יום שלישי, 29/10/13, 17:07
| הנכדה שלי, בכיתה ב', נבחרה להשתתף בקורס שנתי למחוננים (תורשה, לא?). אחרי המפגש השני, היא באה אלי ובקשה שאציב בפניה שאלות מתאימות למחוננים. "אם אני מציעה משהו שאף אחד עוד לא גילה או המציא, אז זה עושה לי כבוד!" ישבנו והרה... |
יום חמישי, 24/10/13, 09:34
| בקופת-חולים אני פוגש את איצ'ה. "מה אתה עושה כאן?", אני שואל. "אה, סתם הייתי בבדיקות". "מה יש לך? איזה בדיקות?" "צילום ראש" "מה מצאו?" "כלום! ממש שום דבר!" "ואללה! יכולת לבוא אלי. מההיכרות איתך, בארבעים השנה האחרונות, הי... |
יום שני, 21/10/13, 07:41
| המחשב הראשון שלי, נרכש ב-1984. הוא נקרא בשם: ZX spectrum ועל הזיכרון שלו, אני מתבייש לספר. אני שומר עליו כבבת עיני, למרות כל התחינות של חובבי גדג'טים, המבקשים לרכוש אותו, כקישוט ליד מחשב מודרני. הנה הוא במלוא הדרו (את ה... |
יום חמישי, 17/10/13, 13:41
| בשלהי שנות אלפיים ומשהו, בערך, החל להסתובב סיפור מפה לאוזן, על ענק מסתורי המשוטט על גגות העיר, בסביבות העיר ובמיוחד ברחוב גורדון. כמו כל הסיפורים האורבניים, אני ומכרי וידידי מתייחסים לכך כאל משהו פרימיטיבי. אבל, (וכאן מ... |
יום רביעי, 16/10/13, 21:16
| "אוי! אם הייתי עכשיו בברלין!", אמרה שירלי באנחה. ואכן הקייץ בעיצומו, וכל אחד היה מוכן להיות במקום אחר, רק לא כאן, בתוך הזיעה, הבוהק והעצבים. "תאמינו לי", המשיכה, "הייתי יכולה עכשיו להיות באום-פלאץ-שטראסה, עם קאפוצ'ינו וש... |
יום שלישי, 15/10/13, 20:36
| אני רגיל לשבת בבתי-קפה בגלל ההווי והדמויות שניתן להדביק להן אופי כיד הדימיון. ברור לי שאין שמץ של זהות בין הדמויות למציאות. כיוון שהטבע חביב עלי, לפעמים יותר מבני אנוש, אין להתפלא שאני יושב, לעתים, עם המבט כלפי מעלה, אל... |
יום שני, 7/10/13, 12:36
| שו-אסמו, תושב אום-חאלד, נקרא כך כיוון שאיבד את זיכרונו בגיל צעיר (לאחר נפילה גורלית מעץ השיקמה). שו-אסמו, משמעו בערבית: 'מה שמו?'. כך למשל, כששאלו אותו: של מי הכבשים האלה? היה עונה: זאת עם הכתמים החומים שייכת ל... שו-אס... |
יום שבת, 5/10/13, 18:27
| רוקנתי את האשפה אל המיכל הירוק והלכתי לכיוון תיבות הדואר. שמעתי מישהו מלמעלה פותח את התריס ברעש. הסתכלתי. ראיתי פיתה, מסתחררת סתם ככה, באוויר. היא עשתה דרכה בקשת, ונחתה על גג אחת המכוניות. המפגש בין הפיתה לגג המכונית, ה... |
יום שבת, 5/10/13, 08:36
| נסעתי לתל-אביב במונית שירות. הנהג לבש חולצת טריקו צהובה, כצבע המכונית שלו. ישבנו במונית עשרה אנשים, כש"עצמותינו רוחפות", כמאמר המשורר, בכל פעם שהנהג ביצע עקיפה. הנהג, איש מידות, כמו שאומרים, היה מחובר לחוטים שונים, והוא... |
יום חמישי, 3/10/13, 19:04
| ישבתי ב"ארומה". לא הייתי לבד. סביבי רוב רובם של היושבים, ישבו בוהים במסכי הלפטופ, כנ"ל גם אני. אחרים היו עסוקים בסלולרי. נכנס מאן דהוא, בחולצת פולו כחולה, עם הלוגו של הסוס והרוכב. משוטט בעיניו. מן הסתם הוא מחפש מישהו. ה... |
עו"ד ועוד
בתגובה על בקשת עזרה: של מי הטקסט הזה? נפתרה החידה