כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הבלוג של האישה באדום

    הקשר בין מלים מעשים ופרשת בראשית

    ארכיון : 2/2020

    2 תגובות   יום שישי , 21/2/20, 14:08

    בחיי הימיום שלנו אנו חווים מצבים בו בני  האדם מייעצים לנו ומביעים את דעתם אודות התנהלותנו. חלקנו מודים בטעותנו ומגלים גמישות מחשבתית. מגלים את  היכולת שלנו להתמודד בצורה ראויה  בשינויים הנכפים עלינו, חלקנו מגלים נכונות לשנות פרספקטיבה בהתנהלותנו ממש כמו יתרו.

    אך יש גם חלק מאיתנו שממאן ומסרב להודות ולהכיר בכך, ונשארים מקובעים בדעתם ומגלים  נוקשות מחשבתית, ממאנים לשנות את דרך החשיבה וחבל, כי בחיינו ישנם אירועים בלתי  צפויים והפיתרון המתבקש הוא להתאקלם בסביבה.

    בואו  ונהיה כמו יתרו שמבצע מהלך  חד בחייו. נאמץ את גישתו של משה להקשיב ולהאזין וניישם גמישות ופתיחות מחשבתית. תובנה זו מיועדת לא רק לנו.. רצוי ואף כדאי שבכירי ציבור, מנהלים, אנשים בעלי סמכויות ותפקידים בכירים ואף שכנים ובני משפחה, יגלו פתיחות להשתמש בעצות של הסובבים אותם.  זאת כדי להתייעל ולהפיק את המיטב. אז בואו ניישם את גישתם של משה ויתרו,  נגלה פתיחות וגמישות שמיעתית למרות שדעתנו שונה.

    אז מה דעתכם?  מוכנים  לגלות פתיחות, להקשיב, לשתף פעולה, להכיל, להאזיןן ולהקשיב ובעצם ליישם גמישות מחשבתית, או להישאר בשלכם. ולהתקבע בנוקשות מחשבתית?

    מה החלטתם?

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום שבת, 15/2/20, 11:30

      אני מאשימה את עצמי.... היום אני חווה כאב כאב מייסר.... ב15 \ 2\ 2018 מצאתי את בני רון ז"ל  תלןי.... בעליית הגג... כששרשרת כלבים    כרוכה על צווארו השמוט. והכלבים בוכים ללא הפסקה.... 18 שנה ליויתי תמכתי  סעדתי טיפלתי  שהיתי עמו  בבתי החולים ובחייו.. ועתה רון כמו קשת של אור בשחקים.... כביכול... שהוא שם קץ לחייו כדי להעניק לבני משפחתו שחרור.... וחופש  לחיות את חיינו..... אולם אני מוחה על התובנה הזו... בני זעק לעזרה.. היה זקוק לאוזן קשבת שתעניק פורקן לסיוטים וטראומות בחייו....ונבחרי  ציבור לא פתחו ליבם.... לא העניקו מקום מפלט לסבל של נפשו... ולייסוריו. ואני נכשלתי. לא הצלחתי להגן עליו. ועכשיו אדריכל הגורלות מצפה ממני להבין את הקדושה שבמותו... ושבאבל המתייסר הזה עלי לגלות כוח.  אך אני מרגישה מאובנת ללא נחמה. היגון באובדן  בני רון הולם בי ללא הרף... ואני מרגישה אשמה... מקווה שטוב לו בגן העדן עם המלאכים האחרים.... ושהוא סולח לי.... ריבון עולמים למה לא עזרת לי? למה גרמת לכישלוני? בהגנה על חייו? האם יש חיים לאחר המוות? מדוע המסתורין הזה מתעתע בי?? שלח  אלינו את רון השמח לביקור קצר!!! הבט בתמונות ותראה את שמחת החיים. העליצות. קורנת מעיניו!! התבונה המצטברת שלי גורמת לי לחוש תבוסה. סלח לי רון שלי... איני מוצאת נחמה. פנקס הקבלות של האובדן שלך נעלם...אין לך תחליף... אז ריבון עולמים. אני יודעת שהמשמעות של חסרונו  של רון היא דינמית. אך אני מוכרחה לחזור ולשחרר את הכאב.  להישאב לרגשי האשמה לכעס. ולצער... אך הפעם תכוון אותי.... להתמודד ולחוש  כי  זכיתי בפיקדון האנושי        הזה רון.. ושהיה עליך לפרוע אותו... אך מתחננת אליך.. תזרז את תחיית  המלאכים האנושיים שמתארחים אצלך בגן העדן...

      דרג את התוכן:
        3 תגובות   יום רביעי, 12/2/20, 15:19

        חושבני כי טו בשבט הוא חג הנותן לנו הזדמנות לשדרג את חיינו. ואף לחזק שרירים רוחניים. לכן בואו נהיה כמו העץ. נלמד מסבלנתו. כיצד הוא מפלס דרכו מהאדמה מעלה מעלה. ואנו בעזרת השורשים הרוחניים שלנו. נעניק פירות שמאופינים ברוחנויות. נהיה השתילים שמעניקים פירות חסד  חמלה צדקה  רחמים  עזרה לזולת ועוד... הרשימה ארוכה.  כל אחד  ואחד מאיתנו יבחרו איזה פרי להעניק למרות החורף הקר והסגרירי.. כשמעלינו  שמיים מעוננים ואנו מבלי משים שוקעים בעגמומיות... אז אני מציעה לכם לנסות ולהתעצם מהאילנות כמו הדלי. ננסה לדלות כוחות תעצומות נפש אמונה ולא נתעצב. אל לנו להיות מיואשים כמו אילנות נבולים. ממש כמו נס עלינו להתחדש לפרוח מחדש. נכון יש תקופות שאנו עצובים. לכן נביט       על השקדיה המתחילה לפרוח מחדש ונהיה כמוה. יש לנו אפשרות  להיות להידמות לשתילים. כל  אחד היכן שירצה להינטע. שורשינו יתחזקו באדמה וניתן  פירות וצל רוחניים לזקוקים לכך.

        ובמה אסיים?

        "אילן אילן במה אברכך? שכל נטיעות שיוצאות  ממך יהיו כמותך?

        אמן!!

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום שני, 10/2/20, 17:25

          כי האדם עץ השדה שר והלחין שלום חנוך.וזה אכן מציאותי. כי בין  האדם לעץ קווי דמיון רבים.לעץ חלקים כגון גרעין שורשים גזע ענפים פירות עלים צמרת. הם משולים לאיברים בגופנו. כתינוקות אנו כמו הגרעין ובבגרותנו הופכים לעץ. הגנן ואנו בני האנוש מטפלים  בעץ משקים ומדשנים. ובחיינו אנו מגדלים את צאצאנו. את הפירות נטעם ונאכל בהתאם להשקעתנו. הגרעין כאשר הוא נובט צומחים ממנו שורשים המעניקים לו כוחות להתגבר בפני תהפוכות מזג האוויר.  גם לנו יש שורשים עם תכונות אנושיות שמקלים עלינו בתנודות חיינו. לגזע יש תפקיד נכבד בחסנו וצמיחתו של העץ. ויש להשקות ולדשן אותו. ואנו נדשן את חיינו. כדי שנקטוף פירות מגוונים בעתיד. העץ יציב ואינו מחליף את מקום מגוריו. גם אנו נדאג    לא להתמזג עם מצגי שווא וטרנדים ארעיים. יציבות היא מילת המפתח. ענפיו של העץ נוטים לימין ושמאל וכיוונים שונים. כמו מפלגות שונות. אך לכל ענפי המפלגות יש קרקע משותפת. בעונת השלכת העץ  משיר את עליו. ואנו בני האדם בתקופת השלכת הפוקדת את חיינו לעתים עצובים ונכשלים. לכן זה העתוי המתאים להשליך עלים יבשים ולאגור כוחות לאביב חיינו.          ממש כמו העץ. לכן נתעורר מתרדמת  החורף. נשגשג ונגשים את ייעודנו בחיים. נדשן את שורשנו עיי מעשים חיוביים. ונזכה לאכול את הפירות הבשלים בעתוי המתאים ולהינות מהם.ואסיים במשפט, יהיא רצון שבטו  בשבט ואילך נקצור את פירות השנה הבאה עלינו. פירות שאנו משתוקקים להם. כל אחד והפרי הרוחני שהוא מייחל לו אמן!

          דרג את התוכן:

            פרופיל

            אסתריעקובי
            1. שלח הודעה
            2. אוף ליין
            3. אוף ליין

            ארכיון

            פיד RSS