
יום שני, 17/6/13, 14:22
| כמו בשיר של יהודה פוליקר - אני רוצה גם - "אני רוצה הכי גדול, הכי מהר, הכי יפה. אני רוצה הכל הכי טוב, הכי הרבה. אני רואה את זה מולי, צבעוני, טבעי, על המסך שלי. אני רוצה להיות שם, אני רוצה להיות שם, אני רוצה גם, אני רוצה ג... |
יום שני, 31/12/12, 12:41
| בתקופה האחרונה אני עדה לסימנים שונים של חוסר איזון - ברמה הגלובאלית, הלאומית, וכמובן האישית. הזמן חולף מהר מדי וכולנו עוסקים מדי בתוך המירוץ, עד ששוכחים להתבונן על "התמונה הגדולה" ולהעריך את הרגעים הקטנים, לעיתים חסרי הח... |
יום שישי , 19/10/12, 20:10
| בדיוק שנה עברה מאז. מהיום שבו המדינה גאתה וגעשה, וכולנו היינו דבוקים למסכים. בציפייה, בכיליון עיניים. לחזרתו של "הבן של כולנו". גם הציניקנים ביותר לא יכלו להישאר אדישים מול ההתרגשות העצומה שסחפה את כולנו. ואז שקט. מבלי ל... |
יום שבת, 15/9/12, 19:38
| "שנה הלכה, שנה באה..." והנה שוב ההתרגשות העדינה, המוכרת, גם בעידן ברכות האסאמאסים והפייסבוק, של משהו חדש שמתחיל - כמו מתנה שעדיין לא נפתחה. כמו בכל שנה, גם השנה נטבול תפוח בדבש, נטעם רימון ונאחל שנהיה לראש ולא לזנב... וב... |
יום חמישי, 9/8/12, 23:19
| הימים אלה של אולימפיאדה שנותנת הצצה לרגעי השיא והאושר על הפודיום, למדליות הנוצצות ולדמעות הנוצצות לא פחות - מזכירים לי את המירוץ האישי של כולנו במידה כזו או אחרת - אל הפודיום האישי, הבלתי נראה, אל ה"להיות שם". להיות שם כ... |
יום רביעי, 30/5/12, 16:11
| בימים אלו אני מגלה כמה חשוב לאבד שליטה לפעמים, לא לדעת הכל, לשחרר... ופשוט להקשיב, להתבונן, לתת לחיים להפתיע אותי. יותר מדי פעמים אנחנו משלים את עצמנו שמסע החיים בשליטתנו - שאנחנו יודעים, או כדאי שנדע, מה נמצא מעבר לפינה... |
יום שלישי, 28/2/12, 12:13
| כמה מעורר התרגשות זה להיות ילד... כל העולם מלא בהפתעות ובכל פינה אפשר למצוא משהו להתרגש ממנו, ממש כאילו כמו בפעם הראשונה - השמש זורחת, הירח מלא, מטוס בשמים, ו"איזה יום שמח לי היום"... ההתלהבות של ילדים מהחיים, האופטימיות... |
יום ראשון, 5/2/12, 10:38
| תמיד תהיתי על החיוך של מונה ליזה - ספק חיוך ספק צל של חיוך רציני, כאילו לא נאה לה ליצירת אומנות במעמדה לחייך בפה מלא בשיניים... ידוע על שני סוגים של חיוכים מרכזיים - חיוך פאן - שבו רק שרירי הפה משתתפים והוא מבטא בעיקר ני... |
יום שלישי, 27/12/11, 16:11
| "...אפשר שאדם זה מגוחך, אך לעבודתו לפחות יש טעם. כשהוא מדליק את הפנס, כאילו מביא הוא לעולם עוד כוכב אחד או עוד פרח. ובכבותו את הפנס, דומה כי הפרח נרדם או הכוכב שוקע בתנומה. מלאכה נאה היא זו, וכיוון שהיא נאה, הריהי גם מוע... |
יום רביעי, 19/10/11, 00:26
| נדמה שבמהלך חמש וכמעט-וחצי השנים האלו שהגיעו לשיאן ביום שהתפוצץ מעוצמת הרגשות היום ולא השאיר עין אחת יבשה, כשנוכחנו שהמציאות חזקה מכל דימיון או תסריט של ריאליטי כזה או אחר, מה שליווה אותנו כמעט כל הזמן היה פסקול הרקע. פס... |
יום רביעי, 5/10/11, 16:23
| אז אולי לא כל הבחירות בחיינו הן כל כך גורליות כמו ב"בחירתה של סופי" אבל עדיין, אנחנו נדרשים, כמעט בכל רגע נתון, בין אם מדובר בסלולרי, בן-זוג, או גבינה... - ובמיוחד בעולם הפוסט מודרני בו אנחנו חיים היום - לעשות בחירה, ומס... |
יום שלישי, 27/9/11, 00:34
| אני יודעת, אמרה שחוקה.... אולי, אבל בעיניי מסתתר מאחוריה עולם ומלואו. כל כך קל במירוץ החיים השוחק הזה לעבור מנקודה א' לנקודה ב' מבלי שהחיים יישרטו אותך, או אפילו ייגעו בך - להגיע לנקודה הסופית כפי שנכנסת. ולפעמים זה באמת... |
pninitrn
בתגובה על להתמסר...
לימור ברנע
בתגובה על פסקול החזרה הביתה - על המוזיקה שמלווה את חיינו
מיכלוג
בתגובה על "בחירתה של סופי" - על העוצמה של הבחירה