כותרות TheMarker >
    ';

    סדן הפקת אמנות

    מובילת הפקת תערוכות מקוריות ואירועי תרבות ייחודיים , גילוי אמנים, והתמחות באירועי אמנות פלאסטית.
    הפקת תערוכות ייחודיות על פי דרישה, עבודה מול עמותות למינוף ע"י תערוכות נושא, טיפול וייעוץ אישי קבוע ויום יומי במאגר של כ-1,000 אמנים בארץ ובחו"ל, התמחות באירועי אמנות גדולים ועבודה מול מוסדות תרבות נחשבים לשם קיום תערוכות במוקומותיהם.
    ניסיון בהפקת כ-170 תערוכות יחיד וקונספט לאורך השנים, ובחללים שונים בכל הארץ. התמקדות באמן עצמו, אישיותו , הביוגרפיה שלו וכיצד הוא יוצר. ליווי האמן/נית החל מבחירת חלל התצוגה, בחירת האוצרת, עיצוב ההזמנה, פירסום התערוכה ויחסי ציבור מאסיביים וממוקדים לקראת הפתיחה ,הנחיית אירועי האמנות ושיחי גלריה באופן קליל וקולח.

    תכנים אחרונים

    0 תגובות   יום חמישי, 2/6/16, 18:33

    "בין תקווה לייאוש"  

    האמנית יפה וינר בתערוכת יחיד

    עץ הזית כסמל המבטא את התקווה והייאוש

    אוצרת : אורית לוטרינגר

    ''

    התערוכה "בין תקווה לייאוש" מתקיימת בגלריה העירונית בית אמני הרצליה

    רח' בן גוריון 7 הרצליה

    פתיחה חגיגית: יום חמישי 9.6.2016 בשעה:19:30

     

    עץ הזית ידוע באריכות ימיו, בישראל ניתן למצוא עצי זית בני למעלה מ- 2000 שנים. יותר מכל עץ אחר מסמל עץ הזית את שורשיותו וחיבורו לארץ ישראל, הוא בעל יכולת להתגבר על פגעי טבע כמו גם על פגעי האדם, אך לצערי בשל מטענו הסימלי הרב הוא נעקר במלחמת הטריטוריה ללא רחם, מצב שהוא בלתי הפיך וטעון. כעץ המשמש סמל אוניברסלי  לשלום, עצם פעולת העקירה יש בה עיקור של התקווה לדו קיום, לשלווה ולשלום. 

    עצי זית עתיקים מסמלים את הקשר בין האדם לעברו כמו גם לעתידו, הם יאריכו ימים גם אחרינו ועקירתם מהווה גדיעת העתיד. עץ הזית מספר את עברנו ויספר בעתיד על תקופתנו, גדיעתו מפסיקה את הרצף ומובילה ליאוש.

    עבורי מסמל עץ הזית את השלום והתקווה. מתוך כמיהה לשינוי הסטטוס קוו הקיים בעשורים האחרונים אני מרבה בשנים האחרונות לצייר עצי זית ולהביע בעזרת הציורים את כאבי מהמצב הקיים. השחתת עצי הזית הינה קריאת תיגר על החברה ועל דו הקיום בארצנו וגורמת להקצנה בין הצדדים. עצם העיסוק בעצי הזית ותעודם מאפשר לי להיאחז בתקווה לשינוי, בתקווה לשלום.

    ''

    בתערוכה זו אני מתייחסת לנושא שמטריד אותי בשנים האחרונות, כיצד אנו כחברה ומדינה נקלענו לחוסר האונים שמביא לחוסר פתרון. בחרתי בעצי הזית כמוקד לעבודתי כמטאפורה וסמל לאין האונות הזו, לחוסר היכולת למצוא פתרון, לתסכול מהאלימות שגואה בחברה ובארץ שכל כך אהבתי.  

    תפקידה של  המדינה לדאוג לשלומם, בטחונם, רווחתם ואושרם של כל אזרחיה. עקרונות אלו נזנחו בשנים האחרונות נותרנו חשופים, פגיעים ומדוכאים. השבר וההרס של עצי הזית מטיל צל עלינו כחברה וכבני אדם. בתערוכה זו אני מבטאת את כאבי האישי ויאושי מהמצב הקיים. עצי הזית הם אמצעי עבורי להמחיש את הלך הרוח שלי בשנים האחרונות.

    ''

    עם זאת מקננת בי תקווה שיבואו ימים טובים יותר וכמו עץ הזית נתגבר על פגעי תקופתנו.

    אתר האמנית: www.yaffawainer.com

    מייל האמנית:

    g_wainer@bezeqint.net

    האמנית ביוטיוב

    https://www.youtube.com/watch?v=qSO2hZKeRPE

     

    דף האמנית בפייסבוק:

    https://www.facebook.com/yaffa.politi?fref=ts

    שעות ביקור בתערוכה: א' ג' ד' ה' 10:00-13:00 16:00-19:00

    ימי שישי : 10:00-13:00

     

    ''

    נעילת התערוכה: 26.6.2016

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום שישי , 30/1/15, 22:53

      מול ים

      הים הגדול – על הזמני והנצחי ומה שביניהם

      אוצרת: איילת אמוראי-בירן

      התערוכה מוצגת בתיאטרון גבעתיים, רח' דוד רמז 40

      פתיחה חגיגית :יום חמישי, 5.2.2015 בשעה :19:00

      ..."מהים הגדול, מהמלח והחול..." החיים לצד הים המכונה ביהדות: "הים הגדול" מעצבים חוויה

      עוצמתית שרבים במהלך הדורות התייחסו אליה בשירה, בספרות, באמנות , במיתולוגיה ובכתבים הדתיים.

       

      ''

      ברכת הים הגדול ביהדות היא ברכה בה מביע האדם את התפעלותו בצורה ספיצפית מגודל הים ומברך את ה' על יצירתו, בנפרד מהברכה הכללית על מעשה בראשית ועל הבריאה בכללותה.

      במיתולוגיה היוונית פוסידון, אל הים הוא אחד מ-12 האלים האולימפיים ומוכר גם כאחד משלושת האלים המרכזיים לצד אחיו זאוס והאדס. בקרב הרומאים הוא נודע כנפטון. על פי האגדה, אלת היופי אפרודיטה נולדה מקצף הגלים ורכבה על קונכיה, ואילו איקרוס שלא שמע בקול אביו והמריא גבוה מידי צנח אל הים וטבע.

      ''

      התערוכה עוסקת בנושא הים – על הזמני והנצחי שבו, על הגאות והשפל, על הרוגע ועל הסערה.

      התערוכה מציגה ציורים וצילומים , אנטרפטציות אישיות של אמנים ,שכל אחד מהם בסגנונו המיוחד מביע את חווית הים  הייחודית שלו.

      ''

      האמנים המשתתפים: קרן איזיקסון , ניסן בר דיין, ניסים בר ציון, מיקי גולדשטיין, יפה וינר, רות טל, יצחק מרכוס, יהושע (שוקי) ננר, מירי איתן-שדה,אילנה שודרון-מינקוב, מיכל שטרית

      פתוח מידי יום בין10.00 – 17.00 יום שישי:12:30-10:00 ובשעות המופעים.

       

      ''

      נעילה:21.2.2015

       

       

      ''

       

       

      ''

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום שישי , 26/10/12, 21:40

        "נוף ילדותי" –של האמנית יפה וינר

        פתיחה חגיגית :  יום חמישי  01-11-2012 בשעה 19:30

        תתקיים ב"גלריה העירונית - בית אמני הרצליה" 

        רח' בן גוריון 7 הרצליה.

        אוצרת: ד"ר דליה הקר אוריון

        ''

        התערוכה פתוחה לקהל בימים א,ג,ד,ה, בין השעות 10:00-13:00 . 16:00-19:00, בימי שני הגלריה סגורה

        ביום שישי בין 10:00-13:00

        טל גלריה: 09-9589986

        ''

         

        יפה ציירת אימפרסיוניסטית נולדה וחיה בהרצליה.

        את השכלתה האומנותית רכשה באוניברסיטה הפתוחה. בקורסי אומנות באוניברסיטת תל אביב, במדרשה לאומנות ברמת השרון, ועבדה עם אמנים ישראלים אחדים.

        החלה להתמקד בציור בעת שהותה בפיליפינים (1996-1998) למדה וציירה ציורי טבע ונוף אצל הצייר הפיליפיני המפורסם – רוג'ר סאן מיגאל, כיום, יפה מרבה לצייר נופי ארץ ישראל. עיקר עבודתה שמן על בד.

        בדרכה האמנותית מביעה את מחאתה השקטה והציורית על ההתפתחות המהירה ובלתי מבוקרת אותה גורם האדם בתקופתנו. יפה משמרת את הטבע כפי שהייתה רוצה לראותו.

        משתתפת בתערוכות בארץ ובחו"ל השתתפה השנה בתערוכות במדריד, ברצלונה וגי'וורני צרפת

         

        אתר האמנית: www.yaffawainer.com

        ''

         

        "נוף ילדותי"  / מדברי האוצרת ד"ר דליה הקר אוריון 

        תערוכת ציור של יפה וינר ( פוליתי)  ילידה ותושבת הרצליה, בגלריה העירונית הרצליה, נובמבר 2012.    

        " האדם אינו אלא תבנית נוף הולדתו"...שאול טשרניחובסקי

        מגדל המים המצטייר על גבי ההזמנה לתערוכה "נוף ילדותי", שוכן מאחורי ביתה של האמנית. הוא הוקם בתחילת שנות החמישים של המאה הקודמת ומתנוסס כסמל לתקופת ילדותה של יפה שנולדה וגדלה בה. כיום סביבתו של המגדל השתנתה, נבנו מבנים חדשים, נסללו כבישים, אך בציוריה של האמנית קפא הזמן מלכת והיא מעלה את הנופים כפי שהשתמרו בזיכרונה מכל התקופות.

        הציורים בתערוכה משקפים שלושה גופי נושאים הזכורים לה מילדותה ומלווים אותה בדרכה עד הלום: העצים (בעיקר האקליפטוסים), הים והשדות.                                                                                         העצים דומיננטיים בציוריה ובעיקר עצי האקליפטוס. חורשות אקליפטוס נמצאות עד היום בנווה עמל, הרצליה פיתוח והסביבה. בציורים המעלים מקומות ידועים בעיר, מהווים העצים את העיקר ביצירה ומספר בתים קטנים עם גגות רעפים אדומים מבצבצים מבעד לעושר העלווה ובקושי מורגשים.

        הים מייצג את הטבע במלוא אונו. היא מתייחסת לעוצמה הנצחית של הים ומעלה את המחזוריות המתבטאת בעושר גווניו בשעות שונות של היום ובעונות שונות של השנה.   

          השדות המופיעים בתערוכה הנוכחית וערמות החציר הנוכחות בהן נמצאים בהרצליה, ערמות החציר המייצגות הן את המחזוריות והן את הצורך של האדם להיזון מהטבע, ממלאות את התפקיד העיקרי בעלילה הציורית. העדר מקומו של האדם בציורים אלה ובכל הציורים של יפה ממחיש את היותו בר חלוף "כציץ השדה".

        הנחות המכחול הבטוחות והצבעוניות תואמות המציאות קבלו הנכחה נוספת המתבטאת בעיקר בתיאורים מרשימים מלאי הבעה של השמיים, הים והשדות.                                                                                                                             עצם תהליך היצירה האמנותית מהווה גם הוא דרך לנסות ולהנציח את קיומנו החולף עלי אדמות. כפי שכבר נאמר בשיר  "הימים חולפים, שנה עוברת אבל המנגינה לעולם נשארת".                         עבודותיה של יפה וינר מהוות עדות חיה שהמנגינה שלה ממשיכה לנבוע כמעין המתגבר ודימוייה החזותיים ממשיכים להדהד בלבבות המתבוננים.

         

        ''

        נעילת התערוכה:   יום שישי 18-11-2012

        לראיון ועיתונאים: מיכל סדן: 0548820293

         

        דרג את התוכן:

          ארכיון

          פיד RSS