בצידו האפל של הירח, חיים אנשי הצללים בדממה. איש קולם אינו שומע, מושפלים עד אדמה.
אך בלילות של ירח מלא, בין חושך לחמה, זאב בודד בשמם קורא, זועק אל.. השממה. *** כול הטקסטים, השירים והסיפורים בבלוג מקוריים *** כוכבים, יש רק בשמיים... *** אשמח לתגובות
הוא תמיד ידע לזהות, לאיזה כיוון נושבת הרוח. אך כשהיה צריך להחליט, הוא אף פעם לא היה בטוח. הוא זרם עם החיים, במים סוערים, אך תמיד 'ידע' לטבוע גם במים רגועים. משאלות ליבו , לא נענו בכן, את דלתות החיים פתח , עם לום ועם גרז...