כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הפעילות שלי

    כל הזכויות שמורות. פוסטים העוסקים בחיזוק, ידע מועיל, חיוני ומקדם, ההשתדלות היא להיות כמה שיותר ענייני, קצר ומרוכז

    חשוב - על כל מי שקורא את הפוסטים שלי, להפעיל שיקול דעת. כי אנו בני האדם אף לא אחד מאיתנו חכם מושלם ומוחלט. גם האדם היותר חכם מאיתנו כבר יימצאו בו חסרונות רבים והוא מנוע בהכרח מלראות את התמונה היותר שלימה, אותה רואה רק האלוהים. על האדם להיות צנוע ויודע את מקומו גם אם זכה לחכמה רבה מאת האל. וזוהי גם גישתי, גם אם יאמרו על ידי דברים מבריקים ואפילו נפלאים אל תיתנו לזה לסנוור אתכם אלא קחו את דבריי במידה. אני לא מתלהב אלא ממעשי האלוהים והוא לא מפסיק להדהים אותי. אני מאחל לכולנו להכיר את האלוהים טוב יותר ולהנות תענוג ניצחי בדברים שהוא מראה לנו. גם כאן וגם בעולם שאחרי.. ובנוסח אישי: אני עובד רק את האלוהים, ולא שום אליל אחר. ומאמין לחלוטין שהוא "בעל הכוחות והיכולות כולם" כך שאין לי שום טעם לעבוד אף לא אחד מהאלילים אשר בארץ, לא משנה כמה יפים ומפתים הם, איני פונה אחרי ה"הבל" אחרי שמצאתי כבר את האמת.

    ארכיון : 6/2015

    0 תגובות   יום שלישי, 30/6/15, 22:28

    פוסט שנועד למבקשי החכמה והדעת.

    בחינם, ללא הצורך לשלם לאוניברסיטה הון תועפות

    רק משום שבן אדם רוצה ללמוד ולהתפתח.

    לפניכם סיכום בסגנון של "כל מילה, מילה"

    שהשקעתי בו הרבה מזמני למטרת ריבוי הדעת

    בעם.

    בשיטת "קצר ולעניין",

    בנושא הפסיכולוגיה: על זיגמונד פרויד ותורתו.

    להנאתכם:

     

    חלק א:

    זיגמונד פרויד, בן מזל שור , חי 83 שנים.

    נולד באמצע המאה ה-19, חי עד שלישה של המאה העשרים(מ1956 ועד 1939)

    נולד בעיר "מוראביה", במזרח צ'כיה, שב"רפובליקת אוסטריה", (במרכז יבשת אירופה).

    זיגמונד פרויד הוא יהודי אוסטרי.

    היה חוקר בתחום ה"פסיכולוגיה" וגם "פסיכולוג" (בעיקר בתחום הנוירולוגיה, והיה נוירולוג בעצמו).

    היה אחד ההוגים החשובים ביותר בתחום "תורת האישיות". -  כלומר "מבנה האישיות של האדם, היינו המבנה הפתולוגי ההתפתחותי והתקין של האדם".

    וגם אחד המדענים המשפיעים (והבולטים) ביותר במאה העשרים.

     

    פרויד הוא אבי תורת ה"פסיכואנליזה" שעניינה "טיפול פסיכולוגי מעמיק ויסודי בקשיים רגשיים של האדם ובמצוקות אנושיות קיומיות". (ולא רק לטיפול בהפרעות ב"תפקודו ובהתנהגותו". כפי שהיה מקובל עד אז) תוך שימוש בתאוריית "המודל הטופוגראפי" הטוענת שלאדם יש שלושה שכבות בנפש:

    שכבת ה"מודע", - שבית הקיבול שלה הוא הקטן ביותר, והנושאת מספר קטן ומצומצם של מחשבות והיא ההכרה.

    שכבת ה"סמוך למודע", -  השכבה השנייה בגודלה ובה חומר מחשבתי גדול יותר הנגיש לנו, שניתן לבחור ממנו מחשבות ולהעבירן אל המודע וההכרה

     ושכבת ה"תת מודע", - היא השכבה בעלת הקיבולת הרבה ביותר, בה מרוכזות רוב המחשבות שלנו, חלק גדול זה משמש גם כ"אמצעי איחסון ענק" למחשבות, דחפים וזכרונות והוא חסום בחומה עבה מלעבור אל שני החלקים הקטנים יותר: המודע והסמוך למודע.

     

    חלק ב:

    פרויד פיתח את שיטת הפסיכואנליזה כשיטה טיפולית שעניינה להתחקות ולגלות את שורשי ה"סימפטומים" הנוצרים בגלל חסימות רגשיות/נפשיות.

    שיטה זו הפכה למקובלת ביותר בעולם המערבי ואבן יסוד של הפסיכולוגיה.

    פרויד כרופא בהשכלתו הגיע למסקנה תוך כדי מפגשיו עם מטופליו שחלק מתלונותיהם על מיחושים גופניים מקורם בקשיים נפשיים, בגלל זה החל לפתח שיטה פשוטה ו"חדשנית" (בזמנו) בה המטופל רק "משוחח עם המטפל" בפגישות הנערכות באופן קבוע. המביאות בהמשך את המטופל ל"חשיבה מחודשת על עצמו" המסייעות בפתרון קשייו.

    כתוצאה מכך הגיע פרויד ל"תובנות רחבות על מהותו של האדם". ופיתח ארבעה מודלים לתיאור האישיות.

    מושגיו של פרויד נהיו מקובלים ביותר בתקופות שלאחר פרסומו, אולם בתקופות מאוחרות יותר סולפה תורתו של פרויד בשימוש היומיומי, היינו זה המקובל בציבור וכיום תורתו היא רק מושג מושאל ורחוק שלא נעשה בו שימוש רחב ואם בכלל.

    [ידוע לנו הייטב בימינו שפסיכיאטרים ופסיכולוגים שמים לב ומטפלים רק ב"סימפטומים" של הנפש ולא בשורשה, דבר הסותר לחלוטין את תורתו של זיגמונד פרויד]

     

    תורתו של פרויד אומנם מוכרת בכל העולם כיסוד חשוב ביותר בפסיכולוגיה, אבל לא נלמד כשיטת טיפול המבוצעת במטופלים כיום.

    הסיבה ברורה והיא ירידת המוסר בקרב המין האנושי, שכבר אינו מחפש לא את השורשים ולא את הסיבות, אלא חי בעולם רדוד של סימפטומים מסוגים שונים ומגוונים, חיים רדוד, לא חופרים/לא מעמיקים למצוא את המקור, פשוט זורמים וחיים רק על פני השטח.

    חותכים ומנכשים רק את הסימפטומים של הבעיות, אינם שמים לה כלל ללמוד ולחקור את השורשים של הקשיים בחייהם.

    בהמשך חייו הרחיב פרויד את התאוריה שלו על נפש האדם:

    שעניינה כי האדם, מעצם טבעו כיצור חברתי, חי עם קונפליקטים. והדרך הטובה ביותר להתגבר על קונפליקטים אלו היא באמצעות תהליך של "עידון", שבו האדם מוצא דרכים לבטא את יצריו באופן מקובל חברתית, כמו למשל יצירה, אמנות, התעמלות וכדומה.

     

    חלק ג:

    פרויד הוא בין הפסיכולוגים ואנשי המדע היחידים שהגיע בניתוחו את נפש האדם אל תורת הנפש המודרכת בתורת ישראל, הגיע קרוב אבל לא קרוב מספיק.

    אומנם הגדרתו "למצוא את שורשי הסימפטומים של נפש האדם" על סמך טיפול פשוט של שיחה רגילה בין מטפל למטופל, היא ההבדל הגדול שמקרבת את תורתו לתורת ישראל באופן מובהק, היינו "חיפוש השורשים של הבעיות" ולא להסתפק בסימפטומים בלבד כמו שנהוג עד היום אצל פסיכולוגים ופסיכיאטרים.

    סיפור דחיית תורתו העיקרית היינו "החיפוש אחר השורשים של בעיות וקשיי האדם", הוא בעיקר מסיבות של פופולאריות, רייטינג וגימיקים שונים ומשונים כמו גם קנאה, ואינטרסים של כבוד אצל פסיכולוגים ואנשי מדע בזמנו וגם בזמננו. ובעיקר ירידת המוסר אצל בני האדם במשך כל המאה העשרים והעשרים אחת כמו שכבר הוזכר לעיל.

     

    מקורות:

    ויקיפדיה/פסיכואנליזה/זיגמונד פרויד/תורת האישיות/מודל טופוגראפי/מוראביה/צ'כיה/הרפובליקה האוסטרית

    ועוד מקורות אחרים.

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום שלישי, 30/6/15, 18:26

      ההבחנה שאנשים או ילדים כאלה סובלים מ"הפרעת קשב וריכוז" היא מוטעית

      כלומר, קובעים עובדה שיש לילד הפרעה/מחלה וזהו.

      כי כיום חכמת הרפואה בפרט זו הנפשית רדודה מאוד, לכן הרופאים מונחים 

      כבר מהכשרתם במקצוע רפואת הנפש קרי הפסיכולוגיה לתת פתרונות אינסטנט

      היינו כדורים.

       

      ילד הסובל מהפרעת קשב וריכוז הוא ילד "לא רגוע"

      והסיבה לכך היא בבית בו הוא חי וגדל

      בית "מופרע" היינו בית שיש בו "הפרעות"

      בקשר של בני הזוג, יש בו "מתח" כמעט תמידי

      הילדים חווים את המתח, וזה נעשה לדאבון לב חלק מחייהם

      הם אינם מקבלים את ההדרכה ותשומת הלב שהם צריכים

       

      דוגמא אחת נפוצה:

      האבא הקדיש את חייו לעבודה

      האמא עסוקה בבעיותיה

      ולילדים לא נשאר תשומת לב אפילו בסיסית

      כמובן שיש דוגמאות שונות ומגוונות

      בקשר שאינו נכון בין זוגות שמשפיע השפעה חזקה על נפשות הילדים הרכים

       

      ילד כזה מרגיש מאויים על ידי הוריו על בסיס יומי

      אם יבקש משהו, תיכף תתפרץ עליו האם או האב

      שלפי מטרת חיי ההורים אין זה בכלל

      בסדר יומם לחנך ולהשקיע בילדיהם

      אלא פשוט לגדל אותם וזהו

       

      נוצר מצב שהילדים מקרינים חוסר וודאות, וחוסר בטחון

      ובגן ובבית הספר חברת הילדים שמה לב לכך

      ומתחילה להתעלל בילדים שיש בהם מתח ופחד באופן קבוע

      לזה לא יעזור רטאלין או כל תרופה אחרת

      כי השורש לא נעקר

      היינו המתח היום יומי הנוצר מהתנהגות ההורים אחד לשני בבית

      זה כמו יבלית(צמח מזיק מוכר הגודל בחצר)

      שיש לו שורשים הגדלים לעומק האדמה ולרוחבה

      תקצוץ את צוואר השורש אבל לא את השורשים עצמם

      זה לא יעזור כי שורשי היבלית שלא נעקרו ימשיכו לצמוח מחדש

       

      הסוחרים הגדולים - היינו בעלי ההון

      מנצלים מצב זה והופכים את האנשים לצרכני תרופות

      ממלאים את כיסיהם מכספי האזרחים

      והבעיות הנפשיות לא נפתרות

       

      הסוחרים ששולטים כיום בעולם בכל תחום

      למדו שיטה כיצד ליצור צרכנים ממושמעים

      על ידי שהסוחרים השתלטו על מערכות החינוך

      וזורעים כבר מהגן ומבית הספר

      "בורות" בנפשות הרכים של הילדים/התלמידים

      הבורות היא מקור העבדות והרישעות

       

      כשאדם מוכה ב"בורות" וחוסר ידע בסיסי

      הוא לא יודע כיצד להסיק מסקנות נכון

      הוא מבולבל ולמעשה "חסר ישע"

      בכך שהסוחרים יוצרים ציבור כזה

      שהוא חלש הבחנה ורדוד

      הם יצרו את "הצרכן המושלם"

      כל מה שעל הסוחרים לעשות הוא פשוט לאסוף את הכסף

      הנכנס לקופות חנויותיהם.

       

      המלחמה אינה כפי שחושבים רבים

      היינו נגד הממשלה על מוסדותיה

      או כנגד בעלי ההון

      המחלמה היא תמיד נגד ה"בורות"

      כל אדם יכול אם ירצה להילחם בבורות

      בפעולה פשוטה של לימוד

       

      לפתוח ספרים, למצוא מדריכים ומורים מוכשרים וראויים

      ללמוד לסכם חומר לימודי

      להתאמן בכך בהבדלת העיקר מהטפל

      הבילבול הולך ומסתיים בהדרגה

      עד שהאדם קונה חכמה ותבונה

      וחייו משתפרים עד למיצויי מלא

      או אז הוא ביטל למעשה את העבדות

      אצל עצמו והופך בן חורין.

       

      אדם שבוחר להתעצל מללמוד

      אין לו להאשים אלא רק את עצמו.

       

      אדם המחפש אשמים לבעיותיו

      כזה שאינו רואה בעצמו אשם

      נמצא במעגל קסמים

      ממנו אי אפשר לצאת אף פעם

       

      לתקן את השחיתות בעולם זה אפשרי 

      רק בדרך שהאדם יתקן את עצמו

      זוהי הדרך היחידה הפנוייה לכל אדם

      כל הדרכים האחרות חסומות

      ובילתי עבירות(אי אפשר לעבור אותם)

      אנשים ותלמידים תמיד לומדים

      ממעשיו והתנהגותו של המורה והמדריך

      כאשר "דבריו" הם רק כיוון כללי של דרך בלבד

      המעשים הם עיקר תמיד היו ותמיד יהיו.

       

      לסיכום:

      ילד שאינו סובל מחוסר ריכוז

      הוא ילד הגדל במשפחה

      בעלת תפיסת מציאות בריאה/נכונה

      אשר היסוד לה הוא שיפור ההתנהגות בין אדם לחבירו

      בין איש לאישתו

      בין האדם לבין עצמו 

      ובין האדם לבין העולם כולו.

      דרג את התוכן:
      2 תגובות   יום שני, 29/6/15, 18:00

      טוב, הדברים כמובן אינם כפשוטם.

      כי אפשר שיהיה חבר וחברים

      רק שבימינו זה דבר קשה ביותר להשיג

      ומדוע?

       

      כי חבר אמיתי מבוסס על "טוב"

      ובזמננו ה"טוב" הופך לנדיר יותר ויותר

      חברים על בסיס חומרי וחיצוני ניתן להשיג היום

      לאלפים ולרבבות

      אבל על בסיס "מהותי" זה קשה מאוד מאוד

      כי המהות היום בעולם כמעט ואינה קיימת

      כאשר החיים בעולם הפכו כה רדודים

      אז זה המצב שנוצר

      עגום ועצוב

      אבל למרות הכל זה אפשרי...

       

      למה אני כותב פוסט על חברים?

      כי בלי זה אין טעם לחיים

      בלי זה חיים את הבאנאלי והסתמי

      ללא ניצנוץ של איזה אור

      חושך, חושך כמעט גמור

      קמים בבוקר לעבודה

      עושים גם ת'סידורים שצריך וחייבים

      וחוזרים הביתה,

      יש שחוזרים למשפחה(לא שהמשפחה בימינו היא האידיאל

      כי היא דיי לא, רק מעטים שומרים עדיין על האידיאל הזה

      ועליהם אני לא מדבר כי הם כל כך מעט והם בטח לא חזות הכל)

      יש שחוזרים לבית ריק

      וכולם

      חושבים שמחר יהיה פחות או יותר אותו הדבר

      וככה ניראים חיינו

       

      אני כותב שזה אפשרי (למרות הקושי העצום)

      גם כי זה באמת אפשרי

      וגם כי זאת הדרך היחידה שנשארה להשקיע בה

      כי אם יש תקווה ואפילו קטנה

      בה משקיעים

      וכל אשר יש לאדם ייתן בעד נפשו

      לא מרתיע אותי שזה קשה

      אני אף רואה בזה אתגר

      האתגר היחיד ששווה להשקיע בו

      לא אשקיע בעבודה בקריירה ובכל סוג

      של חומריות שהיא

      כי מה זה ייתן לי

      גם אם יהיה לי את כל הכסף שיש בעולם

      עדיין הנפש תהיה ריקה

      אז למה להשקיע על כלום

      "לא טוב היות האדם לבדו"

      זאת לא קלישאה אלא אמת לאמיתה

       

      כל מה שאני עושה היום

      חוץ מעבודה ודברים שאני חייב

      זה להשקיע בקשר עם חברים טובים

      ואני בהחלט רואה תשואה ופירות

      זה מתקדם לאט ובעיקביות

      אבל אפילו מעט התקדמות שאני משיג

      בשבילי זה כל העולם

      זה הדבר היחיד שמשמח אותי

      כל כולי מרוכז למטרה אחת

      "חברה טובה" - חברים טובים

      אינני רואה בהשגת חברים טובים

      רק דבר אישי

      אלא זה ממש תיקון העולם/ותיקון האדם בשבילי.

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום ראשון, 28/6/15, 19:28

        הרבה אנשים חשים

        באמצע החיים כאילו הם "תקועים"

        ושמשום מה נמנע מהם להשלים את דרכם

        ולהתפתח אל חלומם/שאיפתם.

         

        האמת היא שבדרך כלל

        הם איבדו את כוח ההנעה שלהם

        אי שם במהלך החיים

        אבל זה לא נגמר עד שזה לא נגמר

         

         

        רצויי לקרוא עד אחרי חמשת הקטעים הבאים(להבנת הפתיחה):

        לכן ייתכן והם עוד יצליחו לעלות על הדרך

        ולעשות את זה

        זה תלוי בזמן למידה

        שברוב הפעמים הינו ארוך

        החיים סוף סוף אינם פשוטים כמו שנראה

        דרוש כמות לא מבוטלת של זמן

        לדעת את היסודות והעקרונות

        לחיים נכונים.

         

        כך, שלא להתייאש

        הזמן עושה את שלו

        ומגיע הזמן שלנו

        לאסוף את עצמנו

        לראות ברור

        ולגדול

        אל עבר הגשמתנו בחיים.

         

        אין המדובר בחלומות/רצונות

        של ריבויי החומריות

        כמו עשירות וכל מה שכסף יכול להשיג

        כי אלו שאיפות שיטחיות

        האדם לא נברא כדי לספק את תאוותו החומרית

        אלא למה שהוא זקוק כדי לחיות

         

        מדובר כאן, לא על שאיפות של חיצוניות

        שלדאבון לב

        רבו מאוד בימינו

         

        אלא על עיקר עניינו של האדם

        שזה לחשוף את החלק הפנימי

        של עצמו, של העולם

        להוציא אל הפועל את המהות

        שהינה מקורית

        ונמצאת בתוכו של כל אדם ואדם.

         

        על האדם מוטל להקריב והרבה

        כי באוצרות בפרט גדולים מאוד

        לא זוכים ללא עמל רב

        האוצר העצום מחכה לכל אדם

        שרק יגלה אותו.

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום ראשון, 28/6/15, 15:45

          כאשר החכמה פורצת בנו

          ברגע הנכון

          מהעולם שלמעלה

          אל תוך ליבנו פנימה

          אנו מבינים באותו רגע

          כמה המילים בהן אנו משתמשים

          בעולם הזה חסרי משמעות

          כמה צדקו החכמים שטבעו את המשפט

          "סייג לחכמה שתיקה".

           

          רק כשאנו נתונים ב"השראה"

          הדברים מקבלים את משמעותם

          רוב הזמן אנו כמו מדבר צחיח

          שלא גדלים בו אלא מעט מאוד דברים

          חושך...

          וכשבאה ההשראה, פתאום, "ויהי אור".

           

          יש שירים או דראמות המתרחשות בסרטים

          שמרימים אותנו בני האדם "באחת" למעלה

          אל מעל החומר

          מעלה מעלה מאותה אפרוריות באנאלית שיש בחיים הרגילים

           

          המילים, בכוח ה"מוזיקה"

          היא מהכוחות הנעלים ביותר

          הנוגעים בנפש במקומות הכי עמוקים

          ומביאים אותה לידי התעלות

          ואז היא "עפה" אל מחוזות נשכחים

          כמעט חוזרת הביתה, שמה בשמיים

          איפה שהיתה קודם, לפני שבאה לכאן

          לעולם החומר, העבה והמגושם.

           

          יש שירים שיכולים לגרום לנו לבכות

          נימי הנפש הכי עדינות מתעוררות

          ובסרטים זה קורה אף יותר

          ההתעלות היא גדולה

          אתה מתחבר לנהרות של רגש

          בתוך עצמך

          כשהטריגר זה הסרט או המוזיקה

          שמזניקים אותך לשמיים

          אל מחוזות שהיו עד כה עלומים(ונעלמים)

           

          אתה מבין שהעולם הזה קטן מאוד

          לעומת מה שיש בתוכו פנימה

          יש עולם עצום/אדיר/פילאי קדום ועתיק מאוד

          ממש מתחת לפני השטח

          כאשר בחיי היום יום

          אנחנו רק מגרדים את השטח

          לא מודעים בכלל למה שהולך בפנים

          ישר מתחת לכל מה שהוא חיצוני/חומרי ומסורבל

           

          אכן נגזר עלינו

          לחיות שנים של ריחוק(כ70-80 שנה, יותר...)

          מהעולם הפנימי הנמצא שם(בעומק)

           

          זהו ביכייה של הנשמה שהורחקה מביתה

          ובאה לעולם הזה

          לעשות עבודה ו"קווסט" עם הגוף החומרי והתנאים הקשים מסביב

          אולם אל דאגה זמן העבודה כאן עובר מהר

          מהר מאוד, ולפני שאנו מרגישים אנחנו כבר לא פה...

           

          הכי חשוב זה לנצל את הזמן

          כי הוא עובר בצורה ממש מפתיעה.

           

          אין יקר יותר מהזמן.

           

          *אנו מחפשים את ה"לא נודע"

          יום אחד נדע.

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום ראשון, 28/6/15, 11:19

            אז כן, העולם מרדים אותנו

            יש בו תכונה כזאת

            להרדים לנו את התודעה.

             

            חלק א:

            רוב מה שאנחנו עושים

            זה אוטומטי, בהיסח הדעת

            ובלי תשומת לב יתרה.

             

            כשאני אומר שאנו ישנים

            כוונתי ב"תודעה" שלנו

            כי ההכרה, זה כן, אנו בהכרה

            אומנם אין אנו במייטבנו

            כך זה לרוב, אצלנו

             

            רק לעיתים רחוקות

            התודעה שלנו מתעוררת

            וכוח החיים מפעפע בנו במילואו

            אנו מחוברים לנשמה(התודעה שלנו מתעוררת)

            שכאמור רק לעיתים נדירות באה

            לבקר אותנו/ושוכנת בתוכנו

            לרוב היא אי שם מעלינו

            שאז אנו סובלים מ"רדידות"

            בחיבורינו לעולם.

             

            מדוע זה כך?

            יש כמה סיבות

            הסיבה הראשית היא 

            כי אנשים מדברים עלינו מאחורי הגב

            (ולא דברים חיוביים אלא בעיקר שליליים)

            או "חושבים עלינו רע"

            ולמה?

            כי לכל אדם יש מעלות טובות וגם חסרונות ומידות רעות

            וטבע בני האדם להבחין בכך ולשוחח על זה..

            [וכבר אינני מדבר על  אנשים

            שמדברים רע על עצמם בנוכחות חבריהם

            כי זאת היא כמובן שטות גמורה

            שצריך להימנע מכך לחלוטין

            וכמו שאמר החכם "הייה החבר הכי טוב של עצמך"]

             

            לכל אדם יש כוח לפגוע בצ'אקרות של חבירו

            או ב"הילה" שמגנה(לשון "מגן וחומה") עליו

             

            זה קשור לכוח האנרגטי השלילי שנקרא "עין הרע"

            לכן ציוו החכמים הגדולים את תלמידיהם

            לחיות בהצנע(=בצניעות)

            להשתדל שלא לגרום לבריות לדבר עליהם

            לא להפוך לנושא היום ובטח שלא להיות מפורסם

            כי היא הרעה החולה ביותר שיכול להיות לאדם

            כך גם ציוו להתרחק מהשררה

            שמקברת(=קוברת) את בעליה.

             

            אבל לא רק עין הרע..

            אלא בעיקר בגלל הכוח השלילי

            שמצוי ביכולתו של כל אדם להזיק לחבירו,

            בעצם הדיבור שהוא מדבר

            או בעצם המחשבה שהוא חושב על חבירו.

            זה גם פועל ההיפך

             

            כי כמו שיש יכולת לאדם להזיק, כך יש בו גם היכולת להייטיב

            במחשבה או בדיבור שהוא חושב ומדבר על חבריו

            אומנם רק מעטים זוכים לחשיבה חיובית של הציבור עליהם

            כי בדרך כלל לבני האדם יש נטייה לשלילי יותר מלחיובי

            היות ולהיות אדם חיובי דרושה עבודה רבה

            על הנפש,

            (שרק מעטים מבני האדם מוכנים

            להיכנס כאן לעובי הקורה)

            ועוד שזה לוקח שנים רבות

            להגיע למעלה טובה ויציבה

            לכן הרוב נוטה ליחס שלילי

            ממהר לגנות ולראות את הרע שבשני

             

            חלק ב:

            כאמור דווקא היחס השלילי הוא דבר מצוי יותר

            בפרט בזמננו

            שהדור בכללותו חלש

            החינוך והערכים לא משהו

            מחנכים אותנו לא להעמיק

            ובעיקר לחיות רק על פני השטח

            לכן אין אנו מוצאים מטמונים

            כי האוצרות "טמונים" הם

            במעמקי עצמנו

             

            רק לאנשים מהסוג

            שהולך נגד "הזרם של המון האדם"

            רק אותו סוג ש"מתבונן"/חוקר ומעמיק

            נהנה מתודעה מוגברת

            בגלל חיבור חזק יותר אל עצמו, אל פנימיותו

            וככל שהוא מורגל יותר בהתבוננות והעמקה

            כך ייראו חייו טובים יותר

            מוצלחים יותר

             

            סיבה שנייה היא

            אנו עצמנו, כאשר אנו חושבים רע על אחרים

            אנו במו ידינו מחבלים

            באנרגיות החיוביות שלנו

            ונופלים עקב כך ל"רדידות" בחיינו

            היות ויש קווים בלתי ניראים

            המחברים אותנו איש לרעהו

            וחבלה בהם זה ממש חבלה בעצמנו

             

            בני האדם מחוברים אחד לשני

            בחוטים בלתי ניראים אלו

            ולפי האמת כולנו "מחוברים" כאיש אחד

            יחס משופר לבני האדם, כזה הנלמד תדיר

            היא הסיבה מדוע יש אנשים

            החיים נפלא בעולמנו

            כי הם מטפחים ומשגיחים על יחסם

            הטוב והנבון לבני האדם

            ובכך הם מטפחים את נפשם

            ומצב רוחם למה שבאמת צריך שיהיה

             

            חלק ג:

            הסיבה השלישית היא

            מה אנו חושבים על עצמנו

            וכיצד אנו חכמים ויודעים

            לפרש את המציאות וכל מה שעובר עלינו

            כי יש שייטו לראות בעיקר את השלילי

            מתוך חוויותיהם, יחשבו עליו וירבו לדבר על זה

            אומנם יש את המיעוט הזה

            שיבחרו לראות את המאורעות החיוביים שעוברים עליהם

            ויעסקו בהם הרבה יותר

            גם יש מעלה נוספת ויתרה במעלתה על כל השאר

            כאשר יפרש האדם גם את המאורעות השליליים

            שהוא חווה למאורעות חיוביים ומועילים

             

            אדם כזה כמעט תמיד רואה רק את הטוב

            כי יש לו את התבונה הנדירה

            לדעת שהמצבים בהם הוא נופל/נכשל ולא מצליח

            מלמדים אותו את חולשותיו

            וכיצד לחזקם

            כך שהוא יוצא מחוזק יותר

            מחוסן ומלומד/מנוסה יותר בגללם

             

            חלק ד:

            אין ספק

            שכדי לחיות את החיים נכון

            באופן שנצליח להגיע לשיא ההתפתחות בחיינו

            יש צורך רב בלימוד גדול ומעמיק

            בדברים המהותיים של החיים

            (ולא בנושאים החומריים ועניינם

            אותם מרבים האוניברסיטאות ללמד)

            כמו כן יש צורך בהתמדה וברצינות,

            ולבסוף ב"אימון רב" המשתרע לאורך שנים רבות

            במשך כל ימי חיינו

             

            שאם לא ילמד האדם

            כיצד לחיות במהות המייטבית ביותר

            כיצד ידע?

            מי שלא ילמד ויחשוב שהלימוד

            יגיע אליו ללא מאמץ או דרך מקרה

            ברור שיהיה ריק ומנוער ממנו.

             

            "הלימוד" הוא הכלי החשוב ביותר

            העומד לרשות האדם

            לכדי שיגיע למיצוי שלם יותר

            ומלא יותר

            בחייו עלי אדמות.

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום חמישי, 25/6/15, 04:01

              הזיקנה לא חלה עליהן

              אלא רק על הגוף

              שהוא רק בגד המכסה אותן

               

              לא קשה למצוא נשים יפות בגופן:

              גוף יפה, פנים יפות.

              אבל קשה, קשה מאוד למצוא

              אישה בעלת נפש יפה

              אחת כזאת יופיה לא נעלם

              אישה עם נפש יפה

              אכן יפה לנצח.

               

              היא כלל לא זקוקה לתמרוקים

              ולתכשירים המעכבים את הזיקנה

              אלא בשביל גופה בלבד

              כי היא יפה

              ותמיד תישאר כזאת.

              נתתי דוגמא של אישה

              כך הדבר גם לגבי אנשים.

               

              מהי נפש יפה?

              מידות טובות

              נפש נקייה, טהורה, צחה.

              המתבטאת בהתנהגות האדם:

              התנהגות האיש או האישה,

              לסובביו, לעצמו, ולעולם,

              בדרך שהיא מייטיבה באופן

              השלם ביותר האפשרי.

               

              איך משיגים נפש יפה?

              אף אדם לא נולד עם נפש יפה

              אלא הוא "חוצב" אותה בתוך עצמו

              במשך חיים שלמים

              כל חייו...

              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום חמישי, 25/6/15, 03:43

                וגם אם הוא לא המושלם ביותר

                אלא קרוב אליו

                הוא תמיד מחזה שמרטיט לבבות

                ומראה אל מה האדם מסוגל

                כמו לדוגמא הופעה מול קהל ענק

                בהתגלמות שלימות מפתיעה

                שחיכתה לצאת לעולם

                מאדם שהיה עד כה לא ידוע

                סתם בן אדם לכאורה.. :)

                לאדם ידוע הייטב בין הבריות

                הנותן הרבה עונג וסיפוק לבני האדם

                ככוכב המאיר אור יקרות בחשכת שמי הלילה

                 

                 

                יש דוגמאות רבות גם בזמננו

                החל מסוזן בויל הסקוטית בת ה47

                שהיכתה בשוק את הקהל הרב וצוות ה"אקס פקטור"

                ויצרה חשמל של "התגלות" באויר

                אף אחד לא נשאר אדיש מההפתעה שתפסה אותם כרעם

                רך כובש וממיס לבבות

                מאישה שנראית לכאורה סתמית

                ופתאום נפש מדהימה שפרצה החוצה

                וכבשה את הקהל המריע בהמוניו

                ועד "כשרונות - על" אדירים ממש:

                ברברה סטרייסנד

                וויטני יוסטון

                ועוד ועוד

                 

                נתתי דוגמאות מעולם השירה

                יש דוגמאות בכל תחום ותחום

                 

                אנו, בני האדם

                יצורים מופלאים

                חלק מתכליתנו כאן זה לגלות

                את הכישרון הטמון בתוכנו

                לפעמים הוא מתגלה

                ולפעמים הוא נשאר חתום בתוכנו...

                עד שלבסוף הוא באמת יוצא לאור עולם.

                 

                הלבסוף הזה יכול לבוא בדור הזה

                או בדורות שלאחריו

                בגילגול חיים זה או בגילגול שלאחריו

                לפי החוק הקוסמי האומר:

                "כל דבר טמון, סופו להתגלות".

                 

                לא לאבד תקווה

                לכל דבר יש זמן...

                דרג את התוכן:
                  1 תגובות   יום שלישי, 23/6/15, 03:21

                  עם עצמנו ועם האנשים סביבנו.

                  המילה היא הכוח החזק ביותר בעולם.

                  כוח זה שמור בעיקר לאנשי ספר, למדריכים ולמורים.

                  אומנם לא כל מורה ומדריך מגיע לרמת שליטה מקצועית ב"מילים"

                  אצל רבים מהם שימוש נכון במילים הינו חובבני ומטה..

                   

                  בדרך כלל אדם שהוא מחובר לעצמו, לאנשים ולעולם

                  ישתמש במילים ברמה משביעת רצון

                  וייתכן אפילו יותר מיזה, היינו ברמה מקצועית ממש.

                   

                  שימוש נכון במילים הוא הדבר הקשה ביותר שיש בעולם

                  שכן אדם כזה חייב להיות מהותי/מקורי וחדשן.

                  דרושים שנים רבות של אימון והעמקה בתכנים ומשמעותן.

                  ורמה רוחנית נאותה ואמיתית.

                   

                  "איש של מילים",

                  או "איש ספר" מקצועי

                  מבין את גודל האחריות שלו בשימושו במילים.

                  והיא אכן עצומה.

                  ולכן הוא זהיר במילים שהוא בוחר לבטא.

                   

                  מילים יכולים לבנות וליצור עולמות

                  או יכולות להרוס אותם חס ושלום.

                   

                  היכולת של אדם להגיע לרמה מקצועית בשימוש במילים

                  שמורה רק לאנשי מעלה, טובים וחכמים

                  שמאומנים תחילה ויודעים הייטב

                  את עקרונות התקשורת הנכונה עם עצמם ועם האנשים סביבם

                  ובכלל, עם העולם.

                  שעניינה להייטיב לעצמם ולכל הבריות כולן.

                   

                  אדם שליבו אינו טהור ונקי

                  ומידותיו אינן מתוקנות

                  ימצא את מלאכת השימוש הנכון במילים

                  בלתי אפשרית לגביו

                  וסופו שיתייאש מללמוד אומנות נדירה זו.

                   

                  הקשר בין אדם טוב וחכם

                  לבין שימוש נכון במילים

                  אינו מיקרי

                  אלא בעל קשר ישיר בהחלט

                   

                  זהו אחד מן הכוחות הקוסמיים המרכזיים

                  המושרשים בעולם

                  שלא לאפשר לאדם שאינו ראויי

                  את הידע של שימוש נכון במילים

                  זאת כדי לשמור את בני האדם מהנזק שהוא עלול לגרום בעולם.

                   

                  לסיכום:

                  רק אדם הקרוב לשלימות

                  כמו מורה או מדריך אמיתי

                  מוענקת לו היכולת הנדירה הזאת

                  והשער נפתח בשבילו

                  אל היכל המילים הנכונות.

                  לגבי כל השאר

                  השער נשאר סגור.

                  דרג את התוכן:
                    0 תגובות   יום שני, 15/6/15, 15:28

                    בעולם הזה כל תינוק ותינוקת נולדים

                    לסוג של "כלא".

                    שכן, עיקר האדם שבנו

                    מגולגל ומושם בתוך גוף שנקרא "אדם"

                    והוא גוף המורכב מבשר, גידים ועצמות

                    ונפש בהמית (הנפש התחתונה) כשאר החיות והבהמות

                    אולם "עיקר האדם" הוא הנפש העליונה שבו

                    רוחו ונשמתו, שאינם מתים במיתת הגוף.

                     

                    בתחילת חייו של האדם היינו מגיל הינקות

                    עד גיל ארבעים בדרך כלל

                    עיני הנפש העליונה/הרוח והנשמה

                    סגורות וחתומות, אינן רואות...

                    והוא רואה רק דרך עיני הבשר שלו

                    כלומר העיניים הרגילות.

                     

                    תקופה זו נקראת "תקופת החושך"

                    שכן, כל בני האדם ללא יוצא מן הכלל עוברים אותה

                    לפני שהם מגיעים ל"תקופת האור" בחייהם

                    וזה נרמז בספרים בפסוק "העם ההולכים בחושך ראו אור גדול"(ישעיהו ט' א')

                    היינו שנפתחות עיניו הפנימיות של האדם

                    אלו האמיתיות,(ורק אצל אדם שמתקן את נפשו במשך חייו,

                    מי שלא, וודאי שעינייו הרוחניות יישארו סגורות וחתומות)

                    וזה, כאשר נוצר לבסוף החיבור הפנימי

                    של האדם בתוך ליבו אל העולם

                    כאשר הוא משיג על פי מה שעובר בעולם

                    מ"קשיים" בעיות ואתגרים לפתור

                    "טהרה ונקיות" ברמה כזאת שכבר נפתח אצלו הסתום

                    ("לב נכון ברא לי אלוקים ורוח נכון חדש בקירבי" - תהילים נא' יב)

                     

                    והוא רואה בעיניו הרוחניות את האמת מה שנעשה איתו בעולם

                    כלומר שכבר מבחין בסיבות האמיתיות שמניעות את העולם ואותו.

                    או אז כבר הגיע למדרגה שכבר השיג עיקר תיקונו בעולם

                    ומישם הוא עושה מה שנקרא "השלמות"

                    דהיינו משלים עוד דברים מסויימים שהוא צריך בתיקונו

                    כאשר עיקר התיקון כבר הושג וקיים בו.

                     

                    זה בדרך כלל

                    וזה נעשה רק אצל אדם אחד מתוך חמישה

                    ושאר הארבעה עדיין נשארים ב"תקופת החושך"

                    גם אחרי גיל ארבעים.

                    הסיבה היא שבדרך כלל רק אחד מתוך חמישה אנשים

                    מסכים ורוצה ברצינות לחפש ולבדוק מהי העצם משמעות החיים

                    וזה כלל קוסמי שמי שמחפש לבסוף מוצא.

                    כלומר אם יש לנו 100% מהאנשים

                    רק 20% מגיעים למצב שעיניהם הרוחניות אלו האמיתיות נפתחות

                    היינו 1 מ5 אנשים.

                    (והוא בסוד "וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצריים" - שמות יג' יח')

                     

                    מי שראייתו רק חומרית(היינו כ80% מהאנשים בעולם)

                    שרק רואה בעיני הבשר שלו

                    אינו מסוגל לראות האמת כי רואה רק את ההיבט החומרי בעולם

                    לא מסוגל לחדור פנימה, מעבר למחיצה המגבילה הזאת.

                     

                    זה תלוי בבחירה של כל אדם ואדם

                    כי אם האדם לא יחפש לצאת מהכלא בו הוא נמצא

                    וודאי שלא ימצא

                    ויישאר נעול מאחורי סוגר ובריח

                    ללא יכולת לצאת.

                     

                    זאת הסיבה שבני האדם

                    תמיד חיפשו את החופש ועשו מהפכות בעולם

                    כפי שמעידים ספרי ההסטוריה

                    רק שמתוך שהרגישו מוכרחים לצאת לחופשי

                    אבל לא חיפשו את התשובות הנכונות

                    היות ולא שאלו את השאלות הנכונות

                    יצא להם ההיפך

                    שבמקום ששיחררו את עצמם לחופשי

                    שחררו את הכוחות הרעים שבאדם לחופשי

                    שאת זה אנו מכירים כיום כחוקי "חופש הביטויי"

                    במדינה דמוקרטית, שהיא כביכול דמוקרטית וחופשית

                    כי מי שמבין רואה שאנו יותר כבולים היום

                    מאשר היינו פעם

                    כי לרע ולרוע יש רשות חוקית להתבטא ולהזיק

                    בשם "חופש הביטויי" שאינו מבדיל בין טוב לרע.

                    והעולם אכן התדרדר במהירות עצומה בתוך זמן קצר.

                     

                    אולם למרות הרעה הגדולה הזאת, עדיין

                    מי שהשיג האמת, שכבר נפתחו עיניו הפנימיות

                    רואה האור, ומאיר לו ת'דרך הנכונה

                    אפילו שהרבה רע וחושך מתהלך לו בעולם בימינו.

                    למה הדבר דומה?

                    למי שרואה הרבה מכשולות ובורות בעולם

                    וגם רואה הדרך לעקוף אותם, והולך בה.

                    כך שהוא אינו נופל למרות שהמכשולות רבים.

                    לא כן מי שעיוור שאכן לרוב נופל בהם.

                     

                    ועל זה אמר שלמה בחכמתו:

                    "הבל הבלים אמר קוהלת, הבל הבלים הכל הבל...

                    (ההבל מתאר את הדמיון שבדרך כלל

                    מטעה את האדם מלראות את המציאות כפי שהיא)

                    ו"סוף דבר הכל נשמע את האלוקים ירא ואת מצוותיו שמור, כי זה כל האדם".

                    אלה הפסוקים צריכים פירוש גדול

                    ואני באתי יותר להראות את הדרך

                    לעורר את הנושא, את הידיעה בו

                    ולדבר על זה בדרך קצרה.

                    דרג את התוכן:
                      0 תגובות   יום חמישי, 11/6/15, 01:26

                      מרוכז, קצר וקולע ופשוט.

                      כי חיסרון בהדרכה זה חיסרון בהבנה

                      מדריך שמתקשה להדריך כבר חסר אצלו הרבה

                      יש הרבה כאלה כיום לצערנו

                      ואת החיסרון שלהם בהסברה הם מתרצים בכל מיני סיבות

                      אדם נבון יודע שאין להם באמת תשובה

                      לכן הם מתחמקים.

                       

                      השאלות המהותיות הנידונות בחיים

                      הן עמוקות וקשות להבנה למי שלא יודע ולא למד

                      ממורים באמת טובים.

                      מורים באמת טובים הם מאוד נדירים

                      אולם מי שבאמת רוצה ומשקיע הייטב לבסוף מוצא.

                      אין לצפות שיהלומים יהיו "פזורים ככה ברחוב"..

                      והמבין מבין.

                       

                      מדריך אמיתי לחיים למד הרבה מאוד

                      ולימודים מהותיים ורציניים

                      ובנוסף עשה עבודה רבת שנים על נפשו ועל עצמו

                      הסימן המובהק שלו זה יכולת שאינה מוטלת בספק

                      בהתנהגות נכונה ובונה עם אנשים:

                      עם משפחתו, עם חבריו ומכריו

                      ועם כל הבריות כולם.

                       

                      חשוב תמיד לאבחן על ידי המעשים שהוא עושה

                      ולא רק הדיבורים.

                      כי לא העיקר הדיבור אלא המעשה.

                      בדיבורים אפשר לשקר ולעבוד על אנשים

                      אבל לא במעשים, מעשים לא משקרים.

                       

                      מדריך אמיתי הוא אדם שמקובל על הבריות, נאהב ומוערך

                      במשפחתו בשכונתו ובכל מקום שהוא נמצא.

                      הוא מקרין "וייב" של אנרגיה טובה ובריאה

                      שאי אפשר להתעלם ממנה.

                      ראויי ו"חשוב" לבדוק אותו לאורך זמן

                      ואף פעם לא להסתפק ברושם ראשוני

                      לא משנה כמה "גאון" ומלהיב הוא.

                       

                      צריך לכן להיזהר ולהישמר.

                      לברר עליו לשאול אנשים שהודרכו אצלו להתרשם

                      ולהתייעץ עם מי שרק אפשר.

                      כי מדובר באמת בענייני נפשות.

                       

                      יש עוד הרבה על זה

                      רק הבאתי כאן על קצה המזלג.

                      דרג את התוכן:
                        0 תגובות   יום שני, 8/6/15, 21:12

                        כלומר ב"מעמקי המחשבה" שלנו.

                        מי שיודע לחשוב עמוק "שומע".. את אותו קול.

                        אין זה קול כמו בעולם שלנו כאשר יחשבו הילדים..

                        אין זה קול כמו שאנו מכירים בעולם כאן

                        עם תיבת הגרון שלנו ומיתרי הקול

                        זהו לא קול ששומעים באוזניים הרגילות שלנו.

                        אלא זה במימד לפנים ממימד

                        הוא המימד הרוחני שקיים בנו

                        מימד הנפש הרוח והנשמה שלנו.

                        הקול הזה זה מטאפורה ל"מסר"

                        שמקבל אדם שהגיע להיות מחובר הייטב ללב שלו

                        דרוש שנים רבות של עבודה

                        וההדרכה מצויה בתורה

                        זה לא אומר שמי שילמד תורה ידע

                        כי הוא חייב להיות ראויי.

                         

                        אלוקים "מדבר" איתנו דרך סרטים, דרך הצגות

                        דרך בני אדם, דרך העולם, דרך הכל..

                         

                        מי שמתבונן יודע על מה אני מדבר.

                        הצ'אנל הזה קיים עמוק עמוק

                        שם בתוך נפשו של כל אדם.

                        הוא לא נמצא על פני השטח

                        לכן אנשים שלא חופרים, מחפשים ומעמיקים

                        אלא רק על פני השטח..

                        לא מוצאים אותו.

                         

                        ככלל אתמצת את זה כך:

                        אדם שנפתחים לו אוזני הנשמה שלו

                        ה"אוזניים הרוחניות"(כמו מטאפורה לאוזניים הגשמיות) שלו

                        שומע.

                        כמאמר חז"ל:

                        "ולא נתן ה' לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע עד היום הזה"(דברים כט', ג')

                        שמדובר בשמיעה וראייה רוחנית של אוזניים ועיניים של המימד הרוחני.

                         

                        אדם יכול לחיות חיים חומריים

                        וכמעט ולא לפתח את המימד הרוחני שלו

                        את הנשמה ואת נפשו.

                        כן, אפשר לחיות חיים שלמים

                        ופשוט לא לדעת שזה קיים.

                        לכן אדם צריך לעשות עבודה על זה

                        כדי להגיע לעומק של עצמו.

                        ללא עבודה עצמית אי איפשר להגיע לזה.

                        עיקר העבודה זה להיות טוב ומועיל לעצמך ולכל הבריות.

                        המידות הלא מתוקנות:

                        גאוה, קנאה תאוות הכבוד, כעס וכו'

                        הם כמסך ברזל המפריד ומחשיך

                        את עיני הנפש מלראות את זה.

                        דרג את התוכן:

                          פרופיל

                          אדיבפרידמן
                          1. שלח הודעה
                          2. אוף ליין
                          3. אוף ליין

                          ארכיון

                          פיד RSS