כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הבלוג של האישה באדום

    הקשר בין מלים מעשים ופרשת בראשית

    ארכיון : 10/2012

    0 תגובות   יום ראשון, 14/10/12, 18:29
    הימים ימי קיץ לוהטים ומהבילים והאנשים סביבי עסוקים במציאת הדיל המתאים לחופשה. מכל עבר נשמעות חוויות של נופשים או המתכננים לנפוש ולנוח. מי מאיתנו אינו מתאווה לחופש, נופש,לפסק זמן, לחופשה קצרה?? כולנו פוסעים במסע החיים, בסמטאות החיים המפותלות. כל אחד ומסע חייו. כמו בני ישראל בפרשת מסעי. חיינו הם מסעות. משתמע מכך שמסעותינו אמורים להיות חיוביים, שלא ילוו בשנאת חינם, גזענות, שחיתות, יהירות לשון, ריב ומדון ואלימות.

    בני ישראל חנו כדי לאסוף כוחות ולצאת מהמדבר. גם אני, כמו הסובבים אותי, מנוע החיים דוחף אותי ומניע אותי באנרגיות מגוונות של אופטימיות, תקווה ואמונה. הוא עושה זאת במהירויות שונות. והנה, לפתע, הוא החל לקרטע. זהו הסימן שעייפתי. אני חשה רפיון ולאות. אני רוצה לנוח כדי שאוכל לצאת מהמדבר שצץ מדי פעם בסמטאות חיי. אני חשה כי שריריי מתחילים להיחלש ולהתרפות. גם שרירי האמונה והאופטימיות מתחילים להתרפות ולהדלדל...אבוי! האם אמונתי והאופטימיות שבתוכי נחלשים ונמוגים?? אסור! אם זה יקרה אחלה בחורבן נפשי, ברפיון רוח. איני יכולה להרשות זאת לעצמי, אל לי לאבד משהו מהותי מעצמי! כמו בימי בין המיצרים כשבני ישראל חנו במדבר, אני רוצה לחנות, לאסוף כוחות ולהתאושש. להמשיך במדרגות המסע של חיי. אני רוצה להיחלץ,ל השתחרר מהעייפות והתשישות והמשימות המכבידות.

    האם אפשר לצאת מן המדבר כמו בני ישראל? היכן אפשר להיטען בכוחות, להתמלא שוב באופטימיות?? היכן המקום שבו אוכל להתחזק?? גם אני רוצה לצאת מן הלחץ, מן המיצרים. להתמלא בלחץ חיובי, מלא אנרגיה, אמונה, אופטימיות ותקווה. 

    נכון, סמטאות החיים בנויות ממדרגות תלולות,עקלקלות עולות ויורדות. עכשיו אני רוצה לרדת במדרגות,לנוח,להתחזק ולמלא את מטעני ומחסני האנרגיה והאופטימיות שלי. אני רוצה לחזק את שרירי האמונה שלי, לפתח אותם עוד ועוד. עליי לעשות זאת בדחיפות ומהר! מסתבר שזה לא רק אני. ישנם עוד אנשים תשושים ועייפים. ממחלות קשות, מאשפוזים, מתלאות החיים. אנשים שמשימות החיים מכבידות ומתישות אותם, וחייהם רצופים סבל, עוני ומחלות. הם גם מייחלים לחופש,לרגיעה בעומס המוטל עליהם. רוצים לנוח מהכאבים, מהייסורים, מהלחצים . האם זה אפשרי? אני והם זקוקים לפסק זמן. לנוח מעט ממירוץ החיים. רוצים להטעין מצברים. לפתח שוב את שרירי האנרגיה והתקווה. לשנות אווירה. לקחת פסק זמן מהחיים המוכתבים והאינטנסיביים. 

    אתה השוכן במרומים, שלח לנו אות או סימן באמצעות שליחך האנושיים. תן לנו אישור לנוח מעט, הראה לנו את המקום , כדי שנתאושש ונמשיך את המסע שלנו בסמטאות החיים. מעולם לא עצרנו לנוח. לא לקחנו פסק זמן.האם אתה מאפשר לנו??בבקשה אסור לנו למעוד!
    אנו רוצים לעצור, לרדת מדרגה ושוב לעלות לטפס מעלה. אפשר??? האם ניתנה לנו הרשות??

    סבורני שגם לי ולהם מגיע פסק, נופש, חופשה, אולי מנוחה...

    דרג את התוכן:
      1 תגובות   יום שישי , 5/10/12, 21:24
      לפעמים נדמה לי שאני כמו איוב. שהמשוכות שאני נאלצת לעבור גבוהות מפעם לפעם. אנשים צדקניים אמרו לי פעם שאלוהים יודע במי לבחור כדי להתמודד בקשיים ובייסורים!! בחירתו אינה אקראית!! הוא אפילו לא מתייעץ ומזמין לראיון את המועמדים. לא שולח מסרון או דואר אלקטרוני. פשוט מחליט וזהו.

      והוא בחר אותנו כבר לפני כעשר שנים. ואינו מתכוון להחליף אותנו. או אפילו לפטר. נראה לי שהוא מרוצה, אך אינו מתכוון לשפר את התנאים, לתת העלאה - כלום. ולנו נמאס! המשרה הזו, התפקיד הזה מכביד ומייסר. אנו רוצים לגוון, לשנות, לא אכפת לי אפילו לקבל תפקיד אפרורי. נמאס לנו להיות מודל להערצה, לחיקוי, לתמיכה ודוגמא! אנו רוצים להיות כמוכם, לחיות כמוכם האנשים הפשוטים שמסביבנו. חשקה נפשנו בשגרה, היא כל כך מבורכת. למה היא לא מנת חלקנו? 

      המשוכות האלו שאני צריכה לעבור, לעיתים הן גבוהות מדי. הקשיים רבים מנשוא. הם מתבטאים בתחום הכלכלי, רגשי ובריאותי. ולצערי ולדאבוני, אין לי עם מי להתחלק בנטל הזה. לכם אנשים טובים יש נטל אחר ושונה משלי. אני מוכנה לשאת את הנטל שלכם אך זה בלתי אפשרי. המשא הזה מכביד, מעיק, ולוחץ. ובשריון הזה העוטף אותי החלו לבקוע סדקים. איני יודעת אם אפשר לטייח אותם. מהיכן שואבים עוד כוח, אנרגיה, מזון רוחני וכלכלי?
      גם ליושב במרומים אין פתרונים. כי הוא לא מתכוון לפטור אותי מהתפקיד. הוא מאמן קשוח מאוד, כי הוא מגביה את המשוכות מפעם לפעם. האם יש לכם פתרון כיצד לאחות את הסדקים בשריון, כדי שאצליח לקפוץ מעל המשוכות? אני פתוחה להצעות, כי אין לי מה להפסיד...

      דרג את התוכן:
        1 תגובות   יום שלישי, 2/10/12, 18:03

        מי מאיתנו לא אוהב לקרוא אגדות או מעשיות?

        רובן מתחילות במשפטים 'היה היה פעם אחת...', ועוד.

        ואני מכירה אשה אחת שלפני שנים רבות יצאה למסע של חייה. אמנם מתוך בחירה מאוחרת,
        אבל היא הייתה ועודנה קברניטה של הטיסה לחייה המורכבים.

        היא החליפה מסלולים רבים במסע הזה: פעם מרתון מסלול מכשולים, ניסוי ותהייה ואף
        תעייה...

        כמו אברהם בפרשת 'לך לך' היא יצאה לדרך הארוכה והמייסרת שניצבה לפניה.

        לא הרימה ידיים, התאמצה, המטרות היו מרצדות לפניה כל הזמן וכשנתקלה בקשיים היושב
        במרומים כמו במריונטה הפעיל את האנשים הטובים שהושיטו לה יד ועודדו אותה להמשיך
        במסע.

        והימים הם ימי קפיטליזם דורסני. מכל עבר נשמעות קריאות לצדק, לשוויון, להתחשבות.

        אותה אשה כביכול שייכת למעמד הביניים, מקצוע נערץ ונחשב, משכורת כביכול מכובדת.
        וילדיה?? ילדיה עשירים בהשכלה ובחינוך נאות. ואשה זו יצאה למסע של צמיחה. אולם מסע
        זה טמן בתוכו מכשולים לא צפויים...

        למרות זאת היא התעקשה להכניס וליצוק לחייה תוכן ומשמעות. היא ייחסה חשיבות לתרבות,
        ערכים, אמונה ולא גלגלה אחריות לסובבים אותה. וכשנתקלה במכשול כלכלי וחכתה לא
        העלתה מספיק דגים כדי לפרנס את ילדיה, אנשים אצילים ורחבי לב בחפץ לב הושיטו לה
        "דגים" בטעמים ובאופנים שונים. וכך יכלה היא להתקדם הלאה ולעמוד
        במבחנים, בסמינריונים המעשיים שנקרו בדרכה.

        הסובבים אותה חושבים שהיא אשה אמיצה. ואכן במסע המפותל של חייה, בטיסת חייה, היא
        מנסה לשמור על שיווי משקל. היא מתמודדת בשקט, בדממה. הס, פן ידעו הסובבים אותה כי
        קשה לה. אסור להפגין חולשה. עליה לעמוד בציפיות. אותה אשה חיה בבדידות המגנה ושומרת
        עליה, אוטמת את החומה המקיפה אותה. וכך זעקתה לא נשמעת...



        הספרים, האופטימיות, האמונה והתפילות שהמציאה מחזקות אותה. יש לה סבלנות, אורך רוח
        לסבול. וכעת כשקברניטי המדינה משדרים "יושר צדקני" היא מתאמצת לחיות
        בכבוד, למרות הקשיים שהתבטאו בתחום הרגשי והכלכלי, וכשהדגים שהעלתה בחכתה היו
        מלוחים וכחושים לא היססה להחליף חכה ולעסוק במלאכה שלא תואמת את כישוריה.

        המגב, הדלי, המטלית וחומרי הניקוי שימשו אותה במשרה החדשה. מעסיקיה החדשים היו
        אדיבים, סבלניים והפגינו הערכה. היא קצרה שבחים ומחמאות על אופי ותוצאות עבודתה.
        אולם משרה זו התישה אותה. השיפוצים הבריאותיים שהחלה בהם לפני זמן מה החלו להיסדק
        ויש צורך לתקנם שוב. אולם אין זמן לכך, הלחץ היומיומי הרגשי ובמיוחד הכלכלי נותן
        את אותותיו.



        ובצר לה כשהייתה בעמדת הנחיתות התירה
        לנחש הריבית להכיש אותה. ותוצאות ההכשה חנוקות ומלחיצות. בלית ברירה ובעיניים
        פקוחות עשתה זאת. לא בפזיזות חלילה!

        המצוקה גרמה לכך ועתה היא משועבדת, היא יצאה לחופשי וביערה את החמץ מחייה.

        ועתה, הבושה והכלימה מהבהבות כמו רמזור בכל צעד שהיא פוסעת והחרפה מנצנצת מול
        עיניה כל הזמן. וכמו אווז שמנער כל הזמן את נוצותיו מן המים היא רוצה לנער ולהתנער
        מהקשיים. אך הם דבוקים אליה וגורמים לה למחנק. והיא עייפה ותשושה, אך אינה מרימה
        ידיים לתבוסה. אירועי וחובות העבר הזינו את ההווה שלה, למרות אי הצדק.

        לא הייתה לה ברירה.

        גם חכמינו קבעו ואמרו "שהגלגל חוזר הוא בעולם" גם אותה אשה בחייה חוותה
        זאת. היא ידעה תקופות נעימות ואופטימיות בחייה.

        אולם מה קרה לגלגל? הוא ממאן להתגלגל ויש צורך להחליפו או לתקנו, והתיקון אורך זמן
        רב מאוד...

        וכעת יש לה הרהורים שהגורל סידר את חייה בצד החרוך של העוגה.



        אל תטעו ואל תטילו ספק, אותה אשה
        מסורה לעבודתה ומשקיעה בה את כל מרצה בהתלהבות ובמסירות, ילדיה הם כל עולמה, עדיין
        מתהלכת בקומה זקופה, צבעי המדים שלה והחיוך אופפים אותה. אך עיניה משדרות עצבות,
        לאות, תוגה ועייפות גדולה.

        היא רוצה לעצור מעט ולנוח. אותה אשה כמו אברהם אבינו לא עמדה בחיבוק ידיים ונקטה
        מהלכים בחייה. שינתה הרגלים ושעשתה מהפך. היא לא נתנה לעצב, לקשיים ולמכאוב להכריע
        אותה. היא יצאה למסע חיים ונטלה אחריות על חייה. ממש כמו אברהם ב"לך לך"
        וזאת למרות הקושי והסבל. ואנשים טובים, מלאכים אנושיים רחומי לב ואצילי נפש הושיטו
        לה יד, עודדו אותה, תמכו בה ככל שיכלו. אך עתה כוחה תש. אפילו לנוח אין לה כוח.

        מה עלי לומר לה?? היא עדיין לוגמת מחצי הכוס המלאה...

        האם יש סיום למעשייה זו? או שזה סוג של סיפור בהמשכים?...

        דרג את התוכן:

          פרופיל

          אסתריעקובי
          1. שלח הודעה
          2. אוף ליין
          3. אוף ליין

          ארכיון

          פיד RSS