כותרות TheMarker >
    ';

    סדן הפקת אמנות

    מובילת הפקת תערוכות מקוריות ואירועי תרבות ייחודיים , גילוי אמנים, והתמחות באירועי אמנות פלאסטית.
    הפקת תערוכות ייחודיות על פי דרישה, עבודה מול עמותות למינוף ע"י תערוכות נושא, טיפול וייעוץ אישי קבוע ויום יומי במאגר של כ-1,000 אמנים בארץ ובחו"ל, התמחות באירועי אמנות גדולים ועבודה מול מוסדות תרבות נחשבים לשם קיום תערוכות במוקומותיהם.
    ניסיון בהפקת כ-170 תערוכות יחיד וקונספט לאורך השנים, ובחללים שונים בכל הארץ. התמקדות באמן עצמו, אישיותו , הביוגרפיה שלו וכיצד הוא יוצר. ליווי האמן/נית החל מבחירת חלל התצוגה, בחירת האוצרת, עיצוב ההזמנה, פירסום התערוכה ויחסי ציבור מאסיביים וממוקדים לקראת הפתיחה ,הנחיית אירועי האמנות ושיחי גלריה באופן קליל וקולח.

    ארכיון : 12/2016

    0 תגובות   יום חמישי, 29/12/16, 22:32

    אירוע השקת סטודיה – נשים ואמנות בירושלים

    במרכז בק למדע, הרטום 8 הר חוצבים, ירושלים  אוצרות, ותקשורת: מיכל סדן

    ''

    סטודיה היא קהילה חדשה של אמניות ירושלמיות ממגוון תחומי האמנות הפלסטית ומכל קשת החברה הירושלמית.

    האמניות של קהילת סטודיה  פותחות את ביתן לאירוח קצר, במהלכו האומניות מציגות  את האמנות שלהן במטרה להיחשף ולמכור, גרות ויוצרות בשכונות השונות של העיר - ממאה שערים, דרך קריית צאנז, עין כרם ובית הכרם ועד אום טובא וצור באהר.

    בתערוכה המרהיבה יוצגו : ציור, פיסול, צילום תכשיטים, בכל הגוונים והז'אנרים :אבסטרקט, פיגורטיבי, רטרו ועכשווי.

    האמניות המשתתפות:

    ברכי הורן, גילה אלישר, גיננדבי וובר, דבורה קרביץ, ורד לוי-אונגר, חולוד אבו כף, חיה וייט, חנה סלמון, ליאורה בת אל, מנוחה ינקלביץ', נעמי ח. עמדי, סבאח עבד אל אוואד, עזיזה אבו טור, עטי ברקלי, רות פרידמן, רחל (ראטה) רוט, צביה לוי, ציפורה נוסבוים, רעיה ציודין, שרה עבדיאל.

     

    ''

     

    קהילת האמניות פועלת  כ"תכנית בת" של התכנית "נשים וסיפורים בירושלים" המציעה חווית תיירות מיוחדת המשלבת אירוח ביתי אותנטי אצל נשים ירושלמיות, בהובלת המחלקה לפיתוח מנהיגות וקידום נשים באגף חברה,בשיתוף המחלקה לאמנות פלסטית – האגף לתרבות ואמנויות. מינהל תרבות, חברה ופנאי.

    לפרטים על הפרוייקט:

    יעל קורלנדר : 054-2550505

     

     

    ''

     

    סטודיה – יצירת הקהילה

    תהליך יצירת הקהילה החל במיון המועמדות – בביקורים בבתים התרשמנו מהאמנות ומהאישיות של כל מועמדת וכמובן בדקנו מה אפשרויות האירוח. האמניות שהתקבלו נפגשו ב"ביתא" לקורס קצר שבו קיבלו את הידע הנדרש לעיסוק באירוח ביתי, קיימו "למידת עמיתות" וחלקו ידע חיוני לכולן וגם גיבשו יחד את אמנת האירוח ואת הלוגו המשותף.

    בהמשך, הקבוצה נפגשת בבתי האמניות, להיכרות מעמיקה יותר וחשיבה על שיתופי פעולה ופועלות במשותף לקידום האירוח והשיווק של היצירות שלהן. מיד לאחר ההשקה והתערוכה בה יציגו את היצירות שלהן ואת הקונספט שבה פועלות יתחילו לפעול לעשייה משותפת בארץ ובחו"ל.

     

    ''

    נעילת התערוכה: 30.12.2016

     

     

    "

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:
      1 תגובות   יום חמישי, 29/12/16, 22:10

      האמנית דבי אולו ילידת אריזונה
      נועזת ויצירתית , ממייסדי פסטיבל מידברן
      בתערוכת יחיד ראשונה המחברת את הגופני לרוחני
      דבי אולו- חדירה
      אוצר: דורון פולק
      בגלריה עומר תירוש

      ''


      כיכר קדומים, סמטת מזל מאזנים 2 , יפו העתיקה
      פתיחה יום ה' 5.1.17 בשעה 20:00
      הגלריה פתוחה בימים ב'-ו' בשעות 10:00-18:00 טלפון 077-5545773
      נעילה: 27.1

      מקוריות ויצירתיות, שילוב של מרכז ושוליים מאפיינים את יצירתה של דבי אולו.
      מי שחיה חיים בורגניים, נשואה + 3 ביהוד, בוחנת באמנותה את הגבולות של הגוף והרוח.
      היא חברה במיזמים המשלבים אמנות וחברה (ממייסדי פסטיבל "מידברן" ומיזם "חפש את האמנות" בפלורנטין ומציגה במיזמים נוספים רבים). אולו, ילידת אריזונה, למדה תקשורת באוניברסיטת סן-דייגו ועסקה באנימציית תלת מימד. היא למדה פיסול ואמנות אצל יחזקאל כהן ובהמשך במדרשה בבית ברל. היא משלבת ביצירתה דיספלינות ומדיה מגוונים, דרכם היא בוחנת את הגוף ואת הנשמה. בתערוכת היחיד הראשונה שלה "חדירה" היא מרחיבה את המבט לעבר סביבתה הקרובה ויוצרת פורטרטים תלת מימדיים מופשטים של דמויות שנגעו בה ובליבה, תוך שימוש בחפצים ייחודיים שליקטה מהארץ ומהעולם ובכבלי אור (כבלאור). הכבלאור- פיתוח אישי של אולו – הוא חבל פלסטי גמיש, לתוכו היא מחדירה שרשרת של נוריות לדים. הכבלאור נמצא על קו הגבול של בין אמנות לעיצוב, והוא מסמל את הנשמה של כל אחת מהדמויות. הפסלים המאורכים ושואפים מעלה אל היפה והנשגב. 

      ''

      דבי אולו / אמנות מוארת   דורון פולק

      פסלי הכבלים המוארים של דבי אולו יוצרים עולם מטאפורי מושלם של אווירה קסומה המבדילה בין אור לחושך, בין יום ללילה בין הטוב לרע. סדרת היצירות החדשה מביאה אינטרפרטציה קיצונית למונח "הגוף" הפיזי והמטאפיזי, עליו אמונה בצורה כל כך מקצועית דבי אולו לאורך כל דרכה האמנותית. הכבלים המוארים אינם אלא – גופים לבנים מבהיקים, הלוכדים את עינו של הצופה בהם ביום וסוחפים אותו למערבולת חושנית ודרמטית בלילה.

      לא יפלא, כי דבי אולו יוצרת אמנות, שמקורה באדמה ובקרקע הגשמית והרוויה והיא נישאת אל על ,מעלה מעלה אל העולם הרוחני. "ויאמר אלהים יהיה אור.." ו- " ויקרא אלהים ליום אור..." הם שני המשפטים עליהם מורכב העולם ועליו מתנהל מחזור חיינו. דבי אולו יודעת לאבחן כוח מאגי מהו, והיא יוצרת ממנו את כבליה המוארים. אין גבול להשראה שהיא נוטלת מחפצים הגשמיים המרכיבים את חייה.הכבלים המוארים הופכים לגופים אנושיים עם פני מסכה עליהם, הם הופכים למלאכים פיוטיים התלויים על קרס תעשייתית מהתקרה, הם יוצרים מטאמורפוזה מפליאה והופכים למים הזורמים מברז ולעיתים הם הופכים לשיח דקיק המתפתל כלפי מעלה יוצא מכד מלא באדמה ופניו אל הרקיע.

      אור הבריאה הוא האפשר את הסדר הראשוני בעולם הגשמי. יצירתה המתמשכת על פני עשורים של אולו, עוסקת בגוף, הנשי, הגברי, במקומו של הגוף בסדר החברתי והפוליטי הממלא את ימינו. דבי אולו היא יוצרת נועזת המקדישה את גופה ונפשה לביטוי מאווי חייה. הכבלים החדשים הם צינור ביטוי חריף ומוקצן לסדרת תחושותיה הנוכחית. יצירה מופלאה מרכזית בתערוכה עוסקת בכבל מואר המשתלשל מתוך מבנה עץ שרוף שניצל משריפה. יש בעבודה התעמתות ב"אור הגנוז" עליו מדברת תורת הקבלה. אם האדם נברא ככלי על מנת לקבל את הצופן האלוהי, הרי הכבל המואר הנו האמצעי לכך. חביבה פדיה כותבת במאמרה :"אור כתוך ואור כמעטפות" כי ניתן לחוות את המציאות כחלל שבו מתגלה אור מוחשי. ואכן, לדוגמא, דבי אולו יוצרת כבל מואר מדהים, אשר האור בו נוצר ממגע האדם המדווש על אופניו ויוצר אנרגיה מציאותית וגשמית המביאה את האור.

      ''

      סדרת הקשרים, ה"פלונטרים היצירתיים" המבהיקים, המחוברים לגופי הכבלים המוארים היא חלק בלתי נפרד מהיצירה התלת ממדית החדשה. דבי אולו מביאה את אותם קשרים אלגוריים לכדי סימליות, המוכרת לנו מעולם ה"קשרים" בספרות ובשירה. קשרים אלה בונים את מהותו של ה"זוהר" בשירו של ביאליק ומבחינים שם בין האמת האלוהית הנשגבת לאור המשחרר את האדם מכבליו. את משמעותו של האור, כפי שבא לידי ביטוי ממעמקי הכבלים הלבנים של דבי אולו, מסביר עמנואל קאנט הפילוסוף, כ"אור המואר מתוך עולמו של המתבונן... וזהו השימוש, שהאדם מקרין מהכרתו על ה"יש" החושי..."

      יצירתה של דבי אולו באמנותה המוארת מתחברת לאמנים העוסקים באור החושי והגשמי לאורכה של ההיסטוריה. רמברנט הציג באור הרוחני שלו את הקדושה האלוהית, קספר דוד פרידריך תיאר את מצבו המנטאלי של האדם באמצעות האור הנשגב המצויר שלו ובעידן הנוכחי, מדגימים ג'יימס טורל, המנכיח את האור בחלל וכך יוצר אותו ודן פלבין האמריקאי הבונה קווים אנושיים בחלל, באמצעות הפיסול הנאוני שלו. דבי אולו מתעמתת עם כל אלה ויוצרת בעזרת כבליה המוארים את עולמה הייחודי והפנימי, המהווה דיאלוג לטנטי עם אותם יוצרים. באמנות הישראלית מפליא בלו פיינרו להשתמש באור להבעת חזונו המחבר בין החול לקודש, ומוטי מזרחי מאפיין את דמותו של ה"חלוץ" הישראלי אמצעות נורות האור.

       

       

       

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום רביעי, 21/12/16, 11:30

        אורי פינסקר.מצייר בעיקר עם צבעי אקריליק על קנבס. הביטוי הרגשי של אורי בתחום היצירה המוחשית ויזואלית  נובע מפרשנותו למוזיקה ברבדים השונים כנקודות תחושה המושפעות מהיצירה המוסיקלית - בהתאמה צבעונית ואקספרסיבית .  

        ''

        לעיתים היצירה  מוצגת בתחושות ובהשקפה יצירתית מופשטת ולעיתים בדמויות המעורבות בסצנה המוזיקלית של הלכי הרוח.

        התחושות מובאות אל הקנבס בדרך הייחודית לו תוך שימוש במכחולים ואצבעות וכל אמצעי אחר אשר מביע את תחושותיו

         

        ''

        אורי מצייר רגעים שקשורים בסצנה המוסיקלית בשילוב החוויות והתחושות שהיא מייצרת .   

        האזנה ליצירה ברקע עבודותיו משמשת כקשת הצבעים ואף ברישום מונוכרומטי.

         

        ציוריו בהתאמה צבעוניים ואקספרסיביית, לעיתים עוסקים בדמויות ולעיתים בתחושות  מופשטות.  

         הציורים משקפים נקודות מבט שונות על מוסיקה. 

         

        אורי מאמין בציור רגשי, חופשי ואותנטי ובאתגור מוסכמות.

        האמן הציג את עבודותיו הייחודיות בסטודיו קנטי ביפו

        ובתערוכת   WINTER SALON ארטאקספו שטרסבורג בצרפת.

         

        ''

         

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום חמישי, 15/12/16, 08:02

          בתור ילדה הייתה איילת מאד יצירתית: מציירת המון, שרה, ממציאה שירים וסיפורים, חולמת ורוקדת. הייתהמחוברת מאד לטבע. מאד שונה משאר הילדים.

          ''

          ולדבריה:"רק תחומי היצירה והטבע העסיקו אותי, ולשאר הדברים הרגילים שמעסיקים את רובם ככולם לא התחברתי. למשל את הלימודים לא סבלתי, מלבד שיעורי אמנות ומוסיקה, בהם שחיתי כדג. מאוחר יותר בילדותי גם ניגנתי בכינור ובפסנתר (וחלילית כמובן) והשתתפתי בהופעות רבות. בכל התחומים האלו של אמנות ויצירה הייתי מאד מוערכת (בניגוד גמור לכל שאר התחומים...)  הייתי מאד מאד לבד, ולא מקובלת. אבל תמיד כשהיה צריך לכתוב שירים או להכין תפאורה, לצייר או לנגן,     זה היה תפקידי. בהיותי כבת 10 השתתפתי בתחרות חנוכיות של הקיבוץ (עם כל המבוגרים). יצרתי חנוכיה מביצים וזכיתי במקום הראשון!   כשבגרתי, כחלק ממשבר ההתבגרות, התנכרתי לכל מה שהוא אני. ניסיתי להיות ככולם (לא שזה עבד...) וחלק מכך היה נטישה טוטאלית של עולם הציור העשיר שלי. המשבר של נטישת כל עצמי היה חושך כפול ומכופל.      

          ''
                                                                                                                                  עם חזרתי בתשובה הגעתי לבית מדרש יוצר שבמעון. שם למדו אמנות בשילוב עם קודש. עם הרבה חששות החלטתי לנסות ולטעום, ולראות מה יהיה. התחלתי ללמוד שם אמנות עם רותי ונטורה ור' טוביה כץ שמאד מאד אהבוני והעריכוני. ר' טוביה כה העריך ואהב את יצירותי , ואף שמאד נהניתי מכך, לא כל כך הבנתי מדוע.        שם  טעמתי לאט לאט מחדש טעמה של אמנות, וציור בפרט, מתוך נפש בוגרת יותר. גיליתי מחדש את מקומי בעולם, את נפשי האמנותית אשר בעיקר בשטח זה של צורה וצבע, בשיח שבין נפש ומכחול, מוצאת היא את חייה ואושרה, את מקומה!  למדתי שם שנתיים וראיתי שזו דרכי היחידה בה אני רוצה בחיי, בה יש לי חיים...              הייתי בכמה קורסים אצל סמדר כץ בת"א, ולמדתי מספר שיעורים אצל ציירת מבת עין, שהדריכה אותי בתחום צבעי המים.        

          ''
                                                                                                                                                                      המשכתי לעסוק בציור גם לאחר שנתיים של לימוד במעון. בין השאר גם ציירתי הרבה ציורי קיר ע"פ הזמנה.  לאחר שהתחתנתי ונולד בני הבכור, החלטתי שוב לנטוש את האמנות כדי להשקיע אך ורק בילדים. אך לאחר כמה שנים של גידול הילדים נטו, נפשי בערה בה ושרפה, כי את שלה לא קבלה. עד שלאחר לבטים בין מוסיקה לציור, שבתי לצייר. ה' הנחני חזרה לציור דווקא, כי זהו תיקון נפשי בעולם. נפשי מאד רוחנית ומנותקת מעולם החומר והמעשה, והציור מחבר אותי לכאן. מה שלא כן מוסיקה- עמה אפשר לטוס אל על, ונטוש עולם הזה כליל.    חזרתי לצייר אצל רותי, ובשלב מסוים היא הציעה לי להמשיך הלאה. הלכתי ללמוד אצל ר' טוביה בירושלים. בשנים אלו נכנסתי לעומק צבעי השמן, אותם אני אוהבת יותר מכל.  במשך תקופה למדתי גם אצל סילביה ברעם.  תוך כדי כך למדתי באופן עצמאי את שיטת הציור האינטואיטיבי של פינקי פיינשטיין. גם ממנה קיבלתי תובנות רבות.

          היום אני מציירת המון בסטודיו שבביתי, בעיקר בשמן. אני גם מעבירה חוגי ציור לילדים, וסדנאות של חיבור ציור רוח ונפש לנשים.

          ''

          אני מרגישה שהמסע עוד ארוך, ועוד רב הנסתר על הגלוי. יש לי עוד המון ללמוד ולגלות על הציור, עלי ועל מה שביננו, וכל גילוי יקרב אותי בע"ה אל מקומי ואושרי הנכספים. יש לי המון חלומות ותכניות לשפע של ציורים. יש לי גם חיבור רב בין אהבת הציור לאהבת הטבע, אשר שניהם טבועים בי. מאז הגעתי לעולם, אני מטפחת את גינתי ושואבת ממנה את ציורי, ומהם אליה.

          החלום                                                                                                                                                                להאיר                                                                                                                                                                                   ולהיות מוארת"

          איילת מציגה בימים אלו את יצירותיה ביריד האמנות ארטאקספו שטרסבורג 

           

           דף האמנית בפייסבוק: 

          https://www.facebook.com/%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%AA-%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%A7-%D7%A6%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%AA-Ayelet-polak-oil-paintings-195155143992957/

           

           

          ''

           

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום שלישי, 13/12/16, 20:42

            ורדה לוי , ציירת אוטודידקטית , תושבת ירושלים, אשר בשנים האחרונות הציור הפך לעיסוקה העיקרי והיא משתכללת ומפתחת אותו כל העת.

            ''

            בתערוכה ,ציוריה של ורדה עוסקים ברבדים השונים של החיים, ומשקפים הלכי רוח פנימיים של האמנית וביטויים לתעצומות נפש שלה מאז חוותה שינויים בחייה האישיים.

            ''

            ורדה מתבטאת באמצעות דימויים ראליסטיים ,דמויות, דוממים, ונופים מעבר לאופק. בעבודותיה ניתן להבחין בנקל בהתמזגות  חומר ורוח מציאות וחלום ,המספרים סיפור פנימי מעורר סקרנות.

            בהתמדה, בדיוק ובדמיון מזמנות עבודותיה של לוי, כניסה לעולם אינטימי ועמוק, תנועתי מסתורי ואסתטי, אך עם זאת צבעוני עשיר ורווי סערה ותשוקה.

            ''

             ורדה מקבלת את השראתה מצבעים ותנועה, ועזות הציור מקבלת נופך של עומק מן הטכניקה המשולבת .

            כל יצירה היא מסע אינטואיטיבי הנשען על עולם הרגשות והחוויות הפרסונאליות של האמנית.  

            תערוכות עבר של האמנית: בגלריית "הקוביה" ובמלון אלדן הירושלמי.

            האמנית מציגה בימים אלו את יצירותיה ביריד האמנות ארטאקספו שטרסבורג

            כמו כן הציגה ב:

            גלרית חלל, גן העיר

            הבית הירוק, תל אביב
            Ryal Opera Arcade (ROA) Gallery - London
            גלריה תירוש, הרצליה
            גלרינה לאמנות - גלריה וירטואלית
            Israeli Art Market -גלריה וירטואלית
             

            ''

             

            אתר האמנית:

            http://www.vardafineart.com/

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום שלישי, 13/12/16, 20:25

              האמן זאב  פטר-אנגלר-פיסות חיים , אביזרים דוממים המצטרפים ליצירה חיה ומופלאה!

              ''

               

                

              זאב, יליד וינה, אמן ישראלי ,מפרק ומרכיב בתיזמון מושלם חפצים הסובבים את חיינו ומפיח בהם משמעות אמנותית חדשה.

               עם רקע עשיר בתעשיית  המתכת, ניסיון וידע רב בתחום הייצור של מכונות ומנועים, הפך ברבות הימים בעל מפעל למשאבות.

              ''

               

              מגבלות תנועה וכאבי גב ,הכריחו את זאב לפני כשש שנים לשהות יותר בבית וטלויזיה גלמודה הפכה להיות הבסיס לאמנותו הייחודית שאותה ,בשילוב עם צעצועי נכדיו,  פיתח לסיפורי חיים.

              משך הזמן התווספו עוד ועוד מסגרות טלויזיה, ההתעסקות באמנות זו  התפתחה וכעת הפך ממש לאמן "רדי מייד" שיש לו אמירה ומניפסט סדור.

               

              קולאז' אסמבלאז'י ההופך לתלת מימדי.

              זאב, תוך שימוש באובייקטים או בחפצים יומיומיים,מנתק את החפצים משימושם היום יומי ומהקונטקסט המקורי שלהם, ומרחיב בצורה משמעותית את החשיבה המקובלת אודות מה היא אמנות, בייחוד בעידן שבו המוצר ועיצובו מקבלים משנה חשיבות.

              ''

               

               בחלקן של היצירות הצבעוניות הפופ-ארטיות,ישנם כפתורי הפעלה וכך שילב בתוך יצירותיו, האמן ,טכניקה של קולות וצלילים והרבה הומור .

               

              צבעוניות עזה משולבת ביצירותיו, דיאלוג נדיר בין האמן לקופסא, כך זאב מפיח בהם חיים ומעורר את סקרנות הצופה.

               

               זאב מציג בימים אלו ביריד האמנות ארטאקספו שטרסבורג.

               

               

               

               

              דרג את התוכן:

                ארכיון

                פיד RSS