כותרות TheMarker >
    ';

    סדן הפקת אמנות

    מובילת הפקת תערוכות מקוריות ואירועי תרבות ייחודיים , גילוי אמנים, והתמחות באירועי אמנות פלאסטית.
    הפקת תערוכות ייחודיות על פי דרישה, עבודה מול עמותות למינוף ע"י תערוכות נושא, טיפול וייעוץ אישי קבוע ויום יומי במאגר של כ-1,000 אמנים בארץ ובחו"ל, התמחות באירועי אמנות גדולים ועבודה מול מוסדות תרבות נחשבים לשם קיום תערוכות במוקומותיהם.
    ניסיון בהפקת כ-170 תערוכות יחיד וקונספט לאורך השנים, ובחללים שונים בכל הארץ. התמקדות באמן עצמו, אישיותו , הביוגרפיה שלו וכיצד הוא יוצר. ליווי האמן/נית החל מבחירת חלל התצוגה, בחירת האוצרת, עיצוב ההזמנה, פירסום התערוכה ויחסי ציבור מאסיביים וממוקדים לקראת הפתיחה ,הנחיית אירועי האמנות ושיחי גלריה באופן קליל וקולח.

    תכנים אחרונים

    0 תגובות   יום רביעי, 8/1/20, 14:23

     

    יעקב גילדור  |  Jacob Gildor

    בארץ הפלאות |  Wonderland

    אוצרת: רחל סוקמן       Curator: Rachel Sukman

    תערוכת יחיד

    פתיחה: יום שישי, 10 בינואר 2020, בשעה 12:00

    Opening: Friday,  10 January 2020, 12 pm

     

     

    ''

    בגלריה משרד רח' זמנהוף 6, תל אביב

     

     

    ''

    דומה שבחירתו של יעקב גילדור באמנות הקולאז' הייתה מהלך מתבקש. בראשו מתערבלים מזה זמן רעיונות מרעיונות שונים; נושקים, חופפים, מקבילים ולעתים מגבילים. באחת החליט לפרוץ את גבולות הציור המוכר והטוב ולפסוע לעבר עולם חדש, עכשווי, עתיר בדימויים צבעוניים של יופי נשי ושל יצירות אמנות, שאליהן ערגה נפשו מאז ומעולם.

    מבט בוחן וחודר בעבודות יזהה קטעים מיצירות מופת, שהיו לנכסי צאן ברזל של האמנות החזותית לאורך מאות שנים ויותר. בנקל נוכל למצוא בהן ראש פסל יווני, מקטעים מציורו של פיטר ברויגל האב, חתונה כפרית, ופלח מציורו האיקוני של רב האמן, יאן ורמר, נערה עם עגיל פנינה. עוד נמצא שתי נשים בעירום מפתה מתוך האודליסק של ז'אן-אוגוסט-דומיניק אנגר (Ingres) ומחווה לקורט שוויטרס הגרמני. אם נתאמץ נוכל לאתר גם את פבלו פיקאסו ואת מקס ארנסט, שאותם הוא מעריץ, אזכור של כרזה לסרט הישראלי זאת היא הארץ, שהוקרן בשנת 1935 בקולנוע מוגרבי האגדי, ואף את השחקנית היפה, אודרי הפבורן, השזורה באחד הקולאז'ים.

    ''

    בתערוכה "ארץ הפלאות", שהתגבשה בחמש השנים האחרונות, מוצגים 64 קולאז'ים ברוח האמנות העכשווית, השואבת מכאן ומשם, מן העבר ומן ההווה, כאוות נפשה: גיבורי תרבות, ציירים ופסלים, תיאטרון וקולנוע.

    בבואו אל מצע העבודה, חמוש במספריים ובדבק ותו לא, החל גילדור במסעו לחיפוש דימויים, צורות וצבעים מן המוכן, שכמו המתינו לו. הוא ברר, בחר וגזר בקפידה מתוך שבועונים, עיתונים, ספרים, כרזות, ניירות עטיפה, שקיות נייר, גלויות, קטלוגים, מודעות רחוב, ומה לא, עד שהצטברו אצלו ערימות גדושות של גזירי נייר, צבעוניים ברובם, ומהם שאב את השראתו ליצירת קולאז'. שיטת העבודה הייתה נהירה לו, והוא הבין כי די בדימוי טוב אחד כדי לבנות סיפור: "בקולאז' אני יוצא לטיול בדמיון".

    טכניקת הקולאז' משתלבת היטב עם הציור הסוריאליסטי, שבו עסק גילדור במשך שנים רבות. כבר אז הכיר בחשיבות הצבעוניות והקומפוזיציה. "שילוב של נשים יפות מהווה כוח משיכה, לא רק עבורי. גם דברים קשים מושכים אותי, וזה חלק מהעבודה. כל אחד יכול לפרש את היצירה באופן שונה", מוסיף האמן. המציאות החדשה, הנבראת מתוך מעשה ההדבקה, מאפשרת נוכחות לתיאטרון האבסורד וחיבור לתנועת הדאדא, שכמו מרחפת ממעל בנימה הומוריסטית אישית.

    במרבית העבודות נוכחת דמות אדם, ובחלקן ניכר מבע סוער, כמו מאתגר האמן את הצופה לזהות את משתתפי החגיגה הפרועה. אך האמנם הייתה זו כוונת היוצר? לאו דווקא. לעתים העלילה מייצרת קומפוזיציות תיאטרליות, במיוחד כאשר הוא שותל דמויות סוריאליסטיות בנופים דמיוניים. מאחורי כל קולאז' ישנו סיפור, אך לא תמיד רוצה גילדור לחלוק אותו עם הצופה, ועל פי רוב הוא מעדיף שכל אחד יבנה את הסיפור שלו בעצמו.

    יעקב גילדור נולד בפויכטונגן, גרמניה, 1948; חי ויוצר בתל אביב

     

    ''

    דף האמן באתר הגלריה :

    http://www.officeintelavivgallery.com/project_215h.htm

    שעות פתיחה: שלישי-חמישי, 12:00 – 18:00; שישי, 11:00 – 14:00

    Gallery hours: Tues.-Thurs., 12 noon – 6 pm; Fri., 11 am – 2 pm

     

    רח' זמנהוף 6, תל אביב 066 Zamenhoff St., Tel Aviv 64373

    Tel. 03-5254191 / 054-4527052

    www.officeintelavivgallery.com

    בתמיכת: משרד התרבות והספורט ועיריית תל אביב-יפו

    With the support of the Ministry of Culture and Sports & Tel Aviv-Yafo Municipality

    נעילת התערוכה : 6.2.2020

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום שישי , 29/11/19, 12:14

      עדנה בנס  |  Edna Benes

      חיים בשניים  |  Life in Tandem

      אוצרת: רחל סוקמן       Curator: Rachel Sukman

      פתיחה: יום שישי, 6 בדצמבר 2019, בשעה 11:30

      Opening: Friday, 6 December 2019 11:30 a.m.

       

       

      ''

       

      בתערוכת היחיד של האמנית עדנה בנס "חיים בשניים" , שתיפתח בראשית דצמבר בגלריה "משרד" בתל אביב ושאותה אוצרת רחל סוקמן, נפגשים שני תחומי היצירה של עדנה בנס. עבודות הציור והפיסול יוצגו ביחד כך שהצופה יוכל להלך ביניהם  וכך ייווצר  דיאלוג בין שתי שפות של יצירות אמנות  המהדהדות לימי הרנסנס באיטליה, שם ניצתו  ויכוחים סוערים בין הציירים לפסלים וכמובן שהשאלה, מי היא האמנות הגבוהה יותר? נשארה ללא מענה.

      ''

       

      עדנה בנס נולדה בחיפה ומתגוררת בה עד היום. היא מחוברת לנופי העיר, לסמטאותיה, לשכונותיה, למורדות ולעליות שבה, כמו גם אל תושביה המגוונים.

      סיימה לימודים בהיסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטת ירושלים והמשיכה לתואר שני בהיסטוריה כללית באוניברסיטת חיפה, שם השלימה גם את לימודי האמנות.. 

      כדי להתמקצע השתלמה אצל טובי המורים הפרטיים, ביניהם: נירה רז ,נטיס סלומון, רעיה טלמור רות סגל וגרשון קניספל. חברה באיגוד האמנים והפסלים בישראל.

      ביצירותיה היא מתרכזת מנקודת מבטה במציאות החולפת, בחברה הקרובה לליבה, ברגעי החיים.

      זו דרכה לתת למתבונן להתחבר ולחוש את מה שבעצם מועבר לו מוחשית ללא הסברים של מילים. את ראיית המציאות וההתחבטות בתכן היא יוצקת לפסל.

      היא מביעה ביצירה את הפשטות והיופי , את האמפטיה  או את ההסתייגות ממה שקורה אצלנו.

      .

      ''

      במספר יצירותיה מקדישה עדנה בנס לזוגיות תומכת אופטימית ואוהבת בין אם מדובר בשניים, הנושאים פרי בטנם כשהם עדיין בראשית  זוגיותם ומתפתחים יחדיו, לבין  זוג מחובק המטייל מלא שמחת חיים ואהבה. זו אותה האהבה המלווה והמחזקת גם אותה כלפי הזולת.

      פסלי האנשים עטויים לרוב בלבוש ובצבע שמאפיין  אותם, כיצד הם היו רוצים שהמתבונן יראה אותם. דמויות הנשים - חיוניות. הן  פעילות ספורטיביות, נשים הרוצות למצות עצמן להגשים יעודן, כאלה שלפעמים רוצות לפרוש כנפיים ולעוף.  היופי הפנימי שלהן בא לידי ביטוי גם בצורה החיצונית האופטימית והמלבבת שאותה חשה עדנה..

       

      שעות פתיחה: שלישי-חמישי, 12:00 – 18:00; שישי, 11:00 – 14:00

      Gallery hours: Tues.-Thurs., 12 noon – 6 pm; Fri., 11 am – 2 pm

       

      רח' זמנהוף 6, תל אביב 066 Zamenhoff St., Tel Aviv 64373

      Tel. 03-5254191 / 054-4527052

      www.officeintelavivgallery.com

      נעילת התערוכה : 31.12.2019

       

       

      ''

      בתמיכת: משרד התרבות והספורט ועיריית תל אביב-יפו

      With the support of the Ministry of Culture and Sports & Tel Aviv-Yafo Municipality

       

       

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום חמישי, 11/7/19, 10:26

        חוה שרף / שורשים מבית אמא

        פרויקט מס. 211

         

               פתיחה: יום שבת, ה-13 ביולי 2019 בשעה 12:00

        ''

         

        בתערוכה " שורשים מבית אמא ",  תציג האמנית חוה שרף 24 ציורים במידות ובטכניקות שונות.

         

        מרבית היצירות מהדהדות לנושא הזיכרון שמתחיל בימי ילדותה בגרמניה משנת 1930, בה נולדה ועד 1938 בה התרחשה הבריחה של משפחתה מגרמניה עקב רוחות המלחמה שהחלו לנשב על יהודי אירופה. המשפחה עברה להתגורר בלונדון שם השלימה האמנית את לימודיה באקדמיות לאמנות.

         

         

        ''

        ציוריה של חוה שרף, מושפעים מנוף ילדותה ומבית סבה וסבתה בגרמניה שגרו בקרבת יער גדול ממדים. נושא נוסף בציוריה הינו כלי- בית  ורהיטים שאימה הצליחה להביא לבית המשפחה בלונדון.

        יצירותיה  משקפים את יכולותיה של שרף להתבטא בסגנון ריאליסטי למדי ויחד עם זאת להשתמש לשלב צבעים מעולם הפנטזיה כמו: ורודים, תכולים, ירוקים וצהובים המבטאים אופטימיות.

        צירופים אלה בין זיכרונות ומראות העבר, לבין סגנונות וזרמים המאפיינים את המאה ה-20

        כמו סוריאליזם: בו שותפים, דמיון, חלום ומציאות מפחידה לעיתים, מעוררים סקרנות וההשתאות גם יחד.. כמו כן נכרת ביצירותיה השפעת הציור הנאיבי של אנרי רוסו, ובתוך כל אלה מתגנבים גם נושאים

        המתקשרים לתמות של "בריחה" כמו בציור של מזוודה פתוחה וחפצים פזורים כמו נשכחו או הושארו מאחור במזוודה הפתוחה על השטיח בבית. לציור קוראים: "אני נוסעת"/ I'm on my way

         

        ''

        חוה שרף, חיה ויוצרת כיום בישראל ומתעדת את נופי הגליל הקסומים.

         

        גלריה משרד בתל אביב, רחוב זמנהוף 6 תל אביב.

        שעות פתיחה: שלישי עד חמישי: 12:00 – 18:00 , שישי  14:00 – 11:00

        לפרטים נוספים בגלריה משרד בתל אביב 03-5254191.

                        

        בתמיכת: משרד התרבות והספורט ועיריית תל אביב-יפו

        With the support of the Ministry of Culture and Sports & Tel Aviv-Yafo Municipality

         

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום חמישי, 16/5/19, 07:45

          רפי דייגי: גברים בהיריון

          אוצרת: רחל סוקמן

           

           גלריה משרד בתל אביב

          רח' זמנהוף,6, תל אביב

          גברים בהיריון

          יעל רוזין

           

          ''

          זאוס היה בנם השישי והאחרון של קרונוס וריאה הטיטאנים. נבואה שרבצה על אביו, קרונוס, חזתה, כי אחד מבניו ידיח אותו משלטונו בעולם, ובשל כך נהג לבלוע את ילדיו מיד עם היוולדם. כדי להציל את בנה הערימה ריאה על בעלה ונתנה לו, במקום בנה הרך, אבן עטופה בבד. קרונוס בלע את האבן והיה בטוח, כי בלע את בנו. ריאה ילדה את זאוס במערה חבויה בכרתים, והוא גוּדל בסתר על ידי נימפות, עד שבגר והגיע למלוא כוחו. לאחר שגבר על הטיטאנים ועל טיפון, נעשה זאוס לאדון העולם והאלים. הוא נטל לעצמו את השמים וקבע את ארמונו על פסגת האולימפוס.

                 האלים הם אלים, אך במיתולוגיה היוונית הם אינם חפים מפגמים. הם בוגדים, תככנים, בעלי יצרים ותשוקות. זאוס, למשל, חרף גדולתו והיותו החזק שבאלים, אינו הפיקח שבהם. הוא מצטייר כיישות יצרית מאוד, ותאוות הבשרים שלו מביאה אותו ללבוש צורות שונות כדי לפתות אלות, נימפות ובנות תמותה. אחת מהן היא מטיס (העצה, תושייה), שזאוס שאף לבעול אותה כדי להבטיח את עצמו מפני מזימות והפיכות. המיתולוגיה מספרת, כי האלה ניסתה להתחמק, אך לבסוף נאלצה להיכנע. לאחר שהרתה לו, נודע לזאוס, כי היא עתידה ללדת בת, שתהיה דומה לו בעוצמתה ובתבונתה, ובעתיד תלד גם בן, שידיח אותו משלטונו. כדי להקדים תרופה למכה, ובדומה לאביו לפניו, בלע זאוס את מטיס ההרה, והעובר צמח בתוך ראשו. ברגע הלידה, בעודו מתייסר בצירים (היו אלו כאבי ראש נוראיים, אני מניחה), קרא זאוס להפייסטוס הנפח, וזה הלם בגרזנו על קודקודו של זאוס, ומן הבקע זינקה אתנה, חמושה מכף רגל ועד ראש.

                 גם את דיוניסוס ילד זאוס. מי שמוכר כאל היין והגפן, נולד לזאוס ולסמלה, בתו של מלך תבאיי. לאחר שנגלה זאוס בפניה של סמלה בצורתו השמימית, אורו ועוצמתו היו כה אדירים, עד כי גופה האנושי לא יכול היה להכיל את המראה, והיא מתה. כאשר מתה, הוציא זאוס את העובר מגופה, חתך את שוקו (או את ירכו, על פי גרסאות אחרות), הכניס לשם את העובר ואיחה את השוק. כעבור מספר חודשים הוציא/ילד אותו.

                 האלים הם אלים, ומיתוסים נועדו ללמדנו דבר או שניים, אך היריון, ככול שהוא נשיאת העובר בגוף הממשי – לעומת הורות (סוגיה בפני עצמה, שהפמיניזם נדרש לה מאז ההבחנה, שטבעה אדריאן ריץ' בספרה ילוד אישה, בין אימהוּת כמוסד דכאני, מגביל ומדיר, לבין אימהוּת כחוויה של צמיחה, יצירתיות, קשר וקִרבה) – אפשרי בבני האדם רק עבור הגוף הנקבי, הגשמי.

          ''

                 בהשאלה משמש המושג "היריון" גם ביחס לתכנון וליצירה. מבחינה זו זוכה הזכר, הגבר, הפטריארך. הוא היוצר, היולד. תפישה תרבותית זו יוצאת נשכרת מהגותו של פרויד, אבי הפסיכואנליזה. לאקאן, שהגותו ממשיכה את המסורת הפרוידיאנית, מתייחס לשלב האדיפאלי של פרויד וכותב, כי בעת ששני הילדים הפרוידיאניים משווים חלקי גוף ומגלים את השונוּת ביניהם, החברה היא המצביעה על הילדה ומיידעת אותה, כי היא חסרה דבר מה. וכך, הוא ממשיך, בעוד הפין הוא האיבר האורגני, שלחלק מאתנו יש ולחלק אין, הרי הפאלוס, מה שקיים בתחום הדמיון, הוא מה שהחברה מסמנת כחסר אצל הנשים. במסגרת הדיון הפאלוצנטרי-הוויזואלי, הפאלוס כמסמן נוכחות מקנה לזכר את מעמדו כסובייקט ואת יכולת היצירה האקטיבית.

                 רפי דייגי אינו מעוניין אך ורק בכוחו הסימבולי היוצר של הפאלוס. הוא מבקש לנכס אל תוך גופו הזכרי את תהליך ההיריון והלידה. לאורך השנים עוסקות יצירותיו של דייגי בסוגיות אישיות וחברתיות, הנוגעות לזהות המגדרית והמינית שלו עצמו ובכאלו הנוגעות לקהילה הגאה בישראל. בתערוכה "דראגולוגיה", שהתקיימה ב-2007 (אוצרת: רחל סוקמן), גישש דייגי אחר ההיבט הנשי בזהותו כזכר, כשצייר 24 שעות בחייה של מלכת דראג. ב-2017, בתערוכה "אמנות פרובוקטיבית – לייט+" (אוצרת: רחל סוקמן), הציג פסל בשם מזל תאומים: שני גברים מכונפים בעלי בטן היריונית, ולמרגלותיהם יושב תינוק, המחובר עדיין בחבל הטבור לאחד מהם. בתערוכה הנוכחית, "גברים בהיריון", ממשיך דייגי להתמודד עם הסוגיה, שהפכה בוערת בשנה האחרונה עבור הקהילה הגאה, סוגיית ההולדה/פונדקאות של גברים הומוסקסואליים, ומציג גברים, הנושאים לפניהם בטן היריונית. תהליך העבודה על הציורים כלל הכנת מודלים של בטנים בשלבי היריון שונים, שהורכבו על גופם של דוגמנים גאים. בשלב הבא צולמו הגברים וצוירו בסגנון ההיפר-ריאליסטי, הייחודי לאמן. בכל אחד מהציורים מופיע גם מעין "צוהר" למאוויי הנפש; "בועית", שהיא נדבך נוסף בסיפור ההיריון והלידה: פעם זה אולטרסאונד של עובר, פעם הרך הנולד, או כדור בדולח למשחק/לניבוי עתיד. מעבודותיו של דייגי עולה כמיהה להוויה הנשית ההיריונית וכאב על אי היכולת להביא ילד ביולוגי לעולם, רצון שאינו נחלתו של גבר או של אישה דווקא, אלא תשוקה כלל-אנושית.

                 אף שבשנים האחרונות אנו עדות ועדים לדיווחים על גברים שנכנסו להיריון וילדו, הרי שמדובר בגברים טרנסג'נדרים (מי שנולדו כנשים ביולוגיות, וזהותם המגדרית היא של גברים), ששמרו על איברי הרבייה שלהם ושימרו את היכולת להרות. היריון בגופו של זכר ביולוגי טרם הושג, ואפשרות זו היא, כרגע, רק בגדר הנחה אוטופית.

          התערוכה "גברים בהיריון" מציגה, אם כן, ערגה ליצירת משפחה מתוך זוגיות הומוסקסואלית, וציוריו של דייגי נושאים את כתב ידו ואת כמיהתו של אמן גאה.

          שעות ביקור בתערוכה:

           

          ימי שלישי עד חמישי: 11:00-18:00

          יום שישי: 11:00-14:00

           

          נעילת התערוכה :

          11.6.2019

           

           https://www.youtube.com/watch?v=DPiDGwFXa-E

          דרג את התוכן:

            ארכיון

            פיד RSS