כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    ארכיון

    פיד RSS

    גלריה שיתופית יהודית - ערבית כברי

    הגלריה בכברי הוקמה ב- 1977. הגה את הקמתה יחיאל שמי יחד עם חברים שהובילו את פעילותה בשנים הראשונות כגלריה פריפריאלית, חלוצה בארץ ובתנועה הקיבוצית, לאמנות עכשווית. ב- 4/2/12, שינתה הגלריה בכברי את פניה. והחלה את דרכה כגלריה שיתופית יהודית/ערבית של קבוצת אמנים מהגליל.

    אתר הגלריה : www.cabrigallery.org.il
    עמוד בפייסבוק: https://www.facebook.com/KabriCooperativeGallery

    תכנים אחרונים

    0 תגובות   יום רביעי, 7/5/14, 00:52

    "בני שם"

    עפרה אוחנה, רות ביגר, אילון גנור, ענבל הופמן, כרמלה וייס, איתי זאליט, ינאי יחיאל, ואדים קשרסקי, אורה ראובן, עדי שמעוני

     

    פתיחה: 17.5.2014 שעה 13:00

    קיבוץ כברי  

     

     

    ההבחנה בין קבוצות אתניות, גזעים, לאומים ודתות, אינה יורדת מסדר היום, והנה מקור למתחים בין אישיים ובין קבוצתיים, שבאים לידי ביטוי בתחומים שונים וכמובן באמנות. העבודות בתערוכה זו נוגעות בהיבטים הקשורים לנושאים טעונים אלו, ומייצגות מספר אמצעים להבחנה חברתית על בסיס צבע עור, איסור קולינרי, וסיפורים המשקפים רעיונות ומושגים חברתיים.

    אחד האמצעים ליצירת אבחנה בין חברות הינו שרשור שושלות. פירוט שמי זה הינו אחד המאפיינים הבולטים בטקסט המקראי. בנו הבכור של נח, שֵׁם, הינו אבי האומות השמיות. מי שאינו שייך לקבוצה ה"נבחרת" דינו שונה. מעבר לכך, מיקום האדם באילן היוחסין נועד גם לזהות את מיקומו בקבוצה.

     

    כלי נוסף לאבחנה חברתית תרבותית הוא על-ידי סיפורים כגון סיפור ערוותו של נוח. נח ובניו, שם חם ויפת, הם ההתחלה השנייה של המין האנושי לאחר דור המבול. מסופר שנוח שתה לשכרה ובנו חם ראה את ערות אביו. הפרשנות היא כי חם שכב עם אשת אביו והוליד ממנה את כנען  (בראשית פרק ט פס' כ'-כ"ה). חטאו של חם אבי כנען הוא גילוי עריות. טאבו שעברה עליו גוררת עונש חמור של נידוי חברתי.

     

    ובהתאם, "תנו רבנן: שלשה שמשו בתיבה וכולם לקו; כלב ועורב וחם. כלב נקשר, עורב רק (רש"י: רוקק זרע מפיו לפיה של נקבה), חם לקה בעורו (שיצא ממנו כוש)" (מסכת סנהדרין דף ק"ח ע"ב). סיפור זה מנסה לתת הסבר למצב חברתי; "ממזריותו" של כנען והקללה שרודפת אותו בעקבות זאת, הם הסיבה למצבו ומעמדו החברתיים של כנען.

    ניתן לזהות בקללה של בני כנען, רגע מכריע בתרבות כפי שאנו מכירים אותה, שכן בין הקללות הניתכות עליהם מוזכר צבע עורם השחור כחלק מן הקללה. קריאה זו בטקסט המקראי השחורים מציעה הסבר להיררכיה שאנו עדים לה עדיין בין לבנים ושחורים.

     

    דרך נוספת להגדרה חברתית הנה על-ידי איסורים והגבלות קולינריים. כללי השחיטה היהודיים, למשל, משמשים לשמירה על בני הקהילה פנימה: בני הקהילה חייבים להישאר סמוכים לקהילה יהודית כלשהי כדי לקבל שרותי מזון כשרים.

    כל אלה ועוד הנן דרכים לשמירה על החברה, צביונה, והגדרת הגבולות שלה. מעבר לאבחנות חברתיות, במקרא לשמות יש משמעות. המילה "שֵׁם" היא סימן שמורכב ממסמן ומסומן, שכן ישנה ישות כלשהי אשר שמה הינו שֵׁם. מעבר לכך, רק בעברית, המילה "שֵׁם" משמשת לייצוג, מבחינת המשמעות הבסיסית של מתן שם לדבר כלשהו כדרך לתת לו קיום. ומאחר שבתרבות היהודית נקרא שמו של האל "השֵׁם", באופן מילולי, בני ישראל הם בני השֵׁם.

     

    כרמלה וייס

    כברי מאי 2014

    ''
     

    דרג את התוכן:

      תגובות אחרונות

      הפעילות שלי

      אין רשומות לתצוגה