כותרות TheMarker >
    ';

    אייל עופר

    הבלוג "ישראל יקרה לנו"

    תכנים אחרונים

    3 תגובות   יום חמישי, 3/5/12, 21:52

    "בני 30-40 חנוקים במסים ומחירי עושק; הם טפילים?"

     

    סבא שלי בנה את הארץ הזו, תרתי-משמע. הוא היה אחד מפועלי הבניין היהודים האחרונים שעוד עבדו במקצוע ועשה זאת בגאווה גדולה. הורי למדו, עבדו וגידלו ילדים על בסיס אותם ערכים של מעמד הביניים: אם תחסוך, תשקיע, תלמד - תמצא פרנסה טובה. אכן, מגיל צעיר, מיד לאחר תום שירותי הצבאי, הקפדתי שלא לקחת כסף מהוריי ולממן את עצמי.

    אבל לילדים שלי כבר אין תקווה. אורית-קלייר ארזי - מי שם אותך לקרוא לילדים שלי 'פרזיטים' ו'מפונקים'? את בכלל מכירה את הדור האבוד שייאלץ לחיות על חשבון ההורים? העיוותים הכלכליים שאנשים כמוך מקדמים כ'אין ארוחות חינם' הם שהשתלטו וחונקים את כולנו בעזרת מחירים הגבוהים משאר העולם.

    כאשר בני גרוברמן ואני הקמנו את 'ישראל יקרה לנו', ידענו שזה לא הולך להיות סיפור קצר. המחאה אינה לקיץ וחצי. הבעיות במדינה כה עמוקות, שייקח שנות דור לתקן אותם. אז מה מביא אנשים כמונו, שחגגו באמצע המחאה של קיץ 2011 את גיל 50 וכבר 'הסתדרו בחיים', לצאת לרחובות כתף אל כתף עם דור של צעירים בגיל של דפני ליף וחבריה? התשובה פשוטה מאוד: אנו חרדים לגורל ילדינו. ישראל יקרה לנו, לכולנו, גם בלב וגם בכיס.

    יוקר המחיה אינו מושג מופשט; יוקר המחיה הוא זה שהופך את ילדיי למה שאת קוראת 'טפילים'. אני בז לתיוג ששמת עליהם, כי לא הילדים שלי אשמים במצב. הם קיבלו חינוך מעולה, יודעים להשקיע בלימודים ולהסתפק במועט. אבל כאשר יסיימו את הצבא, ייאלצו שנים רבות להיעזר בנו, דור ההורים.

    סביבנו, בכל מקום, אנו רואים כיצד נוצר דור אבוד. גם זוגות בגיל 30-40 שמרוויחים טוב מרגישים חנוקים, למרות שהם נוסעים ברכב ישן וחיים בצנעה יחסית. עבורך, אורית-קלייר ארזי, הם שקופים. עבורך, כל אותם מאות האלפים שרצים ב-16:00 להוציא את הילדים מהמעון, חוזרים לעתים לעבוד בלילה, עושים קניות בלילה עם עיניים טרוטות ומשלמים מחירי עושק שאין כדוגמתם בעולם - שקופים. אבל אנחנו, המוחים הזקנים והצעירים, רוצים שהילדים שלנו יישארו במדינה ולא ייאלצו לרדת ממנה.

    זו הבעיה במדינה. נכון, את צודקת שהשנוי צריך להיות גם אצלנו - שינוי תודעתי. הדור הצעיר שבנה אוהלים ברוטשילד מבין היום שהבעיה הרבה יותר גדולה משינוי תקציב המדינה או החלפת ראש הממשלה.

    היום כולנו מבינים שנוצרה כאן שיטה כלכלית שדופקת אותנו. היום אנו מבינים שזו השיטה הכלכלית שהפכה את החיים בישראל לבלתי נסבלים לאזרח הפשוט; שלא משנה כמה יעלו משכורותינו - יוקר המחיה ינצח אותנו. השיטה היא להעלות מחירים ומסים כך שכל הכנסותינו ילכו על מחיה בסיסית: מזון, דיור, מים, חשמל, דלק, חינוך, בריאות, תחבורה. הדור של ילדינו יצטרך לרוץ יותר מהר רק כדי להישאר במקום.

    יחד התעוררנו והבנו כי הכוח נמצא בידיים שלנו. זהו השינוי התודעתי העמוק: אנחנו לוקחים חזרה את המדינה לידיים שלנו, כי אנו אלה שבונים את העושר הזה. העושר שאנו יוצרים נצבר אצל מיעוט קטן. העושר האמיתי אינו של ה-1%; ה-1% הם המעטים: הטייקונים  שלמדו כיצד לקמבן מערכת פוליטית ובנקאית כך שהכסף שאנו חסכנו יועבר אליהם באשראי זול.

    אנשים כמו שלמה מעוז מנהלים במשך שנים את כספי הפנסיה שלנו, ולמעשה הם שמעבירים את החסכונות שלנו למעטים בעזרת אשראי זול ואג"חים, ועוד יש להם את החוצפה לקרוא לדור הנפלא של ילדינו 'יושבי בתי-קפה'.

    זה פשוט, אורית-קלייר. הבעיה מתחילה בכך שבמדינת ישראל הכול עולה כפול: מסכין גילוח ועד לדירה צנועה - המחירים הפכו לבלתי אפשרים עבור דור שלם. תקראי את כל הכתבות על כך שהופיעו ב"גלובס" במשך השנה האחרונה ותעני לנו לאן זרם כל הכסף? זה הכסף שאנו מרוויחים, שאנו חוסכים; לאן הוא נעלם? בידיים של מי מצטבר כל העושר שנוצר על-ידי העם הנפלא הזה?

    הפכנו לעבדים של הטייקונים , והדור הבא משועבד כבר מגיל צעיר. לנו, דור ההורים, יש עוד את החסכונות לעזור לילדינו, אבל אם לא תשתנה כאן השיטה שבה מעטים משתלטים על הכול - לדור של ילדינו כבר לא תהיה תקווה וחסכונות לממן את ילדיהם.

    במקום להטיף להם, את יכולה להצטרף אלינו; להתראות בכיכר רבין ב-12 במאי. תבואי, נראה לך שני דורות לא מפונקים, לא פרזיטים אבל מודעים לכוח שבידיים שלנו להוביל שינוי.

    דרג את התוכן:

      פרופיל

      אייל עופר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון

      פיד RSS