יום שלישי, 26/5/15, 10:16
| במעלית עולה עמי נער צעיר. ראשו מגולח ורק באמצע הפדחת, כרבולת שיער צבועה לבן. "אתה יודע", אני אומר, "אצלי זה לקח יותר משבעים שנה, עד שהשערות שלי קיבלו צבע כזה!". |
יום רביעי, 20/5/15, 17:32
| בבניין שלנו יש תחלופת דיירים. שמנו לב שדיירים חדשים משפצים תחילה את בית השימוש. אין לנו שום דבר נגד וגם לא בעד חוץ מהאינסטלטורים (כן, האלה עם החריץ החשוף), שעולים ויורדים הלוך ושוב, כי בעל מקצוע כזה, רואה פחיתות כבוד בט... |
יום שישי , 15/5/15, 23:33
| עניין של גיזרה ב'ארומה' בקניון 'שבעת הכוכבים', ילד שמן שואל: מה אתה כותב? אני: סיפורים. הילד: למה כאן? אני: כי יש כאן דגים והם שותקים! הילד: אה! אתה נותן להם לאכול? אני: לא! מה פתאום? הילד: למה? אני: הם בדיאטה! כולם שמני... |
יום שישי , 15/5/15, 17:56
| http://ha-pinkas.co.il/?p=19835 הערות על "הסיפור שאינו נגמר". |
יום חמישי, 14/5/15, 20:56
| כבר סיפרתי על עלילותינו בצרפת. הפעם אני מבקש לספר את קורותינו בעיר ניס. ככה סתם, תוך שוטטות בכיכר, בעיר ניס בצרפת, נכנסנו למסעדה. כיוון שאנחנו נמנעים מאכילת כל מיני רכיכות ויצורים ריריים אחרים, ביקשנו סלט ירקות, "משהו ש... |
יום שני, 11/5/15, 23:54
| בנדה היה נטע זר בשכונה. אנחנו הילדים, שיערנו שהילד הוא יתום. מאוחר יותר הסתבר לנו שהוריו הסתכסכו ונטשו אותו. הם עברו להתגורר בדרום אמריקה ואת הילד הותירו במוסד של עליית-הנוער. בנדה לא התערה במוסד החינוכי וברח משם. לא בר... |
יום ראשון, 3/5/15, 11:38
| אני "מת" על עכו. התגוררתי שם שנה אחת, לאחר השירות הצבאי, והעיר הזו שבתה את ליבי. נצרבה ממש. כאשר שבתי אל המרכז, תמיד, לאורך השנים יש לי מין געגוע אל אותם ימים. רעייתי אמרה השבוע: "הבה ניסע לעכו!". שמעתי ככה, אורו פני. א... |
יום רביעי, 29/4/15, 13:31
| קיבלתי ספר במתנה. הספר היה כל כך מעצבן, עד שגיבור הספר החליט לצאת ממנו ולהפסיק להיות הגיבור. |
יום שלישי, 28/4/15, 20:45
| ביום פטירתו של הרב גרשון רוזנצוויג זצ"ל ע"ה (עליו השלום), החלה גם נפילתו של יצחק מנדל שקד. תחילתו בעניין של כלום וסופו - מי ישורנו. וכך היו הדברים: ביום שישי לא הגיע הרב רוזנצוויג למניין בבית-הכנסת. השמש המודאג ניסה לצל... |
יום שני, 27/4/15, 10:49
| עבדול וסולימן ירדו אל הים לדוג. כיוון שקמצנים היו, המתין כל אחד מהם, שרעהו יוציא את חכתו. לבסוף התפשרו: עבדול הוציא מוט לחכה ואילו סולימן נתן את החוט והפתיון. השליך עבדול את החכה למים. אמר סולימן: "תן לי להחזיק בחכה. של... |
יום רביעי, 22/4/15, 21:25
| במשך שנים חיפשתי את משפחתו של החובש. לא ידעתי את שמו או מגוריו. הוא נהרג לידי, ככה סתם. הרגעים שהיינו יחד, אפשר לספור אותם. איך אומרים: היה חובש, ואופס' איננו. הוא לא היה שייך לנו. לא ידענו את שמו. למעשה, אין שום סיבה ל... |
עו"ד ועוד
בתגובה על בקשת עזרה: של מי הטקסט הזה? נפתרה החידה