מידי שנה אני נוהג לצאת לחיק הטבע לטובת מילוי חמצן נקי למערכת הדם בעורקי ועוד סיבות מובנות
גם השנה הגעתי לצפון הכנרת לחורשת אקליפטוסים וותיקה ומוריקה - תענוג לעין ולנשמה, כמעט......כבר בדקות הראשונות הבחנתי בכמות ניילונים וסתם בקבוקי פלסטיק בכמות מסחרית למרות מספר רב של פחי זבל שמפוזרים באתר - בעלי החיים שמבלים כל השנה במקום לא צועקים ולא קונסים את העבריינים שמעבירים לילה ב"סבבה" ומשאירים טינופת בכל פינה
אבל חכו רגע, "הקצפת" מייד מגיעה, בעודי מטייל לאורך החוף הצפוני אני מבחין בכתם שחור גדול ומבהיל בהמשך המסלול ואני מגיע עד לכתם ומזהה בקלות שיירי פחמי עץ שנזרקו לסבך וגרמו לשריפה מקומית - 100 מטר רבוע סה"ך אבל נזק אקולוגי משמעותי לאוכלוסיית שפני סלע ששכנו במקום עד לשריפה, על אחד הסלעים רבץ שפן סורי בוגר והביט בנו בהלם מוחלט ולא ברח ולא הסתתר כרגיל, השמש זרחה והחיטה נבטה והשוחט שחט.
ככה זה בארץ כנען שמערכת החינוך מקרטעת כבר דור.