יום שבת, 5/7/14, 14:45
| היא עומדת מולי, בתוך מסגרת חומה. ילדה, עם עיניים מלאות כמיהה וציפייה לחיים. אבל אני יודעת שהעיניים האלה משקרות, אני יודעת שמתחת לקוקו והפוני המסודר ישנם פחדים, חרדות וסיוטים. היא כמעט מחייכת, אבל היא לא. היא כמעט עומדת ... |
יום חמישי, 26/6/14, 15:14
| שיר ביקורתי / מחני אדריאנה יש מי שאומר שאוהב אנשים ויש מי שבאמת אוהב אותם. יש מי שאומר מילים בלי תוכן, ויש מי שמאמין במילים שהוא אומר. יש מי שכותב שיר בשביל החריזה, ויש מי שכותב שיר בשביל האמירה. יש מי שאוהב לשתוק, ויש מ... |
יום חמישי, 26/6/14, 01:01
| מוקדש לכל אותן נשים שלילותיהן ארוכים ללא שינה... נפשך / מחני אדריאנה כשהלילה יורד,השקט נכנס לחדרבטריקת דלת.החושך הוא צעיף לעיניך,ואת רואה רק את עצמך.רעשי הלילה מייללים,וביניהם את שומעת את רחשי לבך.כשהלילה יורדהשקט מתפרץו... |
יום ראשון, 22/6/14, 13:31
| צטט: adriana mahani 2014-06-22 12:44:39 שמעתי שיר באנגלית שבטח אתם מכירים שאומר : אם אלוהים היה אחד מאיתנו...נניח שכן, למרות שאני מאמינה שאלוהים נמצא בכל אחד מאיתנו. אנחנו חלקיק שלם של פאזל שלם שנקרא אלוהים. אבל נניח שה... |
יום ראשון, 22/6/14, 12:44
| שמעתי שיר באנגלית שבטח אתם מכירים שאומר : אם אלוהים היה אחד מאיתנו...נניח שכן, למרות שאני מאמינה שאלוהים נמצא בכל אחד מאיתנו. אנחנו חלקיק שלם של פאזל שלם שנקרא אלוהים. אבל נניח שהוא מסתובב בינינו עם תיק או אייפד ורושם ל... |
יום שבת, 21/6/14, 13:04
| היא מלקטת פירור אחר פירור בידיה היודעות. לא מתעייפת, לא מתלוננת, עסוקה רק בחיפוש. וכשהיא מוצאת פירור של רגע מאושר, היא מוסיפה אותו לסל ליבה בזהירות שהוא לא יישמט מידיה, מידיה היודעות... |
יום שלישי, 17/6/14, 10:05
| כשהלב שלי מתרחב נוצר מקום לחמלה, נוצר מקום לסליחה נוצר מקום לאהבה. השמים יותר כחולים המים יותר צלולים האדמה יותר סלחנית ואני יותר בת אדם |
יום רביעי, 11/6/14, 10:20
| טיפת דםאם טיפת דם הייתה שוות ערך לאונקיית זהב,אולי העולם היה משקיע יותר בשמירת החייםופחות במלחמות.אם...אם טיפת דם הייתה שוות ערך לאונקיית זהב,אולי אף טיפת דם לא הייתה נספגת באדמה לשוואאם... |
יום רביעי, 11/6/14, 10:17
| ש הצועדים בצעדים מעוררי השראהיש הצועדים בצעדי אולייש הצועדים כעלה נידףיש הצועדים ולא יודעים לאן.כולם צועדים על פני האדמה...איך אתה צועד? ולאן? |
יום חמישי, 5/6/14, 14:56
| יריעה - השיר מוקדש באהבה רבה לחברתי חנה ארדות כאב פרוש מעלינו, כמו יריעה שקופה והיא כבדה. היא לא מאפשרת לנו למתוח את הידיים למעלה , ולנשום אוויר צח. שקיפותה מאפשרת לנו לראות שיש מעבר ואולי זה מה שנקרא ... תקווה. |
יום רביעי, 4/6/14, 13:06
| איש זר שיתף אותי בכאבו. איש שאיני מכירה, סיפר לי את סודו ושתק, ולא היו לי מילים לנחמו. |
לנהזקס0
בתגובה על היכן היא?
ashorer
בתגובה על יתדות - ספר ביכורים שלי