כותרות TheMarker >
    ';

    הבלוג של האישה באדום

    הקשר בין מלים מעשים ופרשת בראשית

    ארכיון : 10/2019

    0 תגובות   יום רביעי, 30/10/19, 11:26

    לפני מספר שנים כתבתי פוסט:  "גם שמיים עוטי ערפך מפיקים אור נעים" כיצד זה מתקשר לתוכן שאני כותבת עכשיו??

    הרב קוק כתב זאת לכבוד חודש חשוון.                  חודש בו השמיים קודרים. בהירים. ושוב קודרים. והעולם     נראה לנו עמום וקודר. אך זה לא נכון. בין העננים ישנו זיק אור קטן. והשמיים הם מצג        מלאכותי  מצג שווא. אל לנו לתת לערפל תירוץ לייאוש. למחדל. לדחיית מטרות. האור הזעיר הוא מקור הכוח שלנו.

    כי רק אנו יכולים לגרום שאור יחדור  לחיינו. אם נגשים. ניצור את כל מה שדחינו ל"אחרי החגים"  אין יותר תירוצים. נחנו מספיק.   והטענו את עצמנו בכוחות. הבטחות. עוד כשהמלך היה בשדה.

    נצא כמו נוח מהתיבה. ונתחיל לבצע את כל הדברים שדחינו. ניישם ונבצע את מטרותנו  בחיים.  נעלה מדרגה בסולם חיינו. כל מדרגה היא מטרה. הזדמנות לשיפור ושינוי "אחרי החגים". נקבל את האחר והשונה. נשתדל להרבות במעשי חסד.

    בנוגע למטרותנו בחיים?? לרוב הן מתגשמות. אמנם לא מייד....גם רצונות ובקשות  כמו אברהם שרצה מאוד בן. ובקשתו לבסוף התגשמה.  אל יאוש.

    אז זה הזמן להתחיל   מחדש. לעשות מהלכים. שינויים. והברכה תגיע!!!

    אז מתחילים???

    החגים הסתיימו....

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום ראשון, 27/10/19, 13:13

       סבורני כי אם נתחיל מבראשית בעשייה ואמירה הולמת ומבורכת. רצף חודשי השנה יושפע מכך. אולם מסתבר שאדם וחווה האשימו אחד את השני. והתנערו מאחריות אישית. ואף קין והבל נהגו כך.

      לכן. המסר שלי לסגור לאטום את דלת הלב בפני היצר הרע. כי ביום בו ברא אלוהים את האדם. בדמות אלוקים      עשה אותו. 

      אי לכך. ניתן לאחריות אישית להתנחל בחיינו. משום שתכונות ומעשים אלו מבצבצים כבר בגן הילדים. בבית הספר במשפחה ובמקום העבודה. עצתי לכם. ליישם ולנהוג בדרך ארץ. לבצע מעשים טובים. להרבות בעשייה  חיובית. 

      יש  לנו זכות בחירה. לבחור בין טוב ורע. ועלינו לשאת בתוצאות ולא להאשים את האחר. ללא תירוצים!!!! נכון. ההתלבטות בין טוב ורע. בין אסור למותר לא קלה. אך יש להשתדל ולהפגין איפוק של נפש וגוף. וזה ביכולתנו!!!

       בני היקר רון ז"ל נהג ויישם את דרישתו של ריבון עולמים. מעולם לא האשים אף אחד בקשייו. בייסוריו. במכאוביו. ולמרות הקושי השתדל לעסוק בטוב. לכן בואו ונמעיט במעשים הגובלים בכפיות טובה. למרות הפיתוי המזיק ננהג באיפוק.

      כי זוהי ההתנהלות התקינה.

      משום כי איזהו גיבור הכובש את יצרו???

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום שבת, 19/10/19, 12:46

        צום יום הכיפורים הסתיים. ורובנו הקפדנו לקיים מצוות הקמת סוכה. בגמר הצום כשאנו  מאחלים מאחלים   . משוועים לחתימה טובה אצל ריבון עולמים. ישנם פרשנים האומרים כי: כשיושבים בסוכה אנו ניזונים מאנרגיית החסדים. אשר  תגן עלינו עלינו. ותיתן לנו כוחות . אופטימיות ותקווה לשנה החדשה. והכי חשוב: שמחה!!!  ושמחתך בחגיך לפני ה  אלוקיך. שבעה ימים. כמו כן ניתנה לכולם ההזדמנות לצאת משיגרת החיים המוכרת והידועה. ולהתארח. לחוש. לחוות. חיים מסוג אחר. אשר לא מאופינים בנוחות... לחןש את  טיפות הגשם מבעד לסכך.... להצטופף...ללא עולם דיגיטלי... ומסכים... וכמובן להזמין אלינו אושפיזין אנושיים. כמו האושפיזין הנעלים  והמוכרים בתורה. הישיבה בסוכה מזמנת לנו אטמוספירה אחרת. מעניקה לנו כיוון והשקפה על החיים מנקודת מבט אחרת. להעריך את אי הנוחות.... אם אני מביטה לאחור במסע חיי. בני האושפיזין האנושי ואף אני. התארחנו בסוכות אחרות. בתי חולים. חדרי דיאליזה. חדרי מיון. מרפאת כאב. ועוד...אשר גרמו לנו לחוות סיוטים וטראומות.... והאושפיזין האנושי שלי. הגיבור המוכשר. זעק לאוזן קשבת. אך נתנו לו את הערבה.... הוא רצה והשתוקק לאתרוג.... אך הם התעלמו..... וערבה זו התאפיינה בעורלת הלב. אטימות. רוע. זדון. ומעשים רעים.   ואותם נבחרי ציבור חילוניים. וחובשי כיפה שהיו אמורים לתפקד כאתרוגים אנושיים.... עצמו עיניהם ... אטמו אוזניהם.... וגרמו לכך שרון היקר שלי יתארח בסוכת השוכן במרומים לעד.... גם אני עברתי לגור בסוכה אחרת. דלה וצנועה.  בדד.... ללא הפיקדון האנושי.... והאתרוג האנושי הנדיר שלי לא קיבל רשות להתארח בסוכתי.... ואותם "ערבות"  לא מביעים חמלה והתענינות... הוא נשכח מליבם הערל.....ורון היה ועודנו אתרוג אנושי מוכשר. מלא שמחת חיים. אופטימי. למרות הסיוטים והטראומות שהלמו בו. הוא שיווע לחמלה.... להתיחסות...להשתלבות  בסוכת הקבע של החיים.  אך ערבות אלו מנעו זאת ממנו!!! התיחסו אליו בזלזול. והוא נשכח מליבם הערל. ואני??? אני נואשת....משתדלת לדבוק בנקודות האור של חיי.... אך מתחננת לצדק!!! להתייחסות. לגילוי אנושיות כלפיי וכלפי ילגיי. אך נותרתי בדד!!! הם. הערבות בגדו באתרוג האנושי שלי רון וגם בי. והם נוטרים לי טינה!!! על לא עוול בכפי. הם הפושעים!!!  לא אני!!! אותם אנשי ציבור נטשו אותי ואת ילדיי. ונשכחנו מליבם.

        אנשים אלו אשר רון ילדיי ואני האמנו שהם מלאכיםםםםםםםםםםם|!!!! התגלו              במערומיהם... כאנשי זדון    . רשע. נקמנות!!! למזלי פגשתי והכרתי אתרוגים ואתרוגיות חסד אשר    הושיטו לי יד . כאשר                רון היקר תלה את עצמו....

        איני רוצה להיות עליהם למעמסה....לנטל... לכן  עלי               לגלות תעצומות נפש.... עוז רוח... ולדבוק בחיים. ולהמשיך ולנסות לדוג דגים בחכתי הרעועה.... וכמובן להעניק משמעות לחיי....

        אולם זה לר קל....

        אז רון היקר של כולנו. אושפיזין ואתרוג אנושי אהוב ונהדר!!!

        הלוואי שתחזור להיות אושפיזין של קבע בחיינו!!!

        אמן!!!  כן יהי רצון!!!

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום שני, 14/10/19, 14:58

           פוסט זה כתבתי  כתבתי כאשר בני רון ז"ל היה עמנו....

          עכשיו הוא שוהה ואושפיזין בסוכת ריבון עולמים...

           

           

           

           

          שלומית  המיתולוגית בונה סוכה. ואתם בונים ובניתם את סוכתכם האישית והארעית. עוד מעט  תצאו מן המוכר הידוע הבטוח  והיציב בחייכם. תתארחו בסוכה ארעית וחגיגית שלכם.. בלב כולם שוררת התרגשות שמחה  והתלהבות.. מסתבר כי לא כולם שמחים וצוהלים. יש  כאלה שמתארחים ומגיעים ךסוכות שונות משלכם. הרוויות ומכילות כאב ואי נוחות. בלית ברירה הם מתארחים שם. ליתר דיוק מתאשפזים בסוכות קבועות שהפכו לחלק מחייהם.. אלו הן סוכות הדיאליזה. ההקרנות. ומרפאות הכאב שבהם הם מתאשפזים תקופה ארוכה. לא 7 ימים כמונו....נמאס להם  להיות האושפיזין  הנצחיים בסוכות הללו.   במהלך החג  תאחזו בידיכם תתפללו. ותברכו על 4  המינים. תתפלאו  גם להם יש 4 מינים. אשר שונים משלכם. הם עשויים מתקוות. חלומות. תפילות. ואמונה. וכשהם  אוחזים בהם. הם מייחלים לחמלה חסד ומזור לייסוריהם..  המארחים בסוכות הללו לא תמיד נוטפי חמלה ואורך רוח. לעתים הם לוקים בתסמונת עורלת הלב... ואותם אושפיזין המייחלים לחיים חדשים.  מרפא והקלה לייסוריהם.. ודיכוי הגידולים הממאירים בגופם.. מסתובבים בינינו. ולעיתים מבלי משים. במרוץ החיים המסחרר אנו שוכחים אותם..... הכיצד?  אלו מכם אשר היו מעורבים במסכת חיי. יודעים כי בני חווה זאת שנים רבות... בזמן שהתארחתם בסוכות פרטיות משלכם.  הוא היה אושפיזין קבוע בסוכת הדיאליזה. וכמוהו עוד אושפיזין  נוספים.  לשמחתנו אלוהים שמע את בכי לבו. והעניק לו אושפיזין בצורת כליה קבועה  בגופו. אך במקביל נתן לו תפקיד של אורח קבוע בסוכת מרפאת הכאב המרוחקת.

           משככחי הכאבים הפכו לאושפיזין יקר בגופו.  והם מנסים להקל את הכאב והייסורים שבגופו.  כמוהו ישנם אושפיזין קבועים אשר סובלים. ואסור לנו לשכוח אותם. בזמן שהייתנו בסוכה. משום כך. אני פונה ללא לאות. ליושב במרומים. ומבקשת ממנו. מאל הרחמים שישלח לממתינים לחיים חדשים. למתייסרים שהסרטן מקנן בגופם. לסובלים מכאבים עזים כמו בני. שאושפיזין של בריאות מזור. מרפא. ושמחה.     יתארחו בגופם. חיינו וחייהם שונים משלכם. החיים ארעיים ולא צפויים. ולחיים יש משמעות אחרת ושונה מכלל  האוכלוסייה. בעצם מה אני מבקשת מכם.?? כאשר אתם יושבים בסוכתכם האישית והמשפחתית. אל תשכחו להתפלל למען אושפיזין מסוג אחר. אין באפשרותם להתארח בסוכות שגרתיות..... בקשו מריבון עולמים. שירעיף עליהם. חסד ומרפא.  

          האמינו לי יותר מזה הם לא צריכים.....

          דרג את התוכן:
            1 תגובות   יום שישי , 11/10/19, 15:48

            כתבתי זאת ליום כיפור אך  רלוונטי גם עכשיו

             

             

             

             

             

            "זה הזמן לסלוח"  שר אביהו מדינה. שיר זה המושמע בימים  אלו מעל גלי האתר. אינו מושמע  במיקרה..

            יום הכיפורעם מתקרב. והוא נמשל לבנק אשר נותן  אשראי.  וזהו התאריך האחרון לפירעון ההלוואה. האשראי. להיטהר ולסלוח. ובתאריך זה. מישהו אחר זדוני שובת. והוא "השטן הקטיגור"!! 

            להזכירכם. כי אנו בני ישראל התכנסנו " בבית המשפט" בראש השנה. שם בהמתנה  לגזר הדין. ניסינו והיתה לנו האפשרות לשנות את גזר הדין. ולהשתחרר מחטאי העבר.. היושב במרומים מזכיר לנו:"בחודש השביעי. בעשירי לחודש תענו את נפשותיכם. וכל מלאכה לא תעשו.  את האזרח. הגר הגר בתוככם. כי ביום זה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאותיכם. לפני ה  תטהרו"  ביום הכיפורים אנו מתענים עינויי נפש. ומייחלים שריבון עולמים ימחק עוונותינו.

            אנו מבקשים לחזור בתשובה וסליחה. גם בני ישראל למדו ממשה לאמץ את מנהג הסליחה. 

            ביום זה. יום טהרה. ריבון העולמים מוחל וסולח. ויש לנו אפשרות להשתחרר מחטאים והזדמנות ליישב חשבונות ישנים. לסלוח ולהביע חרטה.

            נראה כי האנשים שצמים. דומים למלאכים!!! כי גם הם לובשים לבן. ומשאירים את העולם החומרי שלהם מאחור. ביום הקדוש הזה. גם היושב במרומים מחל לבני ישראל על חטא העגל. לכן. כולם לוקחים פסק זמן מהעולם הדיגיטלי. ומהמסכים. יום זה הוא  ההזדמנות לקירוב לבבות. מאנשים שהתרחקנו מהם. עלינו לסלוח ולחמחול להם!!!

            כולם לוקחים אחריות לשנות את מהלך חייהם. ולהפסיק להאשים את כל מי שסביבם. כמו  שנהגו תמיד!!!

            בתפילתנו אנו מנסים לפתוח את המנעולים. הרקיעים. השערים. ולכפר על עווננו שגרמנו לשווא!!!

             כן. זה הזמן והכוח לסלוח.  לרוקן את העלטה. הכאב. והמרירות מהלב. ובמיוחד להבטיח ולקיים שלא נפגע באחר!!

            בואו וניזכר ונביט לאחור בפרשת והאזינו. אנו מתכוננים ליום הדין. מייחלים שתהיה לנו סבלנות. פתיחות. ואורך רוח לקבלת ביקורת. הערות. והארות. אם נמלא זאת. הדרך המסלול לאוזניו. ולליבו של אלוקים תהיה קצרה יותר.

            בורא עולם מאפשר לנו בחודש הרחמים לבקש סליחה טהורה. ונותן הזדמנות נוספת בעשרת  ימי תשובה.  ועתה ביום כיפור. עכשיו הוא מאזין לנו בסבלנות. כי זה היום היחיד בו הוא מאפשר לנו.  להתנקות. ולנתץ את חטאינו.

            הוא מעניק לנו הזדמנות לחדש אמון בין קרובינו ובינו. אל מלא רחמים!!!

            לכן. אנו מתפללים אליו ומבקשים: " אל נורא עלילה. המצא לנו מחילה. בשעת הנעילה...לך עין נושאים בשעת  הנעילה"

            אמן!!!  פסוק זה נותן לנו את הכוח לסלוח.

            נכון????

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום שישי , 4/10/19, 13:18

              כתבתי זאת לפני שנה

               

               

               

               

               עוד מעט פוסעת אלינו השנה החדשה. ובפסיעות  האלו שלה. אני מזהה נצנוצים של טוב לב ושמחה. חמלה.ותקווה. ואני חשה שפסיעות השנה החדשה. אכן ירמסו את היגון הייסורים והעצב....פסיעות אלו יאפילו עליהם אפילה גדולה....

              בשנה החולפץ חוויתי אני ילדיי ורון היקר שלי ז"ל. ואף אנשים מרובים קשיים....

              אולם אני החלטתי בנחישות!!!! לצמוח. ללבלב. לשגשג מתוך הקושי והאבלות... אני חייבת   מוכרחה..ולפרוח בצבע אדום....

              לכן. אני פונה אל אותם אנשים שמסביבי. אשר השוכן במרומים מזמן להם  התמודדויות. דעו לכם. כי כל  שנה היא מעגל סובב. קרוסלה המביאה חידוש. וייתכן שהוא מלווה בקשיים ומכשולים. אך אנו נתחשל מהם!!!

              אני משתדלת מתאמצת לנער את הייאוש.  היגון מחיי. ולמצוא נקודות אור בחיים. והאמינו לי שיש!!!

              צריך רק לחפש ולא להתיאש.... בשנה החולפת לבי נשבר ל13 חלקים. ממש כמו 13 מידות הרחמים של אלוהים...

              ועתה אני מחברת את חלקי לבי . ממש כמו תצרף!!

              אנא תנהגו כך גם אתם... והלוואי שתחינתנו תתקבל.  משום כך נפסע אני ואתם. ונאזור כוח...נפסע פסיעות מדודות בטוחות.... ונתחיל ברגל ימין!!!

              נתעלם מהמקטרגים.. ומחורשי רעתנו. ונפסע!!!

              חייבים אנו!! מוכרחים. נתעלם " מהסטרא אחרא" {בארמית}. נחייך ובתעצומות נפש שמקוננות בנו נפסע לקראת השנה החדשה.

              אז קדימה!!! הביטו עלי. אני אוזרת  אומץ.  צועדת בראש התהלוכה.... למרות  היגון.. והייסורים שחוויתי. איני מוותרת!!

               בואו יחד עמי. ונטפס בסולם החיים של שנה זו.

              והיא תרעיף עלינו טוב ועוד... ועוד...

              אז מי מצטרף אלי???

              יש לי סבלנות.

              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום שלישי, 1/10/19, 15:25

                שנה חלפה. שנה מתקרבת. ומה היא  מהווה בעבורנו? חשבתם פעם כי כל  מה שאנו חווים בחיינו זה לא במקרה??

                שום אירוע בעולם אינו  מקרי!!!  חיינו רווים  שיגרה. ואז לפתע צצה בעיה. וכאשר מתרחש  הפיתרון המיוחל. זהו הפלא!!

                הקושי. המשבר הוא המפתח לשינוי נקודת המבט שלנו. עלינו להבין שלא הכל  מובן מאליו. כי  אדון כל המעשים גורם לאירועים מדהימים בחיינו. אשר אין להם הסבר... נסים ונפלאות רבים קרו לבני ישראל. משום כך נכתב הפסוק" מי כמוך באלים ה  מי כמוך נאדר בקודש. נורא תהילות ועושה פלא."

                ,להתאושש ממחלה  זהו פלא. לצאת. להינצל ממצוקה  כלכלית.  רגשית. מתאונה. מכישלון. ועוד.....זהו נס משמיים!!!

                כוח  עליון!!!  זהו הפלא!!! בשנה זו נשנה הרגלי חשיבה. ונחוש כי אנו בני מזל. נתגרש מהפחדים. חששות. חוסר הביטחון  ועוד.... וטיפות הפלא יטפטפו מעלינו.  טיפות המכילות אופטימיות. נחת. אושר. אמונה ועוד.....

                כי לעתים צריך להשתחרר מהאובססיה. הפסימיות. לוותר. להרפות. ואז יתחולל ויתרחש השינוי. הנס. הפלא!!!

                החיים הם פלא אחד גדול!!!

                האמינו לי. חוויתי "רעידות אדמה"  בחיי.... ולכן. יש להוקיר אותם.

                אסיים בפסוק  :" אתה האל. עושה פלא. הודעת בעמיך. עוזך"

                חושבים כמוני???.

                דרג את התוכן:

                  פרופיל

                  אסתריעקובי
                  1. שלח הודעה
                  2. אוף ליין
                  3. אוף ליין

                  ארכיון

                  פיד RSS