ברוכים הבאים לארץ המשכנתאות, איפה שכל דבר יכול לקרות... בואו הצטרפו למשחק, ותגלו שגם פה, כמו בקזינו, הבנק תמיד מנצח...

בשעה טובה ומוצלחת, אשתי ואני החלטנו לבנות בית בארץ ישראל, ולאות הפטריוטיות הניצחת שלנו, החלטנו לבנות את ביתינו באחד מהישובים הכפריים (אם אפשר לקרוא לישוב הזה כפרי), שכל כך חביבים על בני עדת ההיי-טק בישראל.

לאחר חיפוש מתיש וארוך, פשוט לא ייאמן כמה שיקולים צריכים להכניס לסיפור של רכישת בית, הגענו לפרק שבו צריכים לקחת משכנתא. אז, שמחים וטובי לב, החלנו במלאכת חיפוש המשכנתא הכדאית. אני אפילו זוכר את הבנק הראשון שביקרנו בו, מזרחי-טפחות. זה היה ביום שחזרתי מחו"ל, אחרי טיסה של כמעט 20 שעות עם הפסקה באמצע, בואו נאמר, לא הייתי במיטבי. ישבנו בבנק, ואנחנו מאזינים לנציגה החביבה, שמסבירה לנו בצורה מאוד קרירה על איך בנויה משכנתא זו ומשכנתא אחרת, ועל למה כדאי לי לקחת ריבית משתנה, או ריבית פריים, ולמה אני צריך להתרחק מריבית קבועה. אחרי כשעה של דיבורים, לקחנו את הנתונים, ושמנו פעמינו לבנק הבא בתור (שימו לב לסיפור הבא, שני בנקים ביום אחד), הלכנו לבקר את מודי והמשכנתא המסובסדת. בבנק דיסקונט, נותנים תנאים מצויינים, אך אתה חייב לפתוח חשבון בנק שם - נו, קורבן קטן יחסית (אבל לזה נגיע בהמשך). לאחר מכן הלכנו לבקר בבנק לאומי למשכנתאות, אנשים חביבים, מסבירי פנים, וכמו תמיד - ממליצים על ריביות משתנות. אחרי זה, רק כדי להשלים, היינו גם אצל פועלים שהיו אנטיפטים בצורה מדהימה (ולא זכו לדיבור נוסף איתנו) ובנק אדנים שבכלל התנהגו כאילו הם בכלל לא מעוניינים לתת לנו משכנתא.

אז בואו נעזוב לרגע את הנושא של עם מי סגרנו משכנתא, ונדבר על שלוש סוגי המשכנתאות הקיימות בארץ: הקבועה, המשתנתה, והצמודה לפריים.

ריבית הפריים - קזינו לבעלי לב חזק

לקחת משכנתה בריבית פריים משולה פחות או יותר להימור פרוע יחסית עם הכסף. למרות שריבית הפריים יחסית יציבה, אירוע כלכלי זה אחר עלול להנסיק אותה כלפי מעלה כעניין של מה בכך. לדוגמא, בזמן מלחמת לבנות השניה, ריבית הפריים היתה גבוהה למדי. עכשיו, למה אני אומר קזינו, כי ריבית הפריים משתנה מדי שבועיים, כלומר, כל שבועיים, אנחנו עושים הימור עם ייתרת החוב שלנו, ואנו מגלים כמה באותו חודש אנו מורידים מהחוב שלנו. 

כלומר, ריבית הפריים תהיה מצויינת למישהו שיודע בוודאות שהמשכנתה שלו היא לטווח קצר מאוד, או שהוא מסוגל לסלק חלקים ניכרים ממנה בצורה זריזה יחסית.

ריבית משתנה - משכנתא במודל SLOT MACHINE

בריבית משתנה, קובעים את גובה הריבית למשך תקופה מסויימת, לאחר סיום התקופה, נקבל ריבית חדשה. דומה מאוד למכונות המזל בקזינו, אחת לכמה סיבובים אתה מרוויח. כלומר, אם היה לך סיבוב טוב, בתום סבב הריבית שלך הריבית תרד, ותקבל ריבית טובה יותר. סיבוב רע יגרור בדיוק את ההפך. שוב פעם, ריבית זו טובה למי שבונה על כספים שאמורים להשתחרר בנקודות זמן ידועות מראש, ויודע שהוא יכול לסלק חלקים של המשכנתה בנקודות זמן ידועות מראש.

ריבית קבועה - משכנתא במודל "משנכנס אדר מרבין בשמחה"

בריבית קבועה, קובעים את גובה הריבית למשך תקופת כל ימי המשכנתה, בין אם היא ל-10 שנים, 20 שנה או 30 שנה. עכשיו, גם פה יש תרגיל, והתרגיל הוא כזה, בריבית קבועה, ככל שמספר השנים גבוה יותר (עובדה זו תקפה גם לריבית משתנה), חלק ניכר מהשנים הראשונות עלול להיום כולו תשלום לריבית ולא יוריד פסיק אחד מהקרן!

אז עכשיו, אחרי שהבנו פחות או יותר מדוע משכנתה היא כמו קזינו, הגיע הזמן לשחק בלאק-ג'ק עם המשכנתא. למה בלאק-ג'ק? ובכן, למי שאי פעם ביקר בקזינו יודע, שהמשחק היחידי שבו ניתן להשיג את אותו סיכוי שיש לבנק הוא בבלאק-ג'ק. כל מה שצריך לעשות זה לשחק את המשחק לפי אותו סט חוקים, ואנחנו כבר נמצאים במצב 50% ניצחון מול הקזינו. עכשיו, בואו נציג כמה חוקי ייסוד בסיסיים:

1. אם אתם אוהבים להמר על הכסף בשביל ריבית נמוכה יותר לכאורה, קחו ריבית משתנה ולא ריבית פריים - הסיכון גבוה מדי.

2. ריבית קבועה עדיפה כאשר הריביות בשוק הינן נמוכות, או כאשר יש מבצעים של סוף שנה.

3. אם לקחת ריבית קבועה, לא להתפתות למשכנתא ארוכה מ-24 שנה. של שנה תוספת במשכנתה, תרחיק את ירידת הקרן בכ-16 חודשים ממכם. משכנתא של 24 שנה, תדאג לכך שכבר מהתשלום הראשון תהיה ירידה קלה בקרן, זה אמנם לא הרבה, אבל זה גם משהו.

אתם וודאי שואלים, ממי הם בסוף לקחו משכנתא? אז ככה, אני לא מגלה. אבל אני יכול לומר לכם, שגם אחרי שאתם חושבים שהמשחק נגמר, והרווחתם - אז הנה, הפסדתם. אנחנו סגרנו משכנתא, ואז מתקשרים אלינו מהבנק השני, שייתנו לנו ריבית טובה יותר. שיפור של 0.19% בין הריביות. על פניו, נשמע הרבה, חישוב זריז גילה שמדובר בסכום של כ-10,000 ש"ח על פני תקופה של כ-20 שנה - כלומר, טיפה בים.

המלצתי היא זו, תשקיעו במו"מ, אבל אל תתפתו לסיסמאות אלו ואחרות. חקרו מה אתם רוצים, ואל תיקחו את עיצות יועצי המשכנתאות כתנ"ך, הם לא בהכרח רוצים בטובתכם - להזכירכם, הבנק תמיד מרוויח.

שלום חברים, הבלוג עבר לאתר חדש.

האתר החדש הוא באנגלית, כיוון שהבלוג עכשיו משנה כיוון לבינלאומי. הכתובת החדשה היא:

http://www.simionovich.com

מקווה לראות אתכם שם,

ניר

האם אמטלת ה-"בטחון הלאומי" עדיין נתפסת בעיניי דור החיילים של ימינו כפי שנתפסה בעבר? ככל הנראה התשובה היא לא!

אני מניח שבעבר לא כל כך רחוק, אי שם בשנות ה-80, כאשר מדינת ישראל היתה בשלהי מלחמת לבנון הראשונה (אני הייתי עדיין בכיתה ב'), למושג "בטחון לאומי" היתה משמעות מאוד עמוקה. אני זוכר כאשר אבא של היה הולך למילואים, הוא כולו היה מתמלא גאווה וחשיבות על, שהרי, הוא הולך לשמור על בטחון המדינה. הרגשת השייכות הזו להליך שהוא גדול ממך, שיש לו חשיבות כל כך עמוקה, היתה טבועה בו, והצורך העמוק לצאת למילואים, להיפגש עם החברה על הכלי, ולדעת שהמשפחה ישנה בלילה בשקט - זו היתה גאוותם. אבל גאווה זו לא היתה רק שלהם, היא גם היתה מנת חלקם של אלה ששרתו איתם בשרות סדיר, מאין, אחוות לוחמים בעלי מטרה מאוחדת.

היום, כאשר אני מגיע למילואים, אני לא יכול לקבל את ההרגשה שמשהו קרה. אנשי המילואים שנמצאים איתי רק דבר אחד בראש שלהם: "איך אני משתחרר מהר יותר", ואני חייב להיות פייר, גם עבדכם הנאמן חושב כך. החיילים הסדירים חושבים על יום השחרור, ובין לבין, מצליחים גם לעשות משהו פה ושם. החיילים הסדירים לא מעוניינים בהליך הצבאי, וכל שמעניין אותם זה השיחרור ואיך לעשות כסף גדול לאחריו. אני חושב שהדבר נובע משלטון גנרל האי-גיון בצבא. עבור משימה של בן-אדם אחד מביאים 3 סדירים ועוד 5 מילואימניקים. 3 סדירים יושבים כל היום ומקשקשים בזמן העבודה, המילואימניקים ישנים - ועוד אומרים שהמילואימניקים הם אלה שהצבא עומד עליהם. וזה נכון, כי הם הכי מקצועיים, אבל הסדירים לא רוצים ללמוד מהם, ויותר גרוע מזה, גם לא מעניין אותם בכלל. אז יש לנו 8 אנשים בשביל לעשות עבודה של אדם אחד, מקסימום 2, תוצר יוצא: עצבים, תסכול ושעמום.

אז, למקרה שאשכנזי קורא את זה, אח שלנו, תקשיב לי טוב - הבדק בית שלך לא עוזר, וזה שתבקר בעוד תרגיל ועוד איזה מוצב לא יביא את הנחלה. אתה צריך להתחיל לעקור את שורשי הטמטום והבזבוז בצבא, אולי אז, תוכל להתחיל לסדר את הבלאגן שרץ שם.

כאשר הרצון לסגור עיסקה ולהרוויח עמלה מסויימת מעפיל על ההגיון הבריא - שם עסקים נופלים...

לפני הרבה שנים אמר לי אדם חכם: "דע את מקומך, כך לא תעשה שטויות!" - אני מניח שאני לא תלמיד הכי טוב שבעולם, כי עשיתי מיני ומיני שטויות בחיים שלי, אבל אחרי מספר פגישות שהיו לי בזמן האחרון - אני מבין עד כמה המשפט הזה חשוב בחיים בכלל ובעסקים בפרט.

למה הכוונה? אין אחד מאיתנו שלא חולם על להרביץ מכה. לתת אותה באיזה אקזיט כזה שלא נצטרך לעבוד לפחות 10 שנים. בואו נהיה פיירים עם עצמנו, כולנו חולמים להיות גיל שוויד או לארי פייג'. אבל, מציאות לחוד וחלומות לחוד, לא כולנו נגיע לשם. הבעיה העקרונית שלנו היא כאשר מגיעה הזדמנות שנראית כאילו היא מביאה אותנו צעד אחד לכיוון הזה. לדוגמא, לקחת עיסקה ענקית, כאשר ידוע לנו מראש שאין שום סיכוי שבעולם שנוכל לספק את הסחורה.

הנה דוגמא למשהו קלאסי, הייתי בפגישה לפני מספר ימים יחד עם סוכן מכירות שביקש ממני להגיע לפגישה. סוכן המכירות עוסק בתחום השיחות הבינלאומיות, ובגדול הוא מוכר כל מיני כרטיסי חיוג למיניהם. עכשיו, בואו נהיה פיירים, זה לא ממש התחום, אז לא ממש הבנתי מה אני עושה בפגישה - אבל שיהיה. הפגישה מתחילה, ואחרי משהו כמו 5 דקות של שיחה, מתברר שסוכן המכירות הצליח לדחוף את עצמו לתוך פרויקט מערכת טלפוניה כלל עולמית, שאמורה לתת שרות לכ-2000 משתמשי קצה. בעברית פשוטה, אנחנו יכולים אולי לתת ייעוץ לבניית הפרויקט, אך בהחלט אין לנו את היכולת של להקים את המערכת הזו, בייחוד כאשר יש לחברה איזה 20 סניפים מפוזרים בעולם.

נעזוב לרגע את הפגישה עצמה, וניכנס רגע לראש של סוכן המכירות. סוכן המכירות ראה לנגד עיניו את התמונה הבאה: 2000 משתמשים כפול 30$ לכרטיס חיוג = 60000$ מכירות כל חודש - בעברית, וואחת מכה כל חודש. אבל מה, הסוכן בכלל לא הבין על מה מדובר פה, והבטיח ללקוח מיני ומיני דברים לפני שברר אם בכלל יש מה להציע. הסוכן בכלל לא ראה לנגד עיניו את הנושאים הבאים: פריסה, הטמעה, הדרכה, תמיכה שוטפת וכמובן, אחריות ספק. מבחינתו, הוא מעוניין לקבל את כרטיסי החיוג, זה כל מה שמעניין אותו. אני מניח שברה מסויימת זה חוזר לפוסט שלי על המעכר, כי בכל זאת, מדובר פה בסוג אחר של מעכר.

כשהייתי קטן אמרו לי: תאכל עם מזלג וסכין, אל תכניס את הכל לפה יחד

אני חושב שפה נעוצה בעצם הבעיה, אנחנו מנסים לנגוס ולבלוע משהו שהוא לרוב יותר גדול מהפה שלנו. אני מסתכל היום על חברות אלו ואחרות בארץ, התחרות כל כך קשה, שהן מתחילות לעשות עוד דברים ועוד דברים, ואת אף אחד מהם, הם לא עושים כמו שצריך. לדוגמא, אתם לא הולכים לאל-גאוצ'ו בשביל לאכול מרק יוגורט, נכון? אז למה שתיקנו מרכזיית תקשורת מיבואן של טלפוני IP? הרי, העניין העיקרי שלו זה הטלפונים, לא המרכזיות, כלומר, אין סיכוי שהוא יעשה את זה כמו שצריך. אם אתם מוכרים שרות של שיחות בינלאומיות מוזלות, אל תחשבו על למכור מרכזיות ועל התקנות כי זה לא התחום שלכם - תעשו את מה שאתם יודעים לעשות כמו שצריך.

הפורמט של תוכנית הטלויזיה "האם אתה חכם יותר מתלמיד כיתה ו'" הוא פורמט ניפלא - מעניין עד כמה החיים דומים לתוכנית

אני מניח שאייל קיציס והמפיקים של תוכנית הטלוויזיה התכוונו למשהו מסויים כאשר החליטו ליבא את התוכנית לישראל (הפורמט הוא בריטי אם אני לא טועה). הנקודה היא שהתוכנית מתבססת בעיקר על ידע כללי, ולא כל כך על תחומי התמחות. הרי ברור לחלוטין שמבוגר שידיע לתוכנית וישאלו אותו שאלה על ידע כללי של חברה ביסודי - לא יוכל לענות עליה. אבל הייתי מעוניין לראות מה היה קורה לו היו עושים תוכנית על תחומי ידע יעודיים. הרי, ברור שגם לילדים בכיתה ו' יש תחומי עניין מעבר לבית הספר, וסביר להניח שהם יהיו בעלי ידע בנושא, לא?

-- קיציס, אני מקווה מאוד שאתה קורא פה... :-)

למה אני כותב את מה שכתבתי, ובכן, הסיפור הוא פשוט. אני עוסק בתחום המחשוב בארץ עוד מעט 17 שנה, מתוכן, כ-10 שנים בתחום האינטרנט. אני חושב שעברתי כמעט כל טכנולוגית פיתוח או כתיבת אתרים, שכבר יצא לי מכל חור בגוף.

 DHTML, AJAX, JSCRIPT, ACTION-SCRIPT, PHP, ASP, JSP, PERL, PYTHON

את כולן כבר עברתי, ראיתי, שמעתי, שיחקתי, בסוף בחרתי בסט שמתאים לי וזהו. אז אפשר לומר, שכשזה מגיע לטכנולוגיות WEB, אני יודע מה אני מדבר (אני בטוח שיש אנשים שיודעים יותר ממני, אבל נצא מתוך הנחה שיש לי מושג). ביום שבת האחרון אני מגיע לבית אחותי, כאשר האחיינית שלי שואלת אותי: "ניר, תגיד, איך אני עושה גליטרים באתר שלי?" - שאלה שזכתה ממני למבט חצי זגוגי בעיניים, ומיד שאלתי: "מה זה גליטרים?", לקח לי משהו כמו 10 דקות להבין שגליטרים הם מעיין רקעים שניתן להטמיע באתר TIPO, ואז האתר נראה עם נוצצים. את מניח שהייתי צריך להבין את זה, אבל מאוד שיעשע הרעיון שילדה בת 9 מגיע לי עם מושג WEB שאין לי מושג מה הוא. יותר מזה, כאשר התחלתי להסביר לה שגליטר הוא בעצם תמונה שמטמיעים אותה בדף בצורה מסויימת, היא הסבירה לי שאין לי מושג מה אני מדבר, וכי גליטר הוא מושג WEB שגור באתר TIPO, והכוונה היא לייצור מאוד ספציפי.

בעודי עוזב את החדר בוש ונכלם, הרי יצאתי דביל מול ילדה בכיתה ד', אפילו לא כיתה ו', לא יכולתי שלא להיות משועשע מהנושא. ועכשיו, בעודי כותב את הפוסט הקודם, אני חושב לעצמי, הרי, עבור אחותי שהיא לא מבינה גדולה במחשבים, האחיינית שלי גאונת מחשבים, למרות שבספר שלי זה עדיין לא כך - אמנם יש כשרון ופוטנציאל, אבל בין זה לבין גאונות המרחק עוד רחוק.

 אז מה בעצם אני אומר?

מישהו פעם אמר: "כל טכנולוגיה מתקדמת מספיק, תראה לעין הבלתי מיומנת בלתי ניתנת להפרדה מקסם מוחלט!" - וזה נכון לחלוטין. אני זוכר את הימים הראשונים שלי עם המחשב, הכל היה נראה לי כמו פלא מוחלט. התחלתי לעבוד בחנות מחשבים, ותמיד היה נראה לי מאוד מופלא איך חיבור בין צ'יפים יוצר מחשב שעושה משהו, עם השנים ועם הלימודים ענן הפלאים נעלם, ונשאר ההגיון הקר. אני מניח שהיום קצת יותר קשה להלהיב אותי מטכנולוגיה זו או אחרת, כי מאוד קל לי לפרק אותה מהר לגורמים ולהכריז על מה גורם לה לעבוד - כנראה שקצת חסר לי הריגוש הישן הזה.

אז עשו לי טובה, אם ראיתם משהו שממש הגניב לכם את השכל, בין אם זה שרות או גאדג'ט מגניב, תשאירו לי הודעה - אני מת לראות את זה.

לא יודע למה, אבל במדינת ישראל כולם חושבים שתפסו את אלוהים בביצים...

טוב, בהמשך לפוסט שלי על המעכר חאפר, החלטתי לספר לכם על סוג חדש של יזם שנולד לנו בארץ - אני קורא להם::"יזמי אין לי מושג".

"יזמי אין לי מושג" מזכירים מאוד את האימא הפולניה של סוף שנות ה-80 תחילת שנות ה-90. היא קנתה לילד שלה מחשב, ובגלל שהוא יודע ללחוץ על החיצים ולסיים את משחק קרטקה, אז כבר גאון מחשבים. בשנת 1990 (אם אני לא טועה), ניסו כהן כתב סידרת סיפורים על גאון מחשבים כזה (בעיתון 32BIT דאז). אותו סיפור מדבר על ילד בן 12 שהוריו קונים לו מחשבים, משקיעים בו את מיטב כספם, והילד כותב בסוף תוכנה לחישוב מספר אריזות הבמבה והביסלי הדרושות על מנת להגיע לירח. בעולם הטכנולוגי של ימינו, "יזמי אין לי מושג" הם אנשים שמסתובבים באינטרנט, כל דבר מלהיב אותם, למרות שאין להם מושג ירוק איך הדברים עובדים. ה-"יועץ הטכנולוגי" שלהם הוא לרוב ילדון בן 14, שעכשיו התקין משהו מהאינטרנט, ואהם חושבים שהם יכולים לקפוץ על אותה עגלה ולהרביץ איזה סיבוב קצר.

עכשיו, נחזור לכותרת, עם סיפור קטן. לפני כחודש מתקשר אליו מישהו, שבטלפון נשמע לי בעל קול צעיר מאוד. התחלתי לדבבר איתו, והבנתי שהוא מעוניין להרים שרות של טלפונית IP, לטענתו, לפחות בגודל של VONAGE (למי שלא מכיר, ל-VONAGE יש כמה מאוד אלפי משתמשים). לטענתו, בעזרת שילוב של טכנולוגיות פתוחות וחינמיות (דגש על החינמיות), הוא יוכל לשבור את השוק של בזק. לדעתו, הוא יצטרך לא יותר משני שרתים, וזה צריך להספיק בשביל המערכת. כששאלתי אותו מאיפה המידע הזה, הוא טען שקרא על זה באינטרנט, ושהוא מומחה לנושא. גישה כל כך יהירה, שמיד גררה את השאלה: "סליחה, אבל בן כמה אתה בדיוק?" - התשובה לא איחרה להגיע: "אני בן 18". שאלתי מיד: "ויש לך כסף כדי להרים את המיזם הזה?", התשובה המיידית היתה: "בטח, אבא שלי משקיע בנושא הזה". ביקשתי מהעולל לצרך את אבא שלו לשיחה, והתחלנו לדבר. האבא אמר לי בזו הלשון: "שמע, הילד שלי גאון מחשבים, מגיל 10 יש לו מחשב, הוא ממש גאון. מה שהוא רוצה אני שם כסף, אין לי בעיה להשקיע כל סכום, אפילו 10,000 ש"ח". הסברתי בצורה מאוד עניינית לאדם בצד השני של הקו, שהחזון של הבן שלו עומד על סכום שיותר קרוב לפי 10 ממה שהוא תכנן, ושאילו זה לא היה כך, סביר להניח שכל פוץ בעולם יקים שרות כזה. את הכאפה והצעקות שמעתי אפילו אני דרך הטלפון, לא ממש נעים. הסברתי לאבא שהבן באמת נשמע לי בחור חביב וחכם, אבל, בין זה לבין להקים שרות אמיתי יש הרבה דרך. לאחר מכן שאלתי אותו: "תסלח לי, אבל באיזה בית ספר הבן שלך לומד או למד מחשבים, אני אשמח לבוא להיפגש איתו, אולי אקח אותו אלי כמתלמד בתשלום. האם הוא חשב על לנסות להתקבל ליחידת מחשבים בצבא?" (תמיד רציתי בן טיפוחים), קיבלתי את התשובה הבאה: "אההה... הוא לא למד מחשבים בביה"ס, הוא למד נגרות והוא לא הולך לצבא." - פה בעצם הבנתי במה מדובר, ולא שאני מזלזל בבחור. בכל מקרה, הנושא עניין אותי, והחלטתי להיפגש עם הבחור.

ניפגשתי עם הבחור משהו כמו שבוע אחרי, הגיע לפגישה בחור חביב וחייכן, לבוש בחולצה מכופתרת - מה שניקרא, לבוש להרשים. האבא הגיע גם, לבוש כמעט כמו הילד, אבל היה ברור שהוא הגיע כרגע מהעבודה, חצי מזיע - נו בסדר. התחלתי לדבר עם הבחור, ושאלתי אותו מה הוא יודע במחשבים. הוא התחיל לגולל לי את הרפתקאותיו בעולם ה-VoIP, על איך התקין SKYPE וגילה שזה עולם מדהים, ושמע על לינוקס אבל לא הצליח להתקין את זה על הווינדוס שלו (הוא טען שיש לזה בעית תאימות מול WINDOWS XP), קרא על ASTERISK ועל VoIP, אבל לא הצליח להתקין בטענה שהוא הוריד את התוכנה, אך לא מצא קובץ SETUP.EXE, וכו' וכו' וכו'. שאלתי אותו אם יש לו אתר אינטרנט, נעניתי בחיוב - אור בקצה המנהרה. ביקשתי לראות אותו, הבחור הפנה אותי לאתר שלו ב-TIPO, למי שלא מכיר, מדובר במנוע יצירת דפים לילדים (האחיינית הקטנה שלי, בת 9, יש לה דף במערכת הזו). הבנתי במה מדובר, ונימקתי שאינני יכול לקחת את הבחור תחת חסותי, שכן, יש לו עוד כיברת דרך לעבור. נכון שיש לו כשרון מסויים, אך את הכשרון הזה הוא צריך להמשיך לפתח כרגע לבד או במסגרת מסודרת, ואז לחשוב על פריצה עצמאית. המלצתי לו על כמה קורסים במכללות המובילות בארץ, אך כאשר האב שמע את המחירים, כמעט התפלץ.

אז מה המסקנה מסיפורינו?

1. האמא הפולניה של שנות ה-80 התחלפה באבא היזם התעב בצע של שנות ה-2000.

• 2. גאון זה מושג מאוד יחסי.
• 3. אין ארוחות חינם (מלבד אלה שאולי אני מזמין אנשים אליהן).
• 4. לפני שאתה משקיע במה שהילד שלך רוצה שתשקיע, תבדוק שהוא באמת מה שהוא
•     נראה לך.
• 5. אם החלטת להשקיע בחלום של הילד, תהיה מוכן לכך שזה הרבה יותר יקר ממה שאתה
•     מדמיין, בייחוד בתחום ה-VoIP.

מדינת ישראל מלאה בסוגים שונים של אנשים, שניים מהם גורמים לעסקים בישראל להיות בלתי נסבלים, הגיגים על החאפר ועל המעכר.

אני מניח שזה משהו שמוטבע באופי הישראלי, אבל כל אחד מאיתנו רוצה ל-"דפוק מכה". כל אחד מאיתנו מפנטז על האקזיט, על היום שפה נשב על היאכטה שלנו, נשתה מוחיטו שיוגש לנו מידיה של משרתת ענוגה, נסתכל על הים ונאמר לעצמנו: "וואלה, שיחקנו אותה". אני מניח שהרצון העז להגיע אל המצב הזה, יצרו בארץ תרבות מעצבנת של אופורטוניזם משתנה, שגורם לאנשים מסויימים לעסוק היום בעסק אחד, ומחר בעסק אחר, ותוך כדי כך, להוציא שם רע לענף בו הם עוסקים.

החאפר - זה שגורם לך לחשוב פעמיים לפני שאתה קונה משהו או עושה משהו.

חאפרים קיימים בכל מיני סוגים, הבלתי מזיקים עד הפוגעים ברמה פלילית. לפי מה שאני רואה, מקורו של החאפר הישראלי נובעת לרוב מאיזשהו דחיפה סביבתית. כלומר, ילד בן 12 שקצת מכיר מחשבים מהבית (יודע להפעיל את אקספלורר, והצליח להתקין להתקין סקייפ בלי להרוס את המחשב), והשכנים והמשפחה מחליטים לסנג'ר אותו בשביל לתקן להם בעיות כל הזמן. כאשר הילד עדיין בגיל 12, הוא לא מבין שמה שיש לו ביד זה הרבה מאוד כסף. איפשהו בגיל 14, הוא מתחיל לקלוט שאפשר קצת להתפרנס מהנושא הזה, ועכשיו עומדות לפניו שתי ברירות: להיות חאפר או להיות מקצוען.

המקצוען, יחפש למסד את הידע שלו במסגרת מסודרת, תוך כדי כך שהוא ממשיך לתמוך במשפחה ובשכנים (עבור סכום צנוע). לרוב, הוא יחפש עבודה חלקית בחנות מחשבים בעיר המגורים שלו, אם הוא ממש כשרוני, אולי אפילו יצליח להתברג לחברה גדולה יותר בתור עוזר של מנהל רשת - הוא בדרכו להפוך למקצוען אמיתי. החאפר, אומר לעצמו: "יאללה, גם ככה אף אחד לא מבין מה אני עושה, נתחיל לעשות קומבינות ונסגור קופה יפה". עכשיו, החאפר שלנו מתחיל להמציא תקלות שלא קורות, כל תקלה אצלו תמיד נגמרת בעבודה ארוכה מאוד, ולרוב, הפתרון שלו כולל שדרוג של כל המחשב, למרות שלא ממש צריך. אגב, יש לציין שאת הרכיבים שנותרו מהשדרוג, הוא מסלק מהאזור בצורה מאוד דיסקרטית, והם מוצאים את עצמם במחשבים אחרים - הרי הם לא דרשו שידרוג מלכתחילה. החאפרים מתחלקים להרבה קבוצות, והם נותנים לנו היום מיני ומיני שרותים. חאפר מסוג נוסף הוא זה שעוסק בהכל, ידו בכל ויד כל בו, הוא יודע מעט על כל  דבר, אבל הוא לא יודע שום דבר לעומק. כמו שאומרים: "הרבה ידע הוא דבר מסוכן, אבל ידע מועט יכול להיות מסוכן יותר!". החאפר הזה יודע הכל ומסוגל לסדר כל דבר, אם יש משהו חדש באינטרנט למכור לך, הוא יידע איך. תחת החאפרים האלה ניתן יהיה למצוא את כל שרותי ה-VoIP שקמים ונופלים מידי לילה, כמו יוביפון, גרופפון, קאזיל ועוד ועוד ועוד. אלה אנשים שמצאו משהו שאפשר לגרום לו לעבוד מהר, להריץ סיבוב של כמה חודשים, לקחת כסף ואחרי זה לסגור את הבאסטה.

המעכר - זה שמצליח למכור לך את מה שאתה ממש לא רוצה

המעכר הוא איש מכירות בכל רמ"ח אבריו - אם יהיה צריך, ימכור לך את אימא שלו בתור שואב אבק מקצועי שמשמש גם כתנור פלא שמסוגל להכין כל מעדן עלי אדמות. המעכר לרוב יהיה סוכן מכירות של כל דבר שקיים על פני האדמה, היום הוא מוכר VoIP, מחר הוא מוכר תרופות, בעוד חודש הוא מוכר דירות נופש ושנה מהיום הוא מוכר אותך. המעכר מסוגל לתת טיעון משכנע לכל דבר, ולו בלבד לסגור את המכירה - מה קורה אחר כך, לא ממש מעניין אותו, זה כבר לא באחריותו. את המעכרים, בצר לי לומר, ניתן לפגוש בהרבה מקומות ובווריאציות שונות. מעכר טוב, ידאג לתפוס תחום מסויים ולהתמקצע בו, אבל תכונות המעכר שבו תמיד יחזירו אותו להתנהגות הקודמת. לרוב, המעכר יהיה מצוייד במצגת מחשב רהותה, כזו שלא תשאיר הרבה מקום לשאלות. הוא יהיה תמיד מוכן לכל שאלה, וכל תשובה שלו לרוב מתחילה במשפט: "אין בעיה, כבר עשינו את זה למישהו בעבר" - למרות שלא היה ולא נברא. מעכר טוב, גם יספח לעצמו פעילויות חופפות, כך שייראה לאחרים שהוא הרבה יותר מקצועי ועשיר ממה שהוא באמת. לדוגמא, ספק מרכזיות VoIP שיחד עם המרכזיה מוכר גם שרות של שיחות בינלאומיות.

הרי איך ייתכן שאתה גם יודע לייצר ולספק שרות בעת ובעונה אחת, הרי בלתי אפשרי שזה יהיה - או שאתה ספק שרות או שאתה יצרן, אתה לא יכול להיות שניהם ולעשות את שניהם בצורה טובה (לרוב, אתה לא מסוגל לעשות אחד מהם כמו שצריך).

פטנט ישראלי: המעכר חאפר

המעכר חאפר הוא ייצור בזוי, זהו ייצור בעל יכולות טכניות ברמת חאפר, בעל יכולות מכירה ברמת מעכר - תוצר יוצא, הוא ימכור לך מוצר או שרות בינוני מינוס, יגבה מחיר גבוה, וכאשר יהיו בעיות (ויהיו כאלה), יאשים אותך ואתה גם תאמין לו. המעכר חאפר הוא תוצר אבולוציה של הישראליות המתקדמת, ולרוב, נובעת מייצר התחרות הבלתי ניתן לשליטה שלנו. הרי, זה יהיה ממש מגניב להגיע למילואים עם איזה ג'יפ 4X4 חדש, מאשר בסובארו הישנה שלך, לא? הרבה יותר כיף להגיע למילואים ולהשוויץ מול החברה עם איזה תפלצת רצחנית, מאשר פורד לעבדים, לא? המעכר חאפר מדבר תמיד בסגנון הבא: "שמע, אני תקוע עם מכולה של ציוד בנמל, אני ממש חייב לשחרר אותה, אחרת אני מפסיד איזה חצי מיליון שקל!" - הוא כבר מזמן לא עוסק במאוד או אלפי שקלים, המספר היחידי שקיים אצלו זה מיליון. הוא נצלן בלתי נלאה, לרוב גם קמצן (אם לא היה קמצן, הרי שלא היה צריך להיות מעכר) ושוויצר שלא ברא השטן, גם כאשר אין לו ממש על מה.

טוב, מספיק קיטורים להיום, אם יש לכם מה להגיד או לספר על מה שכתוב, אשמח לשמוע. אם אתם מכירים אנשים שנופלים לקטגוריות שמופיעות מעלה, אשמח לשמוע מכם.

 קהילות האינטרנט הישראליות הן אלטרנטיבה מקומית יפה לקהילות הגלובליות, אך האם הן מסוגלות באמת לעמוד בתחרות?

טוב, מצטער שלא כתבתי כבר זמן מה, פשוט לא ממש היה לי זמן - עבודה, משפחה, חגים וכו'.

אז ככה, לפני כשבועיים הגיע לארץ האח הקטן של אישתי, שכרגע גר בניו-יורק, כאשר הוא כולו מלא הוד והערצה לאתר FACEBOOK. למי שלא מכיר, אתר פייסבוק הינו אתר קשרים קהילתיים, המכיל מיליוני משתמשים מכל העולם ועשרות אלפי קהילות מעניינות. למרות שאני לא בדיוק הטיפוס של רשתות חברתיות, בגלל עבודה ללקוח מסויים שלי, החלתי לעבור עם אתר פייסבוק לצורך פיתוח אפליקציה מסויימת. ואז גיליתי מדוע פייסבוק תפס תאוצה כל כך חזקה בעולם: הוא פשוט, מהיר, נגיש והכי חשוב, ידידותי וברור.

אתר פייסבוק לא מתיימר להיות משהו שהוא לא, בגדול, הוא מערכת שיתוף מידע בין אנשים, בלי יותר מידי פיצוצים וצלצולים. היופי שאני הרגשתי בו הוא יותר בפן הפיתוחי, שכן, הוא מאפשר לכל מפתח שמעוניין ליצור אפליקציה המקושרת לפייסבוק לעשות זאת. ממשקי התכנות מתועדים, וקיימת קהילה ענפה של מפתחים שכותבים ומפתחים אפליקציות חכמות אלו ואחרות.

לאחר שהות של כשבועיים בפייסבוק, הבנתי משהו שקורה בפייסבוק, אבל לדעתי לא יכול לקרות בארץ, וזה פשוט נובע מהמודל העיסקי של הקהילות בארץ - הן פשוט סגורות למפתחים. אם אני רוצה היום לכתוב איזושהי הרחבה או אפליקציה לאתר קפה של מרקר, אני צריך לחתום איתם הסכמים, הם צריכים לחשוף לפני ממשקים שונים ומשונים, ובגדול, לא מדובר על פרוצדורה פשוטה. אז נכון שלא כל האנשים מפתחים אפליקציות, אבל אלה שכן מפתחים יכולים בהחלט להעשיר את החוויה של אלה שלא, ואז האתר הופך להיות יותר מלא ויותר שימושי לחברים בו.

אין לי מושג מתי האתרים בארץ יבינו את הנושא הזה, הרי כל מודל חברתי בארץ נמצא בשורשו מודל כלכלי ידוע מראש - לרוב לא ממש כלכלי, אבל יש כזה, ולרוב הוא לא ממש מביא לידי חשבון פיתוחים והרחבות על ידי הקהילה עצמה. בנתיים, אני חושב שאני יעביר את חיי הקהילה שלי לפייסבוק, ואני אמשיך לכתוב פה מידי פעם על ההרפתקאות שלי בפייסבוק.

באמת שיש לי הרבה כבוד לחברת בזק בינלאומי כמפעילת שרות טלפוניה, אבל בתור ספקית אינטרנט - פה כבר יש לי השגות...

אז ככה, הסאגה שלי מתחילה אי שם בחודש מרס האחרון, כאשר חברת אקטקום נקנתה על ידי בזק בינלאומי. בעודי מהלך לי לכיוון סניף הבנק הישן שלי, שמח וטוב לב על כך שאני הולך לבטל את החשבון הישן שלי (סיפור ארוך) ולעבור לבנק חדש, והנה אני מגלה שאני לא יכול לסגור את החשבון - כיוון שבזק בינלאומי חייבה את כרטיס האשראי שלי בעסקה עתידית על סך של 10 ש"ח.

אבל רגע, אני לא לקוח של בזק בינלאומי, מדוע חוייבתי? בדיקה מהירה (מלווה במספר הרמות קול עסיסיות) גילתה כי בזמן המעבר, בזק בינלאומי ביקשה לבדוק את כרטיסי האשראי המופיעים במערכות אקטקום, והדרך לעשות זאת היא על ידי ביצוע חיוב וביטול ומערכות הסליקה. לאחר דיבורים רמים נוספים, הודעתי לבזק בינלאומי שאין אני מעוניין להמשיך להיות מנוי שלהם, וכי אני אעבור לחברה אחרת ביום שהמנוי יסתיים.

וובכן, המנוי הסתיים - ועכשיו אני מעוניין לעבור לחברת ברק 013. עכשיו, לאחר שבועיים שאני מנסה להתחבר, אני מגלה שהוט לא יכולה לחבר אותי לברק, כי אני מחובר עדיין לבזק בינלאומי, וכי עלי לפנות אליהם כדי להתנתק. לא ברור לי למה אני צריך לעשות משהו שהיה צריך להעשות לפני 5 חודשים, אבל, שיהיה! עכשיו, אני מתקשר לבזק בינלאומי, ומקבל הרצאה בטלפון במשך 30 דקות, על למה אני צריך להישאר לקוח שלהם.

אז עכשיו אני אומר, לא מספיק שחטפתם אותי בצורה אלימה, לא מספיק שניסיתם לחייב אותי סתם, עכשיו אתם גם לא מוכנים לשחרר אותי? נו, הגזמתם!

אומרים עברית קשה שפה, אבל אנגלית זה בהחלט לא טורקית!

מדי פעם אני מבחין שטעויות כתיב אלו ואחרות באתרי אינטרנט אלו ואחרים. לא שאני לא חוטא בנושא, אבל יש הבדל מהותי בין בלוג אישי של אדם, שבו הוא יכול לטעות ולתהות באהבת נפשו, לבין אתר של חברה.

קחו לדוגמא את התמונה המופיעה מטה, ותגידו לי אתם, האם הייתם לוקחים אותם כיועצים? הרי ברור שהם כותבים באנגלית, כפי ששומעים אנגלית במבטא טורקי.

"מיליוני לקוחות של מיקרוסופט נחשדו בפיראטיות, ומערכת ההפעלה החוקית שלהם הושבתה" - TheMarker

אמר פעם אדם: "מלאכתם של צדיקים נעשית בידי אחרים" - וראו איזה פלא, כמה שזה נכון. עקב תקלה במנגנון WGA של חברת מיקרוסופט, אלפי מחשבים בעולם הוכרזו כ-"לא חוקיים", למרות שעותק החלונות המותקן עליהם הינו חוקי לחלוטין - כולל מחשב ה-VISTA של עבדכם הנאמן.

עכשיו, מעבר לנושא איכות הקוד של חברת מיקרוסופט, שידוע כבר שנים שהינו גובל ברמה בינונית עד כדי אומללה, יש נושא שמציק לי יותר - נושא הפרטיות ונושא ההשלכות של פעולה כגון זו שקרתה.

בואו נדבר קצת על פרטיות, מעניין מהי ההגדרה המילונית של פרטיות - לא?  כיוון שאנחנו בכל עוסקים במשהו יותר גלובלי, נחפש את פרוש המושג Privacy.

"Privacy is the ability of an individual or group to stop information about themselves from becoming known to people other than those they choose to give the information to. Privacy is sometimes related to anonymity although it is often most highly valued by people who are publically known. Privacy can be seen as an aspect of security—one in which trade-offs between the interests of one group and another can become particularly clear." - Google

כלומר, אחד הערכים של הפרטיות הוא לבחור למי אני מעביר נתונים על עצמי או גישה לנתונים שלי. עכשיו, טכנולוגית WGA הינה הפרה בוטה של הפרטיות שלי, שכן, אם אני לא עובד עם WGA, אינני יכול לקבל עידכונים לתוכנה שלי - קרי, אני חייב לעבוד עם WGA ואין לי אפשרות לבחור שלא לעבוד עם WGA. עכשיו, בואו נחשוב טיפה על העבודה שלי, אני יועץ מחשוב ופיתוח תוכנה. כלומר, המחשב שלי ככל הנראה מכיל מידע שהוא רגיש לחברות מסויימות, ואם חס וחלילה המידע ידלוף החוצה, הרי שיש פה בעיה עסקית קשה מאוד. אלמנט ה-WGA מאפשר לאנשי מיקרוסופט לאסוף מידע רגיש מהמחשב שלי, בלי שאני אדע על כך. ייתרה מזו, אולי באיסוף המידע הזה הם גם בודקים את המידע על המחשב שלי, ואז, גם מעתיקים ממני מידע קריטי של ארגונים אחרים. כלומר, אם מיקרוסופט רוצה, היא יכולה להפוך את WGA לטרויאני (אני חושב שההגדרה לטרויאני מתאימה ל-WGA) ופשוט להשיג איזה מידע שהיא רוצה. נכון שהיא מתחייבת שלא, אבל גם אם כן, אין לנו איך לדעת, וגם אין לנו דרך להחליט שאנחנו לא מתירים לה.

עכשיו, בואו נדבר על ההשלכות של הפעולה הזו. כפי שוודאי ידוע לכם, מערכות מחשב ארגוניות לרוב עובדות במודל עידכון מרכזי שמפיץ עידכונים לכל תחנות הרשת במכה אחת. נניח, מקרה מופרח לחלוטין, שאותו ארגון הוא בית חולים, ואחת המערכות המקושרות אחראית על הספקת ערבוב החמצן במיכלי האוויר שמזרימים אוויר לכל חדרי בית החולים. עכשיו, בגלל שמיקרוסופט עשתה טעות באחד השרתים שלה, מאוד אנשים עלולים למות - ואי אפשר יהיה להאשים את מיקרוסופט, כי אף אחד גם לא יידע. איזה יופי, עכשיו גייטס ובאלמר, שעד היום היו בטוחים שהם שולטים בעולם העסקי, עלולים גם לשלוט במי חי ומי מת? אני יודע שזה נשמע מופרח לחלוטין, אך זה בהחלט אפשרי.

אשמח לשמוע תגובות שלכם בנושא. 

כבר מספר שנים שאני מזהיר מפני השימוש בסקייפ כאלטרנטיבה לתקשורת עסקית, קשה היה לי להאמין שמיקרוסופט תעזור לי להוכיח את זה...

למי שאולי לא שמע, לפני כשבוע, בגלל עדכון בחלונות, רשת התקשורת של סקייפ נפלה לחלוטין לזמן לא סביר. עכשיו, מה קרה בדיוק? לטענת סקייפ/מיקרוסופט, עקב REBOOT של מליוני משתמשי סקייפ בעולם, שקרה באותו זמן, הרשת כולה קרסה.

עכשיו, תקראו לי פראנויד, אבל יש פה תקדים לא ייאמן, שבו מיקרוסופט/סקייפ יכולות להחזיק את העולם כולו כבן-ערובה. האם ייתכן שבגלל שמיקרוסופט תחליט החלטה, היא יכולה לגרום לתוכנת סקייפ להפסיק לעבוד, ככה סתם. כלומר, מיקרוסופט מחזיקה את סקייפ בביצים - מעניין מאוד מתי היא תנצל את זה. 

עכשיו, עקב הנפילה, אלפי בתי עסק בעולם היו מנוטרלים, ללא יכולת לתקשר עם הלקוחות שלהם. מעבר לכך, אותם בתי עסק שמשתמשים בשרותי SKYPEOUT, ששילמו כספים רבים לסקייפ, פתאום לא יכולים לקבל את השרות המגיע להם - ולסקייפ אין יכולת לתת שרות חליפי במקום. מה עושים, חוזרים לקו הטלפון הישן והטוב, ומשלמים יד ורגל בשביל לדבר.

אז מעבר לכך שאני סבור שסקייפ הוא דבר רע לעסקים (הרגשה אישית שלי), אז עכשיו גם יש לנו הוכחה שדבר קטן כמו עדכון חלונות ו-REBOOT עלול לגרום לרשת לקרוס ללא הודעה מוקדמת - פשוט ביזיון. כל מה שנותר לי להגיד זה - קדימה FWD, קדימה ASTERISK - כולם להתקדם לקוד הפתוח, ככה לפחות לא משלמים על שטויות, ויש לנו חזרה שליטה באזורים הרגישים.