יום ראשון, 4/5/14, 02:05
| סיפור של פרוצה ידעתי שהרגע הזה יגיע. ידעתי שבדרך לא דרך הכעס הזה יכוון ישר אלי ללא שום אזהרה, ללא שום נורות אדומות שידלקו ויתנו לי זמן להתכונן . הוא חיכה לי במדרגות. במבט חטוף נראה שליו, ולא ניחשתי מה יקרה בעוד כמה רגעי... |
יום ראשון, 4/5/14, 01:44
| מבקשת סליחה מהולה בגאווה היום אני מרגישה צורך ,למרות שאף אחד לא הסמיך אותי לכך, לבקש סליחה משישה מיליון יהודים שנרצחו על ידי המפלצת הנאצית, לבקש סליחה מהניצולים והצאצאים שחיים עד היום את התוצאות של הזוועה. סליחה על כך שמ... |
יום שבת, 3/5/14, 23:52
| תם "תם טכס יום הזיכרון" אמר הקצין שעמד על הבמה באותו בוקר של יום הזיכרון בבית העלמין בחולון. דבריו ניערו אותי ממחשבותיי ועמדתי שם קפואה ביום חם ורואה איך כולם מתפזרים, מדברים, חלקם מנגבים את הדמעות, חלקם כבר מחייכים בזו... |
יום שבת, 3/5/14, 14:46
| עץ החיים – אדריאנה מחני (בעקבות הביקור שלנו בבית הכנסת בבודפשט) שמעתי מנגינה ליד עץ החיים, הרגשתי איך הצלילים מציפים את ליבי. ... זה נשמע כמו צליל רחוק...חלש וחזק בו זמנית. שמעתי מנגינה ליד עץ החיים, שמעתי מנגינה מ... |
יום שבת, 3/5/14, 10:58
| אם יכולתי לספר מה שעל ליבי, זה היה משנה משהו? אם יכולתי להגיד באמת מה אני מרגישה ברגע זה ,ממש זה ,היה הופך אותי לאדם יותר טוב? אילו ידעתי להפוך את הרגש למילים, הייתי מוצאת מי יקשיב, מי יבין? אני לא יכולה לומר את מה שאני ... |
יום שבת, 3/5/14, 00:50
| האני שלי "תכתבי על האני שלך" - אני אומרת לעצמי. האני שלי? אם זה האני שלי איך אני יכולה לראות אותו ממרחק כזה? אם למשל האני שלי היתה תמונה, אז הייתי צריכה להתרחק כדי לראות יותר טוב. אני בתוך האני שלי ואני לא יכולה להתרחק מ... |
לנהזקס0
בתגובה על היכן היא?
ashorer
בתגובה על יתדות - ספר ביכורים שלי