כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הבלוג של האישה באדום

    הקשר בין מלים מעשים ופרשת בראשית

    ארכיון : 9/2012

    1 תגובות   יום רביעי, 26/9/12, 18:58

    חיים של רובנו מככבת האופנה. אנו סוגדים לטרנדים המתחלפים, מתיימרים לחיות לפי צו האופנה שמנהלת את חיינו. גם בחיי בעשר השנים האחרונות כיכבו מרכיבים שהיו משמעותיים בהתנהלותי. האמונה ואחיותיה, התקווה והאופטימיות ו... הצבע האדום. וכאשר יצאתי למסע התעטפתי בצבע האדום, ולבושי הפנימי היה כוח האמונה.

    בשנים האחרונות עקב מחלתו של בני, מנות הדם הרבות שהוא קיבל, מראות הדם הזורם מהגוף למכונת הדיאליזה המטהרת ומכבסת אותו מרעלים, ומשנה את גווניו גרמו לי לאהוב את הצבע הזה. בלעדיו הגוף קורס. גם גופי התמוטט לפני זמן לא רב עקב מחסור בדם ונזקקתי למנות דם כדי להתאושש. האדום אדום הזה החיה אותי והעניק לי כוחות מחודשים.
    מה יש בו בצבע האדום הזה שהוא סימן ההיכר שלי??

    זהו צבעו של הסבל. גם הסבל קיבל תפקיד בחיי. אני סבלתי והתייסרתי בדממה מפגיעות רגשיות, נפשיות ופיזיות ולא פציתי פה. אך הדם מנשמתי נגר ללא הרף. גם במלחמות ובתאונות סובלים הפצועים ופצעיהם שותתים דם והם מתייסרים מכאבים.

    אדום הוא צבע של זהירות, סכנה, חשיבה מחודשת, של מתן תשומת לב לפרטים, לקורה מסביב וללקיחת פסק זמן. כמו רמזור פעמים רבות בחיי עצרתי, היססתי, חשבתי, הגעתי להחלטות גורליות, התבוננתי סביבי והמשכתי הלאה בנחישות.

    אדום הוא צבע לוהט וחם. צבעה של האש, הלהבה, המעניקה חום. יש בו בצבע הזה עליצות, שמחת חיים, צבע עשיר ומגוון כל כך. כך גם חיי למרות רגעים של כאב, ייסורים, סבל וייאוש, יש בי עליצות ושמחת חיים.

    זהו צבעה של תכונת הביישנות. צבע אצילי ועדין כמעט כמוני וכמו אותם אנשים המסמיקים, הביישנים, הנחבאים. אך יש בהם אומץ כשלחייהם מסמיקות במראה אדום משובב. זהו צבע מאוהב.

    מה מעניקים הגברים הרומנטיים לאהובותיהן? ורד אדום כמובן. ורד לוהט, מלא תשוקה. ואתן הנשים מסמיקות ומתרגשות לקבלו. ומהו הצבע השורר בלחייכן? האדום כמובן.

    כפי שידוע לכם אין אהבה ללא מיניות. האדום הוא צבע שמקרין תשוקה, כמיהה, תאווה ומיניות. צבע חושני ומסעיר הגורם לגברים מסביב לרטט מסוים...
    ו
    אני?? אני נהנית להתעטף בו ולהיות נחשקת כל כך.

    אתן הנשים רובכן לובשות צבעים שגרתיים: שחור, כחול, סגול ואפור...למי מכן יש אומץ ללבוש אדום לוהט ובולט כל כך?? לי בוודאי. אתן מעדיפות ללבוש שחור קודר ומשעמם ונטול חיים. בעיני זהו הצבע של השכול, המוות, העצב. אני אמשיך להתעטף באדום המעניק לי חום, שמחה, חוזק ועוצמה והוא הולם את גופי כל כך.

    כן, הוא עוטף את אמונתי ואת האופטימיות הזורמת בי. זהו צבעם של "המדים" הממריצים אותי לעבור את המשוכות שנצבות בפניי.

    מה עוד??

    אדום זה צבעו של היין האדום הנלגם באירועים חברתיים, משמחים, בערב שבת ובפגישות מאהבים.

    בחיינו שזור ופועם הצבע האדום יותר מכל צבע אחר.

    אכן, אדום זהו צבע של תעוזה ואומץ לב. בדגלים רבים של צבאות ברחבי העולם שולט צבע הגבורה, הצבע האדום.

    גם אני בחיי דמיתי לחיילת או ליתר דיוק מפקדת אמיצה. בשדה הקרב של מציאות חיי נקטתי במהלכים נועזים ודרמטיים. טיפלתי במסירות בבני החולה עד להשתלה המבורכת. יצאתי משבי של נישואים מייסרים, ניצחתי את יפי הנפש, המלעיזים וחורשי רעתי שהציבו לי מכשולים שוב ושוב. גידלתי את חמשת ילדיי לבד, פעלתי במספר חזיתות בו זמנית. ספק רב אם משהו אחר היה עומד בכך!!

    בזהירות, בנחישות, באמונה, באהבה, בתקווה ובעצם, מה לא - כמעט בכל תכונה חיובית מצוי הצבע האדום. הצבע האופטימי העניק לי אנרגיות מתחדשות. האדום אדום הזה שולט ומצוי בשלל בגדיי, בתכשיטים ובאביזרים.

    אכן פסקול חיי מורכב ממוסיקה, מהספרים, מאופטימיות, תקווה ואמונה וגם הצבע האדום שדומיננטיים בחיי ושזורים בנשמתי. וכך אני פוסעת וצועדת בראש מורם.

    כן, תמיד בולטת, מרשימה, אמיצה ומאמינה, זו אני. למרות מבטי הלגלוג, התימהון, ומשום מבטי ההערצה וההערכה, אמשיך להתעטף בו.

    אני האשה באדום.

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום שבת, 22/9/12, 22:15

      "לילה לבן" מרצדות המילים מעל לוחות המודעות, מקומונים, ועל גלי האתר. נוער, והסובבים אותי נהנו והשתלבו בלילה זה. ויש גם לילות שבהם עוטי הטלית והכיפות מתעוררים לאמירת סליחות ותחנונים.

      גם בביתי לאחרונה חווינו לילות לבניםאחרים ושונים. האם אינם דומים ללילות שכולכם מכירים. בני מתייסר בלילות כבר חודשים רבים, ואין הקלה ומזור לכאביו. וכשעוטי הכיפות מתפללים לאדון הסליחות, הוא מבקש ברגעי יאוש להצטרף לעולם של מעלה...


      מה קורה בחודש זה ?
      בחודש זה נפתחים שערי הרחמים. הנה אני שומעת את הצליל המיוחד של פתיחתם. הנה אני פונה אליך אל מלא רחמים שמחושי החסד הם סימן ההיכר שלך. אני מבקשת סליחה. לא סליחה סינטטית חלילה. מבקשת אני ממך הזדמנות, העמד אותי בניסיון.

      האנשים המתפללים סביבי עושים חשבון נפש. אני מוכנה לסבול ולהתייסר כמו משה ששהה על הר-סיני 40 יום, אני מפשפשת במעשי. האם חטאתי שבני מתייסר, סובל כבר שנים רבות ?
      בפיוט אדון הסליחות מופיע המשפט "חוקר כליות". אתה ריבון העולמים, חוקר ובוחן כליותיו הטבעיות והמלאכותיות והמושתלות שנים רבות. אני פונה אליך בתחנונים, אתה בורא עולם מאזין לבקשות הפונים אליך. יש האומרים כי אתה יוצא ממשכנך ומטה אוזן לתחנונים מלמטה.

       

      אני מפשפשת במעשי. בשנים האחרונות, לא רדפנו אחר דברי הבל ושטות. להיפך, סבלנו, התייסרנו, חווינו כאב וסבל. לא חיינו חיי ראוותנות, מנקרי עיניים ומלאי מותרות. חיינו קיבלו משמעות המאופיינת ע"י מזון רוחני, ספרים, יצירה, שירה, נגינה, אופטימיות, אמונה ושמחת חיים. היכן טעינו ?

       

      לך השוכן במרומים יש 13 מודות רחמים (הרועה בשושנים) אנו נכנסים לשנה ה-13 של המסע, המהפך בחיינו שיצאנו אלו זה השנה ה-12.

      האם שנה זו תאופיין בהקלה, תהיה שונה מהשנים הקודמות ?

      בחודש זה יש אפשרות להתחדש. בני, אני וכל החולים והמתייסרים רוצים להתחדש בשנה אפופת בריאות, וחופש מכאבים. חודש זה מאופיין במזל טוב. המאמינים אומרים שמזל טוב הוא חיידק מידבק. הלוואי, שהמזל הטוב הזה יתנחל, וישהה לתמיד בגופם של החולים, הסובלים, המתייסרים זה שנים רבות. שלא תימצא תרופה למזל הטוב הזה בשום פקולטה לרפואה !!!

       

      החזאים חזו שגשמים ירדו בצפון הארץ. והנה אני מרימה מבטי למרום ומחכה לגשם. לא לגשם המוכר והידוע. מצפה, ומייחלת לגשם האפוף והמכיל טיפות של רחמים שירטיב את בני ואת הסובלים והכואבים מסביב.

      אכן, חודש זה משופע ומאפיין ברחמים. ואני וכל המתייסרים הדוממים והסובלים מייחלים לרחמיך. ישנה אימרה שבחודש זה תחנותינו, בקשתינו, תפילותינו וזעקותינו שקולים ודומים ל-12 תפילות. אנו כאן למטה שומעים אותך אל מלא רחמים פותח במפתח הקסמים שלך את שער הרחמים, האם אתה שומע את תחינותינו ? מה בני מבקש ? מה הסובלים והחולים ושליחי הציבור המיוסרים מבקשים ? רק בריאות, הקלה, מרפא ומזור. אנא, המטר עליהם גשמים של בריאות וחסד. שתהיה לבני ולהם הפוגה, פסק זמן מייסורים.

      ואני, שהאופטימיות והתקווה אפפו אותי שנים רבות, מרגישה שהיאוש מזדחל לו אט-אט בין שתיהן. אנא ממך, המטר על בני ועלי, ועל הסובבים אותי גשם של רחמים ומזל שימיס את היאוש, הכאב והייסורים. בני, אני והמתייסרים מסביב ששרויים גם בפחד, אנו מקווים שהפחד לא ינעל את שער הרחמים שפתחת. שההקלה והמרפא והמזור יצאו מהשער ויגיעו ליעדם. שאכן בחודש זה סוף-סוף תבוא הישועה לכאב ולסבל.

       

      אתה השוכן במרומים, אני מוכנה לקבל על עצמי את הייסורים והכאבים שלו. מה עוד אני יכולה לעשות ולא עשיתי ? אנא תן לי סימן!
      הנח לי ולבני ולכל הכואבים והסובלים. עשה שיצטרף לבני גילו ויהנה מהחיים הפרושים בפניו, הענק לו ולהם שיגרה מבורכת ללא כאבים ואשפוזים.

      האם בשנה זו יחדלו הכאבים העצומים והייסורים ? אני מתחננת שכן. גרום לו ולחולים מסביב לחייך ולמלא את חייהם בתוכן. הם משתוקקים ורוצים בכך בכל מאודם !!! עשה עמהם חסד, האם אתה שומע את תפילתם ? מתי התפילה נשמעת ? כשהנפש אינה נכנעת !

      ונפשו של בני והדואבים מסביב מסרבת להיכנע, ולהתמוטט. נפשם נלחמת, ולא מוותרת. אך היא מיוסרת מאוד. אנא ממך, רחם על בני ועליהם כמו אב המרחם על בנו. הקל על כאביהם העצומים והמיוסרים.

       

      הנה הקרוסלה של שנת הבריאות והאושר מסתובבת לאיטה. האם בני והסובלים מסביב יצליחו לעלות עליה ? הסר מדרכם מכשול, ועזור להם לטפס עליה שיחוו בריאות, מזור, אושר והקלה מכאבים. רפרף מעליהם בעזרת מחושי החסד והרחמים שלך,
      אמן !



      אסתר
      יעקובי.

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום שישי , 21/9/12, 18:44

        עתה כשמתחילה לה שנה חדשה, וחודש אלול הרחמים והסליחות מפנה את מקומו לתשרי, החודש שמבשר על תחילתה של שנה שקרבה ובאה, אני סוכנת השינויים, שלפני שנים רבות קיבלתי תפקיד לטיסת החיים הניצבים בפניי ובפני ילדיי. התפרצתי לתא הטייס באופטימיות ואמונה ובאומץ מנעתי את התרסקות חיי וחיי ילדיי. ועכשיו, לאחר הנחיתה, פונה אליך היושב במרומים והייתי רוצה לשקוע בדמיון, בהשראה, בתקווה שזו תהיה שנה אחרת. שונה מקודמתה. ובתקופה זו בשלהי חודש אלול בוא ועזור לברוא, ליצור, לשנות ולמלא את משאלות הלב שלי ושל המייחלים לרחמיך.

        עכשיו זה הזמן, זו העת לעזור לפונים אליך ליישר את העקמומיות שבלבם: זה הזמן לסלוח. הם הפונים אליך, כשמאזן מצוות ועבירות מעשים טובים ומחדלים מונחים על כפות המאזניים.
        אתה אל רחום וחנון הנותן הזדמנות שנייה למתפללים אליך, ימים אלו הם ימי הרחמים והסליחות. אני מביטה סביבי ורואה אנשים שטעו, ומבקשים סליחה. כאשר אני מלווה את בני "לכלא הפתוח" לבית החולים לבדיקות שגרתיות, אני פוגשת "בני משפחה" משותפים לסבל ולחולי שבני חווה ב-11 שנים האחרונות. וכשאני מתעניינת בשלומם מסתבר כי לעתים אתה שומע את בכי ליבם ומעניק להם חיים חדשים עטופים בצידנית, ולעתים אתה קוטף פרחים, אוסף אליך ילדים רכים והופך אותם למלאכים בשמיים, שיצמחו בגנך, אתה היושב במרומים כששערי השמיים מקיפים אותך. שערי הרחמים וחמלה. שערים אלו משוועים לתחנונים, לבקשות, לתפילות שינתצו את המנעולים שייפתחו עבורם. והם, החולים במחלות הקשות נושאים עיניהם אליך, כל אחד בתפילה בשפה שהם דוברים, ומבקשים ממך רחמים, מרפא, מזור. חיים חדשים בצידנית. אולם שעריך נעולים. כי עצבותם ותוגתם של אנשים וילדים אלו נועלת את השערים ואוטמת אותם. הם רוצים לבחור בחיים. למלא את בקשתו של משה רבנו על הבחירה בחיים. רצונם לעזוב, להשאיר את מחלתם מאחור ולייחל לשנה טובה ובריאה יותר.

        אנא ממך, אני מבקשת ממך לתת לתפילתם להכנס לשערי הרחמים והרצון שלך.

        בעצם כולם בשלהי חודש אלול "ניצבים" מולך, כולנו משתדלים להבחין בין טוב ורע. הרב קוק הדגיש שאתה ריבון העולמים הכורת עם בני האדם ברית שאין היא הדדית. ואם הנושאים עיניהם אליך ומתפללים טעו, יש בודאי דרך חזרה. הרי הם גילו כבר את הטעות, הם משפרים דרכיהם ומתפללים ומייחלים.

        אין לי הרבה בקשות אליך. דומני שיש לי עקביות במילוי הבקשות. אנא ממך, הענק מרפא, מזור והקלה לחולים במחלות קשות. שמע את בכי ליבם. שתהא עבורם שנת תשע"ב שנת בריאות.

        ברך את "המלאכים המהלכים" עטויי כיפות לבושי טלית, השליחים שלך עלי אדמות, המתפללים בכוונה טהורה, באמונה שלמה, הענק להם אושר ובריאות איתנה. ולנשים הנדירות, טובות הלב, הצדיקות והצנועות שתכלית חייהן נתינה ועזרה בסתר, שעוטפות אותי ואת ילדיי בחסד ובנתינה לאורך מסלול הנחיתה העקלקל והמייסר, הרצוף מכשולים שעדיין ניצב בפניי. ברך אותן, שמור עליהן מכל משמר והענק להן בריאות טובה. הן יקרות ואהובות לי כל כך!

        אתה היושב במרומים - האנשים הנושאים עיניהם אליך - דומה שנכנסים הם "לכוננות" כשמעלתך האלוהית היא חסד ורחמים - שמע את תפילתנו!!

        אנא, דומני שאני שומעת צליל, חריקת שערים הנפתחים, מלא את הבקשה השכיחה החשובה מכולם: הענק לכולנו בריאות.

        מי ייתן ושנת תשע"ב תהיה שנת בריאות.

        אמן כן יהי רצון. יותר מזה אנחנו לא צריכים...

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום שישי , 21/9/12, 18:29

          במשך כ-10 שנים שמע אלוהים את בכי הלב של בני ושלי. שמע והמשיך לבחון אותנו. הציב עוד ועוד משוכות שעלינו לעבור. הוא היה הבמאי והעניק לנו תפקידים שעברנו אותם בהצלחה וצברנו לנו קהל תומכים ומאמינים. אולם, מספר ימים לפני חג מתן-תורה החליט היושב במרומים שבני עבר תהליך של זיכוך, ושבמסכת הייסורים של חיינו ויפתח סוף-סוף דף חדש.

          בני עבר עליות ומורדות במסכת זו. היה משועבד לכלא הדיאליזה שנים רבות, וכשהאזיקים לחצו עליו והשאירו עליו צלקות, ועצב וייאוש חלחלו בי ובו, הוא החליט שזה זמן מתאים למתן כליה.
          ההכנות נעשו במשך שנים. בכל חג וחג מחגי ישראל בני חיכה לה. פעם היא הייתה שתיל צעיר, משלוח מנות, אפיקומן, דגל ביום העצמאות ועוד.

          וכאשר היושב במרומים חש את כאבנו ואת בכיינו המיוסר והמלא תחנונים הוא קטף פרח מלבלב ושלח לבני כליה צעירה ובריאה.  לבי מלא הערכה למשפחה האצילה שגילתה תעצומות נפש והעניקה לבני חיים חדשים.

          בלילה אחד הוסרו האזיקים, ובלילה הזה התאחדו רוב חגי ישראל והעניקו לבני את האפשרות במה לבחור: בשתיל כליה צעיר, משלוח מנות בצורת כליה, אפיקומן כלייתי, נר בצורת כליה בחנוכייה... . אך אלוהים הנדיב העניק לו את כולם. הוא רוצה שהכליה תשגשג בגופו לעד, שגופו הצנום ייהנה ממשלוח מנה זה כל הזמן, שהאפיקומן הכלייתי יישאר ויוצפן בגופו תמיד, ושהנר הכלייתי לא יכבה וידלוק לעד!!

          זהו!!! בני יצא מהכלא הארור. עכשיו עליו למלא את תנאי השחרור. קציני המבחן הם הצוות הרפואי בבית החולים. עליו לשתות כמויות גדולות של מים, להקפיד על לקיחת אינספור תרופות, לבצע מעקבים רפואיים תכופים... 

          והוא תלמיד מצטיין!! הוא יכין את שיעורי הבית ויעבור את המבחנים בהצלחה. כי יש מי שמחזיק לו אצבעות ונושא תפילה למענו. אתם! אתם האנשים הטובים, שדאגתם, התפללתם, ותמכתם בו ובי ובילדיי ברגעי הכאב והקושי. אולם, גם בשעות הקשות ביותר, כנראה שאפסה כל תקווה, האמינו!!! הצער הייסורים והכאב הם רבים מנשוא. אך אלוהים אכן שומע את בכי הלב, הוא דואג, ולבסוף הוא גם מקל וגורם למהפך לשינוי מבורך. יש לו שליחים עלי אדמות, בדמות אנשים בחלוקים לבנים, ואנשים טובים שהם "מלאכים בדמות אדם", הם העוזרים, מסייעים ומביאים מרפא, מזור והקלה. אך עליכם לא לוותר!!! לעזור לעצמכם, ולדרוש מעצמכם ולא להיכנע לקשיים ולייאוש. זהו התנאי שעליכם למלא בכדי לזכות ביד מושטת.

           אסור לאבד תקווה!! שנו את גישתכם לחיים, תנו לנשמתכם להאיר גם בימים האפלים, היאחזו בתקווה ובאופטימיות, והשינוי יתקיים.

           הביטו בבני ובילדיי הם המודל, הסמל לאמונה הזו. כי בסופו של דבר: אלוהים שומע את בכי הלב...



          אסתר
          יעקובי.  

          דרג את התוכן:
            1 תגובות   יום שישי , 21/9/12, 18:23

            הימים ימי סוף חודש אלול. טורי מכוניות נוסעות באיטיות על הכבישים העמוסים משני הכיוונים. גם אנו נוסעים וחוזרים מעוד ביקור קבוע בבית החולים. בני המותש מעוד יום של בדיקות מתישות ומייסרות מתעורר לפתע מהמושב האחורי של המכונית ופורץ ברצף של הקאות. "נמאס לי", הוא ממלמל. "נמאס לי מהחיים האלו, אני רוצה למות! אני לא יכול יותר.. כואב לי..". ואני, שהמילים המעודדות, המנחמות שנמצאות תדיר על לשוני קפאו עליה. מיד גמלה בלבי החלטה, אני אצא לקניות! אנסה לרכוש לבני איכות חיים טובה יותר. אתם מסביב יצאתם לקניונים ולרשתות המזון לערוך קניות לחג. ואילו אני יצאתי לרכוש מוצרים נדירים שכמעט נעלמו מן העולם.. שוטטתי במרכולים הדמיוניים והלא מציאותיים של מסכת חיי. חיפשתי את המאווים והצרכים הנדירים של חיי וחיי רבים כמוני.

            למרות החובות התופחים, הבריאות הרעועה של בני, והדאגה השוכנת בלב, והשאלה היא מה יהיה? לא נואשתי והמשכתי לחפש.. תרתי בעיני  אחרי המוצר הראשון שחשקתי: "מזל טוב". רציתי לרכוש מזל טוב, אך החנווני ענה לי בפנים חתומות: "אזל! אין! הביקוש היה גדול ועד להודעה חדשה אין יותר מזל". הבטתי למרומים אליך ריבון העולמים ושאלתי- "מה אעשה?".

             

            יש האומרים שבראש השנה באופן בלתי אמצעי אנו נפגשים עמך, השוכן במרומים. כדי לקבוע, ולתכנן מטרות שהעתיד שלנו יהיה אחר ושונה. ובמפגש זה אנו מתבוננים לתוך חיינו. ואכן, רציתי לתכנן שבחייו של בני ושאר החולים המתייסרים והנואשים יקוננו המזל, המזל הטוב, הבריאות, ואיכות חיים טובה יותר.

            חמושה באופטימיות יצאתי שוב לקניות. רק תקווה ואופטימיות ליוו אותי. במסע הרכישות. ואז החלטתי, אני ארכוש ואקנה בריאות. אני חייבת, מוכרחה לקנות אותה. נפשו של בני ושל החולים מסביב כלואה בגופם הדווי והמתייסר. נפשם רוצה להשתחרר. אולם הבריאות לא נחלצת לעזרתה.

             

            "הבסיס לאושר הוא הבריאות", כך קראתי בספרים שהם ידידי באמת שלי, האמנם?
            מסתבר שמי שצועד בדרך המפותלת לבריאות דרכו מייגעת, ארוכה, מייסרת ורצופה סימנים וסימפטומים של חוסר בריאות..

             

            לפתע נצנץ בי רעיון אם אקנה תקווה האם יהיה לי הכל? האם בריאות ואיכות חיים יהיו מנת חלקו של בני? פניתי לחנווני עם בקשתי הצנועה. "אין!", הוא ענה לי, "אזלה הבריאות! אין אפילו במלאי!". מה אעשה? מה יעשה בני וכל החולים? יש להם רצונות ומאווים לשנה  החדשה, כיצד יוכלו להגשימם, אם גופם דואב וחולה? כאשר הבריאות אינה שוהה בחייהם?

             

            אתה, השוכן במרומים, והסובבים אותי, יודעים כי לא נואשנו. רדפנו אחר הבריאות בחדרי הניתוח, חדרי האישפוז, המיון והבדיקות. והיא נעלמה כלא היתה. החולים מסביב ובני ביניהם החלו לצחקק בייאוש. אומרים שהצחוק משכך כאבים, אך כיצד הם ישוככו אם כואב להם? והם סובלים?

            מסתבר שהסבל, הצער והכאב הם אוניברסליים. אני, בני והחולים האחרים מבקשים נחמה, ועדיין סובלים את סבל הסבלנות המייסרת. הנה שנה חדשה בפתח. האם הכאבים והייסורים "ישנו" ויחזרו ושב אל בני והחולים האחרים, או שיהיה שינוי וחידוש? האם השגרה תחזור על עצמה שוב ושוב? בני, והחולים המתייסרים ואנוכי רצינו בחידוש, בשנה אחרת. הלא לשם כך יצאתי לקניות.. אולי תאות להגיש, להעניק לנו "תשורה"?

            תשורה המאופיינת בבריאות איתנה? בהקלה ובתקווה. כספי אזל, אנא ממך אל
            נדיב הענק לבני ולמביטים אליך כאן למטה את "תשורת הבריאות". זהו "חודש הישועות" האמן לי הם יעניקו לך "תשר" איכותי במיוחד. מי כמוהם ידע להעריך את התשורה הנדירה הזו! אנא ממך פתח ידיך, ככתוב "פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון".

             

            אל תרפה את ידיהם. הענק להם מהות ותוכן לחיים. הענק להם את תשורת הבריאות. זהו העיתוי המדהים. הם עדיין ממתינים בחודש התשרי לתשורת, מתנת הבריאות.
            בתמורה יעניקו לך את תשר האמונה  שעדיין לא אבד..


            אסתר יעקובי.

            דרג את התוכן:

              פרופיל

              אסתריעקובי
              1. שלח הודעה
              2. אוף ליין
              3. אוף ליין

              ארכיון

              פיד RSS