כותרות TheMarker >
    ';

    הבלוג של האישה באדום

    הקשר בין מלים מעשים ופרשת בראשית

    ארכיון : 11/2019

    0 תגובות   יום ראשון, 24/11/19, 12:52

    רבים בוודאי חוו מצבים שבהם קיבלו "מתנות", או הציעו להם מחיר  מוזל, ורכישת מוצר בילות מינימלית. מדוע אני מציינת זאת? כי  אברהם אבינו סירב לקבל את השדה והמערה במחיר מוזל מעפרון. "השדה אשר נתתי לך,  והמערה אשר בו  לך נתתי, לעיני בני עמי נתתיה לך"  שלוש פעמים  מודגשת המילה "נתתיה". זו מתנה אשר הנותן מצפה שהמקבל לא ישכח אותה לעולם. הנותן יזכיר  זאת שוב ושוב, בכל אירוע בו יפגשו. עפרון דומה לאנשים רבים אשר הכרתי ואני מכירה. הם רצו "לתת" לי מתנות במטרה שלא אשכח את  מתנתם. ובכל עת שאראה אותם, הם יזכירו לי זאת ואף ידרשו " תמורה". העדפתי לרכוש את ה"מתנה" במחיר גבוה,  ולא להיות אסירת תודה. כך נהג אברהם אבינו ושילם 400 שקל לעפרון. משום כך הפסוק " שונא מתנות יחיה" הולם את אברהם ואותי. יש להיזהר ולהתרחק מנותני מתנות. במסכת  הייסורים של בני רון ז"ל, צצו והופיעו "אנשים  טובי לב" אשר הציעו  עזרה. אולפ  התנו את עזרתם               בפרסום שמם בעיתונות ועוד... לא מזמן הציע לי אדם רב פעלים עזרה, בעקבות נצוקה שנקלעתי אליה. אך עזרתו בוששה להגיע. וכאשר התענינתי  בדבר העזרה המתעכבת. הוא הטיח בי " את מחפשת ספונסר"? לכן, יש להימנע מאכילת חינם. מציעה לכם לא להיות תלויים בשום גורם חיצוני. מי יודע מה מסתתר מאחורי אינטרס "נתינת המתנות", ותנאי הנותנים. יש להתרחק מ"ספונסרים"  ומקומבינות. אל תטעו ישנם אנשים הפועלים מתוך אידיאליזם ומטרות נעלות. ואני זכיתי להכירם. לכן, כאשר חלילה תחןן מצוקות וקשיים, הפעילו את הראדר, הגי פי אס של ליבכם. התרחקו והיזהרו מאנשים הנראים " אצילים מדומים" אז המסר הוא,  שעדיף לנהוג כמו אברהם אבינו. ואט אט יופיעו ויצוצו בחייכם מלאכים ומלאכיות אשר " המלך בשדה" ישלח אליכם.

    כי אין "מתנות חינם".

    דרג את התוכן:
      3 תגובות   יום שבת, 16/11/19, 11:40

      כפי שידוע לכם. אנו בני האדם בשר ודם. לא רובוטים. ומכונות אלקטרוניות מהלכות...כל איש ואישה  בחייהם. לדאבונם חוו מחלה. אישפוז בבית החולים. לעתים חייהם מכילים חולי. בריאות. התאוששות. וחיי שיגרה. לעתים במהלך חיינו . אנו שוכחים. מתעלמים ודוחים מצוות ביקור חולים ומטופלים. אנו  מטלפנים. דורשים בשם החולה. ואז משקיטים את המצפון.... אתם יודעים  מי ציווה לנו והנחיל לנו. את חשיבות מצווה זו??? הוא. השוכן במרומים!!! ביום השלישי לברית המילה שלו. ישב אברהם בפתח  האוהל. ומי בא לבקרו?? "וירא אליו ה באלוני ממרא"  כמו כן. 3 מלאכים באו  לבקרו. אחד מהם היה אחראי על ריפויו. והקלת כאביו של אברהם. כה חשובה מצווה זו!!! החולים שוכבים במיטה בבית החולים. או בבית. בודדים. עצובים. ורודן הכאב רודה בהם ללא הרף!!! הם כאובים. וחשים. וחווים תחושת     בדידות. מנותקים מהעולם החיצון. שלפני כן היה עולמם. מה יועיל להם??? מה יזרז את החלמתם?? ביקור חולים כמובן!!! ישלהגיע. לעודד. ולהעניק להם תחושה שהם לא לבד. שהידיעה שאינם בודדים. גלמודים ונשכחו מלב אנוש.... יש לשבת לידם. לצידם בחדרי הטיפולים.  האמינו לי זה מציאותי. ולא הזוי. חוויה נוראה זו התנחלה בחיי ילדיי באורח קבע. כמה ציפינו....השתוקקנו...לביקור של בן אנוש..... כמה משמחת הידיעה. שאנשים מגיעים לבקר. רוחם של החולים. הנפולה מתרוממת. דעו לכם. לפעמים הדאגה. השהות לצד החולה. המטופל. מקלה עליו. ויש  לה תפקיד נכבד בהחלמה!!! היא מקלה יותר ממשככי כאבים. בעיני זו ממש גמילות חסדים. כשמבקרים חולה. וסועדים  אותו. הביקור תורם להחלמה גופנית ורגשית. המצווה הזו כוללת לא רק ביקור. אלא. דאגה. סיוע למשפחה. החלפת משמרת. ועוד   כראות עיניכם. כאשר תבקרו את החולים הם יתחזקו. יתגברו. נפשם תתחזק ותתעצם.  כמו אברהם ש 3 ימים אחרי ברית המילה. קיבל כוחות מביקורו של השוכן במרומים. ו"רץ"  לקבל ולהכניס אורחים. השהיה בבית החולים               דומה  לעתים לכלא.... היציאה אסורה....וכשיקירנו. מכרינו. שוהים ונמצאים שם. חובה עלינו. לבצע. ליישם. את מצוות  ביקור חולים. האמינו לי. כמה כוחות ותעצומות נפש שואבים החולים מביקור זה. אנו לא חווינו את קיום המצווה הזו.... רק לעיתים נדירות היא התקיימה... לדאבון ליבנו. היו עוד חולים כאלו.....הבדידות. היאוש. הייסורים מאיטים את תהליך ההחלמה. אז אנא מכם.!!! מלאו וקיימו את המצווה. אשר היושב במרומים הנחיל והדגים לנו. בקרו. סעדו. את החולים. לא  היום. לא מחר. עכשיו!!! האמינו לי שתחושו תחושה של התרוממות רוח בביצוע מעשה טוב זה.

      אז מתי אתם הולכים  לבקר????.

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום שני, 11/11/19, 12:11

        הסתיימו החגים ומה עושים עכשיו? כל אחד ואחת מאיתנו מתקדם. עוצר. נח במסע של חייו.

        יש לי הצעה. בואו ונתחיל תהליך  חדש. נצא למסע. לדרך עם יעדים. הליכה לצורך התפתחות. נצא מהשיגרה. מהנוחות המוכרת. ונלך לממש  אידיאלים. נכיר בכוחות שיש בנו.   כי שאיפות מתגשמות ע"י  קשיים ומכשולים.

        נלך נצא  "ממצריים"  המוכרת והלא מיטיבה. נפסיק להיצמד למוסכמות. כי אפשר להיבנות ממשברים. ונצא  ליתר דיוק נלך. וכאשר נעמוד בפני מכשולים. לפתע נגלה שמלאכים אנושיים   יושיטו לנו יד. 

        אני חוויתי זאת!!!

        חיינו מלאים נסיונות. " שבע יפול צדיק וקם." אז בואו ונלך. נצא ונשאיר את ההרגלים הרעים. הרגשות השליליים. ותכונות האופי החוסמות ומונעות...את ההצלחה והשינוי הטוב בחיינו.

        אברהם אבינו הוא המאמן. המנטור שלנו.

        אז קדימה בואו ונלך!!!

        דרג את התוכן:

          פרופיל

          אסתריעקובי
          1. שלח הודעה
          2. אוף ליין
          3. אוף ליין

          ארכיון

          פיד RSS