גדלתי ADHD

ואלוהים עדי

שלא החמצתי משב חיים אחד מתוקף זאת

בשר עד נפש נסרקו בי עור ועצם

בפרצי מוסחות אלרסן

שאון פנימי געש רגעיו בי

מחשבות רבות בלב איש,

ובי בקושי אחת מובנת

גדלתי ADHD

אשם, גאון, בוהה, לאה

חוצה כל קו אסור, גאה

באלכסון ברור

מותר לכל, אסור כבליי

יציר מחשבות תועות

תוהה היכן עצמי

במרק הסער הזה

של התחלות בלי סופים

מכחולי אושר פקוקים

חשבונות פתוחים

עברים דחויים

סיפוקים צורחים

אלפי אלוהינו

וקטן אמונה אחד

בודד.

גדלתי ADHD

בלורית צמחה פרא תוך מוחי

נמשחתי שמן יצירה פרועת חושים ומהפנטת

אישקטאינסופי הומה

רגשקצף מוקע מקהל

בן איש אחד.

גדלתי ADHD

ליקטתי בדידות כפויה בשדות נצח רגעיים

טוויתי רגעים בלתי נשכחים

שנמחקו קלינית

רדיתי מתיקות התמד,

מאגדות חיים של אחרים

תרתי ייחוד, אחיזת הווה מודעת

סטרה בי קהות

גמגמתי רהוט

כתמי רגע מרצדים

בכיתי צלילות פתע, כמהתי בקיעים

רוגשתי צללים שאיש לא ראה

גם לא אלוהים

גם לא אלוהים.

גדלתי ADHD

אימצוני דמיונות אינקץ

במעופן האובדני בואכה חומת סין

של עמוד-התרגול הבא

מסומם עינוגית מקילוסי איגיון

נדירים תדיר, חד פעמיים

בלתי ניתנים לשחזור

אוויתי הווה שוקט

ונעניתי סירוב

חלמתי שיאי יגע

הקצתי רטוב

בצעתי חלקי שורות

של ריכוז מתעתע

פרוס גס-גס מומלח דמית

הברקתי נשגבות

רק לאוהב אקראי,

(ולהורה שיודע)

גדלתי ADHD

נעתי סערתה משצף מליוני טיפות

של פיזורנפש ורצדרגש

גם פרץזמןמואץ

שצף בי מוסחית

גם,

לא זוכר מה גם

לא זוכר.