יש שאומרים שבגיל מסוים אנחנו נהפכים לאנשים מורכבים יותר, קשים יותר,סבלנים פחות רגישים פחות...
אני לא יודעת אם זה טוב או רע, אני לא יודעת אם הפכתי לכזו... אני מקווה שלא.
אני יודעת שאני נמצאת היום ברמת מודעות גבוהה, מנתחת דברים עם עצמי, לומדת על עצמי, על התחושות הרגשות ההתנהגויות, לומדת מה נכון לי ומה לא... ולא במונחים של טוב ורע.
אני משתדלת ליהנות מהעכשוו כי הוא המתנה היקרה מכל!
גילתי שאני אדם פשוט שרוצה את הדברים הכי פשוטים שיגרמו לי לחייך וכל קושי שאני עוברת מוסיף לי עוד לבנה. אני יודעת שאני לא מושלמת ושיש לי חסרונות אך יחד עם זאת גם יתרונות. מותר לי לטעות כי רק מי שחווה ועושה טועה, מותר לי לבכות כי זה משחרר, מותר לי לצחוק, מותר לי לאבד שליטה לפעמים.
רוצה לידי אנשים עם אנרגיות חיוביות, שלא יבקרו אותי כל הזמן שלא ינסו לחנך אותי ... שיתנו לי להיות מי שאני... לא רוצה לרצות את כל העולם...

אני מסתכלת על הדרך שעברתי , החוויות שחוויתי ואני מחייכת.
לצד ימים שמחים היו ימים עצובים, לצד התאהבות הייתה פרידה, לצד הצלחה היה כישלון אבל זה החיים... אחרי הכול איך נדע טוב מהו? אם לא נדע רע מהו? חוויתי חוויות בעוצמות מאד גבוהות, טיילתי בעולם ואני עדין מטיילת, כל פעם מתרגשת ממשהו חדש, ממקום, מתרבות, מאנשים חדשים שעוברים בחיי.
היום אני אוהבת את עצמי ואת מה שאני... ממשיכה לחלום אבל בקטן יותר, לא כמו ילדה שרוצה להשיג את הכול כאן ועכשיו.

החיים כל כך קצרים וכפי שאמרתי ההווה הוא המתנה היקרה מכול אז צריך לקבל כל חוויה כמתנה ... אם היא מלאה קחו אותה למזכרת.