אני הופך להיות חבר של הלילה

לאט לאט מאבד את הטעם של החיים

זאת את שלימדת אותי איך לכבות את האור,

ולהדליק את החושך.

אז אל תאשימי אותי שאני דכאוני

הבילוי שלי הוא הריצות בלילה,

אני הרץ הכי מהיר עם צאת הכוכבים.

ואת, את שמזכירה לי שחוץ מהירח הכל שחור

כי להדליק את החושך

זה לא הדבר שרציתי. להיות אני זה אני זה אני זה אני

מעציב אותי נורא לראות אנשים שמחים,
משום שאני יודע שבכל רגע השמחה הזאת גוססת.
קוראת לסוף שיבוא ויחבק אותה כבר,
מדי פעם אנחנו מתגעגעים אליו ואף אחד לא שם בשבילם.
רק משוגע אחד ירים שלט: "זה גלגל המזל של החיים, אתם הפסדתם.. עם צאת הכוכבים"

אני הופך להיות חבר של הלילה

כותב משפטים על מקום אחר

רק לשכב בלי כלום ולא לדאוג

פילוסופיה כבר תופיע לה לאט ובשקט

אז תכבו את האור

ותצאו מהחדר

ואל תאשימו אותי שאני זה אני