כותרות TheMarker >
    ';

    סדן הפקת אמנות

    מובילת הפקת תערוכות מקוריות ואירועי תרבות ייחודיים , גילוי אמנים, והתמחות באירועי אמנות פלאסטית.
    הפקת תערוכות ייחודיות על פי דרישה, עבודה מול עמותות למינוף ע"י תערוכות נושא, טיפול וייעוץ אישי קבוע ויום יומי במאגר של כ-1,000 אמנים בארץ ובחו"ל, התמחות באירועי אמנות גדולים ועבודה מול מוסדות תרבות נחשבים לשם קיום תערוכות במוקומותיהם.
    ניסיון בהפקת כ-170 תערוכות יחיד וקונספט לאורך השנים, ובחללים שונים בכל הארץ. התמקדות באמן עצמו, אישיותו , הביוגרפיה שלו וכיצד הוא יוצר. ליווי האמן/נית החל מבחירת חלל התצוגה, בחירת האוצרת, עיצוב ההזמנה, פירסום התערוכה ויחסי ציבור מאסיביים וממוקדים לקראת הפתיחה ,הנחיית אירועי האמנות ושיחי גלריה באופן קליל וקולח.

    תכנים אחרונים

    0 תגובות   יום שני, 25/11/19, 18:48

    "עצים מספרים"-תערוכת יחיד לאמנית לילי לויט

    אוצרת: נגה ארד-אילון

    בתיאטרון ירושלים

    רח' מרכוס 20 , ירושלים

    ''

    תערוכת היחיד הראשונה של האמנית לילי לויט ,מחברת בין העולמות המרכיבים את חייה:

    אשת נדל"ן , אושיה בתחומה - לעומת הרכות של יצירתה.

    ללילי סגנון ייחודי , מציירת בצבעי שמן על קנבס ציורים גדולים  של  טבע ,עצים ויערות.

    ילידת ירושלים, סמטאות העיר ושכונותיה הוותיקות עיצבו את נוף ילדותה ומהווים השראה לציוריה.

    לאחר שירותה הצבאי למדה ציור ואמנות בלונדון.

    ''

    עם שובה לישראל המשיכה לצייר ולעסוק באמנות, לאחר שהשלימה לימודי עיצוב פנים והנדסאות בניין פתחה משרד לייעוץ נדל"ן בשכונת רחביה בירושלים, אשר הפך עם הזמן לשם דבר בתחום.

    לילי מספרת כי מעולם לא נטשה את הציור והאמנות, בתקופה האחרונה התשוקה לצייר ולבטא סימפוניית צבעים בשלל קומפוזיציות הלכה וגברה, ועתה באה לידי ביטוי בתערוכתה "עצים מספרים".

    ''

    העצים בציוריה מספרים את סיפורו של הסתיו הצבעוני בצפון אמריקה אבל גם מושפעים מפריחת האביב בארץ.  לעיתים הם משתלבים היטב בטבע ולעיתים נלחמים על קיומם, יוצרים דו שיח ושוטפים את הצופה בפרץ של צבעים וצורות עוצרי נשימה.

    הדחף לעסוק ביצירה חזק ממנה, וקיים היה עוד בשנות העשרים המוקדמות שלה, למרות שפנתה לעיסוק אחר, בעבודתה  תמיד שילבה בין עיצוב ותיכנון, הנושא האמנותי החזותי תמיד היה פעיל ונוכח בחייה.

     האוטודידקטיות שבה והשאיפה למצויינות ומושלמות הביאו אותה להצטיין בכל אשר נוגעת.

    רגליה כאשת נדל"ן הן בקרקע ,אך היא אשת רוח ומלהטטת בין שני העולמות המקיפים אותה.

    הסופרת אן ברשרס אומרת  בספרה "בנות במכנסיים-הקיץ השלישי של האחווה" : "ציור טוב הוא תיעוד של החוויה החזותית שלך, אבל ציור יפהפה הוא תיעוד של הרגשות שהעלתה בך החוויה החזותית הזאת".

    ''

     

    כך היא לילי- איננה מוציאה תחת ידיה ציור שאיננו מוגדר מבחינתה "יפהפה".

    כאמנית- נאמנה לילי לעצמה, ולקו מסויים. היא מעריצה את הטבע והעצים  אך זהו גם טבע ישראלי משולב עם צפון ארה"ב עם הפריחה העשירה ופלטת הצבעים הסתווית.

    הציורים שלה הם כפאזל לקוח ממקורות שונים מרכיבים ציור הרמוני ומרהיב.

    לילי איננה אישה  ההולכת בתלם "המקובל" והקבוע מראש, ולכן  ומחפשת דרכים להביע וליצור באופן חדשני. היא רואה באמנות את הרצון להביע את היפה והטוב שקיים בעולמנו ובחיינו ,והיא יוצרת בשפה אוניברסאלית שנוגעת ברגש, בשלווה, ביופי הנשגב.

    לילי מציירת בשמן על קנבס, בפרטי פרטים , במכחולים שונים ובעדינות. משיכות המכחול מונחות שלב שלב עד לתוצאה   המיוחלת עם פרספקטיבה מרהיבה ,למרות שפע הצבעים והטקסטורות המינון מדוד ומאופק. יופי ואסתטיקה נשגבים הם המניפסט הסדור בעולמה וציורי העצים למעשה מספרים את סיפורה שלה.

    לילי, ילידת ירושלים, מטביעה עצמה בציור ובורחת לעולמות מכושפים של יערות ורישרוש עלים. אישה חזקה מול העולם שאת נחישותה מטביעה גם על הבד,  התוצאה מנצחת הכל. הצופה נשאר עם שמחת החיים ואהבת היופי, והתכתבות האמנית עם הטבע הרך והבסיסי.

    ''

    לילי מבורכת בפלטת צבעים ספציפית : היא מתמקדת בכתומים ,חומים, וירוקים עמוקים- היא מוסיפה קו רישום אישי ,ואיתם היא בונה קומפוזיציות מרהיבות ומדויקות בעלות קצב נפלא. סערה שקטה.

    תדיר היא נעה בין הסערה לרוגע - לבה רותחת  מצד אחד וחוף מבטחים מנגד.

    שעות ביקור בתערוכה : ימים א'-ה 16:30-21:30

    יום שישי : 15:00-12:00

    מוצ"ש עד 21:30

     

    נעילה :21.12.2019

     

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום שני, 8/12/14, 19:06

      "סולמות לשמיים"

      תערוכה מרתקת של האמנית אורית מרטין נפתחת בחודש דצמבר בתיאטרון ירושלים.
      אוצרת : נגה ארד-אילון
      פתיחה חגיגית : מוצאי שבת, 20.12.2014 בשעה 20:30

      ''

      האמנית הירושלמית, אורית מרטין, מחברת בכישרון ובמקצועיות את העולמות ההופכיים המאפיינים את עולמנו ותרבותנו במאה ה-21.
      ציוריה אינם משאירים אף אחד שווה נפש. הם בעלי צבעוניות מיוחדת, חיוניות ורמזים מסתוריים המעבירים את המתבונן בהם חוויה רגשית ורוחנית. הם עוסקים בקשר בין הזמני והנצחי, הרוחני והגשמי, המוחשי והמופשט, הדיגיטלי ומגע המכחול, הפיגורטיבי והאבסטרקטי.
      בציוריה משתמשת אורית מרטין בטכניקה מעורבת בשילוב ייחודי של כלים דיגיטליים יחד עם צבע אקריליק, על מנת ליצור אפקטים מיוחדים של שכבות צבע המשתקפות זו מעל זו, ויוצרות זרימות אור ותחושות ריחוף.
      אפשר לצפות ביצירות באתר הבית המרשים שלה:
      www.oritmartin.com
      ''

      התערוכה "סולמות לשמיים" פותחת בפנינו עולם חדש המפגיש שפה חזותית אמנותית עכשווית עם תכנים רוחניים יהודיים.
      ''

      בתערוכה מוצגות תמונות ממסע החיפוש של הנשמה אחר האור הרוחני. כל יצירה מהווה נקודת מוצא לתהליך התבוננות פנימי ועמוק בנושאים קיומיים כמו מהות החיים ותכלית האדם בעולמו.
      יצירותיה של אורית מרטין עוסקות בהתעלות מעל הרובד הנראה לעין של המציאות, והרחבת את הכלים הרוחניים שלנו.
      הציורים מגשרים באופן יחודי ועוצמתי בין הפכים: האדם והבורא, הזמני והנצחי, הרוחני והחומרי, התחתון והעליון.

      הציבור מוזמן לפתיחה חגיגית בליווי מוסיקלי במוצ"ש שבת חנוכה, כ"ח כסלו תשע"ה 20.12.14 בשעה 20:30

      כל משתתף בפתיחה יקבל מתנה הדפס



      נעילת התערוכה:10.1.2015

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום שני, 17/6/13, 18:07

         "חיים ברשת" –תערוכת פסלים 

        הרשת גועשת בתיאטרון ירושלים

        האמנית: חנה הירשמן -כהן


        פתיחה חגיגית: יום ו', 21.6.2013
        שעה: 13:00

        אוצרת : נגה ארד-אילון
        גלריית תיאטרון ירושלים, רחוב מרכוס 20, ירושלים

        ''

        בתערוכה ייחודית זו, מציגה האמנית  חנה הירשמן-כהן, פסלי רשת יוצאי-דופן העשויים בטכניקה המשלבת חומרים שונים - גבס ,בדים, נייר, פיברגלאס, צבעים אקריליים ועוד....הפסלים הם תוצאה של כשרון רב, התנסויות  שונות ודמיון עשיר.

        הפיסול ברשת של חנה נותן לעבודתה איכות רישומית של ממש. חנה מאיירת מצבים וחשה שהפיסול הנקי, הבתולי והאוורירי, יוצר דמות חיה ואורגנית יותר.

        ה"חורים" שברשת מעניקים מימד נוסף לפסל. דרך חורי הרשת רואים הכול-כל חיבור וכל כיפוף. מייצרים, נראות והסתרה, אור וצל, נפח ותנועה.

         

        באחד מביקוריה במוזיאון תל אביב, צד את עיני חנה הירשמן-כהן הספר 
        "פיסול בשיטת הרטל". היא קנתה את הספר ו..."נפלה ברשתו" תרתי משמע!

         

        לאחר חיפוש הגיעה לסדנת שולמית הרטל בת"א ושם היא עובדת, מפסלת כבר 5 שנים.

        הקשר של חנה  עם הרשת היה מסע חתחתים לא פשוט. מסע בו נשרטה, נפצעה, כאבה ונדקרה..... אך הסקרנות והרצון להתנסות בפיסול ברשת גברו על הכאבים והתסכול וחנה "התיידדה עם הרשת" .

         

        כיום  משלבת חנה ומתנסה בחומרי גלם  חדשים  ומגוונים,  היא חשה שניתנת   לה הזדמנות מעניינת להתנסויות חדשות ושימוש אקלקטי ומגוון מאוד בשילוב של החומרים הללו ביצירה שלה.

         

        כל זאת קשרה חנה עם לימודי העבר שלה בבצלאל במגמה לאומנות חופשית,

        ופיסול בשעווה אותו למדה  ב- THE ART STUDENT LEAGUE OF NEW YORK

         

        ''
        ''
        ''

         

        בעיסוקה העיקרי עסקה חנה בהדרכה פדגוגית של סטודנטים להוראה בדוד ילין

        והפעלה של סדנאות חשיבה יצירתית  של מורים בירושלים. כמו-כן כתרפיסטית באומנות בבתי חולים.

        לדידה אין ספק  שיצירה וחשיבה יצירתית עשויות לתרום תרומה רבה לכל תחום ומסגרת.

        כותבת חנה:"הרשת עמה אני מפסלת היא רשת ברזל.

        היא  דוקרת, פוצעת  שורטת, כואבת .......

        ומי אומר שדרך האומנות היא דרך גן של שושנים?!

        הכוונות טובות והתוצאות יכולות להיות  גם מאוד מספקות !

         

        רשת עשויה מאריגת  שתי וערב של חוטי ברזל .

        חוטי הברזל תורמים חוזק והאריגה שלהם מאפשרת גמישות.

         

        בתהליך העבודה  גוזרים את  הצורה  המתוכננות של היוצר/ הפסל

        ויוצרים באמצעות לחיצות ידיים וכלי עזר בליטות, קימורים ,שקעים ויוצרים: תבליט.

        כשתבליט נסגר ויוצר נפח כלוא  הוא מתחיל  חייו  כפסל .

        פסל מרשת  מאפשר לראותו לפני ולפנים, כי אם הרשת גלויה

        גם החללים שבפסל גלויים שקופים ויוצרים בדרכם  הייחודית - עומק .

         

        ניתן לצפות את פסלי הרשת בבטון , או בחומרים שונים ומגוונים

        כמו גבס ,בדים, נייר פיברגלאס ועוד....

        פסלי הרשת תמיד קלים  במשקל ו"כבדים" באוויר  ובאווירה.

         

        הקשר שלי עם הרשת היה רווי חתחתים, תרתי משמע.

        הייתה פה סקרנות ורצון להתנסות בלהפיח חיים ברשת.

        היו פציעות ,שריטות,היו כאבים והיו אכזבות!!!

        ובשלב מסוים קרה מפנה

        התיידדתי עם הרשת -למדנו לדבר זה עם זו!

        מאז- פסקו (כמעט)הפציעות, הכאבים  והתסכולים.

         

        הגיעה חדוות היצירה   -נוצרו הפסלים"

         

        שעות פתיחה: א'-ה' – 16:30-21:30
        יום ו' – 12:00-15:00מוצ"ש – עד 21:30
        ובעת מופעים

        נעילת התערוכה 11.7.2013

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום שבת, 15/6/13, 19:35

           

           

          איציק   למבז - אמן הים,שהוא גם    נער חוף

          "חשבתי שראיתי צורה"

          20.6.-20.7.2013 

          ''
          ''

          אכסדרת תיאטרון ירושלים

          רח' מרכוס 20

          אוצרת : נגה ארד-אילון 

          איציק  למבז נולד בתל אביב,הוא למד מיהושע גריפית וממנשה קדישמן בעת ששהה במחיצתם כאסיסטנט.

          כישרונו הטבעי ומזגו המיוחד הם שהתוו, למעשה, את אופני יצירתו ואת אופייה.גם לאחר שהקים משפחה המשיך במסעותיו כדרך חיים,לרוב למחוזות שבהם מלחכים הגלים את גבולם.

          בימים אלה הוא חי את חייו בין לה גומרה שבאיים הקנריים לבין תל אביב.

          בחופים הנושקים לשני מחוזות אלו הוא מוצא שלל רב המזין את

          ''
          בדיו בציורים גדושי אווירת ים וחוף.

          למבז נולד בתל-אביב, אשר חופיה הונצחו בידי רבים וטובים שהוכיחו לנו מה הים הזה יכול לתת לאמן. הוא למד מגריפית ומקדישמן בעת ששהה במחיצתם כאסיסטנט. כשרונו הטבעי ומזגו המיוחד הם שהתוו למעשה את דרכי יצירתו ואת אופייה. גם אחרי שהקים משפחה המשיך במסעותיו כדרך חיים, בדרך כלל למחוזות בהם מלחכים הגלים את גבולם. כרגע, הוא חי את חייו בין 'לה גומרה' שבאיים הקנריים ובין         תל-אביב. בחופים הנושקים לשני המחוזות הללו הוא מוצא שלל רב המזין את בדיו בציורים גדושי אווירת-ים וחוף.

          ''

          ממשטחי המים והחול מעלה למבז גירסאות משלו להוויה ולהווי של כל ים בכל מקום. אין אלה Meritime Paintings (ציורים ימיים) – שהם נושא גדול ורחב לכשעצמו בתולדות האמנות, אלא תמונות משפת-הים. הן משדרות נינוחות של אורח חיים מסויים שנעשה מתוך בחירה מודעת, מתוך השתוקקות למקום בו ניתן להתמזג בהמולה הכללית אך גם לעמוד בודד אל מול הגלים. זוהי בחירה שמעלה בזיכרוני את הוויתו של ים אחר, זה של פיראוס, מהסרט  Never On Sunday בבימויו של ג'ול דאסין ובכיכובה של מלינה מרקורי. שם, ניתן אולי להבין מדוע בוחרת גיבורת הסרט (זונת רחוב עסיסית ותוססת) לערב תמיד את הים כמקום מפלט. לכל סיפור טרגי, שהיא מספרת במהלך הסרט לאינטלקטואל אמריקאי צעיר המנסה "לחנך אותה מחדש", היא בוחרת בסוף שמח וקובעת בנונשלנטיות: "ובסוף, כולם הלכו לים...", כלומר, אין במציאות סופים עצובים לתרחישי החיים, כל עוד אפשר ללכת לים. הים הוא מקום מקלט, הוא מרפא לנפש, שם נמתח קו הגבול גם לנורא שבדברים; שם הכל נגמר, אך גם מתחיל מחדש...

          שפת הים של למבז מינימליסטי ביסודו אך רוחש חיים פנימיים. למבז מתבונן בו ממרחק מדוייק היוצר פרספקטיבה שמייצרת אנונימיות; מעין מבט-על - נוגע-לא-נוגע בהתרחשות עצמה. עם זאת ניכרת בציוריו האהבה הבלתי נדלית שיש לו לים באשר הוא ולחופים הנושקים לו. המינימליזם הבולט ברבים מציוריו איננו קר ומתנכר, הוא ניזון ממשטחי המים הרחבים ומהגורם האנושי המכלכל ומניע את מושאי עבודתו. לרוב מאופיינים נופי הים בצבעוניות מונוכרומטית המעבירה הלך רוח מסויים, מהורהר, משייט אל תוך ים לילי, אפלולי משהו, מלנכולי לעתים. אך בו בזמן ניתן לצפות על גבי בדים אחרים בפרצי צבע עזים, המעידים על גוון אחר של מצב רוח או התבוננות על אותו הים באור אחר. נוכחותו של האדם במרחב הפתוח, שבו קו האופק מתמזג עם מרחבי המים, הוא חלק בלתי נפרד מרצף של נופי-חוף מגוונים, הנשלטים על-ידי מצבי אור משתנים. ציוריו של למבז עטורי מתרחצים ושוהי חוף. אך לעיתים הוא מתמקד בים עצמו, במים לבדם, בסירות הדייג, במבנה ארעי על החול, או בבדל-נוף סמוך למים; על כל אלה שורה תחושה טמירה, צפונה פשטות של התמזגות עם הטבע במובן היומיומי שלו, ללא פאתוס הירואי כלשהו.

          למבז הוא למבז לאורך כל הדרך. התשוקה הקיומית להיפתחות אל המרחב לצד הנטייה להיבדלות אישית מתקיימות בו בכפיפה אחת. במייל האחרון ששלח אלי מ’לה גומרה’, הוא כותב: "אני מרגיש נהדר, מלא חיים...". אולי ככה זה כשאתה מבלה את חייך מחוף לחוף. ואני מציינת "מבלה" כי מה שמשתקף מציוריו הוא בילוי ארוך ומתמשך. לא פרוע אל תוך הלילה כפי שמשתמע אולי מהמילה "בילוי", אלא, נינוח, ומתמסר לחיי החוף בהם בחר; הוא Beach Boy במובן הפואטי של המלה, שיצירתו היא חלק בלתי נפרד מאורח חייו.

          ''


          שעות פתיחה: א'-ה' – 16:30-21:30

          יום ו' – 12:00-15:00מוצ"ש – עד 21:30
          ובעת מופעים

          נעילת התערוכה: 20.7.2013

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום חמישי, 14/3/13, 03:43

            זלאיט נסים, צייר


            ''

            17.3.13 – 21.4.13



            התערוכה תוצג באכסדראות שרובר, תיאטרון ירושלים



            אוצרת : נגה ארד-אילון



            "את כולי סיפרתי עד תום*"



            *רחל המשוררת

             

            זלאיט נולד בבגדד, עיראק, בשנת 1923.



            היה פעיל במחתרת הציונית בבגדד בין השנים 1945-1950. עקב פעילותו זו נשפט
            שלא בפניו ונדון לגזר דין מוות בתליה. בשנת 1951, בהיותו בן 28, נמלט מבגדד ועלה בגפו
            לארץ ישראל. זו הייתה פרידה מכל אשר ידע והכיר בעולם האתמול, והמפגש עם הארץ החדשה
            ועם האמנות הרוחשת בה היה לאירוע המכונן בחייו. נסים זלאיט נמנה על הדור הוותיק של
            אמנות המופשט הישראלי, שפרחה בשנות החמישים והששים של המאה ה-20 בארץ, ונותר נאמן לה
            עד היום. 



            הבחירה של זלאיט בציור המופשט, סימנה את פנייתו לדרך חדשה ובלתי מוכרת, תוך
            השלכת סמלי העבר והגדרותיו מאחור. היה זה ביטוי לכמיהתו להתקבל, להשתייך ולהיות מזוהה
            עם האמנות הארצישראלית האוונגרדית באותה העת. בהחלטתו זו ויתר על כל נקודת אחיזה או
            עוגן במציאות הפיזית, ובחר לצאת למסע בתוך הלא נודע, במרחבי המופשט האינסופי. בתוך
            מרחב זה חיפש והתווה את דרכו האישית. ביצירותיו, הוא נותן ביטוי למגמות האוניברסאליות
            באמנות המערב מצד אחד, ולתחושת הזיקה והשייכות למקום הישראלי, מצד שני. עם כל אלה,
            ניתן לזהות ביצירתו את עקבות זיכרונות העבר ואת ההתנסויות שעיצבו את עולמו.



            זלאיט התוודע אל המופשט בתקופת לימודיו במכון אבני בשנים 1956-1959. מוריו
            היו יחזקאל שטרייכמן (1906-1993) ואביגדור סטימצקי (1908-1989) חברי קבוצת 'אופקים
            חדשים', שראו במופשט ביטוי לאמת אוניברסאלית, שהיא תכליתה של האמנות הטהורה. עד לאותה
            עת היה זלאיט צייר פיגורטיבי מצליח בקנה המידה האפשרי מבחינתו, הן בבגדד, שבה נולד
            ובגר, והן בשנותיו הראשונות בארץ.



            בשנות הששים זכה זלאיט להצלחה גדולה כצייר, הציג בתערוכות רבות וזכה להערכה
            רבה מצד מבקרי האמנות. מאז ועד היום זלאיט נותר נאמן לבחירתו באמנות המופשט. כצייר
            המודרניזם, הוא אמן טוטאלי, אשר רואה ביצירתו שליחות אסתטית נעלה.

             

            על אמנותו:

             

            מפגשים בין ניגודים מאפיינים את ציוריו של זלאיט:


            פתוח– סגור, חלק – מחוספס, נוקשה– גמיש, שטוח- עבה, גדול – קטן, שקוף – אטום.



            הרבדים, החספוס, השריטות והחריצים, מאפיינים רבים מציוריו. המרקם מהווה עניין מרכזי.
            תחילה היו פני השטח בציוריו חלקים ושטוחים, אך בתהליך עבודתו והתפתחות יצירתו גילה את המרקמים התבליטיים,
            אשר עוררו בו פליאה והתרגשות.


            מאפיין בולט בציוריו של זלאיט הוא צבעוניותם העשירה - עושר מבחינת הריבוד החומרי,

            עושר מבחינת הגוונים וגווני הגוונים של הצבע ועושר בדרכי הנחתם על הבד:
            במכחול, בסכין, במרית ובכלי עבודה שונים ומשונים שהוא מכין בעצמו דרמה ומתח נוצרים באמצעים
            צבעוניים; מרחבים אינסופיים, עומקים והשתקפויות מתגלים; נחשפים מאבקים בין כוחות מנוגדים, ורגשות
            כלואים מוצאים דרך להתפרץ. מבחינה זו זלאיט הוא צייר המופשט האקספרסיבי.

             

            בציוריו של זלאיט נוכחים המפגשים רבי העוצמה בין צבעי הצל לצבעי האור או מפגשים שבין הצבעים

            הקרובים לצבע השחור לבין אלה הקרובים לצבע הלבן.
            הם מעוררים רגשות, יוצרים מערכות מורכבות של צלילים בקומפוזיציות המבטאות מתח או
            שקט, סערה או רגיעה הם מספרים את סיפורו האישי של האמן ואת תנודות רוחו, כאשר המתבונן
            חופשי לפרשם ולהבינם בדרכו-הוא ובהתאם להשפעתם עליו.

             

            1965 זוכה פרס ההסתדרות.



            1967 זוכה פרס ראשון בתערוכה הבינלאומית השניה  לאמנות חדישה, מונקו.



            1968 זוכה פרס ירושלים ומענק לשהייה של שנה בירושלים כאורח העירייה ירושלים.

            ''



            ''

             

            דרג את התוכן:

              ארכיון

              פיד RSS