כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הבלוג של האישה באדום

    הקשר בין מלים מעשים ופרשת בראשית

    תכנים אחרונים

    0 תגובות   יום שבת, 17/11/12, 12:36

      נס הגדול היה שם , ופה . שרים כולנו .

    האומנם ? האם גם לנו יתחולל נס ?

    הנה אנחנו נמצאים בחודש כסלו – חודש הגאולה , הניסים והנפלאות .

    האם נצליח גם אנחנו לגרום לנס בחיינו האישיים ?

    הנה יוסף . בפרשת " מקץ " יצא מן הבור . יצא מן החושך אל האור בחייו המרתקים . בואו ננסה גם אנחנו לצאת מחושך אל האור . הכיצד ?

    יש האומרים כי חודש כסלו פירושו  כיסים של הלב . ולנו כולנו יש כיסים רבים בלב . בואו ננסה כמו יוסף שהיה בתחילה אנוכי ואגואיסטי כלפי משפחתו והוא רוקן את כיסי האנוכיות והאגואיזם ויצא מהבור של חייו .

    גם אנחנו נרוקן מכיסי לבנו את היהירות , הגאווה , האנוכיות , העצלנות , המרירות , הכעס , את תחושת ה " מגיע לי " , את הדחפים המכוערים והמרירים מלבנו .

    בואו נהיה כמו יוסף שהבין כי נפילותיו מקורן בהשתלשלות האירועים של התנהגותו , ולכן שינה את דרך חשיבותו והתנהגותו . ואם נעשה זאת אז חיינו ישתנו מעט .

    המכבים הגיבורים גרמו לנס . הם לא ויתרו, נלחמו ויצרו את מציאות פח השמן.

    גם אנחנו אל לנו לוותר , עלינו להאמין במטרות שלנו . בסופו של דבר חלקן תתגשמנה .

    בואו ננצח את היוונים שבתוכנו . אל לנו להפוך למתיוונים פסיבים נכנעים . נכון , זה לא קל , והקשיים גוברים מיום ליום .

    גם אני למדתי ונוכחתי לדעת שדרך הקשיים והמכשולים יגיע לבסוף הטוב .

    מסתבר כי רבים מאיתנו לוקחים את המאורעות סביבנו , את חיינו כמובן מאליו . אך זה לא כך .

    עלינו להבין את משמעות החיים בפרופורציה ולהעריך אותם . לא הכל מובן מאליו  .

    מי כמוני במסע החיים שעברתי יודעת להעריך את הטוב ואת המהות שבחיים .

    אולם כיצד עושים זאת ?

    כמו המכבים . לא מוותרים – נלחמים . לא הופכים למתיוונים .

    כיצד מנצחים את הקושי ויוצאים מחושך לאור ? משתמשים באמונה , בתקווה , בתפילה , באופטימיות .

    לכן , יש צורך לרוקן מכיסיי הלב את הפסימיות , האנוכיות , את המסכנות , ההתקרבנות ואת כל המידות הרעות ולהשתנות .

    לבסוף הנס מתחולל . הוא לא יקרה מעצמו , ויש להשתנות למענו .לשנות , להאמין , לקוות , להתפלל ולייחל לעזור לעצמכם .

    כשהכיסים יתרוקנו מטינה , כעס , קנאה ומרירות , השינוי – הנס יקרה ותהיה הקלה .

    היושב במרומים יש לו נציגים עלי אדמות . הם שיושיטו יד למייחלים לנס .

    אולם יש להם תנאי . לא להישאר מתיוונים , להאמין , לייחל , להתאמץ .

    ואתה היושב במרומים – פונה אני אליך בזמן הדלקת נרות חנוכה , תן כוח לשליחים שלך שיעמדו לצידנו כאן למטה .

    יש חולים המייחלים לנס בחייהם . מצפים לנס צפון בצידנית , לתרופות שלא בסל הבריאות , הקל על הנשים העגונות החוות התעללות והתעמרות , על הילדים העזובים , יש רבים שנקלעו למצוקות רגשיות וכלכליות בחייהם ואני ביניהם .

    וכולם נאחזים בתקווה ונלחמים בכוחות אחרונים ביוונים . כוון את שליחיך אליהם כדי שיתחולל נס קטן בחייהם .

    שמור עליהם , על האנשים הטובים האלו הנמצאים מסביב , חלקם עוטים טלית וכיפות , חלקם חלוקים לבנים וכחולים , והשאר צנועים ונחבאים .

    ויש גם נשים אצילות שאני באופן אישי מכירה . ואם בחיי האישיים התחוללו ניסים , הם בזכות האנשים הטובים האלו ובזכות הנשים האצילות .

    אני עדיין מייחלת לנס וכמוני רבים מסביבי . אז עזור לנו לנצח את היוונים ולהפוך למכבים .

    כולם כאן למטה רוצים לסלק את החושך ואני מאמינה שנצליח .

    כי לעולם לא מאוחר לקוות לנס . בכל פעם החושך מפנה את מקומו לאור האיתן , הקסום והמלא תקוות .

    ויהי אור , אמן .

     

     

    אסתר יעקובי .

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום שישי , 21/9/12, 18:29

      במשך כ-10 שנים שמע אלוהים את בכי הלב של בני ושלי. שמע והמשיך לבחון אותנו. הציב עוד ועוד משוכות שעלינו לעבור. הוא היה הבמאי והעניק לנו תפקידים שעברנו אותם בהצלחה וצברנו לנו קהל תומכים ומאמינים. אולם, מספר ימים לפני חג מתן-תורה החליט היושב במרומים שבני עבר תהליך של זיכוך, ושבמסכת הייסורים של חיינו ויפתח סוף-סוף דף חדש.

      בני עבר עליות ומורדות במסכת זו. היה משועבד לכלא הדיאליזה שנים רבות, וכשהאזיקים לחצו עליו והשאירו עליו צלקות, ועצב וייאוש חלחלו בי ובו, הוא החליט שזה זמן מתאים למתן כליה.
      ההכנות נעשו במשך שנים. בכל חג וחג מחגי ישראל בני חיכה לה. פעם היא הייתה שתיל צעיר, משלוח מנות, אפיקומן, דגל ביום העצמאות ועוד.

      וכאשר היושב במרומים חש את כאבנו ואת בכיינו המיוסר והמלא תחנונים הוא קטף פרח מלבלב ושלח לבני כליה צעירה ובריאה.  לבי מלא הערכה למשפחה האצילה שגילתה תעצומות נפש והעניקה לבני חיים חדשים.

      בלילה אחד הוסרו האזיקים, ובלילה הזה התאחדו רוב חגי ישראל והעניקו לבני את האפשרות במה לבחור: בשתיל כליה צעיר, משלוח מנות בצורת כליה, אפיקומן כלייתי, נר בצורת כליה בחנוכייה... . אך אלוהים הנדיב העניק לו את כולם. הוא רוצה שהכליה תשגשג בגופו לעד, שגופו הצנום ייהנה ממשלוח מנה זה כל הזמן, שהאפיקומן הכלייתי יישאר ויוצפן בגופו תמיד, ושהנר הכלייתי לא יכבה וידלוק לעד!!

      זהו!!! בני יצא מהכלא הארור. עכשיו עליו למלא את תנאי השחרור. קציני המבחן הם הצוות הרפואי בבית החולים. עליו לשתות כמויות גדולות של מים, להקפיד על לקיחת אינספור תרופות, לבצע מעקבים רפואיים תכופים... 

      והוא תלמיד מצטיין!! הוא יכין את שיעורי הבית ויעבור את המבחנים בהצלחה. כי יש מי שמחזיק לו אצבעות ונושא תפילה למענו. אתם! אתם האנשים הטובים, שדאגתם, התפללתם, ותמכתם בו ובי ובילדיי ברגעי הכאב והקושי. אולם, גם בשעות הקשות ביותר, כנראה שאפסה כל תקווה, האמינו!!! הצער הייסורים והכאב הם רבים מנשוא. אך אלוהים אכן שומע את בכי הלב, הוא דואג, ולבסוף הוא גם מקל וגורם למהפך לשינוי מבורך. יש לו שליחים עלי אדמות, בדמות אנשים בחלוקים לבנים, ואנשים טובים שהם "מלאכים בדמות אדם", הם העוזרים, מסייעים ומביאים מרפא, מזור והקלה. אך עליכם לא לוותר!!! לעזור לעצמכם, ולדרוש מעצמכם ולא להיכנע לקשיים ולייאוש. זהו התנאי שעליכם למלא בכדי לזכות ביד מושטת.

       אסור לאבד תקווה!! שנו את גישתכם לחיים, תנו לנשמתכם להאיר גם בימים האפלים, היאחזו בתקווה ובאופטימיות, והשינוי יתקיים.

       הביטו בבני ובילדיי הם המודל, הסמל לאמונה הזו. כי בסופו של דבר: אלוהים שומע את בכי הלב...



      אסתר
      יעקובי.  

      דרג את התוכן:

        פרופיל

        אסתריעקובי
        1. שלח הודעה
        2. אוף ליין
        3. אוף ליין

        ארכיון

        פיד RSS