כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הבלוג של האישה באדום

    הקשר בין מלים מעשים ופרשת בראשית

    תכנים אחרונים

    1 תגובות   יום שישי , 5/10/12, 21:24
    לפעמים נדמה לי שאני כמו איוב. שהמשוכות שאני נאלצת לעבור גבוהות מפעם לפעם. אנשים צדקניים אמרו לי פעם שאלוהים יודע במי לבחור כדי להתמודד בקשיים ובייסורים!! בחירתו אינה אקראית!! הוא אפילו לא מתייעץ ומזמין לראיון את המועמדים. לא שולח מסרון או דואר אלקטרוני. פשוט מחליט וזהו.

    והוא בחר אותנו כבר לפני כעשר שנים. ואינו מתכוון להחליף אותנו. או אפילו לפטר. נראה לי שהוא מרוצה, אך אינו מתכוון לשפר את התנאים, לתת העלאה - כלום. ולנו נמאס! המשרה הזו, התפקיד הזה מכביד ומייסר. אנו רוצים לגוון, לשנות, לא אכפת לי אפילו לקבל תפקיד אפרורי. נמאס לנו להיות מודל להערצה, לחיקוי, לתמיכה ודוגמא! אנו רוצים להיות כמוכם, לחיות כמוכם האנשים הפשוטים שמסביבנו. חשקה נפשנו בשגרה, היא כל כך מבורכת. למה היא לא מנת חלקנו? 

    המשוכות האלו שאני צריכה לעבור, לעיתים הן גבוהות מדי. הקשיים רבים מנשוא. הם מתבטאים בתחום הכלכלי, רגשי ובריאותי. ולצערי ולדאבוני, אין לי עם מי להתחלק בנטל הזה. לכם אנשים טובים יש נטל אחר ושונה משלי. אני מוכנה לשאת את הנטל שלכם אך זה בלתי אפשרי. המשא הזה מכביד, מעיק, ולוחץ. ובשריון הזה העוטף אותי החלו לבקוע סדקים. איני יודעת אם אפשר לטייח אותם. מהיכן שואבים עוד כוח, אנרגיה, מזון רוחני וכלכלי?
    גם ליושב במרומים אין פתרונים. כי הוא לא מתכוון לפטור אותי מהתפקיד. הוא מאמן קשוח מאוד, כי הוא מגביה את המשוכות מפעם לפעם. האם יש לכם פתרון כיצד לאחות את הסדקים בשריון, כדי שאצליח לקפוץ מעל המשוכות? אני פתוחה להצעות, כי אין לי מה להפסיד...

    דרג את התוכן:

      פרופיל

      אסתריעקובי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון

      פיד RSS