בצידו האפל של הירח,
חיים אנשי הצללים בדממה.
איש קולם אינו שומע,
מושפלים עד אדמה.

אך בלילות של ירח מלא,
בין חושך לחמה,
זאב בודד בשמם קורא,
זועק אל..
השממה.
***
כול הטקסטים, השירים והסיפורים בבלוג מקוריים
***
כוכבים, יש רק בשמיים...
***
אשמח לתגובות

כול הזכויות שמורות
צוריאל צור