כותרות TheMarker >
    ';

    אייל עופר

    הבלוג "ישראל יקרה לנו"

    ארכיון : 11/2012

    1 תגובות   יום רביעי, 28/11/12, 11:44

     

    ''

    לכבוד נגיד בנק ישראל הבא :

     

     

     

    מזה ארבע שנים נתון המשק הישראלי בתנאי ריבית ריאלית שלילית. לכאורה, ריבית נמוכה זו מתמרצת את הפעילות הכלכלית אולם, כפי שמוכיחים דוחות מחקריים המתפרסמים לאחרונה וכן המחאה החברתית הנדירה בעצמתה הפוקדת את החברה הישראלית – מצבם הכלכלי של רוב אזרחי ישראל התדרדר. טבעה של ריבית נמוכה שהיא מסתירה את הבעיות האמיתיות. מי שאינו יעיל, או אפילו קרוב לפשיטת רגל – יכול תמיד לקבל עוד הלוואה בתנאים נוחים. זה לא בהכרח הדבר הנכון, לפעמים זה מושך את המשק לדשדוש מתמשך.

     

    הריבית הנמוכה הביאה איתה נטילת סיכונים מיותרים מצידם של טייקונים אשר בידיהם נתונים מיליארדים של כספי ציבור. לריבית השלילית והנמוכה תופעות לוואי הרסניות בטווח הארוך: עליית מחירי דיור, צמצום החסכון, פגיעה בחסכונות של אזרחי ישראל (בפרט המבוגרים אשר מחזיקים פקדונות). זהו נזק מצטבר אשר לא מורגש בטווח הקצר.   סטנלי פישר ידע כבר ב 2011 עת הגיש את בקשתו לחזור לארה"ב לתפקיד נגד קרן המטבע הבין לאומית. סטנלי פישר בוודאי מכיר את היטב את המשפט החשוב בקרירה של כל מנהל בכיר: "תזוז מהר לפני שהצרות שיצרת יתפסו אותך".

    הריבית הנמוכה עודדה את הפעילות הספקולטיבית, צריכה בזבזנית, נטילת סיכונים מיותרים והגדלת המינוף. כל אלו למען השגת תשואה אשר בעבר היתה קיימת בפקדונות בסיכון נמוך. המינוף הגבוה הגדיל גם את הרווח כאשר ההימור מצליח אבל פועל בכוון ההפוך כאשר ההשקעות אינן נבונות. מה שנראה תחילה כמשק ש"צולח את המשבר" ב 2008 היה רק איחור אופנתי. בנסיונו למנוע התמוטטות בזמן הקדנציה שלו גרם פישר לכך שבכל המשק אנו סובלים מעליית מחירי הדיור – ומצד שני גם בשוק ההון מתגלים קווי השבר בדמות "תספורות" לכספנו המופקד אצל קרנות הפנסיה והבנקים המוחקים חובות לטייקונים. לריבית הנמוכה משקל מכריע בתופעות אלו.

     

    תפקידו של בנק מרכזי הוא לאזן, להוסיף נזילות לשוק כאשר זו חסרה ולקחת את "קערת הפונץ'" כאשר ההימורים המסוכנים מתגברים. בשנת 2010, שנתיים לאחר הורדת הריבית המסוכנת שביצע ב 2008 הופיע סטנלי פישר לפני ועדת הכספים בכנסת והזהיר כי רוכשי הדירות חייבים להבין שהריבית הזולה לא תשאר לזמן ותעלה תוך שנתיים. אך כיום, התארכות משך הזמן שבו הריבית נמוכה באופן מלאכותי ממשיכה לגרום לתופעות שליליות בכל שוק הדיור - דור שלם של צעירים נשאר כיום לגור עם הוריו, נמנע מרכישת דירה ונאלץ להוציא את רוב ספו על שכירת דירה ביוקר. הבעייה ב"הא הידיעה" בישראל היא מחיריהן המזנקים של הדירות.

     

     סטנלי פישר רכב על נמר וחשש מכך שמחירי הדירות ירדו בקדנציה שלו. כאשר בשנה שעברה החלה להעצר המגמה הזהיר כי ירידת מחירי הדירות תפגע בבנקים, גער בשר השיכון על כך שהוא מגביר את הבנייה ושוב ושוב הורדת את הריבית – כל פעולותיו אלו של פישר נועדו למטרה אחת בלבד: לשמר את מחירי הדיור הגבוהים. כיום הוא מבין שזה אבוד – מחירי הדיור חייבים לרדת : 

     

    רוכשי הדירות אשר מסוגלים כיום להחזיר משכנתא חודשית בסך 6,000 ש"ח יכלו לקחת לפני שנה בהחזר חודשי זהה משכנתא של מיליון ש"ח. היום, בזכות ירידת הריבית, החזר חודשי זהה של 6,000 ש"ח מאפשר לקיחת משכנתא של מיליון ומאה אלף ש"ח.

     

    התשלום החדשי נשאר גבוה אבל החוב ומחירי הדירות עלו בזכות הורדת הריבית

     

    (כי הבנק קובע את גובה המשכנתא בעיקר על פי גובה התשלום החדשי כחלק יחסי מההכנסה). - אבל גם פישר מבין שהורדת הריבית בסוף דצמבר היתה הצלחתו האחרונה – מחירי הדיור כעת בדרך למטה. הבעיות בתקציב לא יאפשרו לו להמשיך עם הורדת הריבית. עידן הכסף הקל נגמר.

     

    מה צריך הנגיד הבא לעשות: הפתרון הוא להתחיל להעלות ריבית. לא רק בישראל. תלמידו של פישר, נגיד הפדרל ריזרב פרופסור בן ברננקי אחראי במידה רבה לזעזועים הכלכלים העוברים על העולם כולו. מחקרים והשכל הישר מצביעים על הקשר ההדוק בין הזעזועים הגאופוליטים במזרח התיכון ובאזורים אחרים לבין עליית מחירי המזון וחומרי הגלם – אשר הפכו למוצר השקעה בידי סוחרים וספוקלנטים ממונפים. 

    ''

     

    הגיע הזמן להחזיר את הכלכלה הישראלית והעולמית לשפיות. הריבית הזולה יוצרת אשליה וככל שנקדים להתפקח ממנה כך תימנע הנפילה העתידית.   אזרחי ישראל חשים היטב את השפעות הריבית הזולה בעליית מחירים – גם כאשר זו אינה מדווחת נכונה על ידי הלמ"ס – כולנו מרגישים בכיס את המחירים הגואים. צמצום הצריכה הוא תגובתו של כל ישראלי אשר אינו מוכן להמשיך להגדיל את הצריכה באמצעות אשראי זול שעולה לנו ביוקר.

     לפני חודשיים כתבנו לסטנלי פישר:

    "יתכן שאתה מקווה שההתרסקות לא תגיע עד שתסיים את תפקידך ב 2015 – אולם אתה בוודאי מבין כי תפקידך ואחריותך לכלכלה הישראלית יהיה ברור גם בשנים הבאות. המורשת שאיתה אתה מותיר דור שלם הסובל ממחירי דיור גבוהים כבר גורמת נזק אדיר. אל תשאיר לנגיד שיבוא אחריך את המלאכה הלא נעימה לתקן את מה שאתה שברת. התחל בתיקון כעת."

     

    כעת זה עובר לנגיד הבא.

     

    ''

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום שבת, 17/11/12, 18:14

      זה הזמן לחשוב בגדול. הסדר היסטורי של המצב מול עזה והרבה מעבר לכך. המזרח התיכון הופך לאזור שבו גבולות העבר מטשטשים. ב 1915 נקבעו הגבולות בהסכם סייקס פיקו ההיסטורי. מאז ואז 2009 לא היה שום הסכם אזורי שכיסה גאוגרפיה נרחבת. ב 2009 נחתם הסכם שכולם כיום שוכחים: "מניעת הברחות לעזה" הסכם שבו ישראל, ארה"ב וגם נאטו מיוצגת. על בסיס הסכם זה יש לבנות את ההסדרה העתידית. הנה ההסכם (ליבני-רייס) שכולם שכחו:

       

       

      http://www.haaretz.co.il/news/world/1.1241565

       

      שרת החוץ ציפי לבני ומקבילתה האמריקאית קונדוליזה רייס, חתמו הערב (שישי) על מזכר הבנות ביטחוני-מודיעיני בנוגע לטיפול ומעקב משותף בנתיבי הברחות הנשק מאיראן לרצועת עזה, שעיקריו פורסמו ב"הארץ". בין השאר, ארה"ב התחייבה לפעול בשיתוף עם נאט"ו ועם גורמים נוספים כדי לטפל בסוגיית הברחות הנשק ומשלוחי הנשק לחמאס ולשאר ארגוני הטרור ברצועת עזה דרך הים התיכון, מפרץ עדן, ים סוף ומזרח אפריקה. כמו כן, ישראל וארה"ב יגבירו את שיתוף הפעולה המודיעיני לגבי נתיבי הברחות הנשק לרצועת עזה, והאמריקאים יאיצו את מאמציהם לאימון והענקת סיוע לוגיסטי לכוחות ביטחון באזור בכל הנוגע לאיתור והריסת מנהרות.

      לפני שהחלה החתימה על ההסכם, אמרה רייס כי "יש לראות בהסכם כמרכיב מרכזי בניסיון להביא להפסקת אש ארוכה, הפסקת אש שבאמת תוכל להחזיק מעמד. כפי שאתם יודעים, יש כמה תנאים שבהם יש לעמוד כדי להגיע למצב זה, ובהם הצורך לפעול נגד הברחת נשק וחידוש מלאי התחמושת של חמאס ממדינות אחרות בהן איראן". רייס הוסיפה כי "אנו רואים בהסכם גם כמאמץ בינלאומי נרחב יותר בשיתוף מידע כיצד יש להתמודד עם משלוחי הנשק".

      לבני הודתה לרייס ולממשל האמריקאי על המאמץ להגיע להסכם המשותף בזריזות והחמיאה לעמיתתה על קידום הערכים המשותפים והרצון לשלום במזרח-התיכון. "חברתי קונדי, אני יודעת שאיכפת לך ובנימה אישית אני רוצה להודות לך על מאמציך", אמרה לבני, שהוסיפה כי ישראל תמשיך לשמור על הזכות להגן על עצמה ולמנוע את שיקום תשתיות הטרור.

      רייס הצהירה כי היא ולבני דיברו על "הצורך להיות קשובים לארגוני זכויות אדם, ארגוני האו"ם והצלב האדום שמנסים להקל על סבל האזרחים חפים מפשע ברצועה". היא הוסיפה כי יש לחזור להחלטה 1850 של מועצת הביטחון של האו"ם לפיו הסכם ארוך טווח יכול להתבסס רק על עמידה של הצדדים בהתחייבויות קודמות. "ארה"ב מחוייבת לביטחונה של ישראל, אנחנו חולקים ערכים משותפים וכמיהה משותפת לשלום באזור. חמאס יזם את הסכסוך הזה ואסור שרצועת עזה תהפוך שוב לשטח שממנו נורים טילים לישראל".

      במסמך עומד טיפול עומק ארוך טווח בהברחות הנשק לרצועת עזה. במוקד ההסכם יעמוד גם פיקוח על נתיבי ההברחה מאיראן לרצועת עזה דרך המפרץ הפרסי, סודאן ומדינות נוספות.

       

      מדוע הסכם זה לא עבד ? כי המצרים סרבו

       

       

      יממה לאחר חתימת הסכם ההבנות למניעת הברחות נשק לעזה, שנחתם בין ישראל לארצות הברית, מודיע היום (שבת) שר החוץ המצרי אחמד אבו אל-רייט, כי ארצו כלל לא מחויבת להסכם. " איננו מחויבים להסכם הישראלי-אמריקאי על הפסקת הברחות הנשק לרצועת עזה" אמר אל - רייט לכתבים.

      במסגרת ההסכם למניעת הברחות נשק לעזה, תפעל ארה"ב למנוע מאירן לספק נשק לחמאס. כך הודיעו אתמול מזכירת המדינה האמריקאית קונדוליסה רייס ושרת החוץ, ציפי לבני במסיבת עיתונאים משותפת. השתיים חתמו על הסכם שמטרתו לעצור את הברחת הנשק אל תוך רצועת עזה.

      בנאומה במעמד החתימה על ההסכם, הטילה רייס את האחריות למצב הלחימה ברצועת עזה על חמאס, רייס הדגישה את מחויבות ארצות הברית לביטחונה של ישראל. "ישראל וארה"ב תמיד יהיו חברות. אנו חולקים ערכים ושאיפה לשלום וחירות", אמרה רייס. לבני הדגישה גם היא בנאומה את אחריות חמאס למצב בעזה וטענה כי הברחות הנשק לרצועה הם אלו שהובילו להסלמה בעזה. לדברי לבני, ההסכם נועד לסייע למצרים לפקח על הברחות הנשק לתוך הרצועה בסיוע של גורמים בינלאומיים. השתיים לא ציינו באילו אמצעים בדיוק תפעל ארה"ב כדי למנוע את הברחות הנשק לרצועה.

      גם דובר מחלקת המדינה האמריקאי, שון מקורמאק, לא סיפק פרטים בדבר אילו משאבים תקצה ארה"ב לישראל במסגרת העסקה. "הרעיון הבסיסי הוא להבטיח שחמאס לא יהיה מסוגל לקבל אספקה מחודשת דרך האוויר הים או היבשה", אמר. עוד אמר מקורמאק שחיילי צבא ארה"ב אינם צפויים להיות מוצבים בעזה או מצרים.

      הקבינט המדיני-ביטחוני עתיד להתכנס היום בשעות הערב כדי להצביע על מתווה שיאפשר את סיום הלחימה ברצועת עזה באופן חד-צדדי. ישראל החליטה כי המבצע יופסק חד-צדדית בלבד ותוך תמיכה של שני הסכמים עם ארה"ב ומצרים ולא באמצעות הסדרה עם חמאס, נוסח הסכם הרגיעה.

      דרג את התוכן:
        2 תגובות   יום שבת, 10/11/12, 09:41

        על דפי עמוד הפייסבוק שלו נשאל יאיר לפיד על הפוסט בנושא "הרווחים הכלואים" שכתבתי כאן:  http://cafe.themarker.com/post/2767544/  . תשובתו הופיעה במקומות רבים בפייסבוק והיא  מעידה  על חוסר הבנה מסוים לגבי חוק חשוב זה.  [דרך אגב, היום מוצ"ש ב 20:30 תהיה הפגנה בנושא זה ברחבת הבימה. יערך דיון וכולם מזומנים להצטרף. גם יאיר לפיד]

         

        ''

         

        ובכן מהן הטעויות של לפיד:

         

        1. בין אם יקראו לזה רטרואקטיבי או לא העובדה היא ששטייניץ כן הביא לפני הכנסת שינוי חוק שמתייחס לרווחים שהצטברו בעבר (בעיקר בין השנים 2003-2010 ולא כפי ששטייניץ טוען "על פני 20 שנה")) . יש מי שיטען שאלו רווחים שלא חולקו עדיין ולכן החוק אינו רטרואקטיבי ויש מי שיטען ההפך ששטייניץ שינה רטרואקטיבית את החוק. אבל העובדות הן שמה שלפיד טוען שלא ניתן לעשות - כבר נעשה. אלא שנעשה לטובת החברות הגדולות ולא לטובת אזרחי ישראל.

         

        2. לפיד טוען שיש לשנות את חוק השקעות הון לסגור את הפרצה -לפיד כנראה אינו מודע לכך שגם זה כבר נעשה .  הנה תיקון מספר 68 בחוק http://ozar.mof.gov.il/taxes/docs/hoz03-2012.pdf   התיקון חוקק כבר בראשית 2011 לסתום את ה"פירצה" (מ 2012 והלאה). יאיר תתעדכן.

         

        3.  לגבי ה"רווחים הכלואים" עצמם, רווחים שנצברו בעיקר ב 9 השנים האחרונות: החברות ידעו שיצטרכו להתחייב במס שנע בין 25%-15% ( תלוי אם החברה היא חברת משקיעי חוץ),בעת חלוקת דיבידנד. לגבי הוצאת כסף לחברות קשורות בחו״ל, הפרשנות עד לאמצע העשור הקודם  היתה שמדובר בחלוקת דיבידנד. עד שהגיע מי שהגיע לתפקיד מפתח והחל לנקוט בגישה מקלה.  לא כל פקידי הממשלה קיבלו את הגישה המקלה - למעשה רשות המסים אף פתחה בהליכים נגד חלק מהחברות בטענה שהעברת הכספים לחו"ל (דרך סינגפור) היא כמוחלוקת דיווידנד ויש לגבות עליה מס. אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אמר:  "ניתן לראות בהשקעה בחברה־בת חלוקת דיבידנד. עד לפני כמה שנים, החברות חשבו שלא מדובר באירוע שחייב במס. הבענו את דעתנו בעניין זה בהוצאת שומה בשנת 2009 לאחת מהחברות הגדולות, שלפיה זה כן חייב במס".  רשות המסים הוציאה לטבע שומה בסך 2.7 מיליארד ש"ח (כמעט כמו הסכום שכעת שטייניץ מקווה לאסוף) בגלל העברות הכספים שבוצעו דרך סינגפור בהתבסס על איזה סעיף באמנת המס. (אם היו מעבירים דרך מדינה אחרת כנראה לא היו מצליחים להתחמק ). כעת, כאשר שונה החוק (רטרטאקטיווית לטובת החברות) מוטל גורלו של התיק הזה  בספק. ההתעקשות של החברות מול הממשלה - השתלמה. דרך אגב יאיר, הסכומים אותם ירוויחו החברות גבוהים פי כמה מכל מה שמדינת ישראל מעבירה לחרדים.  לתשומת ליבך כאשר אתה שואל "איפה הכסף" ?

         

        ''

         

        4. קצת על ה"מוסריות" שמאחורי החוק.  נכון, חברות נמנעו מלחלק דיבידנד. אבל מי בכלל רצה שיחלקו ? מטרת החוק המקורי היתה לעודד את החברות להשקיע את הכסף מחדש בארץ. אז אולי לא צפו שיצטברו כספים בסדר גודל כזה של 120 מיליארד, אבל גם לזה יש פתרון בפקודת מס הכנסה. סעיף 77 בפקודה, שאמנם מתייחס לחברת מעטים, אבל ניתן להחיל את הרציונל שלו גם על החברות המוטבות. הסעיף מקנה לפקיד השומה את הסמכות לחייב במס ״דיבידנד רעיוני״ לגבי חברות מעטים שלא מחלקות דיבידנד כאילו כן חולק.

         

        לא צריך  ״סיסמא סודית״ לפתוח את המערה של עלי-בבא ,צריך פשוט להבין את רוח החוק לעידוד השקעות הון ולהתעמק קצת בפקודת מס הכנסה.  אתה הרי אוהב לקרוא יאיר - נכון ?

         

        לסיכום: יש למדינה את הסמכות לשנות חוקים רטרואקטיבית, גם אם מדובר בשינוי שמשנה לרעה מבחינת החברות את ״חוקי המשחק״. זו שאלה של ריבונות (אנחנו העם הוא הריבון ולא חברה זו או אחרת) ושל חוקי יסוד (שום חוק יסוד לא נפגע מהשינוי) להפך, גביית מס אמיתי מרווחים אלו תואמת לכוונה המקורית של החוק
        אמירה  ידועה היא במערכת המס היא כי ״אין זכות מוקנת במיסים״. לפיכך, לא היינו זקוקים אפילו לסעיף 77 אלא לקבוע באופן חד משמעי שכל 1 ש״ח שהופטר במסלול החלופי ולא שולם עליו מס יחויב. ומאחר שהמדינה היא זו שהוציאה את הפטור כדי לעודד השקעה - זכותה לקבוע את שיעור המס כאשר ההשקעה אינה מתבצעת ובפרט ששנים רבות התחמקו החברות מלשלם את המס בטענה שהן עומדות להשתמש בכסף ל"השקעה עתידית".
        כיצד היה נוהג שר האוצר הגון ?

        יש לתת לחברות חמש שנים הארכה לבצע את ההשקעה שהבטיחו אבל לצרף מקל לגזר: לקבוע כי שיעור המס על רווחים שלא הושקעו יגדל מדי שנה:  17% ב שנת 2013 , 20% ב 2014  23% ב 2015 וכן הלאה.   כך חברות שבאמת רוצות לבצע השקעה - יש את הזמן לבצע אותה לכשירצו. ולשאר החברות נוצר תמריץ לשלם את המס ב 2013 (כי לאחר מכן שיעור המס עולה) -  זה מה ששטייניץ רצה . הלא כן ?  לסתום את הבור של תקציב 2013 .
        גלוי נאות: אין לי קשר למפלגת העבודה ואין שום קשר בין התנגדותי לחוק הרווחים הכלואים להבטחות שנתנו או לא נתנו ראשיה. יש לי גם איתם ויכוח עניני על נושאים רבים בכלכלה הישראלית - אשמח לעמוד מול סתיו שפיר, איציק שמולי, שלי יחימוביץ ואיאר לפיד ולדון איתם בנושא שאיש מהם אינו מוכן לדבר עליו: הסיבות ליוקר המחייה בישראל .  את השימוש ברווחים הכלואים במקום להעלות את המע"מ העלתה לראשונה תנועת "ישראל יקרה לנו": 
        ''
        דרג את התוכן:
          4 תגובות   יום שני, 5/11/12, 15:44

          שר האוצר: "חלק מאלו שמתחו ביקורת - שקרנים או בורים"

           

           

          דברי שר האוצר שטייניץ היום במליאת הכנסת מראים כי אינו מבין את השנוי הענק שעבר על אזרחי ישראל – התעוררנו. כדי לשכנע אותנו עד כמה הוא שר האוצר "שלנו" שנלחם לדבריו בטייקונים, שטייניץ מתגאה ב"הישגיו" בנושא חוק ששינסקי. מזלו של שטייניץ שחוק ששינסקי הועבר בתחילת 2011  כאשר הציבור עוד ישן. כיום אחרי המחאה החברתית שטייניץ ממשיך לנסות לעבוד עליינו ולכן הגיע הזמן לומר את האמת על ששינסקי:

           

          חוק ששינסקי מאפשר לחברות הגז לשלם תמלוגים מופחתים של 52% לאחר שלוש שנים שבהם תחילה יחזירו לעצמן את כל ההוצאות. חוק ששינסקי חישב את מחיר הגז במחיר הנמוך ממה שנמכר בפועל. בפרויקטים עתידים היקף התמלוגים עולה ל 62% . זה החוק שסידר לנו שטייניץ כאשר לא היה לנו מושג. גם תמלוגים אלו מופחתים ביחס ל 66% שקבעה הועדה המקורית. אבל גם 66% זה הנחה .  היום הציבור כבר יודע כי ממשלת קפריסין בבואה לפתח את שדות הגז שלה השוכנים לצד שדות הגז הישאלים דורשת מהההיזמים תמלוגים מינימלים של 75% - וזאת מהמטר קוב הראשון . אין אצל הקפריסאים החזר הוצאות .

           

          כאשר ישראל משאירה בידי ברוני הגז 48% וקפריסין משאירה להם רק 25% - זה אומר שבישראל הרווח שלהם כפול.....

           

          בצורה דומה מנסה שטייניץ לספר לנו שהוא דואג לעתידנו בכך שהוא, הגיבור שטייניץ, מצליח לגבות כספים "שלא גבו 20 שנה". האמת כרגיל, קצת שונה. החברות אכן משתמשות בטריקים, טריקים ששטייניץ ורשות המסים מאפשרים להם, כדי להמנע בשנים האחרונות מתשלום המסים על פי חבותם. הן נמנעות פורמלית מחלוקת הרווחים ומחזיקות את הכסף בצורות שונות (מכאן השם "הרווחים הכלואים") . בל נשכח, אלו רווחים שמגיע עליהם מס. כל אחד מאיתנו, אם היה מקבל כסף כלשהו כרווחים וגם אם היה רוצה השקיעם שוב – היה צריך תחילה לשלם מס אבל לא החברות שלהן דואג שטייניץ. במקום לבצע את הפעולה הפשוטה לחלוטין שאף עלתה כהצעה בועדת הכספים ב 1.8.2012 ולשנות את סעיף 77 לפקודת מס הכנסה כך שרווחים לא מחולקים אשר נשארים שנים רבות יוכרזו כרווחים מחולקים ויוטל עליהם מס מלא – מכריז שטייניץ כי לא היתה דרך לגבות את הכסף.  לכל אלו המראים לו את טעותו קורא שטייניץ "בורים ושקרנים".

           

          את המס המלא על אותם 120 מילארד שקל רווח לא יזכו לראות אזרחי ישראל. כל מיליארד ששטייניץ נתן מתנה לחברות ענק עלומות שם (הוא מסרב לגלות מיהן בנימוק של "פרטיות" – ממתי לחברה יש זכויות אדם ?) – כל מיליארד כזה בפטורים יגרור תשלומי מס של כ 500 ש"ח מכל אזרחי ישראל.   27 המליארדים הללו שווים ל 13,500 ש"ח שכל משפחה בישראל תצטרך להוציא מהכיס כדי למלא את החסר במתנות ששטייניץ מחלק לחתולים השמנים. אכן אנחנו כנראה "בורים" אם אנחנו ממשיכים לבחור בשטייניץ כזה להיות אחראי על הקופה הציבורית. כנראה שלא התעוררנו מספיק. הבה נחזור לישון.

           

          נ.ב. ומי מארגן את כל ההצבעות בכנסת למען החוק ?

          האיש שרוצה להיות הנשיא של כולם....

           

          ''

           

          ''

           

          ''

          דרג את התוכן:

            פרופיל

            אייל עופר
            1. שלח הודעה
            2. אוף ליין
            3. אוף ליין

            ארכיון

            פיד RSS