כותרות TheMarker >
    ';

    אייל עופר

    הבלוג "ישראל יקרה לנו"

    תכנים אחרונים

    1 תגובות   יום ראשון, 23/12/12, 15:20

    ''

     

    מר רהב שלום,

     

    דבריך הם צביעות גמורה: כלפי העובדים וגם כלפינו, אזרחי ישראל.

     

    ''

     

     

     

     

     

     

    האם כמו חוני המעגל התעוררת זה עתה אחרי עשר שנות שינה ? במשך למעלה מעשור עשקו חברות הסלולר את כל תושבי ישראל והטילו עלינו מס-סלולר שנבע מיכולתן לגבות מחירי עושק לא תחרותיים. הדיבידנדים שחולקו לבעלי השליטה, משכורות העתק – שהלכו לבכירים וכן, גם ההוצאות ששילמו חברות הסלולר ליחצנים כמוך - זה הכסף שלנו, של אזרחי ישראל, כסף אשר כל משפחה ומשפחה היתה יכולה להקצות לחינוך, לבריאות, למזון טוב יותר או לחסכון  ! במקום זאת שילמנו כל שנה אלפי שקלים מיותרים לחברות הסלולר (בדיוק כפי שעודנו משלמים לבנקים, לחברות המזון, לרשתות השווק, וכן הלאה וכן הלאה) -  ואתה מתעורר כעת  לדבר בשם ה "מפוטרים" ?

     

    מי ידבר בשם האזרחים הנגזלים יום יום ?


    מיליארדי השקלים אשר מתפנים כעת הם מנוע צמיחה. שעם הזמן ידאג לכך שמפוטרי הסלולר יוכלו למצוא תעסוקה במקום אחר.   בישראל יש אלפי עובדי הי-טק צעירים החולמים על לברוח מכאן – וזה בגלל אנשים כמוך ובגלל לקוחותיך. המחירים הגבוהים בארץ מביאים לכך שמהנדסים צעירים מעדיפים למצוא עבודה בחו"ל – רק בגלל ששם זול יותר למחייה בסיסית. יוקר המחייה הוא שפוגע גם בצריכה, גם באפשרויות ובטווח הארוך – גם בתעסוקה. הנסיון שלך לקשור בין התחרותיות המבורכת בענף הסלולר, תחרותיות שמורידה מחירים לכולנו, לבין פיטורי כמה אלפי עובדים היא הטעייה צבועה. כי את העושק האמיתי ספגנו כולנו במשך שנים מדי חברות אלו.


    עובדי חברות הסלולר אינם אשמים, הם היו חלק ממנגנון שנועד ליאש אותנו, לבלבל אותנו בסבך מחירי הסלולר הגבוהים. הם לא היחידים, גם אתה חלק ממנגנון שנועד לשמר את הסדר הקיים . לא סתם שלחת אותנו מפגיני המחאה לירושלים – כי אתה יודע שאתה והחברות שמשלמות לך יודעות כיצד להפעיל מניפולציות ומנופי לחץ על השלטון – זה מה שבעייתי ב"הון-שלטון" שעולה לכולנו ביוקר.

     

    ''

     

     

    יש רק דבר אחד שמפחיד אותך: העם. מחאה עממית. ולכן אתה מנפק לנו אמרות  על מיסים. אתה יודע את האמת: המיסים עולים משום שהממשלה לא מצליחה לגבות מיסים מהחברות שעושקות אותנו – אז היא מטילה עלינו מע"מ – רק בגלל שקל לגבות מס זה. אם יחצנים כמוך ועורכי דין של מקלטי מס למינהם ולוביסטים לא היו פועלים בצורה שאתם פועלים – היתה לנו מדינה הרבה יותר זולה, עם הרבה צעירים שהיו נשארים בה במקום לרדת מהארץ. המחירים , מר רהב, הם הבעייה במדינה. זה מה שחונק את הכלכלה. יצאנו לרחובות בגלל יוקר המחייה. כאשר המחירים יורדים כולנו יכולים לקנות יותר (ראה את שוק הסמארטפונים הצומח) ואז יש צורך לשווק יותר, ליצר יותר והתעסוקה גדלה. רמת מחירים נמוכה תורמת לכלכלה אז אל תנסה למכור לנו את ההפך. ואם אתה באמת רוצה לדבר על מיסים: פרסם בבקשה את הסדרי המס שלך ושל לקוחותיך – ואז נדע מדוע לממשלה חסר כסף. זה בטח לא קשור למחירי הסלולר.

     

    ''

    דרג את התוכן:
      1 תגובות   יום רביעי, 28/11/12, 11:44

       

      ''

      לכבוד נגיד בנק ישראל הבא :

       

       

       

      מזה ארבע שנים נתון המשק הישראלי בתנאי ריבית ריאלית שלילית. לכאורה, ריבית נמוכה זו מתמרצת את הפעילות הכלכלית אולם, כפי שמוכיחים דוחות מחקריים המתפרסמים לאחרונה וכן המחאה החברתית הנדירה בעצמתה הפוקדת את החברה הישראלית – מצבם הכלכלי של רוב אזרחי ישראל התדרדר. טבעה של ריבית נמוכה שהיא מסתירה את הבעיות האמיתיות. מי שאינו יעיל, או אפילו קרוב לפשיטת רגל – יכול תמיד לקבל עוד הלוואה בתנאים נוחים. זה לא בהכרח הדבר הנכון, לפעמים זה מושך את המשק לדשדוש מתמשך.

       

      הריבית הנמוכה הביאה איתה נטילת סיכונים מיותרים מצידם של טייקונים אשר בידיהם נתונים מיליארדים של כספי ציבור. לריבית השלילית והנמוכה תופעות לוואי הרסניות בטווח הארוך: עליית מחירי דיור, צמצום החסכון, פגיעה בחסכונות של אזרחי ישראל (בפרט המבוגרים אשר מחזיקים פקדונות). זהו נזק מצטבר אשר לא מורגש בטווח הקצר.   סטנלי פישר ידע כבר ב 2011 עת הגיש את בקשתו לחזור לארה"ב לתפקיד נגד קרן המטבע הבין לאומית. סטנלי פישר בוודאי מכיר את היטב את המשפט החשוב בקרירה של כל מנהל בכיר: "תזוז מהר לפני שהצרות שיצרת יתפסו אותך".

      הריבית הנמוכה עודדה את הפעילות הספקולטיבית, צריכה בזבזנית, נטילת סיכונים מיותרים והגדלת המינוף. כל אלו למען השגת תשואה אשר בעבר היתה קיימת בפקדונות בסיכון נמוך. המינוף הגבוה הגדיל גם את הרווח כאשר ההימור מצליח אבל פועל בכוון ההפוך כאשר ההשקעות אינן נבונות. מה שנראה תחילה כמשק ש"צולח את המשבר" ב 2008 היה רק איחור אופנתי. בנסיונו למנוע התמוטטות בזמן הקדנציה שלו גרם פישר לכך שבכל המשק אנו סובלים מעליית מחירי הדיור – ומצד שני גם בשוק ההון מתגלים קווי השבר בדמות "תספורות" לכספנו המופקד אצל קרנות הפנסיה והבנקים המוחקים חובות לטייקונים. לריבית הנמוכה משקל מכריע בתופעות אלו.

       

      תפקידו של בנק מרכזי הוא לאזן, להוסיף נזילות לשוק כאשר זו חסרה ולקחת את "קערת הפונץ'" כאשר ההימורים המסוכנים מתגברים. בשנת 2010, שנתיים לאחר הורדת הריבית המסוכנת שביצע ב 2008 הופיע סטנלי פישר לפני ועדת הכספים בכנסת והזהיר כי רוכשי הדירות חייבים להבין שהריבית הזולה לא תשאר לזמן ותעלה תוך שנתיים. אך כיום, התארכות משך הזמן שבו הריבית נמוכה באופן מלאכותי ממשיכה לגרום לתופעות שליליות בכל שוק הדיור - דור שלם של צעירים נשאר כיום לגור עם הוריו, נמנע מרכישת דירה ונאלץ להוציא את רוב ספו על שכירת דירה ביוקר. הבעייה ב"הא הידיעה" בישראל היא מחיריהן המזנקים של הדירות.

       

       סטנלי פישר רכב על נמר וחשש מכך שמחירי הדירות ירדו בקדנציה שלו. כאשר בשנה שעברה החלה להעצר המגמה הזהיר כי ירידת מחירי הדירות תפגע בבנקים, גער בשר השיכון על כך שהוא מגביר את הבנייה ושוב ושוב הורדת את הריבית – כל פעולותיו אלו של פישר נועדו למטרה אחת בלבד: לשמר את מחירי הדיור הגבוהים. כיום הוא מבין שזה אבוד – מחירי הדיור חייבים לרדת : 

       

      רוכשי הדירות אשר מסוגלים כיום להחזיר משכנתא חודשית בסך 6,000 ש"ח יכלו לקחת לפני שנה בהחזר חודשי זהה משכנתא של מיליון ש"ח. היום, בזכות ירידת הריבית, החזר חודשי זהה של 6,000 ש"ח מאפשר לקיחת משכנתא של מיליון ומאה אלף ש"ח.

       

      התשלום החדשי נשאר גבוה אבל החוב ומחירי הדירות עלו בזכות הורדת הריבית

       

      (כי הבנק קובע את גובה המשכנתא בעיקר על פי גובה התשלום החדשי כחלק יחסי מההכנסה). - אבל גם פישר מבין שהורדת הריבית בסוף דצמבר היתה הצלחתו האחרונה – מחירי הדיור כעת בדרך למטה. הבעיות בתקציב לא יאפשרו לו להמשיך עם הורדת הריבית. עידן הכסף הקל נגמר.

       

      מה צריך הנגיד הבא לעשות: הפתרון הוא להתחיל להעלות ריבית. לא רק בישראל. תלמידו של פישר, נגיד הפדרל ריזרב פרופסור בן ברננקי אחראי במידה רבה לזעזועים הכלכלים העוברים על העולם כולו. מחקרים והשכל הישר מצביעים על הקשר ההדוק בין הזעזועים הגאופוליטים במזרח התיכון ובאזורים אחרים לבין עליית מחירי המזון וחומרי הגלם – אשר הפכו למוצר השקעה בידי סוחרים וספוקלנטים ממונפים. 

      ''

       

      הגיע הזמן להחזיר את הכלכלה הישראלית והעולמית לשפיות. הריבית הזולה יוצרת אשליה וככל שנקדים להתפקח ממנה כך תימנע הנפילה העתידית.   אזרחי ישראל חשים היטב את השפעות הריבית הזולה בעליית מחירים – גם כאשר זו אינה מדווחת נכונה על ידי הלמ"ס – כולנו מרגישים בכיס את המחירים הגואים. צמצום הצריכה הוא תגובתו של כל ישראלי אשר אינו מוכן להמשיך להגדיל את הצריכה באמצעות אשראי זול שעולה לנו ביוקר.

       לפני חודשיים כתבנו לסטנלי פישר:

      "יתכן שאתה מקווה שההתרסקות לא תגיע עד שתסיים את תפקידך ב 2015 – אולם אתה בוודאי מבין כי תפקידך ואחריותך לכלכלה הישראלית יהיה ברור גם בשנים הבאות. המורשת שאיתה אתה מותיר דור שלם הסובל ממחירי דיור גבוהים כבר גורמת נזק אדיר. אל תשאיר לנגיד שיבוא אחריך את המלאכה הלא נעימה לתקן את מה שאתה שברת. התחל בתיקון כעת."

       

      כעת זה עובר לנגיד הבא.

       

      ''

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום שבת, 17/11/12, 18:14

        זה הזמן לחשוב בגדול. הסדר היסטורי של המצב מול עזה והרבה מעבר לכך. המזרח התיכון הופך לאזור שבו גבולות העבר מטשטשים. ב 1915 נקבעו הגבולות בהסכם סייקס פיקו ההיסטורי. מאז ואז 2009 לא היה שום הסכם אזורי שכיסה גאוגרפיה נרחבת. ב 2009 נחתם הסכם שכולם כיום שוכחים: "מניעת הברחות לעזה" הסכם שבו ישראל, ארה"ב וגם נאטו מיוצגת. על בסיס הסכם זה יש לבנות את ההסדרה העתידית. הנה ההסכם (ליבני-רייס) שכולם שכחו:

         

         

        http://www.haaretz.co.il/news/world/1.1241565

         

        שרת החוץ ציפי לבני ומקבילתה האמריקאית קונדוליזה רייס, חתמו הערב (שישי) על מזכר הבנות ביטחוני-מודיעיני בנוגע לטיפול ומעקב משותף בנתיבי הברחות הנשק מאיראן לרצועת עזה, שעיקריו פורסמו ב"הארץ". בין השאר, ארה"ב התחייבה לפעול בשיתוף עם נאט"ו ועם גורמים נוספים כדי לטפל בסוגיית הברחות הנשק ומשלוחי הנשק לחמאס ולשאר ארגוני הטרור ברצועת עזה דרך הים התיכון, מפרץ עדן, ים סוף ומזרח אפריקה. כמו כן, ישראל וארה"ב יגבירו את שיתוף הפעולה המודיעיני לגבי נתיבי הברחות הנשק לרצועת עזה, והאמריקאים יאיצו את מאמציהם לאימון והענקת סיוע לוגיסטי לכוחות ביטחון באזור בכל הנוגע לאיתור והריסת מנהרות.

        לפני שהחלה החתימה על ההסכם, אמרה רייס כי "יש לראות בהסכם כמרכיב מרכזי בניסיון להביא להפסקת אש ארוכה, הפסקת אש שבאמת תוכל להחזיק מעמד. כפי שאתם יודעים, יש כמה תנאים שבהם יש לעמוד כדי להגיע למצב זה, ובהם הצורך לפעול נגד הברחת נשק וחידוש מלאי התחמושת של חמאס ממדינות אחרות בהן איראן". רייס הוסיפה כי "אנו רואים בהסכם גם כמאמץ בינלאומי נרחב יותר בשיתוף מידע כיצד יש להתמודד עם משלוחי הנשק".

        לבני הודתה לרייס ולממשל האמריקאי על המאמץ להגיע להסכם המשותף בזריזות והחמיאה לעמיתתה על קידום הערכים המשותפים והרצון לשלום במזרח-התיכון. "חברתי קונדי, אני יודעת שאיכפת לך ובנימה אישית אני רוצה להודות לך על מאמציך", אמרה לבני, שהוסיפה כי ישראל תמשיך לשמור על הזכות להגן על עצמה ולמנוע את שיקום תשתיות הטרור.

        רייס הצהירה כי היא ולבני דיברו על "הצורך להיות קשובים לארגוני זכויות אדם, ארגוני האו"ם והצלב האדום שמנסים להקל על סבל האזרחים חפים מפשע ברצועה". היא הוסיפה כי יש לחזור להחלטה 1850 של מועצת הביטחון של האו"ם לפיו הסכם ארוך טווח יכול להתבסס רק על עמידה של הצדדים בהתחייבויות קודמות. "ארה"ב מחוייבת לביטחונה של ישראל, אנחנו חולקים ערכים משותפים וכמיהה משותפת לשלום באזור. חמאס יזם את הסכסוך הזה ואסור שרצועת עזה תהפוך שוב לשטח שממנו נורים טילים לישראל".

        במסמך עומד טיפול עומק ארוך טווח בהברחות הנשק לרצועת עזה. במוקד ההסכם יעמוד גם פיקוח על נתיבי ההברחה מאיראן לרצועת עזה דרך המפרץ הפרסי, סודאן ומדינות נוספות.

         

        מדוע הסכם זה לא עבד ? כי המצרים סרבו

         

         

        יממה לאחר חתימת הסכם ההבנות למניעת הברחות נשק לעזה, שנחתם בין ישראל לארצות הברית, מודיע היום (שבת) שר החוץ המצרי אחמד אבו אל-רייט, כי ארצו כלל לא מחויבת להסכם. " איננו מחויבים להסכם הישראלי-אמריקאי על הפסקת הברחות הנשק לרצועת עזה" אמר אל - רייט לכתבים.

        במסגרת ההסכם למניעת הברחות נשק לעזה, תפעל ארה"ב למנוע מאירן לספק נשק לחמאס. כך הודיעו אתמול מזכירת המדינה האמריקאית קונדוליסה רייס ושרת החוץ, ציפי לבני במסיבת עיתונאים משותפת. השתיים חתמו על הסכם שמטרתו לעצור את הברחת הנשק אל תוך רצועת עזה.

        בנאומה במעמד החתימה על ההסכם, הטילה רייס את האחריות למצב הלחימה ברצועת עזה על חמאס, רייס הדגישה את מחויבות ארצות הברית לביטחונה של ישראל. "ישראל וארה"ב תמיד יהיו חברות. אנו חולקים ערכים ושאיפה לשלום וחירות", אמרה רייס. לבני הדגישה גם היא בנאומה את אחריות חמאס למצב בעזה וטענה כי הברחות הנשק לרצועה הם אלו שהובילו להסלמה בעזה. לדברי לבני, ההסכם נועד לסייע למצרים לפקח על הברחות הנשק לתוך הרצועה בסיוע של גורמים בינלאומיים. השתיים לא ציינו באילו אמצעים בדיוק תפעל ארה"ב כדי למנוע את הברחות הנשק לרצועה.

        גם דובר מחלקת המדינה האמריקאי, שון מקורמאק, לא סיפק פרטים בדבר אילו משאבים תקצה ארה"ב לישראל במסגרת העסקה. "הרעיון הבסיסי הוא להבטיח שחמאס לא יהיה מסוגל לקבל אספקה מחודשת דרך האוויר הים או היבשה", אמר. עוד אמר מקורמאק שחיילי צבא ארה"ב אינם צפויים להיות מוצבים בעזה או מצרים.

        הקבינט המדיני-ביטחוני עתיד להתכנס היום בשעות הערב כדי להצביע על מתווה שיאפשר את סיום הלחימה ברצועת עזה באופן חד-צדדי. ישראל החליטה כי המבצע יופסק חד-צדדית בלבד ותוך תמיכה של שני הסכמים עם ארה"ב ומצרים ולא באמצעות הסדרה עם חמאס, נוסח הסכם הרגיעה.

        דרג את התוכן:
          2 תגובות   יום שבת, 10/11/12, 09:41

          על דפי עמוד הפייסבוק שלו נשאל יאיר לפיד על הפוסט בנושא "הרווחים הכלואים" שכתבתי כאן:  http://cafe.themarker.com/post/2767544/  . תשובתו הופיעה במקומות רבים בפייסבוק והיא  מעידה  על חוסר הבנה מסוים לגבי חוק חשוב זה.  [דרך אגב, היום מוצ"ש ב 20:30 תהיה הפגנה בנושא זה ברחבת הבימה. יערך דיון וכולם מזומנים להצטרף. גם יאיר לפיד]

           

          ''

           

          ובכן מהן הטעויות של לפיד:

           

          1. בין אם יקראו לזה רטרואקטיבי או לא העובדה היא ששטייניץ כן הביא לפני הכנסת שינוי חוק שמתייחס לרווחים שהצטברו בעבר (בעיקר בין השנים 2003-2010 ולא כפי ששטייניץ טוען "על פני 20 שנה")) . יש מי שיטען שאלו רווחים שלא חולקו עדיין ולכן החוק אינו רטרואקטיבי ויש מי שיטען ההפך ששטייניץ שינה רטרואקטיבית את החוק. אבל העובדות הן שמה שלפיד טוען שלא ניתן לעשות - כבר נעשה. אלא שנעשה לטובת החברות הגדולות ולא לטובת אזרחי ישראל.

           

          2. לפיד טוען שיש לשנות את חוק השקעות הון לסגור את הפרצה -לפיד כנראה אינו מודע לכך שגם זה כבר נעשה .  הנה תיקון מספר 68 בחוק http://ozar.mof.gov.il/taxes/docs/hoz03-2012.pdf   התיקון חוקק כבר בראשית 2011 לסתום את ה"פירצה" (מ 2012 והלאה). יאיר תתעדכן.

           

          3.  לגבי ה"רווחים הכלואים" עצמם, רווחים שנצברו בעיקר ב 9 השנים האחרונות: החברות ידעו שיצטרכו להתחייב במס שנע בין 25%-15% ( תלוי אם החברה היא חברת משקיעי חוץ),בעת חלוקת דיבידנד. לגבי הוצאת כסף לחברות קשורות בחו״ל, הפרשנות עד לאמצע העשור הקודם  היתה שמדובר בחלוקת דיבידנד. עד שהגיע מי שהגיע לתפקיד מפתח והחל לנקוט בגישה מקלה.  לא כל פקידי הממשלה קיבלו את הגישה המקלה - למעשה רשות המסים אף פתחה בהליכים נגד חלק מהחברות בטענה שהעברת הכספים לחו"ל (דרך סינגפור) היא כמוחלוקת דיווידנד ויש לגבות עליה מס. אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אמר:  "ניתן לראות בהשקעה בחברה־בת חלוקת דיבידנד. עד לפני כמה שנים, החברות חשבו שלא מדובר באירוע שחייב במס. הבענו את דעתנו בעניין זה בהוצאת שומה בשנת 2009 לאחת מהחברות הגדולות, שלפיה זה כן חייב במס".  רשות המסים הוציאה לטבע שומה בסך 2.7 מיליארד ש"ח (כמעט כמו הסכום שכעת שטייניץ מקווה לאסוף) בגלל העברות הכספים שבוצעו דרך סינגפור בהתבסס על איזה סעיף באמנת המס. (אם היו מעבירים דרך מדינה אחרת כנראה לא היו מצליחים להתחמק ). כעת, כאשר שונה החוק (רטרטאקטיווית לטובת החברות) מוטל גורלו של התיק הזה  בספק. ההתעקשות של החברות מול הממשלה - השתלמה. דרך אגב יאיר, הסכומים אותם ירוויחו החברות גבוהים פי כמה מכל מה שמדינת ישראל מעבירה לחרדים.  לתשומת ליבך כאשר אתה שואל "איפה הכסף" ?

           

          ''

           

          4. קצת על ה"מוסריות" שמאחורי החוק.  נכון, חברות נמנעו מלחלק דיבידנד. אבל מי בכלל רצה שיחלקו ? מטרת החוק המקורי היתה לעודד את החברות להשקיע את הכסף מחדש בארץ. אז אולי לא צפו שיצטברו כספים בסדר גודל כזה של 120 מיליארד, אבל גם לזה יש פתרון בפקודת מס הכנסה. סעיף 77 בפקודה, שאמנם מתייחס לחברת מעטים, אבל ניתן להחיל את הרציונל שלו גם על החברות המוטבות. הסעיף מקנה לפקיד השומה את הסמכות לחייב במס ״דיבידנד רעיוני״ לגבי חברות מעטים שלא מחלקות דיבידנד כאילו כן חולק.

           

          לא צריך  ״סיסמא סודית״ לפתוח את המערה של עלי-בבא ,צריך פשוט להבין את רוח החוק לעידוד השקעות הון ולהתעמק קצת בפקודת מס הכנסה.  אתה הרי אוהב לקרוא יאיר - נכון ?

           

          לסיכום: יש למדינה את הסמכות לשנות חוקים רטרואקטיבית, גם אם מדובר בשינוי שמשנה לרעה מבחינת החברות את ״חוקי המשחק״. זו שאלה של ריבונות (אנחנו העם הוא הריבון ולא חברה זו או אחרת) ושל חוקי יסוד (שום חוק יסוד לא נפגע מהשינוי) להפך, גביית מס אמיתי מרווחים אלו תואמת לכוונה המקורית של החוק
          אמירה  ידועה היא במערכת המס היא כי ״אין זכות מוקנת במיסים״. לפיכך, לא היינו זקוקים אפילו לסעיף 77 אלא לקבוע באופן חד משמעי שכל 1 ש״ח שהופטר במסלול החלופי ולא שולם עליו מס יחויב. ומאחר שהמדינה היא זו שהוציאה את הפטור כדי לעודד השקעה - זכותה לקבוע את שיעור המס כאשר ההשקעה אינה מתבצעת ובפרט ששנים רבות התחמקו החברות מלשלם את המס בטענה שהן עומדות להשתמש בכסף ל"השקעה עתידית".
          כיצד היה נוהג שר האוצר הגון ?

          יש לתת לחברות חמש שנים הארכה לבצע את ההשקעה שהבטיחו אבל לצרף מקל לגזר: לקבוע כי שיעור המס על רווחים שלא הושקעו יגדל מדי שנה:  17% ב שנת 2013 , 20% ב 2014  23% ב 2015 וכן הלאה.   כך חברות שבאמת רוצות לבצע השקעה - יש את הזמן לבצע אותה לכשירצו. ולשאר החברות נוצר תמריץ לשלם את המס ב 2013 (כי לאחר מכן שיעור המס עולה) -  זה מה ששטייניץ רצה . הלא כן ?  לסתום את הבור של תקציב 2013 .
          גלוי נאות: אין לי קשר למפלגת העבודה ואין שום קשר בין התנגדותי לחוק הרווחים הכלואים להבטחות שנתנו או לא נתנו ראשיה. יש לי גם איתם ויכוח עניני על נושאים רבים בכלכלה הישראלית - אשמח לעמוד מול סתיו שפיר, איציק שמולי, שלי יחימוביץ ואיאר לפיד ולדון איתם בנושא שאיש מהם אינו מוכן לדבר עליו: הסיבות ליוקר המחייה בישראל .  את השימוש ברווחים הכלואים במקום להעלות את המע"מ העלתה לראשונה תנועת "ישראל יקרה לנו": 
          ''
          דרג את התוכן:
            4 תגובות   יום שני, 5/11/12, 15:44

            שר האוצר: "חלק מאלו שמתחו ביקורת - שקרנים או בורים"

             

             

            דברי שר האוצר שטייניץ היום במליאת הכנסת מראים כי אינו מבין את השנוי הענק שעבר על אזרחי ישראל – התעוררנו. כדי לשכנע אותנו עד כמה הוא שר האוצר "שלנו" שנלחם לדבריו בטייקונים, שטייניץ מתגאה ב"הישגיו" בנושא חוק ששינסקי. מזלו של שטייניץ שחוק ששינסקי הועבר בתחילת 2011  כאשר הציבור עוד ישן. כיום אחרי המחאה החברתית שטייניץ ממשיך לנסות לעבוד עליינו ולכן הגיע הזמן לומר את האמת על ששינסקי:

             

            חוק ששינסקי מאפשר לחברות הגז לשלם תמלוגים מופחתים של 52% לאחר שלוש שנים שבהם תחילה יחזירו לעצמן את כל ההוצאות. חוק ששינסקי חישב את מחיר הגז במחיר הנמוך ממה שנמכר בפועל. בפרויקטים עתידים היקף התמלוגים עולה ל 62% . זה החוק שסידר לנו שטייניץ כאשר לא היה לנו מושג. גם תמלוגים אלו מופחתים ביחס ל 66% שקבעה הועדה המקורית. אבל גם 66% זה הנחה .  היום הציבור כבר יודע כי ממשלת קפריסין בבואה לפתח את שדות הגז שלה השוכנים לצד שדות הגז הישאלים דורשת מהההיזמים תמלוגים מינימלים של 75% - וזאת מהמטר קוב הראשון . אין אצל הקפריסאים החזר הוצאות .

             

            כאשר ישראל משאירה בידי ברוני הגז 48% וקפריסין משאירה להם רק 25% - זה אומר שבישראל הרווח שלהם כפול.....

             

            בצורה דומה מנסה שטייניץ לספר לנו שהוא דואג לעתידנו בכך שהוא, הגיבור שטייניץ, מצליח לגבות כספים "שלא גבו 20 שנה". האמת כרגיל, קצת שונה. החברות אכן משתמשות בטריקים, טריקים ששטייניץ ורשות המסים מאפשרים להם, כדי להמנע בשנים האחרונות מתשלום המסים על פי חבותם. הן נמנעות פורמלית מחלוקת הרווחים ומחזיקות את הכסף בצורות שונות (מכאן השם "הרווחים הכלואים") . בל נשכח, אלו רווחים שמגיע עליהם מס. כל אחד מאיתנו, אם היה מקבל כסף כלשהו כרווחים וגם אם היה רוצה השקיעם שוב – היה צריך תחילה לשלם מס אבל לא החברות שלהן דואג שטייניץ. במקום לבצע את הפעולה הפשוטה לחלוטין שאף עלתה כהצעה בועדת הכספים ב 1.8.2012 ולשנות את סעיף 77 לפקודת מס הכנסה כך שרווחים לא מחולקים אשר נשארים שנים רבות יוכרזו כרווחים מחולקים ויוטל עליהם מס מלא – מכריז שטייניץ כי לא היתה דרך לגבות את הכסף.  לכל אלו המראים לו את טעותו קורא שטייניץ "בורים ושקרנים".

             

            את המס המלא על אותם 120 מילארד שקל רווח לא יזכו לראות אזרחי ישראל. כל מיליארד ששטייניץ נתן מתנה לחברות ענק עלומות שם (הוא מסרב לגלות מיהן בנימוק של "פרטיות" – ממתי לחברה יש זכויות אדם ?) – כל מיליארד כזה בפטורים יגרור תשלומי מס של כ 500 ש"ח מכל אזרחי ישראל.   27 המליארדים הללו שווים ל 13,500 ש"ח שכל משפחה בישראל תצטרך להוציא מהכיס כדי למלא את החסר במתנות ששטייניץ מחלק לחתולים השמנים. אכן אנחנו כנראה "בורים" אם אנחנו ממשיכים לבחור בשטייניץ כזה להיות אחראי על הקופה הציבורית. כנראה שלא התעוררנו מספיק. הבה נחזור לישון.

             

            נ.ב. ומי מארגן את כל ההצבעות בכנסת למען החוק ?

            האיש שרוצה להיות הנשיא של כולם....

             

            ''

             

            ''

             

            ''

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום חמישי, 30/8/12, 10:36

              כמו בישראל, גם בבריטניה יש עיתונות אמיצה שלפחות מנסה לספר את האמת:  כיצד נוצרים מנגנונים של עליית מחירי הדיור בעולם כולו ?

               

              "זרם השקעות מחו"ל מונע את נפילת מחירי הנדל"ן אך מאיים להעלות את מחירי השכירות -

              כך דוחפים את הדירות מהישג ידם של זוגות צעירים".

               

              האם התופעה הזו נשמעת לכם מוכרת ? תחשבו רגע על המנגנון שפועל כאן: אין כאן ביקוש עודף לדיור, לא חסרות דירות - כל מה שקרה הוא שמגיע לבריטניה "כסף זר" - לכאורה זה טוב נכון ?

               

              "משקיעים זרים" תמיד נשמע כזה דבר שעוזר לכלכלה - אבל מה שקורה הוא שעודף הכסף שזורם מממשקיעים (סעודים, סינים וכולי) מעלה את מחירי הבתים והם בתמורה מעלים את מחירי השכירות כדי להמשיך להרוויח. האם זה כל הסיפור ? יש בו עוד חלק: אף אחד מהמשקיעים הללו, אותם משקיעים שמחפשים מה לעשות עם הכסף שלהם אינו קונה את הבתים רק על ידי הכסף שלו - הם הרי לוקחים משכנתא בריבית זולה. ככל שהריבית זולה יותר התשלום החודשי קטן יותר. ככל שהתשלום החדשי קטן יותר אפשר להגדיל אותו - איך ? על ידי לקיחת משכנתא יותר גדולה. כך מוכן הבנק לממן יותר ויותר.

               

              מה זה עושה למחירי הדיור ? ניחשתם נכון הם עולים. ככל שהבנק מגדיל את הסכום שהוא מלווה - כך עולים מחירי הדיור ואיתם מחירי השכירות. אז מי מרוויח מכך שהריבית בבריטניה זולה ? לא הבריטים. ומה קורה בישראל ? למה מספרים לנו שהפתרון הוא יצירת תעשייה של "דיור להשכרה" שיבנו עבורנו "משקיעים" ? אולי הפתרון הוא בהפסקת מעורבות הכסף הזול בהעלאת מחירי הדיור ?

              ''

              דרג את התוכן:
                2 תגובות   יום שבת, 25/8/12, 20:46

                ארבע מאות ומשהו אלף ש"ח המחיר שנקבע לדירת ארבע חדרים בביתר עילית הוא המחיר האמתי של בניית דירת ארבע חדרים, כולל רווח הגיוני לקבלן. כל מחיר אחר הוא פשוט גנבה. תודה לשר אטיאס שפקח את עיננו וקבע מה הוא המחיר של בניית דירה בלי הפקעת מחיר הקרקע ובלי ניפוח מוגזם של רווחים לקבלנים ובנקים על חשבוננו.

                 

                ואם מישהו עדיין לא הבין מה גורם לעליית מחירי הדיור אז ההמלצה העכשיוית של סבר פלוצקר, עורך-העל הכלכלי של "ידיעות אחרונות", היא להוריד עוד יותר את הריבית, מתכון ידוע לעליית מחירי הדיור. מצד שני, מה כבר אפשר לצפות ממי שחושב שאין באמת ריכוזיות בישראל ולא צריך להילחם ביוקר המחיה?

                ''

                 

                 

                רבים חושבים שהפתרון הוא רק "הורדת מחירי הקרקע" - אולם זה בלתי אפשרי כל עוד שערי הריבית והצע המשכנתאות (גם לדירות קיימות - לא רק לדירות חדשות) הוא גבוה ומאפשר למוכרים לגבות מחירי עושק.

                 

                אם תוריד המדינה את מחיר הקרקע - הספוקלנטים, הקבלנים וכל השאר הם אלו שררוויחו - משום שהציבור ימשיך לקחת משכנתאות עתק ולשלם כל מחיר שנדרש - ואת מתוך אמונה (שטותית) שנדל"ן לעולם לא יורד.

                 

                 

                דוגמה להשפעת הריבית – השוואה בין שני מקרים זהים שהשונה בינהם הוא רק שערי ריבית במשק

                ================================================================

                 

                בשני המקרים משפחה בעלת הכנסה פנויה של 12,000 ש"ח והבנק מחליט שהם יכולים לשלם שליש מזה להחזר חודשי למשכנתא – כלומר 4,000 ש"ח.  המשפחה מתכוונת לקחת משכנתא ל 20 שנה הכי גדולה שהם יכולים ולממן בעזרת זה 70% ממחיר הדירה. את שאר ה 30% הם מתכוונים לקחת מחסכונות ומההורים.

                מחשבון המשכנתא:  http://www.bankleumi.co.il/vgnprod/balmash/mortgageCalc/mortgage_calc.asp?id=cCalc

                 

                מקרה מספר 1:  ריבית משכנתא של 6% בשנה (מבוסס על ריבית בנק ישראל של 5.25% שהיתה לפני ה"משבר" של 2008 - שבו פישר הוריד את ריבית)

                 

                על פי החזר חודשי הבנק מאשר לזוג הלוואה של 560,000 ש"ח – והם נדרשים להביא עוד 30% (240,000 ) ויכולים לקנות דירה ב 800,000 ש"ח.

                 

                מקרה מספר 2: ריבית משכנתא של 3% בשנה (מבוסס על ריבית בנק ישראל של 2.25% - הערך היום)

                 

                על  סמך אותם נתוני משפחה לעיל הבנק מוכן (בגלל הריבית הנמוכה) לאשר להם הלוואה (אותו החזר חודשי של 4,000 ) בסך 720,000 ש"ח.   הזוג נדרש הפעם להביא מההורים 30% (עוד 300,000 ש"ח) ויכולים לקנות דירה ב 1,020,000 ש"ח.

                 

                מסקנה ראשונית: דירה סטנדרטית שמתאימה לזוג צעיר מחירה יכול לעלות ב 25% כאשר מחיר הריבית יורד לחצי. הזוג גם נדרש להביא (מחסכונות ההורים) עוד 60,000 ש"ח (נוספים - מעבר ל 240,000 ש"ח) - מוכר לכם הנושא הזה שככל שהמשכנתא גדולה יותר אתם צריכים להביא חסכונות מכל המשפחה ?

                 

                אם נניח שהבנק מגדיל את המרווחים שלו ככל שהריבית יורדת – כלומר כאשר ריבית בנק ישראל היא 2.25% הבנק מלווה ב 3% אבל כאשר ריבית בנק ישראל 5.25% הבנק מוכן להלוות לא ב 6% אלא ב 5.75% ונחזור על החישוב נראה כי הבנק יאשר הלוואה של 575,000 ש"ח (במקום 560,000 ש"ח ) כך שההפרש בין מחירי הדירות בשתי סביבות הריבית נשאר כ 20%-25% .

                 

                ב. משקיע שיש לו 300,000 ש"ח ודירה בבעלותו עליה הוא משלם משכנתא ישנה.

                אם הכסף בבנק בריבית של 5% הוא מקבל 15,000 ש"ח בשנה – 1125 ש"ח בחודש.

                אם הוא נוטל סיכון ומרוויח 8% לשנה הוא מרוויח 2,000 ש"ח לשנה

                כאשר הריבית יורדת ל 2%  הוא יקבל רק 6,000 ש"ח – כלומר 500 ש"ח .

                גם זה יגדיל את הנכונות שלו להכנס לשוק הדיור – כלומר הוא שוב מעלה את הביקוש לדירות.

                 

                חלק מהמשקיעים קונים דירה להשכרה אבל חלק מהמשקיעים אינם משכירים את הדירה – כלומר ההשקעה שלהם בדיור גורעת דירה מההצע - וזו הבעייה הגדולה ביותר בשוק הדיור הישראלי: הדירות הריקות .

                דרג את התוכן:
                  1 תגובות   יום שישי , 10/8/12, 12:14

                   

                  "אין לא יכול - יש לא רוצה" - אמר המ"כ בטירונות.

                   

                  אז בדקתי מדגמית במגדל ב"עיר ימים":  בחצי מהדירות אין בכלל מונה וחיבור גז. 75% מהדירות מצטבר בהן דואר בתיבה - אף אחד לא גר שם. כבר שנים. אבל בונים עוד.   במגדל אחד שקיים כבר 4 שנים יש 16 דיירים מתוך 80 דירות. 5 דירות עומדות עם שלטים "למכירה" מאז תחילת הקייץ. מעניין מה יקרה למחירי הדירות הללו ככל שיעמיק המשבר באירופה. האם זה המשבר הארופאי שמטריד את סטנלי ?

                   

                  מדי יום כיפור אני עורך סיור לאורך  החוף. עובר במבנים שבהם יש חנייה צמודה. מגרשי חנייה ריקים (ב 75%  ) מאשרים את מה שאני יודע  - יש אלפי דירות ריקות בעיר - להערכתי בין 4,000 ל 7,000 . ע"פ דו"ח טרכטנברג שקיבל נתונים מחברת חשמל - יש רק 1,400 דירות ללא שימוש בכל העיר. זה בעיר בינונית. בת"א המצב הרבה יותר גרוע - יתכן שיש בעיר עשרות אלפי דירות ריקות.

                   
                   
                  ''
                  חברים מספרים לי על המון דירות בת"א שיש להן הרבה מגנטים על הדלת. אחת ל3 שבועות-חודש מגיע מישהו לנקות.
                  יש גם הרבה דירות שמושכרות רק בתקופת הקייץ לתיירים (או למשפחות של יורדים שבאות לבקר)  ובשאר השנה עומדות ריקות.
                  האמת: במחירי המלונות בארץ זה פתרון לא רע לתיירים. אבל למה הילדים שלי צריכים לסבול בגלל זה שלא יהיה להם איפה לגור ? האם ילדים צריכים להשאר לגור עם ההורים עד גיל 30+ ?
                   
                   
                  גם לפני הגדלת הבנייה (ליד הבית שלי הם בונים כל הזמן - זה לא מוריד את מחירי הדיור) יש עוד פתרונות פשוטים: 1. העלאת ריבית (משקיעים קונים בעזרת מינוף - דבר שמגדיל את הביקוש ומעלה את המחירים - בפרט כשהריבית זולה) 2. חיוב בחוק על בעלי הנכסים הריקים להשכיר אותם או לשלם קנס שנתי של 5% מערך הדירה או 10% מערך מגרש שאושר אבל לא הסתיימה הבנייה עליו 3. הורדת המסים על קניית דירות והעלאת מס רכוש שנתי למי שמחזיק יותר מדירה אחת (או יותר משתיים) 4. מס כבדעל בעלי טירות ואחוזות. המסוי על בעלי נכסם ריקים וטירות פאר יחליף את אבדן מס הרכישה. 5. חיוב של בעלי נכסים נטושים להשמיש אותם - או שיעברו לבעלות ציבורת של העיריה (מודל ע"פ עירית לידס וברמינגהם ועוד כמה ערים ארופאיות). כל זה יביא להגדלה מסיבית של הצע הדיור כמעט בלי בנייה חדשה. 5. גביית מס מלא על השכרת דירה - פרוגרסיבי לפי מספר הדירות המושכרות (כלומר מי שבבעלותו 4 דירות ישלם על הדירה הרביעית מס הרבה יותר גבוה מאשר על השכרת 2-3 דירות. יביא לכך שיקול להפטר לפחות מדירה אחת)  6. מס שנתי על דירות המשמשות למשרדים כדי להביא לפינויין והעברת המשרד למבנים שיבנו מחוץ לעיר (למשל לאורך כביש 6 ) - יקל על זיהום אוויר וצפיפות בערים.

                   

                  כאשר אנו קוראים היום על "בועת הנדלן כסרטן לאומי" http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.1798306  - כותב גיא רולניק: "ההישג הגדול והמהיר הבא יכול להתרחש בתחום הדיור. הורדת מחירי הדיור ברכישה ובשכירות ב-20%-30% יכולה להתרחש תוך שנתיים-שלוש. זהו מקרה מיוחד שבו לא נדרשת מהפכה תפישתית, ערכית ומקצועית מתמשכת, אלא רק נחישות ומחויבות מצד ראש הממשלה."

                   

                  המחשבה היחידה שעולה במוחנו היא שראש הממשלה והשטייניץ שלו (זה עם הפטיש חמש קילו) ונגיד בנק ישראל - כל האנשים שכבר שנים מבטיחים לנו שהם פועלים להורדת מחירי הדיור - בעצם לא שאינם יכולים אלא : אינם רוצים .

                   

                  רולניק ממשיך:  "עשרות אלפי המשפחות שקונות בשנים האחרונות דירות תמורת מיליון, 2 מיליון ו-3 מיליון שקל במנופי אשראי גדולים משעבדות את עתידן בעשורים הבאים. תשלומי הריבית והקרן יאכלו חלק עצום מהכנסתן הפנויה ויפגעו ביכולתן להעניק לעצמן ולילדיהן רמת חיים ואיכות חיים. תשלומי הריבית והקרן ידחקו את האפשרות לשלם עבור חוגים, חינוך, מזון, תרבות, בילויים - ותוך כמה שנים יהיה לנו מעמד חברתי חדש ואומלל שיכלול מאות אלפי אנשים." 

                   

                  ואני תוהים איך תראה ישראל מחר כאשר המשפחות הללו יאלצו שנים על גבי שנים להיות עבד של המשכנתא.

                   

                  הנה עוד צטוט מהמאמר:

                   

                  "מחירי הדיור אחד הטריגרים של המחאה החברתית בקיץ שעבר. התנפחות מחירי הדיור בחמש השנים האחרונות היא סכנה אמיתית לחברה ולכלכלה בישראל. כל שנה של מחירי דירות גבוהים מגדילה את הסיכון שחלקים גדולים בחברה הישראלית ילקו בסרטן חברתי קשה שיקנן בהם שנים ארוכות.

                  בחודש האחרון מתרבים הסימנים שהתחדשו העליות במחירי הדירות ובלקיחת משכנתאות בקצב מטורף ובמינוף פרטי לרכישת דירות ברחבי ישראל. כל חודש וכל שנה שבהם עשרות אלפי משפחות ישראליות רוכשות דירות במחירים מנופחים ביחס לכושר ההשתכרות ארוך הטווח שלהן מייצרים את העוני, הכעס, רמת החיים הנמוכה ואי השוויון של המחר."

                   

                  אז המסר שלנו לסטנלי פישר  המודאג מהשאלה "כמה מדינות באירופה יעזבו את גוש היורו". אולי בתור מי שאחראי על יציבות המחירים בישראל (זה תפקידו החשוב ביותר של בנק ישראל) פישר צריך לדאוג יותר לשאלה כמה צעירים ישראלים עוזבים את הארץ בגלל מחירי הדיור המופקעים מאשר  כמה מדינות יעזבו את גוש היורו ? :  http://cafe.themarker.com/post/2650385/

                   

                  הקלטה של פישר מוועדת הכספים מספרת את כל הסיפור:

                  ''

                   

                   

                  ומה אמר פישר בעבר:  

                   

                  "מה שקורה בשוק הדיור עדיין אינו בועה, אבל אם זה ימשיך אז נגיד בדיעבד שהיינו בבועה" (יוני 2010)

                   

                   

                  "אם לא היינו מורידים את הריבית ומשאירים אותה על 4.25%, לא הייתה לנו בעיה של דיור, אך במקום זה הייתה נוצרת בעיה של אבטלה גבוהה, כמו בארה"ב ובאירופה. אם הריבית הייתה גבוהה, לא הייתה כאן עבודה ואנשים לא היו יכולים אפילו לחשוב על קניית בית" (אוגוסט 2011)

                   

                   

                  "רוב המשברים הפיננסיים בעולם התחילו בשוק הדיור - וחייבים להבין את זה. אירלנד, ספרד, ארה"ב - הכול שם בגדול התחיל בנדל"ן. אסור לנו להפוך את מה שקורה כאן לבועה שתתפוצץ, כי אם זה יקרה אנחנו נהיה ממש בבעיה" (מאי 2011)

                   

                   

                  פישר כמובן טועה בגדול: פיצוץ הבועה אינו "תחילת המשבר". המשבר מתחיל כאשר מורידים ריבית ויוצרים את הבועה. פיצוץ הבועה הוא השלב שבו מנקזים החוצה את המוגלה - שלב הכרחי בדרך לריפוי. אין קיצורי דרך. כבוד הנגיד רק רוצה שהפיצוץ לא יהיה במשמרת שלו - אבל הוא יודע את האמת: ככל שידחה הקץ הפיצוץ יהיה גרוע יותר ובינתיים דור שלם נשאר בלי פתרונות דיור - כי המשקיעים מעדיפים דירות ריקות שעולות בערכן. יופי של "השקעה".

                   

                  דרג את התוכן:
                    4 תגובות   יום ראשון, 5/8/12, 08:02

                    הסתיימה עונת ההפגנות ?

                     

                    כאשר מפלגה פוליטית מנסה להשתלט על המחאה באמצעות "המחנה המזויף" – אין ספק שצריך להציב אלטרנטיבה – ולכן הצטרפתי אתמול להפגנה מול קריית הממשלה. הסיבות שהביאו לפרוץ המחאה הרי שרירות וקיימות בדיוק  (ואף יותר) משנה שעברה.

                     

                    העובדה ששמולי ושפיר גם הם הצטרפו ליאיר לפיד – ושכול הקבוצות הפוליטיות והממומנות לא הביאו יחדיו אלא אלפים בודדים (כולל כנראה מפגינים בשכר) – זה בונוס שעוזר לנו להבהיר שהם לא "ישראלים חדשים" אלא פוליטיקאים ישנים.  (ושאלה ליאיר לפיד: האם צריך להזכיר לך איפה נמצא כעת הפוליטיקאי האחרון שהכריז על עצמו כ "מנהיג המחאה" ?)

                    ''

                     

                    חברי למחאה, השאלה היותר רחבה היא האם ההפגנות הללו מועילות להעביר לציבור הישראלי מסר – ומהו המסר שאנו צריכים להעביר ?

                     

                    בעיני, הגדולה של שנה שעברה היתה בתחושת ההעצמה. "המחאה החברתית" באה בעקבות חרם הקוטג' שנתן לציבור את הכוון: "הכח בידיים שלנו". נכון, זה רק קוטג' – אבל מי שהקשיב למסרים שמגיעים מ"ישראל יקרה לנו" (שמייסדייה היו בין יוזמי חרם הקוטג') מבין שלא מדובר על מוצר בודד – אנחנו רוצים לשנות את השיטה, לזעזע את מערכת השליטה של הטייקונים בכלכלה הישראלית. אין דבר כזה "כלכלי" מול "חברתי". הכלכלה היא החברה. מי שמייצrר, יוזם וקונה ומניע את גלגלי הכלכלה זה אנחנו – הציבור החברתי.

                     

                    כלכלה וחברה הם שני צדדים של אותו מטבע. רק שטייניציהו רוצה שנאמין שהטייקונים הם שמביאים לנו פרנסה.

                     

                    ההפך הוא הנכון: אנחנו בעזרת העבודה שלנו והקניות שלנו יוצרים כאן את העושר – והממשלה דואגת שהוא יזרום מהרבים אל המעטים בראש הפירמידה. המנהלים הגדולים של חברות הטייקונים אינם בעלי יזמה אלא בעלי יכולת לתמרן את המערכת לטובתם.

                     

                     

                     

                     אתמול בהפגנה נשיא נאום מבריק במייק-צ'ק מפי בחור שאינני מכיר שדיבר על כך שתפקיד בנק ישראל הוא לייצר אינפלציה . הוא צודק. בעזרת האינפלציה הזו שודדים את חסכונות הפנסיה של כולנו – גם אלו שרק עתה נכנסו למעגל העבודה ובקושי מצליחים לחסוך – הכסף שלכם שווה פחות כל שנה ואתם תצטרכו לרוץ לרוץ כדי להשאר במקום. זוהי העוולה החברתית כלכלית הגדולה ביותר. ביום רביעי שעבר הייתי עד למסחרה בוועדת הכספים – כיצד חכי"ם חברתיים מש"ס מדברים נגד אבל מצביעים בעד העלאת המע"מ . האם אתם קולטים איזה נזק גורמים לנו ? לכל אזרח ואזרח במדינה הורידו 1% מהמשכורת בהחלטה שרירותית של כמה חכי"ם. זה בעצם הרבה יותר כי מאחר שחצי מהמדינה אינו עובד (אנשים בפנסיה) אז גם להם הורידו – לקחו להם מאית מכל מה שחסכו בימי חייהם. זה הרבה יותר מהורדה של 1% במשכורת. ומי תמך ? כמובן סטנלי פישר – האיש מודאג יותר מכמה מדינות יעזבו את גוש היורו מאשר מכמה צעירים ירדו מהארץ בגלל יוקר המחייה (בפרט: יוקר הדיור)

                    אלו המסרים העמוקים של המחאה החברתית. המסר הזה מחלחל – ולא באמצעות הפגנות על נושאים סקטוריאלים.  

                     

                    הקלטה מוועדת הכספים:

                    ''

                     

                    על המחאה החברתית לחזור לתת לציבור את תחושת ההעצמה – שלכולנו יש את היכולת לשנות. במקום הפגנות אני מציע את הכלי המחאתי החזק ביותר: שביתת קונים:    http://www.youtube.com/watch?v=jLIk4CeGxgs

                     

                    המשך: האם מזייפים את נתוני הצמיחה בישראל ?

                    http://kalkala-amitit.blogspot.co.il/2012/04/blog-post_16.html

                    דרג את התוכן:
                      9 תגובות   יום שלישי, 24/7/12, 11:32

                      מחאה – phone home


                      ''


                      בימים האחרונים שרויה המחאה החברתית בדפרסיה.  יש דיסוננס בין "שיח הפעילים" לבין העם.

                      למחאה הכלכלית-חברתית (הגדולה ביותר שהיתה כאן מאז רחבעם בן שלמה יסר את עם ישראל בעקרבים)  - ומייד תוך שעות התרסקו התקוות באש אנושית שהחזירה אותנו למציאות. בואו נעשה קצת סדר בבלגן.


                      פרק ראשון: זוהי מלחמה על התודעה.


                      בכל במלחמה יש צדדים. הלוחמה של האוליגרכיה הכלכלית-שלטונית נעשיית גם על ידי מרמה, הונאה ואף שימוש באלימות משטרתית. מטרת השלטון היא לשחוק את רוחו של מי שהם רואים כ"אויב" – במקרה זה אנחנו, אנשי המחאה.  


                      שדה הלחימה: התודעה של הישראלים - מה חושבים כ 7 מיליון תושבי ישראל. האולגרכיה רוצה להשאיר אותם בבערות, בפחד ובצייתנות. מה אנחנו במחאה רוצים: לגרום לאנשים לחשוב, לחקור להתעניין ולהבין: כיצד מחזיקים אותנו משועבדים.


                      ביבי נתניהו, (נציג מובהק של האולגרכיה) התעלה על עצמו השבוע: "רמת החיים רק עלתה בשנים האחרונות, ואז באים ומקטרגים" – חשוב לנתניהו למרוח את עם ישראל בסיפור אופטימי לשבת:

                      1.  טוב פה

                      2.  יותר טוב פה מאז שאני המלך

                      3.  אלו שאומרים אחרת הם ה "מקטרגים" והם אלו שגורמים נזק לכלכלה

                      ''


                      כל הסימנים מראים כי אחד מעוזרי נתניהו (המכונה "שטייניציהו") יזרק בקרוב כדי שנתניהו יוכל להציג מצג שווא של "שר אוצר חברתי" (ששמו בישראל: כחלוניהו)  - אבל כל עוד יובל המבולבל חלק מהאוליגרכיה תפקידו להפחיד אותנו:

                      1.  יכול היה להיות פה הרבה יותר רע

                      2.  בעולם יש מצב כלכלי נוראי הנקרא "אבטלת המונים"  

                      3.  זאב זאב (יוון, ספרד): כאשר האוצר לוקח ממעמד הביניים (ונותן לעשירים) - יסביר לנו שטייניציהו שזאת למען "צמיחה" .

                      ''


                      צמיחה - אצל שטייניץ - זה מושג קדוש שבעזרתו משכנעים אותנו שנסכים לכל גזל.  בעזרת מילת קסם זו שטייניציהו מפחיד אותנו פן נאבד את המעט שיש לנו: מעמד הביניים – שבו בבית פן תפגעו.


                      • האם חסימת נתיבי איילון מדי מוצאי שבת עוזרת למחאה ?


                      חד-משמעית: זה לא עוזר. זה אפילו מפריע ומאפשר לטוקבקסטים בתשלום של האוליגרכיה (ולכותבי מאמרים בעיתוני הטייקונים)  להציג את המחאה כ"אנרכיסטים" שפוגעים בכלכלה ויוצרים מיתון.  

                      כל פעולת מחאה שבה מופעלת אלימות מצד שוטרים נושאת עימה מסר סמוי: לגרום למעמד הביניים לפחד ולהשאר בבית.


                      • רגע, אז מה האמת: המחאה מצליחה או נכשלת ?


                      האמת, חברי למחאה, היא ש(כמעט) ניצחנו.

                      נכון, יעברו עוד 7-10 שנים של עבודה קשה כדי שכולם יכירו בנצחון זה, הנצחון אינו מחיר הקוטג' או פעוטונים במימון ממשלתי (אלו בעיקר בישובים חרדים) הנצחון הוא כאשר בכל יום ששי בערב מתכנסות משפחות ודנות במצב:


                      • הן לא מדברות על הטרור,

                      • הן לא מדברות על איראן,

                      • הן אפילו לא מדברות על הבורסה ואפילו לא על יאיר לפיד.

                      בכל בית בישראל דנים כיום בשאלות הרות גורל:  מחירי הדיור, חינוך לילדים, עלות ביטוח בריאות, מחירי המזון הגואים, המסים על הדלק וגולת הכותרת: הפנסיות. פתאום כולם מבינים שהעתיד (זה שנתניהו טוען שהוא בונה לנו) אינו וורוד כמו הספינים של נתניהו.


                      אז מה הבעייה - למה המחאה בדכאון ?


                      מרוב פעילות חשבנו שנשנה את רומא ביום אחד. שכחנו ששינוי תודעתי לוקח זמן.

                      המחאה בדכאון כי בדיוק חזרנו מהלוויה. למרבה הצער התאבדויות על רקע כלכלי היו כאן ובעולם – הן לא התחילו השנה.


                      מקרי קיצון היו וימשיכו להיות. כאשר אנשי המחאה מתעסקים רק במקרי קיצון אנו הופכים למשרד רווחה חסר משאבים. לרובנו אין הכשרה לתפקיד או משאבים לטפל.


                      האם המחאה לא נועדה לפתור דווקא את הבעיות הקשות בחברה ?


                      לא בתור יעד ראשון וכמו שכל רופא בתאג"ד יגיד: צריך לבצע טריאג'  - לטפל קודם בנושאים החשובים שיש סכוי טוב להבראתם. בכל רגע נתון המחאה צריכה לבצע הערכת מצב: איפה אפשר היום להשפיע הכי הרבה כדי לקדם את השנוי התודעתי.


                      לא מספיק להיות צודק או לכאוב על כל מצוקה – צריך לעבוד עם הראש.  המחאה של 2011 הצליחה לשנות סדרי עולם בישראל דווקא משום שעסקה במה שלכאורה נראה חסין מבעיות כלכליות – מעמד הביניים.

                      המחאה חשפה את האמת שתכאב לנתניהו בקלפי: מעמד הביניים חש מאוים בגלל השחיקה הכלכלית-חברתית.


                      זה תפקידה של המחאה. שם יכולתה להצליח. וכדי להצליח אצל מעמד הביניים, מעמד אשר נושא על גבו את כלכלת ישראל:


                      אסור לחסום כבישים באיילון. 


                      אם חפצי שינוי אנו: עליינו לחזור להיות מחאה של נחמדים - מחאה לכל המשפחה.

                      המחאה הצילה את עתיד וכלכלת המדינה.  שינוי השיח עצר את ההתדרדרות הפנימית.

                      האמת שכבר ניצחנו – אבל יקח כמה שנים עד שנצחון זה יופיע על לוח התוצאות.

                      אם אתם רוצים קדימון, תתקשרו הביתה ותשאלו את ההורים:  על מה אתם מדברים בשולחן ארוחת הערב ?


                      אלו ההורים שלכם, אלו שפעם חשבו שהכלכלה כולה מוצלחת ורק הם, הם לא יודעים איך לסדר לעצמם איזו קומבינה או השקעה מוצלחת.


                      ההורים שלכם שחיו לבד בתחושה שבלי אלון גל שילמד אותם איך להתנהל כלכלית - הם לא יהנו מה"צמיחה".  ה"צמיחה" ששטייניץ מבטיח לנו מתרחשת בנס הכלכלי של נתניהו - זהו חלק מתהליך הרמאות שמפעילה האוליגרכיה: בעזרת הבטחות והפחדות מנסים למנוע מאיתנו לחשוב ולדבר על האמת.


                      הצלחה הגדולה של המחאה היא הידיעה שאנחנו לא לבד – המצוקות שאנו סובלים מהן משותפות לכולנו. כאשר מספיק אנשים יבינו כיצד האולגרכים מחזיקים אותנו משועבדים – המחאה לא תצטרך לחסום את איילון.


                      ''

                      דרג את התוכן:
                        0 תגובות   יום שני, 23/7/12, 23:28

                        מתוך הספר "יסודות הכלכלה- מדריך לאזרח" מאת תומס סואל(*).


                        מתברר שכל מה שאנו אומרים במחאה - היה מי שניסח בצורה אנליטית. הנה הרחבת המושג שטבענו לפני כשנה "כוחנו בארנקנו":


                        "הבנת המטלות הפוליטיות יכולה להיות אתגר גדול לא פחות מהבנת המטלות הכלכליות. מאתגרת במיוחד היא ההחלטה מה צריכה לעשות המערכת הכלכלית ומה צריכה לעשות המערכת הפוליטית. אף שהחלטות מסוימות הן פוליטיות בבירור ואחרות כלכליות בבירור, יש תחומים רחבים שבהם אפשר לברור בין שני התהליכים. גם הממשלה וגם השוק יכולים לספק דיור, תחבורה, חינוך ודברים רבים אחרים. כשמדובר בהחלטות שיכולות להיות פוליטיות או כלכליות, אין די בהחלטה על התוצאה המסוימת העדיפה. יש להחליט גם מהו התהליך המציע את הסיכוי הרב ביותר להגיע בפועל אל אותה תוצאה. דבר זה דורש מצדו להבין איך פועל כל תהליך בהתחשב בתמריצים ובאילוצים המיוחדים לו.

                        "הציבור יכול לבטא את רצונותיו באמצעות בחירה בקלפי או באמצעות בחירה בשוק. אבל הבחירה הפוליטית מוצעת בתדירות נמוכה יותר, ויש לה תוקף עד הבחירות הבאות. יתר על כן, התהליך הפוליטי מציע "עסקאות חבילה" שבהן יש לקבל או לדחות במלואה את כל קשת העמדות של המועמד בענייני כלכלה, צבא, סביבה ובעיות אחרות, וכל זאת בהשוואה לקשת העמדות של המועמד האחר בעניינים אלו. הבוחר עשוי להעדיף את עמדתו של המועמד האחד בכמה מהעניינים הללו ואת עמדתו של המועמד האחר בעניינים אחרים, אבל אפשרות כזו אינה קיימת ביום הבחירות. לעומת זאת, הבחירה בשוק נעשית בידי הצרכנים בכל יום. הם יכולים לקנות חלב של חברה אחת וגבינה של חברה אחרת והם יכולים לשנות את דעתם למחרת או כעבור שבוע ולבחור בחירה אחרת לגמרי.

                        "למעשה, איש אינו מקדיש להחלטה אם להצביע בעד המועמד הזה או בעד המועמד האחר את הזמן והמחשבה שהוא מקדיש בדרך כלל להחלטה אם לקנות בית מסוים או בית אחר – ואולי אפילו אם לקנות מכונית זו או מכונית אחרת. והדבר החשוב אולי יותר, הציבור קונה בשוק בדרך כלל תוצאות מוגמרות, אבל בזירה הפוליטית הוא יכול לבחור רק בין הבטחות מתחרות. בשוק מונחים לנגד עיניך התותים או הבתים שאתה שוקל אם לקנות אותם. הסכמה למדיניות שמבטיח המועמד מותנית באמונה בו - שלא לדבר על האמונה בתוצאות הסופיות של המדיניות הזאת. ניחוש הסיכויים הוא רק אחד ההיבטים של כלכלת השוק, אבל הוא חלק מהותי מן הבחירה הפוליטית. אמנם לכל בוחר יש קול אחד ויחיד ביום הבחירות ואילו לצרכנים יש סכומי כסף שונים כדי להצביע בהם בשוק. אבל הבדלים אלו בסכומי הכסף עשויים להתאזן במידת מה במהלך החיים, כשאותו אדם עובר במשך השנים מרמת הכנסה אחת לרמה אחרת, על אף ההבדלים הקיימים בכל נקודת זמן.

                        "השפעת העושר בשוק מעוררת אנשים רבים לצדד בהעברת החלטות לזירה הפוליטית בהנחה שזהו מגרש משחקים מאוזן יותר. אבל בין הדברים שקונה העושר מצוי החינוך הרב והטוב יותר וכן גם הפנאי שאפשר להקדיש לפעילות פוליטית ולהתמחות בדקויות המשפטיות. כל הדברים הללו מתורגמים להשפעה גדולה יחסית של האנשים העשירים על התהליך הפוליטי, שעה שבידי האנשים שאינם עשירים יש לעיתים קרובות במצורף כסף רב יותר ומשקלם בשוק גדול יותר מאשר בזירה הפוליטית או המשפטית".


                          נלקח מהספר: תומס סואל, יסודות הכלכלה- מדריך לאזרח עמ' 370-371 תחת שימוש הוגן .

                        דרג את התוכן:
                          0 תגובות   יום שני, 23/7/12, 08:23

                          צריך להגיד את האמת לגבי הבנקאות העולמית: בנקאות אינה מייצרת דבר ונועדה רק להוות מכשיר להקצאה יעילה של משאבים. הקצאה זו מבוצעת באמצעות שימוש בחסכונות של הרבים לצורך השקעה ויצירת משאבים עתידים בידי אלו שיוזמים ומוכנים לקחת סיכון.

                          לא סתם משוואה עקרונית במאקרו-כלכלה היא "חסכון של כלל המשק = "השקעה בכלל המשק".

                           

                          כאשר ב 2007 כשליש מרווחי החברות הגדולות (S&P 500 ) בארה"ב הגיעו מחברות פיננסיות היה ברור שמשהו אינו עובד נכון. למעשה שאר הכלכלה (היצרנית) שילמה מעין מס לבנקים (שהלך ברובו לכיסיהם של הבנקאים).

                           

                          לא יתכן שנוצר כל כך הרבה רווח רק מהפעילות של הקצאת המשאבים.

                           

                          בדיעבד התברר שהרווחים הם פיקציה שנשענה בעיקר על מה שנקרא "הנדסה פיננסית" - שימוש בנגזרים כדי להסתיר סיכונים לא סבירים שנטלו הבנקאים העולמים.

                           

                          כל הבלון הזה התחיל להתפוצץ ולראש הפדרל ריזרב (הבנק המרכזי) הנגיד האמריקאי בן ברננקי   לא נותרה אופציה והוא החל ב 9 לאוגוסט 2007 להלוות לבנקים כספים (תחילה מחלון שנקראה "ריבית הדיסקואנט" ואח"כ בצורה בוטה יותר שנקראה TARP ובסוף "הרחבה כמותית" QE ) .

                           

                          הזרמות הכספים נועדו לדבר אחד בלבד: להסתיר את העובדה שהבנקים בארה"ב למעשה פשטו רגל.

                           

                          מעטים מבינים שבנק הוא גוף מאוד ממונף. הוא מחזיק נכסים (בצורת הלוואות) הגדולות לעיתים פי 30 מכמות הכסף המקורי שהופקד אצלו. במצב כזה די בירידת ערך קטנה של נכסיו הממונפים כדי למחוק גם את ההון העצמי וגם את כספי המפקידים.

                           

                          גם הונאת הליבור היתה חלק מאותה מערכת רמייה שנועדה להבטיח שהבנקים ימשיכו ל"הרוויח" בעזרת ריבית זולה וכסף שאותו הם יכולים לגלגל . הריבית הזולה היא נשמת אפה של ההונאה הפיננסית שמאפשרת ל"רבי מג פיננסים" להציג כביכול "ריווחיות" בעזרת הנגישות שלהם לכסף החדש ש"נוצר" מהמינוף.

                           

                          מי יחזיר את כל הכספים הללו (באמצעות הכלכלה היצרנית) ?  לזה הבנקאים לא דואגים - כי כאשר ניתן להגדיל שוב ושוב את כמות האשראי בעולם ניתן להמשיך את ההונאה שנים רבות בעזרת עוד ועוד הלוואות חדשות שנותנים הבנקים כדי שהכל יראה נורמלי. (זה נקרא "הרחבת אשראי"). זה מה שקורה כיום בעולם -ויהיה לזה סוף עצוב - או בהתרסקות או בשחיקת החסכונות של דור שלם שבונה על הפנסיות שלו.

                           

                          קצת היסטוריה: למעשה מערכת הבנקאות היפנית היתה הראשונה שפיתחה את התרגיל וזו הסיבה של ריבית בת 1% שהיתה על הין היפני במשך למעלה מעשור (בעקבות בועת הנדל"ן היפנית שהתפוצצה בערך ב 1989 ) . בעולם כולו נהנו מכסף יפני שנקרא carry trade שעזר למהנדסים הפיננסים . וביפן עצמה עברו ל אפס צמיחה בסביבה זו של הריבית הזולה - אבל מראית העין של "יציבות הבנקים" היפנים נשמרה .

                           

                          כעת תופעה זו הפכה כלל עולמית. בתוך שנים העולם כולו יתקל בבעייה של תשלום הפנסיות - תופעת ה "אין צמיחה" הופכת עולמית. חלק מה שאנו חושבים עליו בתור "חסכונות" - למעשה כבר אינו קיים. אך בינתיים, ריבית נמוכה מאפשרת לנו ללוות מהעתיד (כדי לעמוד בתשלומי החזר החובות) - השאלה כמובן עד מתי ומי משלם את המחיר בדמות שחיקה אינפלציונית של חסכונותינו ?

                           

                          כי כאשר אין צמיחה והרווחים גדלים - ברור שזה בעצם פיקציה שמגיעה בדמות מחירים גבוהים כלומר אינפלציה.

                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            אייל עופר
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS