כותרות TheMarker >
    ';

    סדן הפקת אמנות

    מובילת הפקת תערוכות מקוריות ואירועי תרבות ייחודיים , גילוי אמנים, והתמחות באירועי אמנות פלאסטית.
    הפקת תערוכות ייחודיות על פי דרישה, עבודה מול עמותות למינוף ע"י תערוכות נושא, טיפול וייעוץ אישי קבוע ויום יומי במאגר של כ-1,000 אמנים בארץ ובחו"ל, התמחות באירועי אמנות גדולים ועבודה מול מוסדות תרבות נחשבים לשם קיום תערוכות במוקומותיהם.
    ניסיון בהפקת כ-170 תערוכות יחיד וקונספט לאורך השנים, ובחללים שונים בכל הארץ. התמקדות באמן עצמו, אישיותו , הביוגרפיה שלו וכיצד הוא יוצר. ליווי האמן/נית החל מבחירת חלל התצוגה, בחירת האוצרת, עיצוב ההזמנה, פירסום התערוכה ויחסי ציבור מאסיביים וממוקדים לקראת הפתיחה ,הנחיית אירועי האמנות ושיחי גלריה באופן קליל וקולח.

    תכנים אחרונים

    0 תגובות   יום שבת, 11/2/17, 17:14

    אילנה ירון / יצירה בדרך החתחתים

     פתיחה :9.2.2017

     

     

    ''

    גלריה עין הוד

     

    אוצר התערוכה: דורון פולק

    פרשנות מונח ה"חומר" ביצירותיה של אילנה ירון מתקשר לשני הבטים שונים אך משלימים. הראשון מתייחס למבנה האסמבלז'ים הפיזיים המורכבים שלה, המיוצרים על מצעים מגוונים של חומרים ממוחזרים מצד אחד, ומן העבר השני, ההיבט המתייחס לתשלובת הנושאים המסורתיים והחברתיים, המהווים את חומרי התעסקותה הקונספטואליים. שתי פרשנויותיה למושג ה"חומר", בונות אצלה דיאלוג דרמטי מתמשך לאורך שנות יצירתה האמנותית. דרך החתחתים האישית של אילנה ירון, מסלול חייה ויצירתה, מהווה את נתיב עבודתה. חתחתים אלה מייצגים את היסורים והתלאות וממולם את התיקון וההשלמה. ירון מייצגת את הפרדיגמה המסובכת וטעונת החוויות, ממנה היא יוצאת ואליה היא באה, בכל מסגרות עבודותיה.

     

    ''

    פסל תלוי עשוי מסבך ענק של כבלים וקשרים מייצג את תפיסת יצירתה שח אילנה ירון. זהו אסמבלז' תלוי שהוצג בעיר דואיסבוג בגרמניה בחלל ה"רוף", במקביל להתרחשותו של פסטיבל יהודי, שעסק ביצירה מחודשת של אמנים ישראליים בחנויות, שננטשו על ידי יהודים שהובלו למחנות ההשמדה. הסבך התלוי מהווה מתווה אלגורי לחשיבתה של אילנה ירון. היא תמיד בוחרת במצע קיים, משטח חומר, אותו היא ממחזרת בעבודתה, עליו היא בונה את השתלחות צבעיה, עליו היא מפעילה את דימיונה חסר הרסן, כשהיא בונה את מתווה הקומפוזיציה החדשה. יש להביט שוב ושוב בכל יצירה שלה,  להעמיק בשכבות הצבע ובצורות האובייקטים המצוירים ולגלות את סימני דרך החתחתים שלה.

     

    בתערוכתה החדשה בגלריה בעין הוד מוצגות עבודות משתי סדרות תערוכותיה בשנים האחרונות. סדרה ראשונה של קומפוזיציות יפות, על פי מילונה הויזואלי של אילנה ירון, המפרשות את התרשמותה מהטכסטים הייחודים, הפיוטיים אך גם הבוטים של המשוררת הדתיה והפמיניסטית זלדה. התערוכה הוצגה בהיכל התרבות בפתח תקוה והסופר חיים באר פירש בפתיחת אירוע את משמעות ציוריה. בסדרה מאוחרת יותר השנה, בונה אילנה ירון סדרה של דימויים בשחור לבן ומתווי צבע מופשטים המתייחסים לטקסטים של הסופר אלי ויזל, ניצול השואה. הסדרה הוצגה בחלל מוזיאון צימבליסטה באוניברסיטת תל אביב.

     

    אילנה ירון אינה מקלה על צופיה. כנות אמנותית אותנטית בונה את יצירותיה  היא נאמנה לתחושותיה ויוצרת בצורה אימפולסיבית ישירה הבוקעת מעולמות הרגש שלה. יצירתה המיתית העושה שימוש במגן דויד מדמם, הפכה לסמל תערוכת האמנות הישראלית שהוצגה במוזיאון היהודי בדנבר קולורדו. העבודה הוצגה מאוחר יותר על הדף החזיתי של העיתון "די נויה וולט", עיתונו של בנימין זאב הרצל, היוצא לאור בוינה. עבודה זו המהווה את שיאה של דרך החתחתים האמנותית של אילנה ירון הפכה לבסיס יצירתה המתמשכת בשנתיים האחרונות.

    סדרת המגן דויד מפותחת בתערוכה הנוכחית בשלל סגנונות ופרשנויות היוצרות עדכון אמנותי מחודש לסמל האיקוני היהודי. ביצירה האחרונה מופיע מגן דויד מעוצב בשכבות של מלח לבן, המסמל את שמירתו והקפאתו לנצח. העבודה מיועדת לתצוגה בונציה השנה כחלק מאירועי החוץ הנלווים לביאנלה הבינלאומית.

     

    ''

    דורון פולק / אוצר התערוכה

    מייל האמנית:

     

       iyaron9@gmail.com

    שעות פתיחה: א'ג'ד'ה' 10:00-16:00

    יום ב'-סגור

    ימי שישי:10:00-14:00

    שבת:11:00-16:00

    הכניסה חופשית

     

     

    נעילת התערוכה 1.3.2017

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום שבת, 2/4/16, 20:29

      תערוכת "אשרינו" – אושר ועושר תרבותי יהודי   

        פתיחה חגיגית: יום שלישי, ד' בניסן תשע"ו 12 באפריל2016      בשעה :20:00

       

      במוזיאון היכל שלמה גלריית המבואה

      ''

       

      אוצר התערוכה : אהוד דר

      התערוכה מקשרת בין שלושת המרכיבים העיקריים בהיסטוריה של העם היהודי –התנ"ך, התרבות והמסורת,וירושלים , שולשת המרכיבים האלה הם אשר שמרו על השרדות של עמנו בגולה בתפוצות, אחרי השואה ובמלחמות. לכן הינם העושר הלאומי לכל שכבות העם- דתיים , מסורתיים וחילונים .

      הבסיס המאחד הזה מתבטא ביצירות המיוחדות שנבחרו בקפידה רבה הן מבחינת ההתאמה לנושא והן ובעיקר מבחינת סגנון היצירה וטיב הביצוע שלה .

      ''

      נבחרו  בקפידה אמנים ראויים  מכל רחבי  הארץ להציג כאן במוזיאון היכל שלמה שהינו מרכז רוחני השוכן במרכזה של העיר הרוחנית ביותר בעולם-ירושלים .

      התערוכה מעוררת מחשבות לגבי ירושלים כגון : השוואה בין "ירושלים של מעלה "- יצירה של פרופ' ירניצקי לבין ירושלים של ימינו של שרה וייצמן  מביאה אותנו לחשוב על מהותה של ירושלים

      בריאות העולם – הינו נושא שמאז ומתמיד נסו לתאר אותו , כאן בתערוכה , ניתן לראות את שתי גישות – פילוסופיות לתאר את הבריאה האחת של שושנה קמחי שמדגישה את הסדר העולמי הראשון שהינו  "יקוו המים אל מקום אחד ותראה היבשה " לבין בריאת העולם ע"פ  פרופ'  ירניצקי .

      ''

      ונחתום את התנ"ק באימרה ממשלי – לכל זמן ועת לכל חפץ – יצירה שך פרופ' ירניצקי וביצירה מקבילה לזמנים טובים "חמורו של משיח " בביצוע של שושנה קמחי .

      נמשיך נגיע לימינו אנו בצילום אמנותי מיוחד של ראובן צוקרמן ומגזרת נייר מיוחדת של דוד פישר , מגזרת הנייר שלו עוסקת בנושא מיוחד ויחודי בעולם , תיאור בתי הכנסת האבודים של פולין שנשרפו בשואה  . זוהי עבודה שכוללת מחקר של המצב המקורי של בתי הכנסת וניסיון לשמר אותם לפחות ביצירות ,וגם שמחות ישנן ברוך השם מגזרות נייר של פישר כתובות מהודרות וברכות לבית ,לעסק וכדומה , מעשה ידיו של האמן תהיינה מוצגות , עותקים מהן ניתן לרכוש במחירים מיוחדים לתערוכה.

      ''

      המגוון של סוגי המדיה והיצירה הינו רחב ,מציור בסגנונות שונות , עבור לצילום אמנותי ועד לטקסטיל של מגזרות נייר נדירות ועבודות רקמה.

      התערוכה  רבת צבעוניות ובה קומפוזציות מיוחדות של משחקי צבע אומנותיים , כדוגמה פרי יצירותיו של הצייר יחזקאל סנדר ,חגיגיים ומלאי השמחה שמבטאותבצבעים חזקים , חיים בשילוב תנועה .כגון הכלייזמירים בצפת או משחקי האור בציור חנוכה בירושלים .

      ''

      וכן יצירותיה של אילנה ירון שהינן בסגנון אבסטרקטי, מלאי תנועה , וצביעה מיוחדת בסגנון ובטעם  הטוב של הציירת .

      עבודות הריקמה והטקסטיל של "נשים רוקמות חלום" – קבוצת נשים מהקהילה האתיופת מבאר שבע המציגות עבודות אוטינתיות  מלאות צבע , בשטיחי קיר ,ביודאיקה ובאומנות שימושית , מתנות עם ערך מוסף –מצויינות לחג הפסח .

      נעילת התערוכה – ביום רביעי 18 במאי 2016

      : גלריית המבואה, מוזיאון היכל שלמה

      ''

       רח': קינג ג'ורג' 58 ירושלים 02-5889010

      שעות ביקור בתערוכה : א'-ה:10:00-20:00

      יום שישי 09:00-12:00

      הקהל מוזמן , הכניסה חינם

      ''

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום ראשון, 16/2/14, 20:10

        "מיכלים של רוח"- אילנה ירון מציירת בהשראת שירי זלדה

        בהיכל התרבות פתח תקווה  רח' המכבים 5, פ"ת

        אוצר: דורון פולק

        ''

        "רטטים פיזיים הקדימו להסתכלות העור, שהקדימו דמעות שהיו יורדות, שהקדימו שיתוק שהיה בא ועומד. וקורים דברים מעודנים יותר, את מעמידה עולם, זה הדבר הסופי שמשורר יכול לעשות" יונה וולך במכתב לזלדה.

        לצייר מתוך עולם הדימויים והאסוציאציות של שיריה של זלדה הנה משימה קסומה וכמעט בלתי אפשרית גם יחד. זוהי משימה קדושה וקריאטיבית המעמידה אתגרים חסרי גבול. תעצומות של כאב ושנינה, נגיעה ותחושה, נשימות אל מרחבים ופסגות בלתי נראות. זלדה נוגעת במילותיה בחיים ובמוות, בעכשווי ובעתידי, בכל מה שקיים ונוכח ובעת ובעונה אחת, בכל מה שחסר וחייב להתגלות.

        ''

        אילנה ירון הנה אמנית תל אביבית(www.ilanayaron.com (מזה שנים במסע סיזיפי יצירתי של ציור ולימוד עם אנרגיה של בנייה, מתעמתת בעבודתה נפשית, באופן פנימי וחיצוני, בלי סייגים, עם נושאים אישיים מחייה אותם היא משלבת בביקורת חברתית בונה. לא ייפלא אם כך, כי שיריה של זלדה מצאו בליבה מקום אידיאלי להמשיך את פירוק נושאיה, היוו עבורה מצע מצוין להארה ויזואלית ולפרשנות אמנותית, המשלימה את תחושותיה והרגשתה.

        בפרויקט החדש, שהיא עוסקת בו בהווה, מציירת אילנה ירון בהשראת קבוצת שירים בהם "כל שושנה", "אישה קוסמית", "נישואי השירה והמדע", "אובדן שביל החלב" ו"שבוע ירוק". אילנה ירון אינה יוצרת אילוסטרציה לשירים. היא ממשיכה את בניית הדימויים העולה מן המילים, מתרגמת את עוצמות השיר לחזיונות סמליים ואלגוריים בשפתה האישית, מוליכה את סיפורי השירה של זלדה למבואות חדשים של אור נגוהות.

        מתוך עולמה האישי ובסגנונה המופשט הרהוט מציירת אילנה ירון דמויות ונופים המתמזגים על פי תחושותיה, מתערבים בדימויים של איברי גוף, מפות נפש, ודימויי מבנים של שפת גוף, ממציאה בציוריה שפות ויזואליות של קשר וחוסר קשר. יש  בציורה הסיזיפי שרטוטים המביעים דרך אין סופית מתפתלת, יש בהם דמויות, הנאבקות בצורך של קיום וחיות על רקע נופים נכחדים עם אודים של אש ועשן, יש בהן שוב ושוב שפת ידיים נואשת, המבקשת ליצור דיבור ודיאלוג עם הסביבה ועם הנוכח הקיים והנוכח הנסתר. במקום שזלדה בונה סיפור באה אילנה ירון וממשיכה את ציור ההד הבוקע ממנו.

        ''

        בחלק נכבד מן העבודות יוצקת אילנה ירון את המילים והאותיות הבונות את החיים, בטכניקה נאיבית ילדותית משהו, שהיא רושמת בידיה בתוך הציורים עצמם, ממזגת אותם בתוך בדי הקנבס האפרוריים שלה. המילים המצוירות של אילנה ירון מקבלות כוח מחודש ומביאות אנרגיה של הסבר ופרשנות ויזואלית המרחיבה את המשמעות ומנביטה נרטיבים סמויים בעיניו של הצופה בהן. דימויי הידיים האישיות שלה כציירת, וכוחן של המילים הפשוטות, החופשיות והישירות כתער של זלדה מתמזגות להן ויוצרות חוויה מחודשת שמציגה דיאלוג מפעים בין שתי היוצרות.

        דורון פולק

        קיץ 2013

        המשוררת ואני

         

        זלדה נולדה בשנת 1914 באוקראינה למשפחת רבנים ואנשי תורה ידועים. היא היתה בתו של הרב חן מחשובי רבני חב"ד והיתה נשואה לבנו של רבי ברוך שניאורסון.

        היא היתה אשה דתית מאד. שיריה מבטאים צירוף של מיסטיקה ולמדנות ברוח חב"ד עם חדשנות ורעננות. רבים משיריה מבטאים סבל אך תמיד נמצא בהם הניצוץ האלוהי.

        זלדה ,שהיתה בת יחידה להוריה ,קלטה בבית את ערכי האמונה והתרבות היהודית ובמקביל נחשפה לשפה ולספרות הרוסית. בשנת 1926 בהיותה בת 12 עלתה

        המשפחה לירושלים שם למדה בבית ספר לבנות "שפיצר". זו היתה תקופה עגומה בחייה. המצב השתנה כשעברה ללמוד בסמינר למורות מזרחי.לאחר מכן התפרנסה מהוראה.

        ב-1950 התחתנה עם חיים אריה  מישקובסקי ,הזוג היה חסוך ילדים.היא נפטרה בשנת 1984 ונטמנה בירושלים.

        ''

        הדיאלוג עם שיריה של זלדה נבנה רובד על גבי רובד. הדימויים העולים מן המילים מוליכים את עוצמות השיר של זלדה למבואות חדשים של ביטוי.

        בפרויקט הנוכחי אני מציירת בהשראת קבוצת שירים בהם "נשואי השירה והמדע" , "אשה קוסמית" ו"אובדן שביל  החלב". בעבודות הללו דמויות ונופים

        המתערבים בדימויים של אברי גוף, מפות נפש המהוות  שפה ויזואלית של קשר ושל חוסר קשר. יש בעבודות שפת ידיים המבקשת ליצור דיבור

        ודיאלוג עם הסביבה. זלדה היתה אשה מאמינה ביותר, אך יחד עם זאת היא היטיבה לדבר על העתיד כגון "שוב על גדות היאור", "רחל ורמת הגולן",

        ו"סטודנט ערבי-ישראלי בטלויזיה". על אהבה וזוגיות נכתב בשיר "מערת דוד ובת שבע" וכדור שני לשואה היא כתבה את השיר "לכל איש יש שם".

        תערוכה זו מיצגת את רישומיי ורגשותיי בהשראת שיריה של זלדה.

         

        ''

        שעות פתיחה:א'-ה': 09:00-12:00,17:00-19:00

        נעילת התערוכה:28.3.2014

         

        דרג את התוכן:

          ארכיון

          פיד RSS