יום שבת, 20/9/14, 13:42
| חברות וחברים: בקולמוס שלי, כלה הדיו. על כן אשוב לכתוב כאשר הוא יתמלא. (מן הסתם לאחר החגים). שנה טובה לכולם. זאב שחף |
יום שישי , 19/9/14, 10:06
| שמשון היה קמצן מלידה. משהו גנטי. כבר בגן הילדים התבלט בקומתו הנמוכה. הגננת הייתה אומרת שההורים הקמצנים שלו לא רצו לבזבז עליו חומר. בשיעורי הספורט בבית-הספר תמיד נזקק לעזרת המורה ולא עלה בידו לקפוץ לגובה או למרחק כהלכה. ... |
יום רביעי, 17/9/14, 07:51
| http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/library/Blogs/Pages/Blog-19March2014-Syrian-Press.aspx |
יום שני, 15/9/14, 17:41
| בכיתה גימל, בבית-הספר תחכמוני, הצטרף אלינו תלמיד חדש. באותו יום, התלמיד היושב לצידי, נעדר. המורה פנינה הושיבה את התלמיד החדש לידי."הוא עולה חדש", אמרה, "בטח לא מבין שום דבר! תסביר לו מה זה בית-ספר, ומתי הפסקה ואיפה השיר... |
יום שני, 15/9/14, 09:41
| לרחל, מהשכונה, אין שם קבוע. אני למשל, קורא לה רוחל'ה. בעלה, זכריה, (שכולם קוראים לו זכי), קורא לה רוחה. בשכונה רגילים להשתמש בשם: רחלה. והנכדים משתמשים בשם: סבתא-רוחי. את רחל אני מכיר מהטיולים של המתנ"ס. בטיול הראשון של... |
יום שישי , 12/9/14, 18:23
| מן הסתם, כל מי שנתקל בנמלה, לא טורח בכלל להתייחס אליה. מקסימום, הוא דורך עליה, מועך אותה בהיסח הדעת ואין לו מושג אודותיה. כולנו ככה. על כן, כשבסלון שלנו ראיתי נמלה, דרכתי עליה, ועוד סובבתי את הקרוקס (לווידוא הריגה) ושכח... |
יום שישי , 12/9/14, 14:10
| הלכנו לצילום בבית-החולים, משהו עם איזה שבר ישן ביד, מן המאה הקודמת. תור, בערך עשרים ומשהו אנשים בהמוניהם, אבל לפחות יש יופי של מיזוג. כולם מחוברים לסלולרי ומדברים בקולי קולות, משהו שמזכיר את שוק מחנה–יהודה. זה מוז... |
יום שני, 8/9/14, 09:45
| הטקסט הזה מצוי אצלי כבר מספר שנים. לא עלה בידי למצוא את המקור. אשמח לזיהוי אני המלך, כוש בן שדאד בן עאד. מה רבות אכלתי ומה רבות שתיתי. מה רבות העלמות היפיפיות שלקחתי לי לנשים ומה רב ההוד וההדר שהוענק לי. מה רבות רכבתי ע... |
יום שבת, 6/9/14, 22:03
| המורה פנינה, שהייתה מרשעת מטבעה, שמחה על כל שגיאה של מי מן התלמידים ששגה. אירוע כזה שימש אותה שיעור שלם, בו ישבנו קפואים ומאזינים, כיצד היא שופכת אש וגופרית על הקורבן (סליחה: קרבן, בחולם חסר), שטעה וכתב קלניות במקום "כל... |
יום חמישי, 4/9/14, 21:00
| מראשית חייו היה שוקי שבוי בשאיפה לכבוד, ללא הצלחה. ורק כאשר פרש לגמלאות, 'שינה פאזה', כמו שאומרים. השינוי התבטא באובססיה לממון. והדבר דורש הסבר: שוקי עבר תהפוכות, עליהן נספר מאוחר יותר. כל אחת מפרשיות החיים העלתה אותו ב... |
עו"ד ועוד
בתגובה על בקשת עזרה: של מי הטקסט הזה? נפתרה החידה