כותרות TheMarker >
    ';

    סדן הפקת אמנות

    מובילת הפקת תערוכות מקוריות ואירועי תרבות ייחודיים , גילוי אמנים, והתמחות באירועי אמנות פלאסטית.
    הפקת תערוכות ייחודיות על פי דרישה, עבודה מול עמותות למינוף ע"י תערוכות נושא, טיפול וייעוץ אישי קבוע ויום יומי במאגר של כ-1,000 אמנים בארץ ובחו"ל, התמחות באירועי אמנות גדולים ועבודה מול מוסדות תרבות נחשבים לשם קיום תערוכות במוקומותיהם.
    ניסיון בהפקת כ-170 תערוכות יחיד וקונספט לאורך השנים, ובחללים שונים בכל הארץ. התמקדות באמן עצמו, אישיותו , הביוגרפיה שלו וכיצד הוא יוצר. ליווי האמן/נית החל מבחירת חלל התצוגה, בחירת האוצרת, עיצוב ההזמנה, פירסום התערוכה ויחסי ציבור מאסיביים וממוקדים לקראת הפתיחה ,הנחיית אירועי האמנות ושיחי גלריה באופן קליל וקולח.

    תכנים אחרונים

    0 תגובות   יום שלישי, 18/6/19, 17:18

    "העולם שלי"-תערוכת יחיד לאמנית רותי טורנר

    Ruti Turner

    פתיחה חגיגית:

    יום שלישי 18.6.2019 בשעה 18:00

    במוזיאון היכל שלמה

    רח' קינג ג'ורג' 58, ירושלים

    אוצרת: מעיין שריה

    פול סזאן אמר בזמנו כי :"יש להשתמש בצבע במלואו"

    ''

    כאשר צופים ביצירותיה המרהיבות של האמנית הגיאורגית ילידת טביליסי ותושבת פסגת זאב, רותי טורנר (רוסודן טנורישווילי) -אי אפשר שלא להזדהות במלואו עם משפטו זה של סזאן.  

    מזה מאות בשנים שאומנות הרקמה והאריגה נחשבת לאחת מן המלאכות הסבוכות ביותר שיש, הדורשת מן היוצר מיומנות ידיים מדויקת להפליא.

    ''

    רותי לוקחת את אריגת השטיחים  שלה צעד אחד קדימה, והופכת  אותם לציורים שספק אם היינו מצליחים לנחש שהם עשויים מצמר ולא מצבע. לדבריה, לכל אחת מן היצירות המורכבות שהכינה בעמל רב, אותן היא מציגה באכסדרת היכל שלמה בבירה, הוקדשה מלאכת מחשבת שארכה לא פעם חודשים רבים.

    הנושאים אותם מציגה טורנר בתערוכה ,מגוונים והם מתובלים בגעגוע עמוק שיש לאמנית לילדותה בטיביליסי הרחוקה ולחיים הטובים שחוותה בעיר הצבעונית והשוקקת הזו.

    היא משלבת אלמנטים יהודיים , עם טבע ונוף ומדלגת בקלילות בין הגוונים כשל היו צבעי אקריליק.

    היא מקפידה על פלטת צבעים עשירה וסוערת ולא בוחלת בשימוש בגוונים ובתתי גוונים עשירים.

    נוסטלגיה הוא מונח שגור בפיה של רותי והיא  מחוברת אליו תדיר. היא מתרפקת על יהדותה, על ירושלים, על נופי עברה ואפילו על האופנה של שנות ה30 המוקדמות.

    ''

    לימודי האופנה באקדמיה הגבוהה בה למדה בגיאורגיה, נטעו בה חוש אסתטי מפותח והתאמה של סגנונות.

    מאוחר יותר למדה תואר שני בעיצוב תפאורות לקולנוע וטלויזיה והצטיינה בכך ,מה שהוביל אותה בסוף לעסוק בקראפט ברמה הגבוהה ביותר.

    רותי נחשבת כיום כמומחית בינלאומית לעיצוב שטיחי קיר בשיטת ה- Soft Painting ובאמתחתה תערוכות יחיד אותן הציגה בטיביליסי, מוסקבה, סנט פטרסבורג אודסה וקייב.

    לישראל עלתה בשנת 1994 ומשנת 2004 היא משמשת בתפקיד האסיסטנטית של אמן הפוסט פופ ארט דוד גרשטיין.

     

    ''

    נייד האמנית: 050-6452255

    נעילת התערוכה : 28.7.2019

    שעות ביקור בתערוכה : א'-ה: 08:00-20:00

    יום שישי 08:00-12:00

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום שלישי, 11/6/19, 08:20

      תערוכת יחיד לאמן איקי בר זיו

      "ביני לסביבה"

      פתיחה חגיגית: יום חמישי, 13.6.2019 בשעה 20:00

      גלריית "אורלי דביר", רח' רבנו חננאל  5 תל אביב

      אוצרת : אורלי דביר

       

      ''

      "ככל שהעולם מתפתח שואף הוא לחזור לטבעיותו המקורית"(הרב קוק)

      האמן איקי בר זיו ,חושף את הקהל בתערוכת היחיד הנוכחית שלו בתל אביב ,לאמנות ברת קיימה ראשונה במעלה. הוא מחזיר את הצופה אחורה בזמן לטבעיותו המקורית של החומר ממנו הוא יוצר.

      איקי ,שאיננו כבול למוסכמות, לא פוחד לגעת בחומרים שונים ואינו מוגבל לשיטות ביצוע וטכניקות מסוימות. כאשר הוא נתקל בצורך מסוים, הוא מייצר אפילו את כלי העזר המשמשים אותו להשלמת היצירה.

      במובן המובהק בר זיו הינו אמן רדי מייד, כאשר הוא לוקח בין השאר  חפץ תעשייתי או יומיומי ובוחר להעלותו  לדרגה של אמנות. 

      ''

      חשוב לו ההקשר עם הסביבה וגם דבר זה ניכר בעבודותיו ,המאופיינות באסתטיקה וטכניקה ברמה גבוהה. העבודות משתלבות ומתחשבות בסביבה תדיר, והוא זורם עם אילוצי הסביבה, אינו פוגע בה ,ולמעשה ממשיך אותה בדרכו המיוחדת.

      בר זיו אוהב את החומר והיצירה ומתנסה בחומרים מגוונים ביצירותיו:

      בעץ, בטון, פליז וברזל, אך באותה הנשימה הוא מגן על התכונות הראשוניות של החומר, כך שיש בפסליו משהו בלתי מהוקצע ואמיתי.

      הוא נע תוך שימוש בתכונות היסודיות של החומר ופרופורציות ויזואליות. וכך נרקם הדיאלוג בין האמן לפסל ולטכנולוגיה.

      באמנותו של בר זיו מטשטשים הגבולות בין האמנות לחיים וכדברי אריסטו:

      "האמנות יש שהיא משלימה את מה שהטבע אינו יכול לסיים "

      העבודות של איקי בתערוכה זו מדברות על מצבים, אנשים ויחסים, בינם לבין עצמם ובינם לבין סביבתם.

      שעות ביקור בתערוכה:

      ''

      אתר האמן:

      https://www.barzivdesign.com/

      האמן בפייסבוק:

      איקי בר זיו  סטודיו לעיצוב ופיסול   Bar Ziv Design & Art

      גלריית "אורלי דביר" ברשתות החברתיות:

      שעות ביקור בתערוכה:

      ימים א-ה 10:00-20:00

      יום שישי: 10:00-14:00

      נעילת התערוכה :27.6.2019

       

       

      ''

       

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום שלישי, 11/6/19, 08:12

         

        הצילו! העולם התחתון היהודי 

        Караул  געוואלד! יידישע אונטערוועלט / 

         

         

        ''

        הצגה מוזיקלית החושפת את סיפורו של העולם התחתון היהודי המלא בטיפוסים שונים – גנבים, זונות, שיכורים, קבצנים, עסקנים ונוכלים למיניהם והכל ביידיש עסיסית. ההצגה לוקחת אותנו אל היריד בעיירה היהודית, בו פועלים טיפוסים אלה ומוצאים בו את פרנסתם. הסיפורים, המחזות והמערכונים נשזרים יחד בשילוב שירים נפלאים: שירי שיכורים, גנבים ובתי סוהר. חלקם מלאי הומור ממזרי ועוקצני וחלקם נוגעים ללב, כשהם חושפים צד אנושי או סיפור מרגש.

        ''

        האמת, ביידיש – גם העולם התחתון נשמע יותר טוב

        עיבוד ובימוי: דורי אנגל.

         בהשתתפות: ענת עצמון,  מוניקה ורדימון, ישראל טרייסטמן, דנה יעקובי, יעל יקל, דותן עמרני, אנדרי קשקר, יונתן רוזן.

         

        ''

        ההצגה בליווי תרגום לעברית ורוסית

        אתר התיאטרון:
        http://www.yiddishpiel.co.il

        לוח ההצגות:
        http://www.yiddishpiel.co.il/%D7%9C%D7%95%D7%97-%D7%94%D7%A6%D7%92%D7%95%D7%AA.html

         

        Yiddishpiel Theater  תיאטרון יידישפיל

        בפייסבוק

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום ראשון, 26/5/19, 07:59

          האמן הישראלי והבינלאומי שי הרדן תושב גני תקוה ייקבל מבקרים בסטודיו שלו ויציג מיצירותיו
          רח' דרך אילות 9 גני תקוה,ביום שישי ה 31/5/2019 בין השעות :10:00-16:00

          ''

          בציוריו של הרדן בולטות יכולות האיור וההבנה של הצבע, תוך שמירה על ערפול של צבעים, עומק ותנועה המדגישה את הפתאומיות של האדום, הכתום והירוק. עוד דמוי מפתיע הוא הארובות של פעם, זהו דמוי טעון וחזק המחבר עבר עם הווה.

          ''

          ''

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום שבת, 25/5/19, 09:21

             ''יש דברים שרציתי לומר...'' תערוכה קבוצתית איכותית

            אוצרת : שולי בריסקין

            גלריה "על האגם" דרך הפארק 10 רעננה

            ''

            ''

            אורית עציוני,  אמנית מרעננה, מציגה 3 קטגוריות של ציור. האחת, ציור בשמן, של דמויות מטושטשות. השנייה,  ציור בחוט, והשלישית, שילוב בין ציור לקרעי עיתונים. ציוריה המעורפלים של אורית, מדגישים דמות – אדם, על מבטו ורקעו המובלע. לאורית, יש אמביציה חזקה ומניע ,לא מודע, לצייר ''  ב ''ל ב ן '' .    ללבן יש אין- סוף גוונים ומכיוון, שאורית, מצהירה על עצמה, שהיא מונוכרומטית ואיננה צבעונית, המתלבשת, לרוב, בשחור, הרי שהכי מגוון עבורה, הוא שימוש בכחולים, ירוק זית או בהיעלמות נוכחותן הצבעונית של דמויותיה עד היטשטשותן. אורית , אוהבת שקיפויות. תמונותיה מרוחות בשמן אולם האפקט האשלייתי שניראה לצופה, משקף, לכאורה, ציורים שניצבעו בצבעי – מים. לדבריה, ביצירותיה, יש אמירה, שאיננה חד – משמעית וביטויה: ש''הכל אצלי, נתון לסימני – שאלה. הדמויות שלי אינן בפוקוס מובהק  והן מאלצות את הצופה, להתאמץ ! כמרכיבת משקפיים לקוצר הראייה שלי, פחדתי, תמיד, מה יאמרו?! למעשה, 'אנשים', לא ממש העניין המרכזי – בעבודותי. אני זקוקה להם , בעיקר כאובייקטים ליצירותי ! ''  אורית, נישענת ומושפעת האימפרסיוניסטים ,כמו,  קלוד מונה, ב- קתדרלת רואן 1893  ומ- ג'. א. מקניל וויסלר ב - סימפוניה בלבן- הנערה בלבן, 1862).                                                                                           ''ציורי- החוט של האמנית החלו מאהבת תמונותיהם של סבה וסבתה ,אותם הייתה ממירה לצבעי- ספייה ומשם העמיקה והתענינה בתמונות הפורטרט של המאה ה-19 ומימשה את כמיהתה האמנותית על ידי המרת הצילומים והציורים לחוטי-רקמה שנצבעו בתה /קפה ותוצאתן נתפשת כיום לאמנות מוגבהת Raized-Embroidery :  !  הטכניקה השלישית ב-ציור בחוטים-  מערבת מילים, מילים , מילים ותווים ביחד  עם קרעי עיתונים , היוצרים אפקט מרוכז אל מבטי- אדם או אל כפות ידיהם והם משמשים כערבוביה של סוגי תקשורת או היעדרם,,, זו כמובן פרשנות המתעוררת לנוכח ההסתגרות של דמויותיה בגפן לצד מכשירי הפלאפון שבמחיצתם ,,,אביזרים אלו, המתחלפים, לעיתים בכלי נגינה...הפתוחים להנאה ולפרשנותם של הצופים. אורית, ידיה- נוגעות בכל . 

            אדוארד אלמאשי – צייר ופסל דיגיטלי, מבקש לחבר בין כישוריו כמהנדס תעשייה לבין המציאות הטכנולוגית העכשווית, ובכך מנציח באמצעות רכיבים רבים ואלקטרוניים מציאות שהייתה לצד, מציאות שניבראת באופן מתקדם יותר. בעבודותיו, נפגוש גם בציור דקורטיבי, המבליט את הגבולות שבין הדו-ממד לתלת-ממד וגם בפיסול הנע בין הפיגורטיבי למופשט .לאדוארד, יש אסמבלאז'ים המורכבים מרכיבי מחשב מרובים ועל ידי צירופן הייחודי למשטחי- העץ, האלומיניום או הפרספקס שלו, נוצרות תמונות נוף אורבאניות של גורדי שחקים וערים הבנויות לתלפיות. האמן ניזון מעולם המחשוב, מחד, ואליהם הוא יוצק צבעים נוזליים הנמהלים בתנועות יד אל תוך תבניות המוכנות מראש, ששורטטו קודם ביד ובמחשב. כך יצירותיו ''יולדות'' עולם צבעוני, נייד, זורם ומעורבב ,לצד הרכבה של פריטי מחשבים, שפורקו לכבלים, ספקים, חוטי טרנזיסטורים וגם לוחות צבעוניים ,שמכילים בקצביות טכנולוגית מרובה - תבניות דקורטיביות עם צבעוניות מסחררת ועוצמתית.

            אלמשי, מרבה בצורות גיאומטריות ובקוויות מעגלית המייצרת תנועה. אדוארד ,נולד באלבה יוליה שבטרנסילבניה, בסיומה של מלחמת העולם השנייה. כבן למשפחת פועלים, שאב את אהבתו ליצירה ולאמנות מנשות המשפחה שעסקו במלאכת הרקמה והתפירה. עם עלייתו לישראל, בשנת 1982, כשמכאובי העקירה מהמולדת והגעגועים אליה גברו, החל לצייר בראשית דרכו האמנותית- בטושים וברפידו-גרף, ציורים אבסטרקטיים של זיכרונות, שהורכבו משעונים, מסמרים, רכיבים אלקטרוניים, ברגים ומה לא?... כיום, המציא האמן, שיטה חדשה בציור ובפיסול - והיא יצירת משטחי צבע בלכה -בזרימה לצד בניית פסלים ציבוריים וביתיים –בשיטה הסטריאוסקופתית- תלת ממדי המוגשת על פרספקס, קרטון קרשים ומתכות.  פסליו מפארים את כיכרות העירו ''מנציחים את ה ''רגע'' בצבעם הטרי ובאווריריותם החלולה של ריבועי המתכות המתובנתים ומולם, ציוריו הדקורטיביים מפליאים בטכניקה התימתית שלהם את עיין הצופים הנרגשים והממוגנטים!

            ג'ילברט אשור,  צייר 'סוריאליסטי' ו'נאיבי' המצייר חלומות ,כמיהות וגעגוע. נולד באלג'יר ועלה פעמיים לארץ. ב1970, לאחר 10 שנים בפריז וב2015- עלה שנית, מהעיר ניס.     הנדודים ושינויי המולדת  שלו הותירו חותמם על אמנותו ואמונותיו, כיהודי, ג'ילברט מצייר אשליות.פנטזיות. ציוריו, צבעוניים מאד ומשדרים נאיביות ילדית עצומה, מחד, אולם מלאה בסימבוליזם מורשתי ובכמיהות רוחניות, מאידך. לעבודותיו - אין אדמה ושמיים נורמטיביים . אלו מתהפכים, לא פעם. ה'מטה' הופך 'מעלה' ורוב החפצים, הדמויות והאלמנטים הגרפיים, מרחפים בחללים ובגבולות, שמעידים על כל -מקום. המגע הכאוטי שלו, מזכיר את זרם הסוריאליזם באמנות, שפרח בשנות העשרים והשלושים של המאה ה20 בצרפת ונבע מתוך התפרקותה של תנועת הדאדא, שגרסה ושללה כל סדר והיגיון שהובילו, בעצם, למלחמת העולם ה-1. הסוריאליסטים, כרנה מגריט וסלבדור דאלי, חיפשו פתרון לשליליות זו ומצאוה  ב-אמנות, כפתרון לכל חיבוטי הנפש שהתעוררו עקב המלחמה. בחלומות, אין היגיון ומגבלות במחשבה, ובהשראתם, הלא –מודעת של האמנים הצרפתיים, על ג'ילבר, כך ציוריו העליזים, משדרים אי-סדר תלתממדי ומעוררים את הצופה לחשוב ולהיטלטל עוד ועוד.  ציוריו, משדרים התחכמות הומוריסטית ומחויכת המשמשת בערבוביה, לצד מסרים יהודיים המנכיחים עצמם ברב תמונותיו. כמעט, בקנאות, חוזר ומשתעשע בלצייר סמלים כמו יונים, מגן- דוד, חנוכייה, דגים, ירח וחיות. בתמונותיו גם נופים- קדומים, חופי ים, אנשים מרחפים, כינור ופסנתר, ליצנים ונשים אוריינטליות לצד פרצופים 'קוביסטיים'  ופני יהודים, עד לטשטושם האבסטרקטי של האלמנטים- לקווים וצורות אמורפיות וקונטרסטיות. ג'ילברט, שחי בצרפת, מסנתז בציוריו את השפעתו האמנותית - קוביסטית של פיקסו וגם את השפעתו של האמן היהודי רוסי מארק שאגאל . לשניהם, עקבות רגל לא מודעות, ביצירות של אשור. ג'ילברט מבליט את דמויותיו המרחפות לצד קוויות ומבניות גיאומטרית עזה.  כדמויותיו המרחפות של שאגאל  בציור ''אני והכפר''( 1911) ,כך  דמויותיו העפות, ללא אחיזה בקרקע ובהיפוך מכוון ע''י אפיונן  הרוחני של אנשיו וחפציהם, הכמהים, כולם  לגעת ב 'רוח- האלוהית – השמימית' .

            דויד גומא, פסל שם משפחתו של דויד, גומא, הוא כגומא הפפירוס, צמח, ממנו החלו מתקינים את הנייר לכתיבה, במצריים, כ3000 שנה לפנ''הס.לא מיקרי!  הצמח גדל לאורך הנילוס ,מצוי בסודן והשתרע, גם בעמק החולה בשנות ה40-50 וכיסה שטחי –קנה וסוף בארץ. בתלמוד הוא מוזכר בשימושו כקערה וכסל- נצרים ויש המזכירים את העובדה שמרים  טוותה את התיבה למשה גם מענפיו.  אני מוצאת עניין והקשר, בלתי מודעים, לשם משפחתו של האמן ,דויד, ולפסלי החמר שהוא יוצר.     מבט ראשוני בפסליו האדמתיים, מעוררים, אינטואיטיבית, את הזיכרון האמנותי הקדום מהארכיאולוגיה והאמנות המיצרית הקדומה. הפיסול ,היה אמנות מונומנטלית ,שמטרתה הייתה להאדיר את הפרעונים על ארמונותיהם, מיקדשיהם וקברותיהם. רובם נמצאו בתוך קברים, כיוון שהאמינו בחיים שלאחר המוות והכינו עצמם לחיי נצח. פשוטי העם נקברו באדמה והכוהנים האצילים נקברו ב'מסטבות'. הפיסול, כדוגמת הספינקס, שימש כמגן מפני שדים, רוחות רעות ומיפלצות והוא הכיל ראש של אדם וגוף של אריה. הגוף, סותת מסלע ים -תטיס והראש עוצב מסלע אחר, צעיר יותר שהבליט חוסר פרופורציות בין חלקי הפסל. על הפסל היה לבטא את האלוהי שבו ולא את האנושי שבו. עיצוב הגוף, על כן, הוא גרפי וסכימטי ולא נטורליסטי ושאר האברים הם גליליים ומשולשיים. לגוף, אין חללים בין הגפיים, רק שקעים. לפסל – יש מראה קפוא, המסמל את הנצח, והוא, תמיד פרונטלי. בפיסול המצרי אין כניסה לפרטים .הגבר, ניצבע בדרך כלל בחום אדמדם והאשה, בחרדל ובצהוב כהה. הראש – בפרופיל, העין – והגפיים –לא. אין פרופורציות בין חלקי הגוף וזאת על מנת לשוות להן מראה מיפלצתי  פסליו של דויד ,קשה שלא לראות בהם התגלגלות על זמנית של אמנות קדומה אל ימינו ואמונותינו אנו. לפסליו- אין צוואר! האמן, מוסיף אלמנטים חרוטים  קווים של דמויות אדם או חיה ויוצר פסל רב- חזיתי ולעיתים גם תלת-ממדי . דויד מעוות חלק מפסליו. עיניים בגדלים שונים, פנים צמודות לחזה ,מראה של פה ,כמראה של טבור גוף האדם,. התןספות שלו –הינן לא ריאליסטיות, לא אנושיות, ומבטאות חייזריות ומוזרות פרימיטיביים המעוררים תמיהה ושאלות . מה שחשוב לדויד הוא חוסר התיכנון המוקדם ביצירת יצירותיו ובעיקר האינטראקצייה שלו עם האמנים ,לצידם הוא יוצר את אמנותו.

            מירי ישראלי, אמנית אקולוגית. המילים:'סביבה ירוקה' 'מיחזור'  'קיימות' 'שמירה על הטבע' 'זבל '  - הן הלקסיקון היומיומי, השגרתי של האמנית –ישראלי. התחביר המילולי הזה, הוא בנישמתה–כמו היו פרודות חמצן הכרחיות להווייתה הקיומית והמטפורית . מירי, ' ניזונה' מאחיזתה בטבע, בירוק, במתכלה ובמתפוגג. היא איננה נפרדת מדבר. היא מבקשת למחזר ולהפיח חיים מטמורפוזיים במה, שהיה פעם בעל ערך...ועבר זמנו. עבורה, עת לכל חפץ...ועת לכל חפץ... מירי ,היא בבחינת 'שליחה', המרחפת, בשם הקיימות, מעל נופים, ערימות, הצברים ורכיבים ובעזרת כנפי- דמיונה הבלתי- נדלים, היא יוצרת אמנות מתחדשת. אמנות ירוקה, אמנות – מזבל. לטעמה, בכדי לעזור לכדור הארץ היא, בדרכה, אוגרת '' ישן '' על מנת לייצר '' חדש '' ! ישראלי, מרתקת בעבודותיה בכך, שתוצאתן- התצוגתית, אינה מסגירה את מקור חומרי הגלם, שמהם נוצרו. האמנית, בוחרת, לדוגמא, קליפות עצי- אקליפטוס ויוצרת מהם  'דיוקנאות' לחיות שעלולות להיכחד. מענפי דקל, היא יוצרת מסיכות אפריקאיות ומבקבוקי פלסטיק מרוקנים, היא מייצרת ברכונים למסיכות. חומרי- הגלם שלה מתגבבים לערימות זבל, מפקקים, שעם, קפסולות קפה, קרטונים, ניירות וממטריות גשם שבורות, המתמירות צורתן, בהתפעלות מרובה....לעכבישים הטווים קורים... סביבנו. יצירתה, שמקורה בזבל, משקפת יצירתיות וצורך כביר לביטוי האג'נדה שלה-לעולם וכך ממוללת את חרדותיה מהנזק שעלול להיגרם ליקום כולו. ישראלי, מזהירה על היכחדותן של חיות טרף בטבע, או מצביעה על סכנותיהן של שריפות הענק בעוטף- עזה ובעיקר, מתריעה מהמחיר אותו נשלם על אדישותנו לסביבות הירוקות והמוזנחות שסביבנו .בשליחות זו, קיימים עוד אמנים אכפתיים ויצירתיים, כמותה, בארץ ובעולם. האמן הברזילאי,  וויק מוניז ,למשל, אשר מככב בסרט  '' אמנות בזבל '' שהופק ב 2010  – ושם ,הוא עושה אמנות  עם ה''קטדורס'' - מלקטים עניים המתפרנסים מאיסוף זבל, ושבעזרתם יוצר דיוקנאות ענק מסוכר, שוקולד, חוטי תייל וזבל, ובתשלום על עזרתם הוא מקוה להביא לשינוי חברתי (זעיר) !             בארץ, במושב שריגים מפעילה האמנית, שי זכאי מרכז לאמנות אקולוגית. ולנו יש את מירי ישראלי, אמנית אקולוגית ,רעננית, חלוצה בדרכה המפיצה את אורה, באמצעות אמונתה ואמנותה : להפוך זבל- לאוצר !

            ''

            נעילת התערוכה :29.5.2019

            שעות ביקור בגלריה:א'-ה' 10:00-13:00

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום רביעי, 22/5/19, 20:09

               

              "נגיעות שונות"

              תערוכת טנדו לאמנים:

              חנה אשהיים ואוברי סוסקולני

              אוצרת: מיכל סדן

              פתיחה: יום חמישי ,23.5.2019  בשעה 20:00

              התערוכה מוצגת ב"בית אות המוצר"

              רח' דרך חברון 12

              ירושלים

               

              ''

              בין התאריכים:21.5.2019-2.6.2019

               

              חנה אשהיים

              תמונות התערוכה משקפות את הטופוגרפיה המשתנה בנוף האורבני. נוף נטול טבע. מרחבים שבירים. הפסבדו-נופים שבתמונות הם רשמי מתחים, שהשתחררו אל הבד מתוך מלחמות ומשבי רוח פוליטיים, לעתים עזים. לפעמים, תהליך

              היצירה שקט יותר, אינטימי משהו. חיכוך בין התבוננות פנימה ומבט אל החוץ מבעד לדלתות פרוצות וחלונות שקופים, מהלכים בלתי נמנעים, בלתי ניתנים לעצירה. ובתוך כל אלה-הדמות במראה תובעת התמודדות יומיומית וכמובן, אסתטיפיקציה.

              התמונות הקטנות מבקשות מהצופה קריאה קרובה, התייחסות טקסטואלית, כמו דף בתוך ספר. התמונות, כשלעצמן, מבטאות חיפוש וחושפות את הארכיאולוגיה של הציור. התהליך הוא התוכן, הוא הטקסט. ולעולם פרום, פרוף, פרגמנטרי ופתוח לפרשנות.

              אשהיים נעה בין המופשט לפיגורטיבי במעין ריקוד חושני ועוטף. בסידרה המופשטת והאקספרסיוניסטית, היא מתנסה, בין היתר, בגווני הצהוב, ומציגה בפני המתבונן אור אחר, מעורר ומרגיע כאחת. אמנותה ניחנה בטכניקה מורכבת, המתקשרת עם הצופה ומשפיעה עליו. היצירות מסקרנות, מרגשות ומעוררות מחשבה.

               

              האמנית בפייסבוק:

              Hannah.aschheim 

               

               

              ''

              אוברי סוסקולני

              אוברי סוסקולני

              יצירותיו של האמן בתערוכה הנוכחית, מייצגות את הדיאלוג בין האמן, המודל, הסטודיו והסביבה, והמתחים האינטימיים בין גורמים אלו. הדיאלוג בא לידי ביטוי גם בהעמדת הצבעים ובמתח שנוצר ביניהם. בחלק מהתמונות, הדיאלוג הוא בינו לבין המודל ומתמקד בעיקר בתקריב דיוקן. תמונות אחרות של הדמויות שבסטודיו מבטאות את יחסיו הקרובים של האמן והדיאלוג בינו לבין המודל והסביבה האישית שלו. אך בתמונות אחרות הדיאלוג הוא בין האמן, הסביבה והאנשים בתוכה, תמונות שבהן נבנות סצנות דמיוניות שההשראה להן באה משירה, פרוזה ועוד. תמונות נוף רחב, פתוח, מציגות דיאלוג פנימי של האמן עם הסביבה.

               

              מחוויות שצבר ממקומות ותרבויות שונות בעולם, האמן מתמקד בפשוט ובארצי, בדמות האדם. לדבריו, "הציור מאפשר לי להיות בדיאלוג נטול מלים עם הקהל הצופה ועם האובייקט שאני מצייר. תהליך יצירת התמונה נותן לי כוחות להתמודד עם האתגרים האינטלקטואליים ולהביע בציור רגשות אישיים שלעתים קשה לי לבטא במילים."

               

              לסוסקולני טביעת יד ייחודית והוא יוצר את דמויותיו לא מהזיכרון, אלא מחוויות היומיום בסביבתו האינטימית ובסביבה הרחבה.

               

              האמן בפייסבוק:

              Aubrey.soskolne

              ''

               

               

              בתערוכה ייחודית זו, מציגים האמנים  דיאלוג בין הציור הפיגורטיבי והמופשט. האם הם מנוגדים או משלימים זה את זה?

              סוסקולני ואשהיים  בונים יחדיו  דיאלוג פורה ומפרה  בתערוכה זו , דיאלוג מתמשך לאורך שנות יצירתם האמנותית. דרך מיוחדת ומעניינת של כל אחד ואחד מהם.

               

              ''

              שעות ביקור בתערוכה:

              ימים א'-ה' בין 15:00-17:00

              שישי: 11:00-13:00

               

              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום שלישי, 21/5/19, 08:17

                 

                 

                 

                 

                 

                סטנד אפ

                 

                איך פרח כמוך אף אחד לא קטף?

                 

                 

                ''

                 

                סצנת הסטנד אפ העכשווית כוללת לא מעט נשים, והפעם קבלו את  מירי בלומנפלד שתופיע במוצאי שבת (1.6) עם הקומיקאי והסטנד אפיסט קובי קוריאט

                 

                 

                 

                פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש שהוא סטנד אפיסט ומתחיל להופיע. זה פחות או יותר מה שקרה לי. לפני שלוש שנים התחלתי לעלות על במות ולעשות סטנד אפ, מספרת בפני קהל על התסכולים והשמחות, התובנות והאבחנות דרך פריזמה של הומור. שמתי לב שהתהליך הזה גורם לי ברמה האישית לשמחה ושחרור ולאחרים לצחוק ולהזדהות.

                במופע שלי אני מספרת על דימוי גוף ("הסדנה היחידה שבה הצלחתי להוריד 10 ק"ג הייתה סדנת פוטו שופ"), רווקות (כשאת רווקה - זה לא שאין לך את מי לאהוב, אין לך את מי לשנוא"), שיחות עם נהגי מוניות ("איך פרח כמוך אף אחד לא קטף"), סדנאות להעצמה נשית, מדריכות כושר קשוחות, נסיעות לחו"ל ואיך מפגש עם חמור באי רודוס שינה לי את החיים.

                במוצאי שבת (1.6) אני מופיעה עם הקומיקאי והסטנד אפיסט קובי קוריאט, שמביא סיטואציות קורעות מחיי היום, בין היתר על המשפחה המרוקאית, הפרעות קשב וריכוז, חיקויים ושירים קומיים. בקיצור יהיה שמח. 

                מוצ"ש 1.6, שעה: 21:30, בית ציוני אמריקה, (אולם מרלן), דניאל פריש 1 תל אביב

                 

                 

                ''

                 

                 

                 

                 

                 

                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום שלישי, 21/5/19, 08:11

                   

                  במאי- יוני מארחת גלריית האמנים של קניון רמת אביב שני יוצרים העוסקים במדיות שונות:

                  זיוה ברגרזון-סקורניקZIZOOMI -   מציגה את תערוכת: "מארגים" שכולה קולאז'ים , טכניקה שהשתמשו בה רבות אמני הדאדא.

                  בועז דרורי, אמן רב תחומי ומעצב מוצר מציג תערוכת ציורים בסגנון הפופ ארט.

                  אוצרת התערוכה: איילת אמוראי-בירן

                  מפגש חגיגי עם  האמנים בתערוכה יתקיים ביום ג' , 28.5.19 בשעה 19:30

                  התערוכה מה12.5 – 10.6.19

                   זיוה ברגרזון-סקורניק – ZIZOOMI   

                  אמנית היוצרת קולאז'ים שלדבריה הם  "בוראים את עצמם".

                  לאמנות הגיעה מלימודי והוראת פילוסופיה וכן לימודי תרבות. את דרכה האמנותית החלה ביצירה אישית ביומני ארט-ג'ורנלינג (יומן אמנות אישי). עם הזמן, הקולאז'ים גדלו והפכו מורכבים יותר . פיסות נייר, שאין ביניהן כל קשר, מודבקות בשכבות כשצבעי אקריליק מחברים ביניהן ויוצרים סיפורי-חלום ללא מילים. סיפורים שונים לצופים שונים. התבוננות קרובה תגלה פרטים נוספים, וסיפור-החלום ישתנה שוב ושוב, עם כל צפייה בו.

                  " כל קולאז' הוא מסע.

                   

                  ''

                  את דרכי האמנותית התחלתי בכתיבת סיפורים ושירים. בשלב מסוים, אתגרתי את עצמי בכתיבת סיפור קצר בן שורה אחת בלבד. לאחר מכן עברתי לעבודה אישית ביומני ארט-ג'ורנלינג, בהם יצרתי "יומני-מסע" אישיים בטכניקות שונות. שוב ושוב מצאתי את עצמי חוזרת ליצירה בטכניקת הקולאז'. הדבקת פיסות נייר התכתבה ומתכתבת, בכל פעם מחדש, עם התחושה של החיים עצמם, על ידי חיבור ואיחוי פיסות נפרדות ושונות ליצירת משהו חדש, שלם אחר ושונה. עם הזמן, חשתי שהיומן האישי, זה שאפשר לי להתחיל את היצירה, מגביל אותי. הדבקתי דפים כדי להגדיל את הפורמט וכאשר גם זה לא הספיק, יצאתי לדרך והתחלתי ליצור מחוץ ליומן. העבודות המשיכו לגדול, כשהן משתנות תוך כדי עבודה, מפנות מקום לדמויות שונות ובעלי חיים המצטרפים זה לזה בהרכבת סיפורי-דמיון עשירים בסימבולים, שכמוהם כסיפורי-חלום, ה"נכתבים" ללא מילים.

                  ''

                                                

                  אינני מתכננת את הקולאז' מראש, זה בלתי אפשרי. העבודה שלי אינטואיטיבית. פעמים רבות, תוך כדי עבודה, אני מרגישה שהגעתי למבוי סתום. פיסות הנייר השונות אמנם מודבקות לאותו נייר, אך אין ביניהן חיבור. לעיתים אני מרגישה כך כבר בעת החיפוש הראשוני אחר דימוי שיתחיל את ה"מסע"; ופעמים אחרות בעת החיפוש אחר דימויים נוספים, שיצטרפו אליו. פיסות נייר, מצטרפות אז, אחת לשנייה ומתחילות מסע משל עצמן על הנייר הלבן, בחיפוש אחר משמעות.

                   

                  לא אחת קרה שהרגשתי שמשהו חסר בקולאז' המתהווה. תחושה המתחילה את החיפוש אחר אותו "משהו" שימלא את החסר. הופתעתי מתחושה שאני חייבת להכניס "תנין", או יותר נכון, שהקולאז' חייב "תנין", או חיה אחרת כל שהיא, מבלי להבין למה. לא רק שאינני מבינה אז מדוע, אלא שזה נדמה מוגזם וממש לא קשור. אינני מתווכחת עם תחושות שכאלו. למדתי שלכל דבר יש סיבה, גם אם אינני רואה או מבינה אותה. כך מצטרפים ליצירה בעלי חיים ודמויות אנושיות (לרוב דמויות נשיות), יצירי דמיון המשלבים בין האדם לטבע בין הזר, ה"אחר", לבין מה שמרגיש ביתי ומוכר. שימוש ביצירותיהם של אמנים גדולים מן העבר, בשיטת ה- Readymade, מאפשרת לי מחד, להוקיר את אמני העבר ומאידך, ליצור חיבור בין העבר להווה, בעת ש"סיפורי-החלום", מקשרים את היצירה אל המחשבה, הרגש ואל העתיד .

                   

                  לאחר שהקולאז' מוכן אני מתחילה את החיפוש אחר המשמעות. משמעות הסימבולים ש"נדחפו" ליצירה ולמודע ומשמעותו של הסיפור לגבי. עם ההבנה, מגיעה גם הפתעה והתפעלות. כאשר לפתע מובן לי מדוע התנין, הינשוף או פרח מסוים נכנסו לקולאז' ומה הם באו להגיד לי או למתבונן ביצירה המוגמרת שאת מבטם הם לוכדים.

                   

                  "לכאורה, ניירות וצבעים, הם אבני הבניין של הקולאז'. אך בפועל, הוא "נבנה" לאיטו, מאבני-הנפש, חומרי הבניין של ה"אני", אליהם אני מוסיפה שכבות של צבע. כל שכבה הנוספת על הנייר, מורידה שכבת "אבק" מהנפש ומאפשרת את חשיפת ה"עצמי". זה שדהה ונסתר תחת שכבות-החיים ומציאות היום-יום.

                   

                   

                  העבודה האינטואיטיבית על הקולאז'ים מאפשרת לי חיבור אל תת המודע האישי והקולקטיבי. ההבנה שהסימבולים והסמלים המשולבים בהם הינם בעלי משמעות אוניברסלית ומדברים לכולם, גרמה לי להבין את הצורך בחשיפת העבודות לציבור.

                   

                  התבוננות בעבודותיי ממרחקים שונים, בשעות שונות של היום ובתאורה משתנה, מאפשרת לגלות בהן דברים אחרים בכל פעם. כל קולאז' מכיל, כפוטנציאל, סיפורים רבים ושונים, כמספר הצופים בו; ויותר מכך, כמספר הפעמים שמתבוננים בו.  כל התבוננות מגלה משהו חדש והסיפור משתנה". 

                   

                  בועז דרורי  

                  צייר ומעצב מוצר

                  בוגר האקדמיה לאומנות ועיצוב בצלאל. עוסק בעיצוב כבר 20 שנה.

                  מפתח מוצרים בתחומים מגוונים- החל מצעצועים, מוצרי צריכה ועד מכשור רפואי.

                  ''

                  "גם בעיצוב מוצר וגם בציור נדרשים תהליכי חיפוש ויצירה, אבל אלו שני תהליכים שונים זה מזה לא רק

                  באופן התהליך אלא בעיקר במקום שלי כיוצר-למול התהליך, היצירה והמשתמש.

                  תהליך של עיצוב מוצר הוא תהליך מובנה, מתודולוגי שנועד בסופו של דבר לתת מענה אסתטי לצורך מסויים,

                  לפונקציה. לכל פרוייקט יש לקוח שהוא מזמין העבודה, משתמש מיועד, תקציב ולו"ז .

                  אני חלק מתהליך בו שותפים אנשים נוספים: לקוח, מנהלים, מהנדסים, אנשי שיווק, לקוחות ומשתמשים.

                  כאומן, וכצייר-אני בחזית: אני הלקוח, המעצב ,המתכנן, המשתמש. אין מתווכים, אין "תירוצים" (אי אפשר להאשים

                  אף אחד שהיצירה לא יצאה כמו שרציתי..)

                  כשאני מצייר זה כל מה שההפך ממעצב אנונימי מאחורי תהליך, מפונקציה, עמידה בתקנים ומגבלות ייצור.

                  אני חופשי לעשות מה שאני רוצה ומה שיוצא מתוכי.

                  ''

                  בחרתי לעבור לחזית, להיפרד מהקונספט, להיחשף, להיות פגיע, שפיט ופשוט ליהנות...

                  כל חיי אני רושם, נותן ליד לקחת אותי לכל מיני מקומות. הרגע שלי לבד מול המשטח הריק והתוצאה שנוצרת הם הפתעה בכל פעם מחדש. כמעט אף פעם אני לא יודע לאן זה יוביל...

                  כשאני רושם ומצייר אני עם עצמי, מחפש בתנועות מהירות תשובות לשאלות שצצות... לא תמיד אני מוצא.

                  אחת האהבות שלי זה לשבת בבית קפה ולהתבונן באנשים. תמיד התבוננתי באנשים. ממציא להם סיפורים: שם, מאיין באו, מה הם אוהבים... אני מדובב את מילותיהם, בוחן את תנועתם, את שפת הגוף, הג'סטות , המבט... אח"כ הם נכנסים לציורים שלי.

                  לפני מספר שנים הורדתי אפליקציה לטלפון והתחלתי לצייר. המיידיות והפשטות הקסימו אותי. בנסיעות, בהמתנות, ברכבת, או סתם בישיבה באיזה בית קפה- האצבע נעה על המסך.

                  בהמשך התחלתי "לשוטט" גם על הטבלט והאפשרויות התרחבו: המסך גדל, מגוון הכלים, היכולת לרדת לפרטים, הצבעים והטקסטורות. ואני שרוב חיי רשמתי בשחור, נשאבתי לצבעים  שהתחילו פתאום לפרוץ ממני החוצה.

                  עכשיו אני מצייר גם על משטחים "חיים" של קרטון, פלטות עץ וקנבס עם צבעים "אמיתיים". שאלות חדשות ותשובות חדשות שלא תמיד אני מוצא...

                  אני רוצה להמשיך ולהגדיל את המשטחים עליהם אני מצייר. אולי גם השאלות והתשובות יגדלו..."

                  הגלריה, הבנויה מחלונות ראווה ענקיים, ממוקמת על הקיר החיצוני של קניון רמת אביב, אינשטיין 40 תל אביב, בין "ארקפה" למסעדת היוקרה: "גרנד קפה". חלונות הראווה מוארים מידי ערב והתערוכה פתוחה לציבור בכל ימות השבוע ובכל שעות היממה.

                  נעילה:10.6.2019

                   

                   

                  דרג את התוכן:
                    0 תגובות   יום חמישי, 16/5/19, 07:45

                    רפי דייגי: גברים בהיריון

                    אוצרת: רחל סוקמן

                     

                     גלריה משרד בתל אביב

                    רח' זמנהוף,6, תל אביב

                    גברים בהיריון

                    יעל רוזין

                     

                    ''

                    זאוס היה בנם השישי והאחרון של קרונוס וריאה הטיטאנים. נבואה שרבצה על אביו, קרונוס, חזתה, כי אחד מבניו ידיח אותו משלטונו בעולם, ובשל כך נהג לבלוע את ילדיו מיד עם היוולדם. כדי להציל את בנה הערימה ריאה על בעלה ונתנה לו, במקום בנה הרך, אבן עטופה בבד. קרונוס בלע את האבן והיה בטוח, כי בלע את בנו. ריאה ילדה את זאוס במערה חבויה בכרתים, והוא גוּדל בסתר על ידי נימפות, עד שבגר והגיע למלוא כוחו. לאחר שגבר על הטיטאנים ועל טיפון, נעשה זאוס לאדון העולם והאלים. הוא נטל לעצמו את השמים וקבע את ארמונו על פסגת האולימפוס.

                           האלים הם אלים, אך במיתולוגיה היוונית הם אינם חפים מפגמים. הם בוגדים, תככנים, בעלי יצרים ותשוקות. זאוס, למשל, חרף גדולתו והיותו החזק שבאלים, אינו הפיקח שבהם. הוא מצטייר כיישות יצרית מאוד, ותאוות הבשרים שלו מביאה אותו ללבוש צורות שונות כדי לפתות אלות, נימפות ובנות תמותה. אחת מהן היא מטיס (העצה, תושייה), שזאוס שאף לבעול אותה כדי להבטיח את עצמו מפני מזימות והפיכות. המיתולוגיה מספרת, כי האלה ניסתה להתחמק, אך לבסוף נאלצה להיכנע. לאחר שהרתה לו, נודע לזאוס, כי היא עתידה ללדת בת, שתהיה דומה לו בעוצמתה ובתבונתה, ובעתיד תלד גם בן, שידיח אותו משלטונו. כדי להקדים תרופה למכה, ובדומה לאביו לפניו, בלע זאוס את מטיס ההרה, והעובר צמח בתוך ראשו. ברגע הלידה, בעודו מתייסר בצירים (היו אלו כאבי ראש נוראיים, אני מניחה), קרא זאוס להפייסטוס הנפח, וזה הלם בגרזנו על קודקודו של זאוס, ומן הבקע זינקה אתנה, חמושה מכף רגל ועד ראש.

                           גם את דיוניסוס ילד זאוס. מי שמוכר כאל היין והגפן, נולד לזאוס ולסמלה, בתו של מלך תבאיי. לאחר שנגלה זאוס בפניה של סמלה בצורתו השמימית, אורו ועוצמתו היו כה אדירים, עד כי גופה האנושי לא יכול היה להכיל את המראה, והיא מתה. כאשר מתה, הוציא זאוס את העובר מגופה, חתך את שוקו (או את ירכו, על פי גרסאות אחרות), הכניס לשם את העובר ואיחה את השוק. כעבור מספר חודשים הוציא/ילד אותו.

                           האלים הם אלים, ומיתוסים נועדו ללמדנו דבר או שניים, אך היריון, ככול שהוא נשיאת העובר בגוף הממשי – לעומת הורות (סוגיה בפני עצמה, שהפמיניזם נדרש לה מאז ההבחנה, שטבעה אדריאן ריץ' בספרה ילוד אישה, בין אימהוּת כמוסד דכאני, מגביל ומדיר, לבין אימהוּת כחוויה של צמיחה, יצירתיות, קשר וקִרבה) – אפשרי בבני האדם רק עבור הגוף הנקבי, הגשמי.

                    ''

                           בהשאלה משמש המושג "היריון" גם ביחס לתכנון וליצירה. מבחינה זו זוכה הזכר, הגבר, הפטריארך. הוא היוצר, היולד. תפישה תרבותית זו יוצאת נשכרת מהגותו של פרויד, אבי הפסיכואנליזה. לאקאן, שהגותו ממשיכה את המסורת הפרוידיאנית, מתייחס לשלב האדיפאלי של פרויד וכותב, כי בעת ששני הילדים הפרוידיאניים משווים חלקי גוף ומגלים את השונוּת ביניהם, החברה היא המצביעה על הילדה ומיידעת אותה, כי היא חסרה דבר מה. וכך, הוא ממשיך, בעוד הפין הוא האיבר האורגני, שלחלק מאתנו יש ולחלק אין, הרי הפאלוס, מה שקיים בתחום הדמיון, הוא מה שהחברה מסמנת כחסר אצל הנשים. במסגרת הדיון הפאלוצנטרי-הוויזואלי, הפאלוס כמסמן נוכחות מקנה לזכר את מעמדו כסובייקט ואת יכולת היצירה האקטיבית.

                           רפי דייגי אינו מעוניין אך ורק בכוחו הסימבולי היוצר של הפאלוס. הוא מבקש לנכס אל תוך גופו הזכרי את תהליך ההיריון והלידה. לאורך השנים עוסקות יצירותיו של דייגי בסוגיות אישיות וחברתיות, הנוגעות לזהות המגדרית והמינית שלו עצמו ובכאלו הנוגעות לקהילה הגאה בישראל. בתערוכה "דראגולוגיה", שהתקיימה ב-2007 (אוצרת: רחל סוקמן), גישש דייגי אחר ההיבט הנשי בזהותו כזכר, כשצייר 24 שעות בחייה של מלכת דראג. ב-2017, בתערוכה "אמנות פרובוקטיבית – לייט+" (אוצרת: רחל סוקמן), הציג פסל בשם מזל תאומים: שני גברים מכונפים בעלי בטן היריונית, ולמרגלותיהם יושב תינוק, המחובר עדיין בחבל הטבור לאחד מהם. בתערוכה הנוכחית, "גברים בהיריון", ממשיך דייגי להתמודד עם הסוגיה, שהפכה בוערת בשנה האחרונה עבור הקהילה הגאה, סוגיית ההולדה/פונדקאות של גברים הומוסקסואליים, ומציג גברים, הנושאים לפניהם בטן היריונית. תהליך העבודה על הציורים כלל הכנת מודלים של בטנים בשלבי היריון שונים, שהורכבו על גופם של דוגמנים גאים. בשלב הבא צולמו הגברים וצוירו בסגנון ההיפר-ריאליסטי, הייחודי לאמן. בכל אחד מהציורים מופיע גם מעין "צוהר" למאוויי הנפש; "בועית", שהיא נדבך נוסף בסיפור ההיריון והלידה: פעם זה אולטרסאונד של עובר, פעם הרך הנולד, או כדור בדולח למשחק/לניבוי עתיד. מעבודותיו של דייגי עולה כמיהה להוויה הנשית ההיריונית וכאב על אי היכולת להביא ילד ביולוגי לעולם, רצון שאינו נחלתו של גבר או של אישה דווקא, אלא תשוקה כלל-אנושית.

                           אף שבשנים האחרונות אנו עדות ועדים לדיווחים על גברים שנכנסו להיריון וילדו, הרי שמדובר בגברים טרנסג'נדרים (מי שנולדו כנשים ביולוגיות, וזהותם המגדרית היא של גברים), ששמרו על איברי הרבייה שלהם ושימרו את היכולת להרות. היריון בגופו של זכר ביולוגי טרם הושג, ואפשרות זו היא, כרגע, רק בגדר הנחה אוטופית.

                    התערוכה "גברים בהיריון" מציגה, אם כן, ערגה ליצירת משפחה מתוך זוגיות הומוסקסואלית, וציוריו של דייגי נושאים את כתב ידו ואת כמיהתו של אמן גאה.

                    שעות ביקור בתערוכה:

                     

                    ימי שלישי עד חמישי: 11:00-18:00

                    יום שישי: 11:00-14:00

                     

                    נעילת התערוכה :

                    11.6.2019

                     

                     https://www.youtube.com/watch?v=DPiDGwFXa-E

                    דרג את התוכן:
                      0 תגובות   יום שישי , 10/5/19, 22:26

                      Orly Shalem | Abstract Painting

                      ''

                      In the lobby of Frishman Tower 46 and corner Dizengoff 100, Tel Aviv "Painting is a poetry, prayer, longing, joy bursting, cry and a search… Painting is my existential need, to express myself in color, shape and texture, in which the words are not enough... A universal language, moving emotions with meaning, each person differently. My creative process is a journey unknown and not designed. Sources of inspiration are: music with many colors, sights and local landscapes forged in my mind, the emotional world and small moments of grace and excitement". Orly Shalem, a graphic designer for over 20 years, graduate with honors the "Hadassah College" and the course for training art instructors at "Beit Berl College".

                      ''
                      Draws more than decade, mostly abstract, in a variety of tools and techniques. Her paintings are emotional and colorful, and as the life itself –sometimes very stormy and expressive and sometimes quiet and lyrical. "When my paintings are viewed, I feel that a quiet and authentic dialogue is taking place between the audience and me. This dialogue exists without words, in a language of color, stain, texture, movement, rhythm and composition, including all the sentiments that passed from me to the canvas and onward to its’ audience. All this interaction takes place within a private language – a language of art

                      ''
                      "

                      . Orly is a member of Association of Visual Artists and intelligence artists and has exhibited in numerous solo and group exhibitions across the country. Her paintings are purchased artistic original or prints by interior designers and architected, collectors and private clients. On February 14, 1919, a large solo exhibition, "Dance of Life,"

                      ''
                      opened at Frishman Tower 46 in Tel Aviv, displaying 28 large abstract paintings that she painted mostly at last period. The exhibition will be open until the end of June and can be visited every weekday from 10:00 to 22:00. The exhibition will be held till the end of June 2019 Visiting hours: Sunday through Friday from 10:00 to 22:00 Artist's website: www.orlyshalem.com Facebook: www.facebook.com/orlyshalemart Instagram: www.instagram.com/orlyshalem_art

                       

                      https://www.facebook.com/watch/?v=1599108980216529

                      דרג את התוכן:
                        0 תגובות   יום ראשון, 7/4/19, 09:06

                        בשלישי האחרון התקיימה פרמיירה מרובת משתתפיo, בבית ציוני אמריקה ' של ההצגה "רצות אל הקוגל" מבית היוצר של תיאטרון היידישפיל.

                        ניצפו: דובי גל כוכב ההצגה, ששי קשת , יונה אליאן, יעקב בודו, זלג רבינוביץ מנכ"ל התיאטרון, יפה ויגוצקי וגבי לסט מחבר הנאמנים של התיאטרון,מוטי גלעדיי ועוד

                        ''

                         

                        ''

                        ההצגה רצות אל הקוגל

                        ווארעם און געשמאק / Запуск на кугель 

                         עוסקת קומדיית טעויות מוזיקלית מרתקת עם מיטב הלהיטים המוכרים מהקלאסיקה היידית העולמית.

                        שני מוזיקאים יהודים מגיעים למקום הלא נכון בזמן הלא נכון ונאלצים לנקוט באמצעים שונים ומשונים כדי לברוח מחבורת מאפיונרים שרודפת אחריהם, המרדף מוביל אותם לאמץ זהות אחרת. תוך כדי בריחה, הם מתאהבים באנשים הלא נכונים אבל מוכיחים שלאהבה אין גבולות. נשמע כמו סרט? בהחלט! ההצגה מתרחשת באולפן קולנוע קלאסי מתור הזהב של הוליווד. הצופה חווה את אחורי הקלעים של עולם הקולנוע הקסום.

                        בימוי: יונתן אסתרקין, תרגום המחזה: לאה שלנגר, תפאורה: איה באך, תלבושות: דפנה פרץ, תאורה: מישה צ'רניאבסקי, וידאו-ארט: אנדריאנה לובינה, ניהול מוזיקלי: אור מצא, כוריאוגרפיה: תום אפלבאום,

                        הדרכה ביידיש: שי גולדברג, תרגום סימולטני: לורה סהר.

                        בהשתתפות: דובי גל, יונתן רוזן, ניב שפיר, ישראל טרייסטמן, עופר גולן, מיטל נוטיק, אירמה סטפנוב , אוולין גניס, לואיזה סלומון, נעמי קרן,  סיוון רוזנברג.

                        ''

                        https://www.youtube.com/watch?v=tiIIvxfAJEs

                        דרג את התוכן:
                          0 תגובות   יום ראשון, 24/3/19, 10:12

                           

                          קבוצת רפאל נדלן בהנהגתו של היזם דוד רפאל תיתן חסות לתערוכה המטפלת בבחירות שבחיינו

                          התערוכה היא תערוכת היחיד של האמן אילן סטאר והיא תתקיים באוניברסיטת תל אביב

                          קבוצת רפאל פועלת מעל 25 שנה בכל הארץ במגוון פרויקטים מניבים, ביניהם פרויקטים למגורים, הקמת מתחמי מסחר ומשרדים, התחדשות עירונית ועוד.

                          בראש החברה עומד מנכ"ל ובעלים, דוד רפאל, המומחה באיתור עסקאות נדל"ן בעלי יכולת השבחה גבוהה. החברה יוזמת ומתכננת פרויקטים מורכבים כגון הקמת מגדלי משרדים מפוארים בפארקי הייטק בארץ תחת המותג: "Goldtec Refael    ", יזום של פרויקטים ייחודים למגורים ותהליכים של התחדשות עירונית רחבת היקף.

                          ''

                           

                          פתיחה חגיגית יום חמישי, 28.3.2019 בשעה 18:00" Choices "

                           

                          בספריה למדעי החברה ,לניהול ולחינוך ע״ש ברנדר-מוס

                          אוניברסיטת תל אביב , שער 4

                           

                          ''

                          רגע לפני הבחירות ובמהלכן , בעוד טובי המומחים עמלים להנדס מחדש את התודעה הלאומית ולהשיג שליטה כלשהי על מחשבותינו ועל הבחירות שלנו , עוצר האמן אילן סטאר את מירוץ השעון , ולוקח אותנו צעד אחורה אל המקום שממנו הכל התחיל וממנו אנו שואבים את הכח לעשות בחירות בחיים ...אל המשפחה שלנו, הבחירות שלנו, הפוליטיקה בעמנו שהיא בעצם הפוליטיקה שלנו!

                          עבודות הפופ ארט הצבעוניות וסיגנונו הנאיבי

                          x100

                          כל יצירה נושאת בחובה מסר מאת האמן , מתוך כוונה שהצופה יזהה את המסר ויתחבר אליו גם מתוך מצבים וארועי חיים שלו עצמו .

                          .

                          ''

                          דווקא במקום בו הבחירה שלנו מצומצמת , שם למדנו לכבד ולאהוב , לקבל ולתת , זהו המקום אליו אנחנו מביאים את הבחירות שלנו בחיים , וזה המקום שבו יקבלו אותנו בדיוק כפי שאנחנו , בלי המסכות .

                          ״ תנו לי נקודת אחיזה ומשם אזיז את העולם ״ אמר מי שאמר , וסביב המוטו הזה בנה האמן את התערוכה שלו " Choices " המורכבת מאקטואליה והגיגים יחדיו , היוצרים פסייפס של ניגודים ובחירות הנע במעגל , מעגל החיים הסובב אותנו .

                          נושא התערוכה ,כמו גם עבודותיו של האמן , נעות בין דיוקנאות לקריקטורות , בין רצינות להומור , ובין צבעוניות עזה למונוכרומטי , ממש כמו החיים עצמם , אין סוף ניגודים שיוצרים שלמות .

                          כולכם מוזמנים להגיע לחוות ולהתרשם.

                          האמן אילן סטאר ניחן בכישרון לקלוט את סביבתו ולהעביר את החוויה ביכולת איורית מופלאה.

                          לאחר משבר אותו חווה בחייו האישיים, מצא עצמו מצייר ומאייר דיגיטאלית–ולפתע גילה את העולם הנפלא של הדמויות והצבעים.

                          עולמו המקצועי המצליח של אילן כאיש עסקים בעולם המחשבים ,נטע בו את הרצון להטמיע אותו גם בעבודותיו, ומשתקף באמנותו.

                          אילן הוא כמו פסל, הרואה בגוש האבן את הפסל שהוא יוציא ממנו.

                          כאב חד הורי וראש משפחה ,החי את חיי תל אביב הססגוניים, הוא מאייר את בילוייו, את הגיגיו לגבי זוגיות, חיי משפחה, העולם המודרני ונפלאות העיר הגדולה .

                          איוריו המוקפדים ממחישים לנו את המאה ה21 במלא יתרונותיה וחסרונותיה: ברים אפלוליים, אלכוהול, החיפוש אחר החום בכרך, גדודי נשים יפות והומור עם קורטוב ציניות על ביחד ולחוד.

                          ציוריו צבעוניים, מפורטים ושובי לב, ואת הרעיונות שואב אילן מהסובבים אותו ומחוויות חייו.

                          האמן הטביע באמנותו סגנון מתחדש של איורי הוינטג' של פעם, והם מביעים תקווה ,חלום, רומנטיקה אך עם זאת תעוזה ותחכום.

                          ''

                          הצבע בציוריו משמש אותו כביטוי פנימי ושולט ללא מצרים והוא מפתיע בהרמוניה נדירה בבניית הקומפוזיציה שלו.

                          אילן יוצר מעורבות ישירה בחוויותיו ומאפשר למתבונן להזדהות עם יצירותיו.

                          אתר האמן: http://ilanstarr.com/

                           סירטון על הקבוצה:

                          https://www.youtube.com/watch?v=rJiAG6yQU1Y

                           

                          נעילה: 30.4.2019

                           

                          ערב פתיחה חגיגי בחסות קבוצת רפאל נדל״ן 

                          דרג את התוכן:

                            ארכיון

                            פיד RSS