע לכולם מתרחשת מזה חודשיים "מהפכה".

          קמו להן ערי אוהלים בערים גדולות וקטנות, השדרה המפורסמת על שם הברון רוטשילד בן לילה התמלאה במהפכנים צעירים ומבוגרים ובתושבים תאבי סיפוק מכל שכבות האולוכסיה (על שם ההתקהלות הזו בחרתי לתת לפוסט את הכותרת, בעיות של עשירים).

           

          משום מה ההתרחשות הזו כמו התרחשויות אחרות שרחשו להן במהלך חיי הקצרים לא הפתיע אותי. משחר ימי אני צופה בשינוים עולמיים אדירים לצד דרך ארץ ישנה נושנה שלא עמדה בקצב ובעצם היוותה פיסת היסטוריה שמתעקשת לעצב את הדור שלי כמו את הדורות הקודמים.

           

           

          ובכן מה שכן, כל אירוע שכזה מעורר וחודר עמוק יותר לתוך תחושה גדולה של בלבול - לאן החיים שלנו הולכים?

          האירוע הזה הביא את אנוכי להעמיק כמאה פרסאות אל תוך המחקר העתיק של מהות חיי והתעניינות בעתיד.

           

          באופן אישי אני חייב לציין שהבלוג הזה לא זר לי, דפי האינטרנט מהווים בחיי עולם ומלואו ומוכרים לי היטב ואף מלווים אותי רוב חיי, ההתמצאות הבסיסית של האדם השתנתה ובמקום העשרת החיים החומרים ופיתוח האמצעים המקומיים, ההתפתחות נהייתה מנטלית, גלובלית, התרחבות פנימית שכזו.


           "בוריס וולפסון, היסטוריון, ד"ר לחינוך, פרופסור, עמית בכיר במכון לתיאוריה ולהיסטוריה של    החינוך במוסקבה: "מתברר יותר ויותר, שכדי להתגבר על משברים בהתפתחות האדם, יש צורך לא בשינוי המערכות החברתיות, אלא במשהו מורכב הרבה יותר: שינויים עמוקים בהכרתו ובהתנהגותו של האדם המודרני, שיעשירו את העולם הפנימי שלו, ימלאו בתוכן חדש את השאיפות שלו, את ערכיו החברתיים והאסתטיים, את הבנתו על המושגים של טוב ורע. המשימה היא לעצב בצורה ממוקדת את ההכרה ההומאנית של הפרט, הקבוצה, החברה, ולבסוף, של כל האנושות."

           

          אני ארצה בבלוג הזה להרחיב ולהעמיק את המחקר של המציאות החדשה, התרבות החדשה שנוצרת בין דפי האינטרנט והרשת ביחד עם כל המעוניינים,

          וברוח של שינוי, קליפ של ברי סחרוף עם השיר "רוח חדשה"

          כל טוב.

          ''


          דרג את התוכן:

            פרופיל

            עומד בינ(ת)יים
            1. שלח הודעה
            2. אוף ליין
            3. אוף ליין

            ארכיון

            פיד RSS