כותרות TheMarker >
    ';

    רשמים

    הגיגים על עמים וארצות

    תכנים אחרונים

    3 תגובות   יום חמישי, 16/3/17, 17:07

    ''
    ''
    ''
    אחרי שעסקתי בפוסטים הקודמים בנושאים כבדי משקל הגיע הזמן לעסוק בפן הקליל יותר של החיים שאחרי הכל לשם מה הגעתי לכאן לתאילנד לעסוק בבעיות התבל כולן? מה אני אטלס הנושא על כתפיו את עולם ומלואו? לא אז זהו שלא ובתאילנד בהחלט ניתן לקחת אתנחתא וכיאה למי שפרש לגמלאות פשוט לפרוש. היכן אני מתנתק מכל הבלי העולם הזה? אני עושה זאת בים. כל אחד אוהב את הים בצורה אחרת. יש כאיילו שגדלו על הים ואולי עושים קריירה צבאית או שטים להם במסגרת כלשהי בים אבל אני פשוט אוהב לטבול בים ואז כשברקע דמיוני מתנגן לו השיר המפורסם של ז'אק ברל LA MER אני מתנתק ונמצא בעולמות אחרים. זה מעניין  כי השיר הצרפתי הזה המבטא אהבה כל כך רבה לים נראה לי שנכתב לחופי צרפת של האוקינוס האטלנטי ולא לחוף הזהב של הים התיכון ובכל זאת מבטא אהבה כה רבה.לי יצא פעם בחיי לטבול בקיץ בחופי קורנוול שנמצאית בחלק הדרומי ביותר של בריטניה בים ואני בכלל לא ממליץ על כך שכן זה פשוט קררררר....בישראל זכורים לי לטוב חופי הים בילדותי. בשנות החמישים היו להורי כמה שנים יותר טובות מבחינה כלכלית והם היו שוכרים לכחודש בקיץ חדר ליד החוף במושב בית ינאי . זו הייתה חוויה יוצאת מהכלל כי לרדת לחוף היה צריך לעשות זאת מהמצוק באיזו דרך לא דרך שכזאת אבל החוף עצמו והים היו ממש פאר היצירה- נקי ופראי. זכורים לי גם חופי תל אביב בשנות לימודי בתיכון בשעה שהם היו עדיין יחסית נקיים. בשנים האחרונות בישראל הייתי נוסע בקיץ לחוף אשדוד שהוא חוף יפה ונקי וגם בו היו לי רגעים יפים. הבעיה שהייתה לי בארץ עם הים נבעה בעיקרה מהתקופה הקצרה יחסית שבה טמפרטורת המיים הייתה מעל 27 מעלות והרבה פעמים גם המדוזות אהבו את אותן הטמפרטורות מה שקילקל לא פעם עונות שלימות. מעניין שמבחינה הסטורית בשנים שעדיין לא הייתה מערכת ביוב בארץ והסתפקו בבורות ספיגה היה אפילו חוף תל אביב נקי. אומנם כיום השפדן לא מוליך את הביוב לים אלא למכוני טיהור אבל כל הסיפור עם הבוצה שמוזרמת בסופו של דבר לים ומעכירה אותו ולא ניתנת לשריפה בגלל רעלים שיפלטו לאויר מובילים לבסוף למצב שבישראל הים נהפך לעכור ולא טבעי. לפעמים נדמה שדווקא במדינת עולם שלישי כמו תאילנד טוב שהקידמה לא דירבנה הקמת מערכת ביוב מרכזית ברבות מערי החוף כאן ומה שיש הם דווקא בורות הספיגה שעד היום שומרים את הים נקי. לפעמים צריך דווקא ללמוד ממדינות עולם שלישי כי גם מחוסר תקציב וגם עקב ריבוי אוכלוסין לא מקדמים בהן מערכות ביוב מרכזיות וכפי שראיתי באיזו תוכנית טלויזיה כאן בארצות כמו הודו בעזרת איזה חומר כימי זול הופכים את הבוצה של בורות הספיגה לדשן מעולה וזה בכלל איזה חידוש עולמי שגם לא מזהם וגם פותר בעיות בחקלאות. אז כאן בתאילנד הים נקי כבר אמרנו גם טמפרטורת המיים לטעמי לפחות קרה מידי רק כ3 חודשים בשנה בין דצמבר ופברואר כשבשאר חודשי השנה התענוג אמיתי. גשמי הקיץ לא אמורים להפריע לחווית הרחיצה בים. איילו גשמים חמים ובדרך כלל לא רצופים כך שאפשר ללכת לים בין לבין. חשוב שכאן יש צמחיה קרוב לים כך שאפשר לחסות בצילה אבל גם כאן לפעמים יש מדוזות בעיקר בין יולי וספטמבר במקביל לגשמי הקיץ ורצוי להתעדכן.

    אני מקווה שאפשר להתרשם מהחוף שקרוב אלי ושהוא לא מהמשובחים כמו שבדרום תאילנד מהצילומים מעלה.

    דרג את התוכן:
      1 תגובות   יום שישי , 10/3/17, 03:47

      אחרי שני הפוסטים הקודמים שדנו האחד בדרך ארץ והשני בחינוך חשבתי שהשלישי ראוי שיהיה על דמוקרטיה. בתחילה חשבתי לכתוב פוסט דעתני כמו שהיו שני הקודמים אבל אז התמלאתי בהגיגים במיוחד על מה שקורה כיום בעולמינו וגם בשלושת המדינות הנדונות: תאילנד בריטניה וישראל. בעצם עולה השאלה האם באמת "הדמוקרטיה היא צורת הממשל הגרועה ביותר פרט לכל האחרות שנוסו"?. מהי דמוקרטיה מתגוננת? ובאייזו צורה מותר לה להתגונן? האם רק בדרך של חקיקה? או אולי גם על ידי ביטולה באופן זמני כפי שזה קורה במדינות מסויימות על ידי הפיכה צבאית? הפיכה צבאית יכולה אולי לעוור את עייני המהפכנים והם עלולים לא להשיב את המשטר הדמוקרטי אלא רק להבטיח שהוא יושב באיזה עתיד לא מוגדר. אולי מותר לדמוקרטיה להתגונן בעזרת שומרי הסף? מיהם אותם שומרי סף? השופטים? אנשי הצבא? בית המלוכה או נשיאות היכן שהיא כסמל? מה הם אמורים לעשות אם בכלל ועל סמך איילו נתונים עלייהם לפעול? האם רק כשהעם יוצא לרחובות צריך לפעול? מה המשמעות של יציאה לרחובות? כמות האנשים? שהרי כאן בתאילנד כמות המפגינים שגרמו למלך תאילנד לבקש את עזרת הצבא הייתה קטנה יחסית לכמות המפגינים בישראל במחאה החברתית ובכל זאת בארץ לא התרגשו מזה יתר על המידה ואילו בתאילנד כך אומרים יודעי דבר זה היה יכול למוטט את אושיות הממלכה לחלוטין. הדמוקרטיה בעיקרון היא "קול אחד לכל אחד" בעברית קול זה גם VOICE וגם VOTE אבל אם נשתמש לרגע בקול כVOICE אזי כל קול צריך להיות צלול חזק ולא נתון לרעשי רקע כאיילו או אחרים. בדמוקרטיה אידיאלית רוב הקולות שאמורים לקבוע את העתיד של מדינות אם הם ניתנים על סמך מידע אמין שלא נתון למניפולציות גניבת דעת עיתונות משוחדת ספינים או קניית קולות בכסף ו/או תחת לחץ אז הם רצון העם.השאלה מה קורה בפועל? חלק ניכר מעתידו של עם נקבע על ידי גורמים כלכליים והעם בכל מקום לא בקיא ברובו נושאים איילו ועוד בנוסף יש הדואגים גם שהעם לא ידע מה בדיוק מתרחש מבחינה כלכלית. מה שווה "קול אחד לכל אחד" אם רוב הקולות לא מבינים עבור מה הם מצביעים? אז המצביעים נוטים להצביע על פי אידיאולוגיה קרי ימין או שמאל ומה לעשות שהרבה פעמים השמאל מתחפש לימין והימין לשמאל? בכלל העם היה רוצה לפעמים להצביע על פי מה שיקבע את עתיד האיזור שלו או עד כמה לאנשי האיזור שלו תהיה השפעה על קביעת החוקים אבל מה לעשות שלא בכל המדינות יש בחירות איזוריות או איזו נגזרת איזורית כלשהי? עדיין לא דיברנו כלל על השחיתות הפורצת לה בכל מדינה אחרי שנים של "עבודה בעיינים" מצד השלטון שנבחר דמוקרטית ורק אחרי אותן שנים העם פתאום מתעורר ואו שהוא יוצא לרחובות כמו שקרה בתאילנד או מאחר והוא לא ממש יכול לבחור במפלגה שתשנה את הכל מה עוד שהוא גם לא מאמין כבר לכלום אז הוא בוחר באייזו אופציה קיצונית כמו טראמפ בארה"ב או במשאל עם הוא דורש ברקזיט כפי שקרה בבריטניה וזאת אחרי שנים של הצבעה לימין או לשמאל שהביאו לבריטניה השפעה אירופאית שאליבא לבריטים רבים פשוט הרסה את ארצם ונטעה בה אלמנטים שזרים לרוחם ודרכם והכל בשם הדמוקרטיה. מה שקרה בבריטניה וארה"ב עוד קרה במסגרת הדמוקרטיה וזה מדאיג כי על רקע משברים כלכליים כבר עלו בהיסטוריה בצורה דמוקרטית משטרים אפלים ומי אמר שההסטוריה איינה חוזרת? תיאוריות כלכליות שפושות בכל העולם המערבי ומביאות להרחבת פערים ושחיקת מעמד הבינים פשוט מביאות בוחרים שם לתהות איך הם התדרדרו כלכלית מאז ימי אביהם למשל וזה ממש מרתיח כי הכל נעשה בשם הדמוקרטיה ערכי החופש ומה לא? באמת? חלק עיקרי בדמוקרטיה לדעתי הוא"להיות עם חופשי בארצינו" אבל מה מרגישים הרבה אנשים לאחר שיש להם הרגשה שרימו אותם? אסיים באנקדוטה קטנה שקרתה לי כאן בתאילנד על חוף הים באחד מהאמשים לאחרונה: התפתחה שיחה בייני ובין איזה רוסי שנראה היה שנהנה מאוד מהשהות והרחצה בחוף הים והוא אמר לי כך: טוב שאני נמצא כאן בתאילנד אין לך מושג מה זה לא להיות חופשי כפי שחוויתי שם ברוסיה וכאן זו הדמוקרטיה במייטבה. כשנסיתי להזכיר לו שגם כאן הדמוקרטיה קצת בהשהייה הוא ענה לי אבל זה מה שאני מרגיש...

      דרג את התוכן:
        3 תגובות   יום ראשון, 5/3/17, 17:49

        ובכן חזרתי שנית וכמו בפוסט הראשון שבו אני משקיף ומשווה כל מיני נושאים אחרי שהיה של למעלה משלוש שנים בתאילנד ושהיה קודמת של ארבע שנים בבריטניה כשברוב שנות חיי גרתי בישראל. גם כאן אני דן בהיבטים משלושת המדינות הללו שכפי שכבר צינתי בפוסט הקודם גם תאילנד וגם בריטניה הן מדינות עם הסטוריה ארוכה בניגוד לישראל ובכל זאת כל כך שונות זו מזו מה שהופך את הדיון למעניין.

         הפעם ברצוני לדבר על חינוך ובעיקר על רקע מאמר מהאקונומיסט הבריטי על תאילנד שגם תורגם לעברית ופורסם בעיתון דה מרקר בקישור הבא

        http://www.themarker.com/wallstreet/1.3879707

         הכתב הבריטי שם במאמר זה את מערכת החינוך התאילנדית תחת ביקורת בעיקר על רקע אי ההצלחה של תלמידי תאילנד במבדקי פיז"ה. זה נעשה די מעניין כי גם ישראל היא לא משהו במבחני פיז"ה הללו וצריך לדעתי לרדת קצת לפרטים הקטנים לראות מה באמת קורה כאן. אתחיל בזאת שבכל אחת משלושת הארצות יש מבנה חברתי שונה. גם בבריטניה וגם בתאילנד יש הכרה מובנית בכך שרק חלק קטן מבוגרי בתי הספר התיכוניים יגיע להשכלה אקדמאית. בבריטניה החברה היא מעמדית מימים ימימה כשבמקור מדובר באריסטוקרטיה מעמד הביינים ומעמד הפועלים. צריך להדגיש שההשתייכות למעמד הפועלים לא נתפשת בבריטניה כבושה ונהפוך הוא יש למעמד הזה כבוד והיה לו פעם גם כח רב כשהאיגודים המקצועיים היו בשיא כוחם אבל בוגרי בתי הספר הציבוריים מהמעמד הזה לרוב לא יגיעו ללימודים אקדמאים בתי הספר שלהם יהיו דומים יותר לאיילו המתוארים בשיר החומה של הפינק פלוייד ובוגרי בתי הספר הללו ימצאו את עתידם לרוב או במסחר או כפועלים. מעמד הביינים והאריסטוקרטיה בבריטניה שולחים את ילדיהם לחינוך פרטי בדרך כלל זה חינוך אייכותי שעולה הרבה כסף אבל הדרך משם לאוניברסיטאות ודאית יותר. לעומת בריטניה תאילנד לא מתהדרת במוסדות אקדמאיים בעלי שם. מי שיד משפחתו משגת ישלח את ילדיו ללמוד תואר ראשון שהוא יותר כמו קולג' בארה"ב ואז עם תואר שכזה יכפיל העובד את יכולת השתכרותו אבל עדיין מדובר יהיה במשכורות מאוד נמוכות אלא שבגלל שיוקר החיים איינו גבוה ושאפשרי לעבוד במספר משרות מבלי שמבחינת מס זה יצטבר כלומר במשרות הנוספות אחוז המס נשאר קבוע ולכן העבודות הנוספות לא נהפכות ללא כדאיות כפי שזה בישראל וניתן להסתדר. בתאילנד מי שידו משגת ללמוד תואר ראשון ורצוי אף תואר שני ומעלה מחוץ לתאילנד מובטחות לו בסיום לימודיו לפחות בשירות הציבורי בין אם מדובר במשרות הוראה או רופאים בבתי חולים או כל משרה ציבורית גבוהה אחרת משכורת שגבוהה פי ארבעה ממשכורת בסיסית אבל מאחר ולימודים בחו"ל עולים כסף רב הרי שרק בעלי אמצעים או בעלי דרכון זר יכולים לממש זאת. כשאני מדבר בתאילנד על משכורת פי ארבעה מהמשכורת הבסיסית עדיין מדובר על שווה ערך של פחות משכר המינימום בישראל אבל צריך שוב להדגיש שיוקר המחיה הנמוך מאפשר התקיימות בכבוד משכר שכזה. בצורה המתוארת מעלה מתנהלת הבריירה הטבעית במדינות כמו תאילנד ובריטניה ובשתי המדינות הגישה היא שבאשר ללימודים אקדמאים לא צריך הרבה מאוד אקדמאים צריך גם פועלים סוחרים בעלי מלאכה ופקידים זוטרים וכך גם לא נוצרים עודפים של אקדמאים כפי שזה בישראל נניח בתחום עריכת הדין או עבודה סוציאלית. גם ישראל וגם בריטניה הן חברות הישגיות מבחינה זאת שהן מקדשות את האינדיבידואליזם של הפרט ומבחינה זאת תוצאות מבחני פיז"ה חשובות למדינות איילו מאוד. בתאיילנד הגישה במערכת החינוך שונה לחלוטין וכאן מפספס הכתב הבריטי באקונומיסט במאמר המקושר מעלה את העיניין. הכלכלה התאילנדית מבוססת הרבה על השקעות מבחוץ על מומחים מבחוץ או תאילנדים שקנו ידע מחוץ לתאילנד אבל מערכת החינוך היא מבוססת על הקניית ערכים בעיקר ואכן ניתן להתרשם כשרואים תלמידים תאילנדים בשובם מבית הספר שאגב יש בו יום לימודים ארוך איך שהם מחונכים. החינוך בתאילנד שמבוסס על משמעת כבוד למורה ולימוד המסורת והתרבות התאילנדית לוקח על עצמו משימה שהחינוך הישראלי מעולם לא לקח על עצמו כלומר חינוך ולאו דווקא הקניית ידע. אולי לישראלים רבים נתפשת תאילנד כמדינת עולם שלישי כלומר מדינה שבה שורר עוני מחפיר עד כדי רעב אולם זה כלל לא כך. תרבות האורז היא עתיקת יומין ומאפשרת קיום בכבוד וזאת בניגוד למדינות עולם שלישי שמתבססות על גידולים חקלאיים אחרים. תאילנד היא גם מדינה חקלאית בעיקרה כשגידול האורז הוא עיקר החקלאות שבה. זה לא קל לגדל אורז וגם תוכנית הלימודים והתרבות מבחינת החגים והחופשים מתבססת על העזרה של התלמידים להוריהם בגידול האורז. כמו חקלאות בכל העולם גם בתאילנד החקלאים לא יכולים להתבסס לחלוטין על כוחות השוק החופשי והחקלאות מסובסדת על ידי המדינה. מערכת החינוך התאילנדית היא חלק מהתרבות התאילנדית שממשילה עצמה לנמלים שכפי שהן פועלות ביחד עבור הכלל כך גם התאילנדים אמורים להיות ובאמת כשרואים את התאילנדים נניח במקום עבודה ציבורי אפשר להתרשם שתפקיד מסויים שבישראל מבוצע על ידי אדם אחד עם המון מטלות מבוצע בתאילנד על ידי חמישה או שישה אנשים שונים שכל אחד לא מרוויח הרבה אבל הם מסוגלים לעבוד יחד בתיאום מופלא שהוא פרי החינוך התאילנדי האנטי אנדבידואליסטי.

         מדידה של החינוך התאילנדי דרך הפריזמה של מבחני פיזה היא חוסר הבנה של אותו כתב של האקונומיסט שאגב כמו בריטים רבים נוטים לכתוב על כל העולם ולא אוהבים לראות את עצמם בראי שכן בריטניה גם היא לא במקום מבריק במבחני פיז"ה ושם בבריטניה ניגוד לישראל על החלק הפרטי של החינוך משלמים ההורים כסף רב והתוצאות לא משהו זה אומר דרשני. זה נכון שבריטניה מעל ישראל במבחני פיז"ה וישראל ובריטניה מעל תאילנד באותם המבחנים אולם רובו של החינוך בישראל ממלכתי ואילו בתאילנד האג'נדה בכלל שונה אז מה אם ידעו שם פחות מתמטיקה ומדעים כשההישגים בתחומים הרבה יותר קיומיים ממש מרשימים. לי אישית זה מזכיר למשל את החינוך החרדי להבדיל אלפי הבדלות כשההבדלה העיקרית היא שהחינוך התאילנדי הוא לדרך ארץ ולעבודה בו בזמן שהחינוך החרדי הוא לדת בלבד אבל אם נניח תעבירו את החינוך החרדי מבחני פיז"ה קרוב לודא שבהעדר לימודי ליבה התוצאות תהיינה נמוכות אבל אם תשאלו את רבני העדה החרדית אם הם מרוצים מהחינוך שלהם הם יגידו שזה חינוך לעילא ולעילא. בעתיד אנסה לכתוב על נושאים נוספים.

        דרג את התוכן:
          1 תגובות   יום שישי , 3/3/17, 02:57

          צטט: אפריםגבעתיים 2017-03-02 16:08:51

          זאת הפעם השניה שאני מחוץ לגבולות ישראל לתקופה שנמדדת בשנים. אני כבר לא צעיר ואת רוב חיי חייתי בארץ. בפעם הראשונה שהיתי בבריטניה למשך כארבע שנים ועכשיו אני בתאילנד כבר יותר משלוש שנים. בשתי הפעמים לא עזבתי את הארץ בשאט נפש כפי שיש כיום לא מעט צעירים שכך עושים אלא היו איילו יותר מטלות שלקחתי על עצמי ושאפשר היה להגשימם רק מחוצה לארץ. אייני יודע מה חווים ישראלים אחרים שעזבו את הארץ. אולי הם מתגעגעים אולי הם מתנתקים בכלל מההוויה הישראלית ואני מתאר לעצמי שכל אחד יש לו את הרשמים אותם הוא חווה כשהרשמים שלי מורכבים הן מניסיון ללמוד את החברה שבה אני חי בה מחוץ לארץ והן להיישיר מבט אל מה שקורה בארץ כפי שזה משתקף דרך העיתונות האינטרנטית. אני חושב שנקודת המבט החוץ ארצית על מה שקורה בישראל היא מין ראיה מזוית אחרת שאיינה דומה להתבשלות בתוך המרק הזה שמתבשל בארץ שהרבה פעמים מתוך ההתבשלות הזאת קשה להבחין באמת במה שקורה כשדווקא מהצד כמו מכאן ועל רקע חברה שהיא שונה תכלית השינוי מהחברה הישראלית הראיה יתכן והיא אף יותר חדה בודאי שיותר מעניינת. כאן עלי לעצור ולומר שאני כלל לא בא להטיף מוסר. אני מאיילו שחושבים שישראלי שנמצא בחו"ל לא אמור להצביע לבחירות לכנסת ורק אותם ישראלים החיים בארץ וחווים את המציאות שם על גבם רק הם זכאים להחליט על גורלם ואפילו אם קשה להם לפעמים לראות את המציאות נכוחה ההחלטה שלהם. 

           גם בריטניה וגם תאילנד הן מדינות שהעם שלהן נמצא על אדמתן לפחות אלף שנים אם לא יותר. אומנם הארבע שנים ששהיתי בבריטניה היו לפני כעשרים שנה אבל זכרונותי משם עדיין צרובים יפה בזכרוני. מה שמעניין זה להשוות את שני העמים האיילו קרי העם הבריטי והעם התאילנדי שהם כל כך שונים במקורם ולנסות להבין מה למדו העמים הללו במשך אלף השנים בהם הם על אדמתם כשהישראלים בארץ עוד לא למדו ואם ניקח בחשבון את נוכחות העם הישראלי על אדמתו רק מקום המדינה הרי שמדובר על 69 שנים בלבד בקרוב.

            בחיים של מדינה בת אלף שנים יש התפתחות הדרגתית. לדוגמא החוק הבריטי או לפחות הCommon Law שהוא הבסיס לחוק הבריטי נוצר כתוצאה מההלכות ודרך הארץ ששררו בבריטניה במשך מאות שנים ולאט לאט גובשו לחוק.בתאילנד אני מניח שקרה אותו דבר ולמרות שאיינני מומחה לחוק תאילנדי אני יודע שהוא שונה במהותו ממערכות חוקתיות מערביות ומתאים לעם התאילנדי ולתרבותו. בישראל לעומת זאת אומץ החוק הבריטי עם נגיעות של חוק עותמני כשכמובן נוספה עליו חקיקה מואצת במשך שנות קיום המדינה. אין כאן התפתחות הדרגתית ובמידה שקיימת איזו דרך ארץ ישראלית אין חפיפה בין זאת לבין החוק מה שהופך לא פעם את החוק למוצא יחיד לפתרון בעיות בו בזמן שבבריטניה ובתאילנד הרבה בעיות נפתרות מתוך התרבות ודרך הארץ. כמובן שאלף שנים יצרו הרבה יותר הומוגניות בבריטניה וגם בתאילנד. לישראל הגיעו בשנות קיומה עולים מכ120 מדינות ועד היום העדתיות לא פגה שלא לדבר על דתיים חילוניים או ערבים או חרדים שמחלקים את הארץ מגזרית. גם בתאילנד וגם בבריטניה יש חלוקה איזורית בעיקרה אלא שלא מדובר בכל כך הרבה פלגים. כמובן שאין לא בתאילנד ולא בבריטניה ערוב של דת ומדינה כמו בישראל וזה לא שלא נותמים כבוד לדת בשתי מדינות אילה אלא שהדת ערוגה בתוך התרבות מימים ימימה ולא כמו בישראל שרוצים להצניח חוק עיברי קדום לתוך החוק הקיים. כמובן שגם בריטניה וגם תאילנד לא נמצאות כיום בשום סיכסוך קיומי כמו מדינת ישראל אבל מבחינה היסטורית היו גם היו בתולדות שתי המדינות הללו תקופות עקובות מדם כך מבחינה זאת רוב המדינות עוברות את זה מתי שהוא. עד כאן על קצה המזלג להפעם. אני מקווה שבפעמים הבאות ארחיב בכל מיני נושאים עד כמה שידיעתי מגעת שהרי אני כאן בתאילנד וכך גם היה בבריטניה לא כחוקר אלא כצופה במתרחש מסביבי.

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום חמישי, 2/3/17, 16:08

            זאת הפעם השניה שאני מחוץ לגבולות ישראל לתקופה שנמדדת בשנים. אני כבר לא צעיר ואת רוב חיי חייתי בארץ. בפעם הראשונה שהיתי בבריטניה למשך כארבע שנים ועכשיו אני בתאילנד כבר יותר משלוש שנים. בשתי הפעמים לא עזבתי את הארץ בשאט נפש כפי שיש כיום לא מעט צעירים שכך עושים אלא היו איילו יותר מטלות שלקחתי על עצמי ושאפשר היה להגשימם רק מחוצה לארץ. אייני יודע מה חווים ישראלים אחרים שעזבו את הארץ. אולי הם מתגעגעים אולי הם מתנתקים בכלל מההוויה הישראלית ואני מתאר לעצמי שכל אחד יש לו את הרשמים אותם הוא חווה כשהרשמים שלי מורכבים הן מניסיון ללמוד את החברה שבה אני חי בה מחוץ לארץ והן להיישיר מבט אל מה שקורה בארץ כפי שזה משתקף דרך העיתונות האינטרנטית. אני חושב שנקודת המבט החוץ ארצית על מה שקורה בישראל היא מין ראיה מזוית אחרת שאיינה דומה להתבשלות בתוך המרק הזה שמתבשל בארץ שהרבה פעמים מתוך ההתבשלות הזאת קשה להבחין באמת במה שקורה כשדווקא מהצד כמו מכאן ועל רקע חברה שהיא שונה תכלית השינוי מהחברה הישראלית הראיה יתכן והיא אף יותר חדה בודאי שיותר מעניינת. כאן עלי לעצור ולומר שאני כלל לא בא להטיף מוסר. אני מאיילו שחושבים שישראלי שנמצא בחו"ל לא אמור להצביע לבחירות לכנסת ורק אותם ישראלים החיים בארץ וחווים את המציאות שם על גבם רק הם זכאים להחליט על גורלם ואפילו אם קשה להם לפעמים לראות את המציאות נכוחה ההחלטה שלהם. 

             גם בריטניה וגם תאילנד הן מדינות שהעם שלהן נמצא על אדמתן לפחות אלף שנים אם לא יותר. אומנם הארבע שנים ששהיתי בבריטניה היו לפני כעשרים שנה אבל זכרונותי משם עדיין צרובים יפה בזכרוני. מה שמעניין זה להשוות את שני העמים האיילו קרי העם הבריטי והעם התאילנדי שהם כל כך שונים במקורם ולנסות להבין מה למדו העמים הללו במשך אלף השנים בהם הם על אדמתם כשהישראלים בארץ עוד לא למדו ואם ניקח בחשבון את נוכחות העם הישראלי על אדמתו רק מקום המדינה הרי שמדובר על 69 שנים בלבד בקרוב.

              בחיים של מדינה בת אלף שנים יש התפתחות הדרגתית. לדוגמא החוק הבריטי או לפחות הCommon Law שהוא הבסיס לחוק הבריטי נוצר כתוצאה מההלכות ודרך הארץ ששררו בבריטניה במשך מאות שנים ולאט לאט גובשו לחוק.בתאילנד אני מניח שקרה אותו דבר ולמרות שאיינני מומחה לחוק תאילנדי אני יודע שהוא שונה במהותו ממערכות חוקתיות מערביות ומתאים לעם התאילנדי ולתרבותו. בישראל לעומת זאת אומץ החוק הבריטי עם נגיעות של חוק עותמני כשכמובן נוספה עליו חקיקה מואצת במשך שנות קיום המדינה. אין כאן התפתחות הדרגתית ובמידה שקיימת איזו דרך ארץ ישראלית אין חפיפה בין זאת לבין החוק מה שהופך לא פעם את החוק למוצא יחיד לפתרון בעיות בו בזמן שבבריטניה ובתאילנד הרבה בעיות נפתרות מתוך התרבות ודרך הארץ. כמובן שאלף שנים יצרו הרבה יותר הומוגניות בבריטניה וגם בתאילנד. לישראל הגיעו בשנות קיומה עולים מכ120 מדינות ועד היום העדתיות לא פגה שלא לדבר על דתיים חילוניים או ערבים או חרדים שמחלקים את הארץ מגזרית. גם בתאילנד וגם בבריטניה יש חלוקה איזורית בעיקרה אלא שלא מדובר בכל כך הרבה פלגים. כמובן שאין לא בתאילנד ולא בבריטניה ערוב של דת ומדינה כמו בישראל וזה לא שלא נותמים כבוד לדת בשתי מדינות אילה אלא שהדת ערוגה בתוך התרבות מימים ימימה ולא כמו בישראל שרוצים להצניח חוק עיברי קדום לתוך החוק הקיים. כמובן שגם בריטניה וגם תאילנד לא נמצאות כיום בשום סיכסוך קיומי כמו מדינת ישראל אבל מבחינה היסטורית היו גם היו בתולדות שתי המדינות הללו תקופות עקובות מדם כך מבחינה זאת רוב המדינות עוברות את זה מתי שהוא. עד כאן על קצה המזלג להפעם. אני מקווה שבפעמים הבאות ארחיב בכל מיני נושאים עד כמה שידיעתי מגעת שהרי אני כאן בתאילנד וכך גם היה בבריטניה לא כחוקר אלא כצופה במתרחש מסביבי.

            דרג את התוכן:

              פרופיל

              אפריםגבעתיים
              1. שלח הודעה
              2. אוף ליין
              3. אוף ליין

              תגיות

              ארכיון

              פיד RSS