בצידו האפל של הירח, חיים אנשי הצללים בדממה. איש קולם אינו שומע, מושפלים עד אדמה.
אך בלילות של ירח מלא, בין חושך לחמה, זאב בודד בשמם קורא, זועק אל.. השממה. *** כול הטקסטים, השירים והסיפורים בבלוג מקוריים *** כוכבים, יש רק בשמיים... *** אשמח לתגובות
זיכרון ילדות, שבת אביבית יפה, תחילת שנות ה-70 , אני ילד קטן כבן 6, אבא מודיע לי שהולכים להעיף את העפיפון שקנה לי. הולכים ברגל, ידי בכף ידו החמה של אבא ובידו השנייה, עפיפון ניילון כחול מחובר לחבילת חוט. צעדנו כעשרים דקות...